Original subtitles

זה מחמוד נמירי והוא גר בבית הקדוש.

אני הייתי מפעיל של המחמוד הזה שלוש שנים.

אני רוצה שהחוזה של הסנט ג'ורג' יהיה על ה-34 מיליון.

אתה חתיכת חוצפן, בחיי. מה גם שזה פלילי.

נכון, ואתם אנשים שומרי חוק, נקיים, לבנים,

שאוהבים שמישהו מלכלך את הידיים בשבילכם.

אני מעוניינת לקנות ממך את החלק שלך במזומן.

בכמה כסף מדובר? -עשרה מיליון שקלים.

"איך שניצן אחד מעז, איך שהוא מתגרה בכוחות הטבע".

אני בהיריון, הייתי שמחה שהוד קדושתו

יבקש מסופרוניוס לקבל אחריות על הילד שלו.

את יודעת שהוא בבית החולים עכשיו?

או שתבחר בדרכו של אלוהים, אבל תעזוב את ירושלים,

או שתבחר בילד הזה ותעזוב את הכנסייה.

אני לא רוצה להתגייס לצבא.

אין מצב שאת לא עושה את המבחן הזה.

אין לך מה לדאוג, היא בסדר, היא יודעת טוב מאוד מה היא רוצה.

היא אמרה שאתה אוהב אותי. -יפה שהיא הבינה.

המשת"פ שלך התקשר עכשיו והודיע שהוא ירד מההצעה שלי.

אני לא יכול לעשות את זה לאבא שלי.

רוצה להראות את זה לכל העולם, אה?

יא חתיכת מטומטם, אתה תתחרט על זה.

מפה.

אבא, כל פעם אותו דבר.

עושים סיבוב ואתה אומר מפה,

ואז חוזרים אחורה. פעם אחת ננסה מה שאני אומר.

יאללה, ננסה. אם אתה בטוח, יאללה. -אני בטוח.

זה לא היה. -די, אבא, די.

בסדר, יאללה. נכון.

שלום.

פרופסור נאור מקבל אותנו בדרך כלל.

יכול להיות, אבל הוא לא יהיה היום, אני מחליף אותו.

ארו.

זה לא... זה לא אישי נגדך, פשוט הוא...

הוא מכיר את אבא שלי, הוא איתו כבר 3 שנים, הוא יודע.

זו בדיקה מאוד פשוטה, אני עושה כל יום כמה כאלה.

פשוט...

אבא שלי, יש לו קצת סיבוכים, נאור יודע, הוא מכיר אותם.

התיק הרפואי שלו כאן, הכול כתוב.

בכל מקרה, פרופסור נאור בישיבה כרגע, תצטרך להסתפק בי.

אולי אשלח לו הודעה לפרופסור נאור,

אולי הוא יבוא בכל זאת. -מה קורה?

אני רוצה שפרופסור נאור יראה אותך.

זה לא מנומס.

אדוני, אם לא מוצא חן בעיניך אתה יכול לעזוב עכשיו

ולוותר על הבדיקה. רק תחתום לי כאן בבקשה שזה מה שהחלטתם.

לא. אין בעיה.

הכול מן אללה, אני מרגיש מצוין, נעשה את הבדיקות מהר ונלך.

טוב. בסדר.

יפה. תיכנסו בבקשה לחדר בדיקה, אני אגיע עוד כמה רגעים.

תודה.

תודה, אחי.

כמה פעמים ביקשתי זיתים ירוקים ולא שחורים? -פעמיים.

לא שלוש? -פעמיים.

טוב, זה מה שיש, יאללה.

לא...

את היום לא עושה כלום, את מלכה היום.

את גם לא הולכת לבי"ס.

עד המבחן את עושה רק דברים כיפיים.

אבל יש לנו קרמיקה היום וזה התור שלי לשרוף את הכלים.

בסדר, אבל גם ביום חמישי יש לך קרמיקה,

אז ביום חמישי תשרפי את הכלים.

את צריכה לבוא מרוכזת וערנית היום, מאיה.

קחי, מאמי.

מאיזה שולחנות את לוקחת הזמנות? -אלה שבאמצע.

רק מאלה שבאמצע.

שמלצר אחר ישרת את האחרים.

ואיפה אני יושב? -באמצע?

באמצע, בשורה האמצעית.

ואני מקשיב לכל ההזמנות שאת לוקחת. בסדר?

ואם נגיד את מתבלבלת בהזמנה?

את לא חוזרת בחזרה לשולחן לשאול, נכון?

אני אומרת לאלונה, ואלונה אומרת לך.

נכון, את מסמנת לאלונה ואני הולך למטבח ואומר להם מי הזמין מה.

עוד מעט נועה באה. -אני לא רוצה שהיא תבוא.

אז את רוצה לבוא אליה? -גם לא.

אוי, שכחתי שם איזה זית שחור. תביאי לי...

אולי בכל זאת נועה?

אמרתי שלא נועה. -טוב, לא נועה. בסדר.

היי, מאיה. -הװי

בואי, כנסי.

את בטוחה שזה בסדר? -בטוחה, כולם ביטלו לי היום.

מוזר, אבל זה מה שקרה. אלוהים אוהב אותך.

טוב, אז אני... אאסוף אותה בסביבות שתיים

כי המבחן שלה מתחיל בין שלוש לארבע כזה.

עזוב, אני כבר אקח אותה, ותבוא אתה ישר לשם.

? כן? -כן.

בטוחה?

אז אסתי תיקח אותך, ואני אחכה כבר שם, אצל רועי.

טוב. -ואני לא עובר איתך שוב על המבחן.

לא נורא.

אם את מתבלבלת באיזו הזמנה או משהו, מה קורה?

אז אני אומרת לאלונה, ואלונה אומרת לך. -מצוין.

מאיה, כנסי. אני רוצה שנייה עם אבא.

אנחנו לא נדבר עלייך, אני מבטיחה. -או-קיי.

אפשר עצה? -בטח.

אתה חייב לשחרר קצת עם הלחץ הזה שלך.

כן, אני יודע שאני קצת מגזים לפעמים.

קצת ולפעמים זה "אנדרסטייטמנט".

אני פשוט רוצה שהיא תעבור את זה. -גם אני.

נתראה. ביי.

שלום.

שלום.

הייתי אצלך בבית הדין השרעי לפני חצי שנה.

אני זוכר. לגבי פיצויי הפיטורין. - נכון.

אני שמח מאוד שהצלחת למצוא עבודה.

אני עובד כאן חודשיים, אני מרוצה וגם הם מרוצים ממני.

יפה!

אני רוצה להציע לך מהמרק הטעים של היום.

לא, באמת לא צריך. תודה.

חבל, כבוד הקאדי, יצא מרק טעים טוב!

אני שם לך עם הירקות מלמטה, מבושל טוב.

אתה יכול להיכנס אליי רגע? רק אתה.

לבד? -כן.

אבא אני נכנס אליו לרגע. -בסדר.

תודה. -זה הבן שלך?

כן, זה בני. -שאלוהים ישמור אותו.

טעים מאוד. -לבריאות!

בתיאבון.

יאללה, להתראות. -להתראות.

הוא צריך להתאשפז עכשיו ולעבור צנתור של כלי דם.

יש לו זיהום רציני,

ואנחנו חייבים להב'ן אם זה הגיע כבר לעצב ואם יש סימני נמק.

איזה נמק?

רגע... כאילו, הולכים לכרות לו משהו?

זה תלוי בתוצאות של הצנתור, אבל לצערי כרגע זה הולך לשם.

אנחנו ננסה למזער כמה שאפשר את האזור שייחתך.

אולי זה יהיה רק אצבע, אולי חצי כף רגל, אולי כף רגל.

אני מצטער על התיאור הפלסטי. -לא, היה לו פעם...

איזו בעיה עם הרגל ונאור ידע לתת לו אנטיביוטיקה ולפתור את זה.

אנטיביוטיקה זה לזיהום שטחי, לצערי כרגע זה לא המצב.

טוב, אולי תדבר עם נאור?

אולי תתייעץ איתו לפחות בטלפון? תשאל אותו.

לפני עשר דקות בדיוק עברתי איתו על התוצאות של הבדיקות.

הוא תמך בכל החלטה שאקבל

ביחד עם ד"ר ברזילי, ראש מכון הדימות.

אז כמו שהסברתי כבר בהתחלה, אנחנו נערוך עכשיו צנתור

כדי להבין יותר לעומק מה צריך בדיוק לכרות,

מה סיכויי ההחלמה של הרגל. -לא, אני לא מוכן.

אני רוצה לדבר עם נאור, ודווקא עכשיו הוא לא יכול?

אני מבין שנוצר קשר מיוחד עם פרופסור נאור,

הוא באמת רופא מצוין.

אני גם מבין שאתה מודאג, אבל כמו שאתה רואה,

אני קיימתי איתו התייעצות. -אתה לא מבין כלום אתה,

בכוונה הוא הביא לי מישהו מתחיל, בכוונה. אתה לא מבין?

מי זה ההוא הזה?

מר נמיר', אני לא ראש מחלקה אבל אני בטח לא רופא מתחיל

ואני מבקש שתפסיק לדבר אליי בצורה לא מכבדת.

תעלו בבקשה לקומה מספר שבע,

הודעתי לאחות הראשית שתכין לכם שם מיטה.

אתה חצוף, אתה יודע? אמרתי לך שהוא לא יענה לך.

זה אתה, נכון?

אני בקומה רביעית במרפסת הגדולה. בוא לפה, נדבר.

תחזיר לי את נאור.

הולכים להוריד לו את הרגל עכשיו בגללך, תחזיר לי אותו.

קודם כול תירגע, אתה רוצה קפה? -איזה קפה עכשיו?

אשפוך לך אותו על הפנים, איזה קפה?

דבר אליי יפה לפני שתקבל ממני פצצה.

בסופו של דבר זה לטובתך, למרות שאתה מסרב להאמין לזה.

תחתום ואז נאור יחזור. -אבל עכשיו!

עכשיו, אין בעיה. רק חותמים קודם.

חותמים? אתה לא מבין?

הוא עומד להיכנס לניתוח, יורידו לו את הרגל.

אני אומר לך שהכול בשליטה, שום דבר לא יזוז מילימטר

בלי הוראה שלי. גם ככה הוא צריך להיכנס רק עוד חצי שעה לצנתור.

רוצה להתקשר אליו? תבדוק, תתקשר אליו.

תתקשר, נו.

הכול בסדר?

אמרו בעוד חצי שעה. -באמת?

יאללה, אני בא.

לא צריך.

בסדר, אני בא. -טוב, בסדר.

בסדר, ביי.

בסדר, נרגעת? אפשר לדבר על זה רגע?

הם ישלמו לך 12 וייתנו לך שנה במקום חצי שנה

עד שהם ייכנסו לבית.

מה אתה רוצה, שאגיד לך תודה?

אני מתקשר אליהם להגיד שאנחנו באים.

תאמין לי שאתה עושה את הדבר הנכון. תאמין לי.

עוד רבע שעה בכניסה הראשית. אני מחכה לך.

יום אחד הכול יתפוצץ עליך.

אימא.

"איך שניצן אחד מעז,

"איך שהוא מתגרה בכוחות הטבע.

"ונשאר אוחז באדמה אהובה,

"וצומח לו פרח הנושא את ניחוח הקטורת.

"הדומיננטית בזכריותה זורע בזרעי תשוקה ואש.

"ניחוח המזבח בסוף תפילת יום ראשון

"זורק אותך ארצה, נכנע ללא יכולת או כוח,

"כמכושף בחוטי אור בחשכת ליל

"אתה הולך מובל אחריו עד האבדון או הישועה."

עלה הרגע ב"פואטרי אינטרנשיונל", טוב שיש "גוגל אלרט".

מוצא חן בעיניך?

זה מקסים. רגע! אסור לומר "מקסים" על שירה.

"כמכושף בחוטי אור בחשכת ליל"

זה אחד הדימויים הכי חושניים שכתבת אי פעם,

מה דעתך על השיר החדש של אימא?

אני מכיר אותו כבר, בואי, אימא. -אני באה, נדבר יפה שלי.

רגע. מאיפה אתה מכיר אותו?

סתם, לא יודע. -לא יודע, זאת לא תשובה.

די, הוא חיכה הרבה זמן ליום חופש הזה.

אני רוצה לדעת, רוצה לשאול. אסור לשאול?

מאיפה אתה מכיר את השיר הזה?

הצצת לאימא בניירות הפרטיים עוד פעם?

מה פתאום. אני אף פעם לא מציץ.

נו, אמיל, זה לא הזמן לדיון הזה. כשנחזור נדבר.

רגע. אני רוצה שיסביר לי,

הצצת בניירות של אמא עוד פעם?

אמיל, בחייך -בוטרוס, אסור לשקר.

אני לא משקר.

יפה. אז תגיד לי את האמת, אני מחכה.

ראיתי אותו על הקיר בכנסייה.

איפה בכנסייה? -בחדר של הארכימנדריט סופרוניוס.

נדמה לי שהוא היה בערב שירה ב"הוספיס קפה" כשהקראתי את השיר.

הוא באמת ביקש ממני את המילים אח"כ,

כנראה זה מאוד מצא חן בעיניו. -מה לצנון הזה ולשירה?

מותר לו לאהוב שירה, אפילו שהוא גזבר,

גם אתה גזבר ואוהב שירה אם אני לא טועה.

הבנתי.

זה הוא שזורע אותה בזרעי תשוקה ואש?

בוטרוס, תיכנס לחדר שלך, ותחכה לאמא שם בבקשה.

הוא רואה חשבון גרוע, ורק בגלל שהוא גרוע הוא נתקע שם.

"זורע בזרעי תשוקה ואש". אני רואה חשבון פי עשר יותר טוב

ויותר מצליח ממנו ועליי לא כתבת אף פעם.

ששש... תוריד את הקול שלך, הילד שומע הכול, זה יזיק לו,

אתה מוכן להירגע בבקשה?

את מטיפה לי עכשיו על נזק לילד?

אחרי שעשית ממני אידיוט גמור?

אתה צודק שאני אשמה, אבל זה קרה. זה היה ונגמר.

אי אפשר למחוק את זה.

זהו? בזה את פוטרת את עצמך?

מה אתה מציע?

שתישארי איתי רק אם החלטת,

אבל באמת החלטת שאת רוצה אותי.

מה זה באמת?

באמת זה שאת אוהבת אותי, ורק אותי.

יבוא.

מה אתה עושה פה ביום החופש שלך?

שלום?

תיכנס.

בסדר.

אני מבין שאתה לא רוצה לדבר... אז רק תהנהן לי עם הראש?

אז... זה קשור לאבא שלך?

ולאימא שלך?

הם רבו?

זה בהחלט לא נעים לראות את אימא ואת אבא רבים.

וממה שאני מבין, זה היה ריב קשה במיוחד. אני צודק?

בסדר, אני אשאל עוד שאלה אחת.

האם אבא או אימא שלך הזכירו את הארכימנדריט סופרוניוס?

סיפרתי להם על השיר שראיתי על הקיר,

שהיא אוהבת את סופרוניוס חזה.

אני יודע שאתה מרגיש נורא.

אימא ואבא שלך היו צריכים לדבר על זה כבר מזמן,

זה דווקא טוב שזה התגלה כי הם יטפלו בזה עכשיו.

והעניין הזה לא קשור אליך בכלל, אתה מבין?

כן.י -יופי.

שנשתה כוס תה? -כן.

שב.

המוכרים מתחייבים למסור את החזקה בדירה לידי הקונים

לא יאוחר מעוד 12 חודש מיום זה

כשהיא חופשייה ופנויה מכל אדם וחפץ וכשהיא נקייה מכל שעבוד

ו/או משכון ו/או חוב ו/או תביעות ו/או זכויות צד ג'.

רגע, אז עכשיו אני יוצא ומתנחלים נכנסים לגור

מעל הראש של אבא שלי?

כן, אבל הם יעשו כניסה נפרדת, אל תדאג.

אין מה לגור שם, זה חדר קטן ושירותים.

01 ים? ש לך אח | -כן.

אז ככה עושים את זה.

קודם כול קונים מאח אחד

ולאט לאט שאר האחים רוצים להיפטר מהחלקה שלהם.

אז תיכנסו אחרי שאבא שלי ימות. -זה לא לטובתך התנאי הזה.

עד שנה וחצי, שנתיים. אבא שלי בן אדם לא בריא,

אני רוצה להכין אותו לזה בהדרגה, אני לא מתפשר על זה.

יואל היה נותן מקסימום חצי שנה וגם זה בקושי.

מאירה, זה עקרוני החצי שנה הזאת?

בואי נלך לקראתו, יאללה.

בסדר.

בוא ניתן לו.

בעלי נרצח שם.

ואני משלם את המחיר על זה?

כולנו.

אז אני מתקן ל-18 חודשים? -כן, אבל אל תעזוב עוד שנה וחצי.

תגיד לו כבר עכשיו שהתקבלת לבית ספר לצורפות.

אתה אוהב את לונדון, לא?

תגיד לו שהתקבלת לבי"ס לצורפות בלונדון וקיבלת שם מלגה.

זה גם הגיוני, כי אירופאים אוהבים לתת לפלסטינים מלגות.

ואני רוצה שתוך שבוע הוא יקבל סכום יפה, בסדר?

טוב?

תמשיך.

סעיף ב', מסירת החזקה בנכס תיעשה במעמד וכנגד השלמת מלוא התמורה

בהתאם להוראות הסכם זה.

אני רוצה שחצי מהכסף יעבור לאבא שלי.

אבל שלא יידעו שזה אתם.

בסדר, זה לא בעיה, נעשה את זה מהביטוח לאומי על הסוכרת שלו.

נסדר את זה.

יאללה, בוא נתקדם כי יש לי עוד עבודה לעשות בבי"ח.

תמשיך.

כל האמור בסעיף זה מהווה התחייבות יסודית בהסכם זה.

אוריד אותך בצומת ותתפוס מונית. -הוא לא עונה לי.

הכול סודר, אני אומר לך. -הוא לא עונה.

יש שם איזה ד"ר כהן שאמר שהוא יכניס אותו לניתוח

אחרי הבדיקה. -סימסתי לנאור הזה, הכול בשליטה שלנו.

מילה שלו, והכהן הזה זז הצידה.

שהוא לא ייכנס לשום מקום עד שאני בא. -הכול בסדר.

תאמין לי, נו. -לא מאמין!

אתה רוצה שאני אתקשר לנאור הזה? תשמע ממנו, תירגע.

קח מונית, עוד 20 דקות אתה שם.

אם יש בעיה תתקשר אליי. -בטח הוא נכנס כבר לניתוח.

הוא כבר בתוך הניתוח עכשיו, אתה מבין?

הם אמרו לפני שעה שהוא ייכנס לניתוח...

אין שום ניתוח, היו שואלים אותי לפני, נו,

זה ברמה של מנכ"ל בית חולים אני אומר לך.

הנה, הזמנתי לך מונית, ארבע דקות היא פה.

לא, אתה לא הולך, אתה בא איתי.

אתה בא איתי! -די כבר, תירגע כבר, די!

איך אירגע? הוא לא עונה לי. אתה חייב לבוא איתי!

שנייה כבר, נו. שנייה, תן לי רגע לנסות לבדוק רגע משהו.

אסתי, אני אגיע על הדקה, אבל אל תתחילו בלעדיי, בסדר?

טוב, ביי. סליחה.

אם אני מפסיד משהו שיש למאיה היום אני הורג אותך.

יאללה, בוא!

אז את תישארי איתי במבחן? -כן, עד שאבא יבוא.

תעזרי לי במקומו? -אם הוא לא יספיק להגיע בזמן, אז כן.

אני אשב במקומו, אקשיב להזמנות, כל התרגיל.

מה ההזמנה הכי מסובכת?

שווארמה בלי שווארמה.

אני אפילו לא יודעת מה זה.

זה פיתה של שווארמה עם חומוס, צ'יפס, סלט ועם כל התוספות,

רק בלי השווארמה.

יש קצת אנשים שאוהבים את זה. -או-קיי, איזה יופי.

למדתי משהו חדש, שווארמה בלי שווארמה.

בואי.

יש אישור, אתה יכול לצאת אליו. -אתה חצוף, אתה יודע את זה?

לא ישנתי כל הלילה. -בסדר, אנחנו נדבר על זה אחר כך.

לא. אתה והאדון המפוקפק השני הזה, איך קוראים לו? עופר.

שעוד לא החלטתי מי משניכם יותר גרוע.

תגיד לי, מי אתה חושב שאתם?

כאילו שחיי אדם במדינת ישראל זה עניין פרטי שלי ושל עופר.

אתה יודע מה יקרה פה אם מישהו במחלקה יגלה

שאני ביימתי בעיה רפואית בשביל השב"כ?

חצי מהרופאים פה ערבים

וכל המחלקה הזאת תוך יום מתפרקת לי,

וזה יותר גרוע מפיגוע.

למה שמישהו יגלה? רק הבוסים שלך יודעים.

אני מודיע לך כבר עכשיו שזו פעם אחרונה שזה קורה.

...ולא אכפת לי גם אם שר -חייב לטוס.

מתקשר אליי בכבודו ובעצמו...

הוא תכף יוצא אליך. בסדר? הכול בסדר.

שלום. -שלום.

אני אסתי, מומי לא יכל להגיע אז הוא ביקש ממני להיות עם מאיה.

מי את שלה? -חברה מאוד טובה.

שלה ושל אבא שלה.

זה בסדר, אני מעודכנת בכל הפרטים.

או-קיי, מאיה, רוצי להחליף חולצה.

לא, הוא לא נורמלי.

חודשים הוא יושב לנו על הווריד ועכשיו הוא מבריז.

הוא יהרוג אותי אם היא לא תצליח. -אל תגזים.

אני לא מגזים, אומר לך, הורג אותי.

שחררנו את כל החסימות בצנתור

כך שאפילו אנטיביוטיקה אתה לא צריך.

אבל את הכדורים הרגילים צריך להמשיך איתם.

למה הרופא השני רצה לכרות לו?

חילוקי דעות בין רופאים, זה קורה.

רפואה זה לא מדע מדויק, ואנחנו סה"כ בני אדם.

אבל אני מזכיר שכרגע, זה רק כרגע לא צריך ניתוח,

כי אנחנו הולכים על חבל דק.

ואני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע לזה אף פעם.

אנחנו הולכים הביתה עכשיו?

הוא שואל אם אנחנו הולכים הביתה.

כן, בהחלט.

אני ניגש למלא לכם טופס שחרור ומביא לכם את זה.

אתה צריך להיות גאה בו.

מסירות כזאת זה דבר שהוא לא נפוץ.

תגיד לו, תתרגם לו את זה, כן? -אגיד לו.

תהיה בריא.

מה הרופא אמר? -כלום.

לאט לאט, כן.

אוי, פאק...

בבקשה.

שלום, תרצו להזמין משהו נוסף? -רק חשבון.

שיהיה לכם יום טוב.

חשבון לשולחן מספר חמש.

אתה בדרך? הם כבר התחילו.

נתקעתי קצת, אני... מגיע לפחות עוד איזו שעה.

אתה בסדר? הכול בסדר?

כן, אני בסדר. את תוכלי להיות איתה עד הסוף?

את יכולה?

כן.

או-קיי, תודה. אני אגיע מתישהו. ביי.

למה צריך עכשיו אולטרה סאונד? -פרוצדורות של הוועדה.

הם צריכים נתונים על העובר, אם הוא תקין ומה הגיל שלו.

זה משפיע על החלטתם.

יש מצב שהם לא יאשרו לי את זה? -תלוי מה הסיבה.

את בשבוע 11 פלוס אחד, כן? -כן.

כן, זה מתאים לגיל שלה.

שלו, זה בן.

לא, זה בת. אין שק אשכים ואין פין.

אבל זה מה שאמרת לי בבדיקה האחרונה.

אה, נכון.

את היית אצלי. את נראית לי מוכרת.

זאת את שבעלך לא בא בסוף, נכון? -כן.

אז זה בן או בת? -בת. מוזר שאמרתי לך שזה בן.

בדרך כלל הטעות היא הפוכה, אומרים בת וזה בן.

פעם ראשונה שיוצא לי הפוך.

זאת תהיה חוצפה מצידי לשאול למה החלטת? כי היא בריאה.

זה עניין אישי.

אני מצטערת, לא התכוונתי לחטט.

אני נותנת לך אישור,

ואז בקומה שש במזכירות יכניסו אותך לוועדה.

אם לא יהיו בעיות, אז הם יחתמו ומיד יקבעו לך גרידה.

תוך כמה זמן? -יום, יומיים, תלוי בעומס. בהצלחה.

את יכולה לקום עכשיו.

פתאום אני לא בטוחה.

את רוצה לדבר עם מישהו?

אני יכולה לסדר לך את העובדת הסוציאלית של בית החולים.

לא.

אני צריכה לחשוב על זה עם עצמי.

אני לא יכולה לעשות את זה ככה.

אני נפרדתי מהעובר שלי ופתאום...

זה לא הוא, זאת היא. -אני מבינה.

אבל חשוב שתדעי שעוד שבוע

זאת עלולה להיות פרוצדורה אחרת לגמרי, יותר מורכבת.

או-קיי. תודה.

ואז הוא אמר שאני ממש דומה לבת שלו. -באמת?

כו. 0 שי - ו

כן.

אבא, הייתי ממש ממש ממש טובה. שום טעויות, 100 עגול.

וואו, באמת? כל הכבוד. ספרי לי קצת.

סיפרתי כבר, הייתי ממש ממש ממש טובה.

שוב פעם? -תפרטי, מה הזמינו? מה ביקשו?

הם הזמינו את כל התפריט. -הכול?

רציתי להרוג אותם. -למה?

הגזימו לגמרי, עם סלט, בלי סלט, עם חריף, בלי בצל.

וגם הזמינו הכול מהר. -אבל הספקתי לרשום הכול.

איך אני גאה בך, מאיה, אין לך מושג כמה.

חיפשו אותך. -למה?

רצו להגיד לך משהו. אמרתי שלא באת, הם לא האמינו.

באמת?

הם אמרו שהזהירו אותם ממך, שתנסה להתערב וללחוץ וזה.

אה, והם אמרו גם שעברתי את המבחן.

באמת?

נגמר לי הקטשופ.

את המלצרית פה, תמלצרי את עצמך.

באמת היא עברה?

כן.

אני כבר הולך, בסדר?

אלוהים...

אף שמקום מושבי בכנסייה, ואף שאני לבוש כנזיר,

אני לא מרבה לפנות אליך.

אין לי מספיק קשר אליך, אלוהיי,

אבל עכשיו אני במצוקה גדולה,

אני לא יודע לאן לפנות, ומה לעשות.

בבקשה, אני מתחנן שתשלח לי איזה אות שמימי.

אעשה מה שתגיד לי, אין לי בררה אחרת.

הראה לי את האור. אנא, אני צריך הארה.

אני בא!

מה דעתך על חיפה?

זה רק שעה וחצי מירושלים ברכבת.

צריך להחליף רכבת בתל אביב.

מה?

היא דומה לירושלים אבל לא משוגעת כמוה.

יש בה ים.

מתי החלטת את זה?

הרגע.

אתה מוזר.

אתה לא רוצה לדעת למה אני פה? -אני יודע.

נשלחת אליי.

אני באמת מקווה שאתה בסדר. -אני בסדר.

אתה יודע, משהו מוזר קרה.

בסוף יש לנו בת.

ונמנע מעשיית חטאים, עבירות ומעשים חמורים,

במיוחד בחודש הזה...

מה אתה אומר, הייתי יכול להיות במקומו?

מבחינת הידע? בטח.

מבחינת הפוטוגניות. מה ידע? איזה ידע? אלה דברים של שנה א'.

אני חושב שהקול שלך יותר נעים מהקול שלו.

כלומר בפוטוגניות אני פחות מוצלח.

לא אמרתי את זה.

רמזת. תאמר את האמת, אל תתבייש.

צריך להגיד על זה תודה לאלוהים.

אם הייתי יפה, הייתי צריך לברבר בתוך קופסה, במקום לעבוד את האל.

יאללה. נלך לישון?

לא סיפרתי לך משהו, אבא.

כן, בני האהוב.

לפני חצי שנה

נכנסתי לרשימת המתנה,

בבי"ס בלונדון, "לונדון אינטרנשיונל ג'ולרי סקול".

אתה יודע שאני...

והודיעו לי היום שהתקבלתי,

לא ציפיתי שזה יקרה, אבל...

חבל, הייתי מתפלל להצלחתך.

אתה יודע, בעצם טוב עשית...

הייתי מתפלל שהם לא יקבלו אותך.

אני אצטרך לנסוע בקרוב.

אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? -כן.

אז שיהיה בהצלחה. גם תכשיטים צריך בעולם.

רק תשתדל לגור ליד מסגד שיהיה מספיק קרוב, שתוכל ללכת אליו ברגל,

והכי חשוב לי, שתהיה שמח, ככה גם אני אהיה שמח.

די! -סליחה, אבא. סליחה.

עזוב! על מה אתה מבקש סליחה?

שאני עוזב אותך, ואתה נשאר פה,

בוא, שב.

ביום שנולדת, חלמתי חלום.

בסוף החלום הזה הלכתי במנהרה מתחת לאדמה.

ושם עמד אריה והוא אמר לי,

"הבן שייוולד לך היום

"יעזוב אותך יום אחד וילך לארץ רחוקה מאד".

שאלתי אותו,"ומתי הוא יחזור?"

והוא השיב לי, "הוא לא יחזור עד יום מותך".

מה פתאום, אבא.

לונדון זה קרוב, ארבע שעות במטוס.

אני אבקר אותך בכל חופשת סמסטר.

למה אתה אומר את זה?

למה אתה מדבר כך?

זה "מכתוב".

אז בוא איתי. נגור ביחד. מה אתה אומר?

עיר יפה לונדון, יהיה לך יותר טוב שם.

גם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכול...

אי אפשר לברוח מירושלים.

תודה על הכול, אלוהים.