Original subtitles

תחתום על החוזה המזורגג. -אני לא אחתום עליו.

אני חושב שמחיר ריאלי למלון כזה הוא 25 מיליון.

נחלק בינינו מה שנשאר אחרי שנעביר את ה-25 לכנסייה.

אין שום אדם שיכול לחתום על חוזה מהסוג הזה.

סופרוניוס!

אני צריך אמבולנס דחוף לרחוב הפטריארכיה היוונית.

איפה אתה?

חתיכת פחדן!

זה אני והיא לבד בעולם.

אני לא רוצה להתגייס לצבא. -חצי שנה כל יום אני מתקשר

לאחראית על התוכנית שלך, כל יום.

אין מצב שאת לא עושה את המבחן הזה.

אם אסתי חוזרת את עושה את המבחן?

לרמות אותי ב-9 מיליון דולר, ריבונו של עולם?

רציתי להביא את ההישג הזה לזכרו של יואל.

אתה לא תערב את בעלי בלכלוך שלך.

זה מחמוד נמירי, והוא גר בבית הקדוש.

הייתי מפעיל של המחמוד הזה שלוש שנים.

מילה שלי, הוא זז לאיזה כיוון שמתאים לנו. -לא.

זאת הטרדה מה שאת עושה, את מבינה זאת?

אם מאיה הייתה איתי הייתי מתקשר למשטרה.

תן לי דקה להסביר, בבקשה.

אני ממש מבינה שאתה באמצע של המבחן עם הצבא,

וזה לא מתאים לך, ואני ממש מכבדת את זה.

לא נראה לי שאת מכבדת.

אני לא מבינה, ממה אתה חושש? מה כבר יקרה?

בפעם האחרונה שראיתי אותה היא הייתה בת 13.

ועכשיו מתחשק לך לראות אותה פתאום?

איזו זכות יש לך עליה? איבדת אותה לפני 18.5 שנה.

זה ברור לי לגמרי שהיא רק שלך.

אז זהו, אז אמרתי לא וזהו.

אתה יכול לתת לי לסיים משפט אחד?

נו, קצר. אני ממש ממהר.

אימא שלי נפטרה, אפילו פגשת אותה פעם אחת.

אח שלי לא הסכים לחכות לי ופספסתי את ההלוויה,

ישבנו שלושה ימים ואז אבא שלי נפטר.

אני מצטער לשמוע. -הורים שנפטרים זה נוגע באיזה שורש,

איני יכולה להסביר, אבל אני חייבת לראות אותה.

אתה יכול להבין אותי?

יש לי עוד יומיים בארץ ואז אני חוזרת הביתה.

אתה לא תראה אותי יותר.

חצי שעה וזהו. -כמה שתגיד.

ואני איתכן כל הזמן הזה. -לא חשבתי אחרת.

ובלי חיבוקים ובלי שום דבר כי היא רגישה למגע.

תאמין לי שאני זוכרת.

או-קיי. -תודה

סליחה על האיחור.

רצית שנדבר? -כן.

בפעם האחרונה שנפגשנו זרקתי אותך מהבית שלי.

אני זוכר. -אני לא עושה את זה בדרך כלל,

אבל זה הגיע לך.

אתה עדיין בעניין להביא לי את הבית הקדוש?

למה לא? -אני מבררת.

תראה... אני חשבתי על זה ו... החלטתי שכן.

יופי, מצוין.

אז בורך שובך לעמותת "ארעא".

רק תעשה את זה לפני יום השנה של יואל?

כן. -מצוין. יאללה, לך.

אני הולך, רק יש איזה משהו קטן שאנחנו צריכים לסגור.

מה, העמלה? -לא בדיוק.

אני רוצה את הסנט ג'ורג'. -כן, אבל הפטריארך לא רוצה.

יש לי את הדרכים שלי לשנות את דעתו. -בסדר.

אין לי התנגדות. -יש רק עוד כוכבית קטנה.

אני רוצה שהחוזה של הסנט ג'ורג' יהיה על ה-34 מיליון.

אני בשוק שאתה בכלל מעיז, חתיכת חוצפן.

מה גם שזה פלילי. -כן, ואתם אנשים שומרי חוק, נקיים, לבנים,

שאוהבים שמישהו מלכלך את הידיים בשבילכם.

תעשי מה שנכון לך. את רוצה, תישארי עם האבן שלך

שסביר להניח שיעשו לה שוב משהו. זאת בחירה שלך.

או-קיי.

גם לי יש כוכבית משלי.

הסנט ג'ורג' ייחתם רק אחרי שהבית הקדוש בידיים שלי,

לא שנייה אחת לפני זה. פעם אחת איתך הספיקה לי.

מה?

זו הטבעת?

וואו.

איזה יופי, עבודה טובה. -כן?

בטוב טעם.

יפה.

מתי... בעל המקום בא? -עוד חצי שעה, משהו כזה.

בא לך שנעשה איזה כוס קפה?

אל תגיד לי שאתה חוזר לעבוד איתי. -מי חוזר? מה פתאום!

איזה חוזר? זרקו אותי כמו אחרון הכלבים, איזה חוזר?

מה בעצם אתה עושה היום? -ייעוץ עסקי.

אה, לא מתאים לך.

למה? אני דווקא ממש נהנה ואני אפילו די מצליח בזה.

באמת?

טוב, אם הולך לך...

יאללה, קפה.

מה חדש?

אין כל כך.

טוב, אתה לא שואל מה חדש אצלי, אז אגיד לך בלי ששאלת.

כמעט התחתנתי.

מי המשוגעת שהסכימה?

אולי הגזמתי עם הכמעט, אבל אהבתי אותה.

העניין הוא שהיא הייתה המטפלת של הבת שלי. -אה.

בדיוק, היה מסובך.

בגלל זה נפרדנו.

מה איתך? יש משהו? -עזוב, לא בא לי לדבר על זה.

למה? מה, מישהו ביאס אותך?

האמת התחלתי לפגוש בחורות.

אנשים התחילו לדבר על זה. זה עושה בושות לאבא שלי.

מה אתה אומר. וואו. -כן.

פגשתי כבר איזה שתיים, שלוש.

וואלה. -אני לא בונה על זה.

וואלה, תאמין לי, אני חושב על זה,

איפה אנחנו היום ואיפה היינו לפני חמש שנים, אה?

כוס אמ-אמכ.

מסיבות, בלגנים. -כן, תל אביב, מסיבות.

אני לא ממש מתגעגע, אבל היה כיף.

נוסטלגיה. -כן.

טוב, יאללה. היא מאוד תשמח.

חייב לזוז.

ביי. -ביי, נשמה.

נכון שהיא יפה?

כן.

טוב, אפשר לשבת איתך רגע, סוף סוף? -כן.

טוב, שבי.

תגידי, את זוכרת...

שהלכנו פעם למסעדה סינית ביחד? -עם הזיקוקים?

לא עם הזיקוקים, עם העוגיית מזל שנשברת

ומוציאים מתוכה פתק. -לא.

הייתי שם עם ידידה, יסמין, מגרמניה.

אז היא... הגיעה לארץ והיא נורא רוצה לפגוש אותך.

למה? -כי היא זוכרת אותך ו...

והיא מחבבת אותך, אז אמרתי לה שאולי היא תבוא לפגוש אותנו פה.

והיא פשוט רצתה לשאול אם זה בסדר מבחינתך, אם את מוכנה לדבר איתה.

אם זה כל כך חשוב לכם, אז בסדר. -כן?

טוב, היא באה עכשיו.

אני אשב מאחורייך שם, אני מאחורייך. בסדר?

היי, מאיה. מה שלומך?

איזה כיף שהסכמת לפגוש אותי.

אפשר לשבת?

אבא סיפר לי שאת ממלצרת פה. -כן.

פעם ניסיתי לעבוד בבית קפה ותוך יומיים אמרו לי לעזוב.

הייתי ממש גרועה בזה,

טועה כל הזמן בין הדברים שאנשים הזמינו.

זה מקצוע ממש לא פשוט.

את יכולה להמליץ לי על משהו טעים מהתפריט?

מלבי. -מלבי נשמע טוב.

יש מלבי חדש עם וניל ופירורי עוגיות.

אז שנזמין לנו שתי מנות?

כן, אני אלך להביא. -מצוין. אני אשלם להם אחר כך.

טוב.

זה לך, זה לי.

טעים, נכון? -מאוד.

פעם לא אהבתי מלבי והייתי ממליצה ללקוחות לא להזמין.

באמת?

בגלל שאני אוטיסטית אז קשה לי להבין שלאחרים יש טעם שונה,

אבל זה ממילא נפתר כי עכשיו אני אוהבת.

את יודעת שאת ממש מרגשת אותי באיך שאת מדברת על זה?

את זוכרת אותי קצת, מאיה, מהפעם הקודמת שלנו?

אל תתבאסי, אבל לא. זה היה סוף סוף? -או-קיי, את צודקת.

אז אני אספר לך שאני כוריאוגרפית שזה רקדנית שיוצרת את הריקוד.

את אוהבת לרקוד? -אני לא כל כך יודעת,

לא בחרתי בבית ספר שלי חוג תנועה שזה דומה לריקוד.

או-קיי, אז זאת ההזדמנות שלך, מה את אומרת?

בא לי ללמד אותך.

זה ממש כיף. ריקוד אחד קל, את תלמדי צ'יק צ'ק.

בסדר. -מעולה.

שנצא החוצה? יהיה לנו מקום לזוז.

אני לא רוצה שתבוא איתנו. -למה?

אחרי שאני אדע את הריקוד, אני אקרא לך.

או-קיי.

מאיה, אלונה מחפשת אותך.

אני חייבת ללכת. -מאוד נהניתי איתך.

טוב.

היא עשתה קפיצה מדהימה.

אני כל כך מעריכה אותך, אין לך מושג.

טוב, יאללה. שתהיה נסיעה טובה.

רק רציתי שתדע שהזיכרון הזה שהבאתי אותה לבית שלך,

ואתה נורא כעסת עליי, אתה זוכר? -לא ממש.

אבל אני זוכרת.

ואז פתאום משום מקום אמרת שאתה לוקח אותה.

אני עד היום שואלת את עצמי מה...

אילו ידעתי שהיא אוטיסטית לא הייתי לוקח אותה.

אז עכשיו אני מעריכה אותך אפילו יותר.

בעצם לא בטוח שלא הייתי לוקח אותה, אני לא יודע?

אפשר?

שיהיה.

"תכשיטי זכריה", שלום.

מחמוד שם?

כן, רגע.

מחמוד!

כן, תודה.

מאיה אוהבת את הטבעת שלך חבל על הזמן, היא מראה את זה לכולם.

כיף לשמוע. תשמע, יש לי פה לקוחות.

אדבר איתך אחר כך, בסדר?

כן, לא, תשמע רגע. אני פשוט רציתי להגיד לך

שיש לי סידור קטן בתל אביב.

חשבתי אולי תארח לי חברה?

ככה, אפרופו נוסטלגיה. מה אתה אומר?

הכול בסדר?

אולי נחזור?

כן?

אין בעיה.

רק נשים את החבילה שבשבילה באנו ו... גז, בסדר?

יש לך עוד כמה דקות לחשוב על זה אם בא לך. -בסדר.

זה גם ממש לא מה שאתה זוכר, מלא אנשים באים לשם,

מכל מיני סוגים. אתה לא מעניין אף אחד.

נו, סתם שני אנשים באים לשתות משהו.

את מי אנחנו מעניינים, תגיד?

אני הולך לשירותים, בסדר?

בן כמה הוא?

0, משהו כזה. -איך קוראים לו?

יהושע. -מה?

הוא מבית חרדי.

אפשר לעשות פרסה אם אתה רוצה.

לא.

אבא שלי קם לתפילה עוד כמה שעות, אני צריך להיות בבית.

הוא היה חמוד.

אתה לא מתבאס? -לא..

מחר אני נפגש עם מישהי.

תאחר לה.

תאחר לה או שתגיד לה שאתה עייף וצריך לקום לעבודה.

תמסמס את זה.

עזוב אותך.

עוד פעם אני אשב שם מול איזה מישהי מסכנה,

אני אשב מולה ואני אשקר לה, כשאני...

אתמול אני רקדתי עם איזה גבר, אתה מבין?

נמאס לי.

אתה צריך לחשוב קצת על עצמך.

זה החיים שלך, אתה נחנק.

כמה עוד אפשר לשרוד ככה, תגיד לי? כמה? באמת.

קשה לי לראות אותך ככה, אורגינל.

הרושם שנוצר לדעתי הוא כי הנתבע לא עשה את המוטל עליו

לספק ללקוח את המוצר שהזמין לשביעות רצונו. אבל זה...

שלום.

רגע.

אין זה מתפקידו של הלקוח

לרדוף אחרי המוכר.

בבקשה.

זהו? -זהו.

התוצאות רק לפרופסור נאור, כן?

כן. -תודה.

זהו, עברתי כמה בדיקות.

אמרו לי שאולי זה חיידק, אבל המצב לא חמור. -ואיך הרגל?

כואבת, קודם היה יותר גרוע, עכשיו יותר טוב? -יותר טוב.

מצוין.

כשאתה ככה אני יודע שמשהו לא בסדר. -איך ככה?

ככה. כמו שאתה עכשיו.

לא, אני ממש בסדר.

ממהר, צריך להגיע לעבודה בזמן,

אחר כך הוא כועס עליי.

ברור.

סליחה, אתה יכול בבקשה לעזור לי?

כן, בשביל זה אני כאן.

זה זהב? -לא, זה ציפוי זהב. זה 18 קראט.

אבל זה מתאים למי שיש לו... רגישות באוזניים.

זה מאוד יפה.

יש את זה בכסף?

יש?

לא. אין את זה. אני יכול להכין לך.

אתה? באמת? -כן.

למדת ב"בצלאל"? -לא.

טוב, כישרון טבעי זה הכי טוב.

אז אתה יכול להכין כזה בכסף? -כן.

איך קוראים לך? -מחמוד.

מחמוד.

הנה, שיהיה לך. זה מקדמה.

תודה רבה. תתקשר בבקשה כשזה מוכן.

אנחנו נפגוש שוב את יסמין היום?

לא, היא נסעה לגרמניה. -כבר?

כן, אני חושב שכן.

היא אימא שלי?

למה את חושבת?

ככה היא אמרה לך?

היא לא אמרה לי כלום.

אז מאיפה הבאת את זה עכשיו? -זה נכון?

ממש לא. ואני מבקש שתוציאי את השטות הזאת מהראש שלך ומיד.

אני רוצה שתהיה לי אימא, כמו שלכולם יש.

נמאס לי שאני לא כמו כולם! -מאיה!

הוד קדושתו,

אני מצטערת להפריע, אבל זה מקרה חירום.

אני צריכה רק דקה אחת מזמנך, בבקשה.

תיכנסי פנימה.

קרה משהו לבוטרוס? -לא, הוד קדושתו. הוא בסדר.

זה לא קשור אליו.

אז איך אני יכול לעזור לך?

אני כאן בקשר לארכימנדריט סופרוניוס.

חטאנו, שנינו.

הוא התוודה בפניי, אבל...

הוא לא חשף את זהותך.

הוא מתחמק ממני כמה זמן מה.

אם זה היה רק קשור אליי ואליו, הייתי חוזרת לאמיל,

ומנסה לשכוח מהכול.

אבל... מעורב בסיפור הזה ילד. -ילד?

אני בהיריון.

אמיל הוא איש טוב.

הוא יהיה אבא טוב לילד הזה.

אמיל הוא איש טוב.

אבל הוא יידע שהוא לא האבא.

לא היינו יחד כבר... יותר משנה, אז...

הוא לא יקבל אותו.

אז מה את מבקשת ממני לעשות בדיוק?

הייתי רוצה שהוד קדושתו

יבקש מסופרוניוס לקבל אחריות על הילד שלו.

את יודעת שהוא בבית החולים עכשיו?

לא.

לא ידעתי.

סלח לי, הוד קדושתו.

מה כל כך דחוף שהתעקשת שמשהו לא בסדר. -זה ממש דחוף.

אני מקשיבה.

מאיה גילתה שיסמין אימא שלה.

יסמין זאת האימא? או-קיי. איך זה קרה פתאום?

פעם בכמה שנים היא נזכרת שיש לה צאצאית שמסתובבת בעולם.

מאיה גילתה זאת או שסיפרה לה

או שאני לא יודע.

פעם ראשונה שאני שומעת איך קוראים לה.

תמיד קראת לה היא. -כי זה היה סתם.

נפרדתי ממנה לפני שידעתי שהיא בהיריון בכלל.

כמה זמן הייתם ביחד? -שלושה, ארבעה חודשים, משהו כזה.

לא בדיוק סטוץ. -רגשית זה לא היה יותר מזה.

אז איך זה שמאיה הגיעה אליך? -איך...?

יום אחד היא באה, הביאה את התינוקת וזהו והלכה.

מה, פשוט לקחת אותה? -כן.

למה? את מופתעת? -כן.

די... לא יודעת. לא כל אחד היה עושה דבר כזה.

כי היא אמרה שאם אני לא לוקח אותה,

היא שמה אותה במוסד.

ברגע ששמעתי לא חשבתי על מה שאני עושה בכלל,

זה היה אינסטינקט.

לא יכולתי לחשוב שמאיה תעבור את מה שאני עברתי

ועוד מגיל שלושה חודשים.

תגיד...

מאיה עשתה משהו קיצוני מאז שהיא הבינה על יסמין?

לא, הכול רגיל. זאת פשוט ההתחלה,

אני מפחד שהיא תתפרק לי. -בסדר.

אני אשים לב לזה במפגש הבא שלנו.

לך הביתה. תשתה משהו, תירגע.

טוב. אז ביי. -יבװי

אף אחד לא יודע מה ניסית לעשות לעצמך,

זה יישאר בינינו.

סליחה שאני לא מודה להוד קדושתו שהציל אותי.

לא הצלתי אותך בשביל לקבל ממך תודה.

לא רציתי שיצילו אותי.

גברת בולוס הייתה אצלי היום.

כל הסיפור הזה של החוזה המזויף היה בשביל הבן שלכם?

הבנתי נכון? -כן, רציתי לתת לו חיים טובים. כמו כל אבא.

אם נותר אור בנשמתך,

אפילו מעט, עליך להחליט שברצונך למצוא אותו.

יש לך שתי ברירות.

או שתבחר בדרכו של אלוהים, אבל תעזוב את ירושלים,

אולי לקפריסין, חסר להם שם גזבר,

או שתבחר בילד הזה ותעזוב את הכנסייה.

לא אוכל לחזור לכנסייה כשהבן שלי גדל שני רחובות ממני?

לא הבנת עדיין שאין אפשרות כזאת?

או שתהיה אבא שלו במאה אחוז או שלא תראה אותו לעולם.

עכשיו.

זכריה, שלום. -שלום, אני מדברת עם מחמוד?

כן.

שלום לך, מדברת מאירה.

אני לקוחה שלך, הייתי היום אצלך בחנות.

נתתי לך את הכרטיס ביקור שלי, אתה זוכר?

אה, כן, אני זוכר. הצמיד שלך יהיה מוכן, כמו שקבענו,

רק בעוד חמישה ימים. -כן, ברור.

לא רציתי לדבר על הצמיד. זה בסדר שנדבר? -כן.

יופי. רציתי לדבר איתך על הקומה העליונה בבית

שאתה גר בו עם אבא שלך

אני לא מבין למה את מתכוונת.

היא רשומה על שמך, נכון? -מאיפה את יודעת את זה?

זה התפקיד שלי לדעת.

שמעת על עמותת "ארעא"? -אה, זה הכרטיס ביקור הזה שנתת לי, נכון?

כן. אנחנו קונים בתים בירושלים.

ורציתי להציע לך הצעה כספית מצוינת. אתה מעוניין לשמוע?

אני מעוניינת לקנות ממך את החלק שלך במזומן,

בסכום שהוא הרבה הרבה יותר גבוה מהערך האמיתי שלו.

בכמה כסף מדובר?

עשרה מיליון שקלים.

בואי נאכל צהריים. -מה?

אני אומר הוא מתקשר באמצע ארוחת צהריים.

מה יש לאכול?

מרק, הולך? -יאללה.

הלו?

היי, זה אני. תגיד, יש לך זמן לדבר באיזה עניין?

כן, בטח.

זה בשביל חבר שלי, לא בשבילי.

חבר שלך חבר שלי, נשמה. -או-קיי. תודה.

אז ככה, פנתה אליו איזו אישה מקבוצה של מתנחלים

מעמותה כזאת ש... קונה בתים במזרח העיר.

אתה מכיר אותם? "ארעא", משהו כזה.

כן, כולם מכירים.

אז הוא לא מבין בזה, והוא רוצה לדעת אם הם אמינים,

אם הם רציניים. -מאוד רציניים.

למה, מה הציעו לו?

יש לו בסטה קטנה בשוק הכותנה, הציעו לו עליה...

הציעו לו עליה 10 מיליון שקל.

האמת לא הייתי נכנס לזה. -אבל אמרת שהם רציניים.

נכון, אבל בלי שהוא ילך עם מישהו לידו...

שמכיר את המערכת שם, יאכלו אותו בלי מלח.

אה, ואם הוא מביא מישהו שיהיה איתו?

שיתווך כאילו. אז זה בסדר? -לא יודע מה להגיד לך.

תראה, זה שווה את המחשבה, כן?

הוא בכלל מעוניין בזה?

הוא מוכן לשמוע.

או-קיי.

אז תראה, זה בטח עדין, אבל...

אם הוא רוצה, אני יכול להיות איתו במשא ומתן מולם.

אבל באמת, שלא ילך בלי מישהו. -או-קיי. אני אגיד לו.

אפשר להוציא יותר ממה שהיא הציעה.

בסדר. אז אני אדבר איתו ואני אחזור אליך, טוב?

כן, בטח. בכיף. -טוב, בסדר, תודה.

יאללה, ביי.

היי, מאיה. -הװי

מה שלומך? -בסדר.

בואי.

בואי.

מה נעשה עם זה?

תשכבי על זה ואני אסביר לך. -על הגב או על הבטן?

גב.

או-קיי.

אז עכשיו אני אצייר את קווי המתאר שלך.

אעבור עם הטוש הזה מסביב לגוף שלך.

מאיפה את רוצה שאני אתחיל? -מהראש.

את רוצה שאני אצייר את היד שלך ככה באגרוף או פתוחה?

פתוחה, אבל יש לי פה משהו. הבאתי לך.

היא שלי.

זה היה במגירה של אבא.

עם רשות או בלי רשות? -הוא לא נועל אותה.

ואיך הגיעה הסיכה שלי למגירה שלו?

הוא רצה מזכרת ממך.

הוא אמר לך את זה? -כן, הוא גם אמר לי עוד משהו.

מה?

שהוא אוהב אותך.

בואי נמשיך.

אבל תיקחי אותה.

איך שלא תסתכל על זה, להפיל את הפטריארך הזה

על סעיף בגידה בעם הפלסטיני, אין יותר יפה מזה.

אתה לא היחיד שמחכה לרגע הזה. אף אחד לא מבסוט ממנו.

נו, פגז...

לא מבין למה אני צריך לעשות

את העבודה הזאת במקומכם.

מי זה אף אחד האלה? -השר, החבר'ה שלו מהסינוד, מי לא?

למה? -למה הבטיחו לנו פטריארך הכי נוח "אבר",

אבל הוא עושה פדיחות. -ברור,

כי רק המאמינים שלו בעדו.

אבל ברגע שהם יראו את החוזה הזה, גם הם לא יהיו בעדו.

בסדר, אז המאמינים שלו שונאים אותו. אז מה?

מאמינים לא יכולים להפיל פטריארך? -נכון.

הוא יצטרך ללכת בעצמו, זה יקרה, אחי.

הרי בראש שלו הוא רועה והם כבשים.

עכשיו, ברגע שאין כבשים, מה שווה הרועה?

כמה אתה אמור לעשות מהמכירה של המלון?

בהנחה שהפטריארך הולך?

כמה מיליונים.

בדולרים.

לא רע בשביל מישהו שהעיפו אותו מהשב"כ, אה?

אחלה עמלה. -אם תרצה עמלה מעמלה,

יש על מה לדבר. -לא, אני...

אני עושה מה שטוב למדינת ישראל.

זה לא סותר.

לא יודע?

אני צריך לחשוב על זה. -אז תחשוב על זה.

מאיה, אני יכולה שנייה עם אבא?

בסדר, אפילו שסיכמנו שלא מדברים מאחורי הגב.

תודה שאת מבינה.

תראה, לפני שני מפגשים היא לקחה לי סיכה.

גנבה, אפשר לקרוא לזה.

באמת? -רגע, זה לא העניין.

תיארתי לעצמי שזה קשור ל...

לפרידה שהיא חוותה. לפרידה של שתינו אחת מהשנייה,

אז לא רציתי ללחוץ.

אבל היום היא הראתה לי את הסיכה הזאת ואמרה שאתה לקחת אותה.

אני?

הייתה במודעות מלאה שהיא עשתה את זה,

ולמה היא עשתה את זה.

בקיצור, אין לך מה לדאוג. היא בסדר, היא ממוקדת.

היא יודעת טוב מאוד מה היא רוצה.

לא הבנתי.

מה שאני אומרת זה שהמפגש עם יסמין לא שינה כלום.

אז היא בסדר? -היא בסדר גמור אפילו.

אין לך מה לדאוג, אני מבטיחה לך.

טוב, יאללה. אני חייבת לחזור, יש לי תכף עוד טיפול.

רגע, לא הבנתי. איך היא הסבירה שאני גנבתי את הסיכה?

אתה רוצה לשמוע? -מאוד.

היא אמרה שאתה אוהב אותי.

וואלה?

יפה שהיא הבינה.

נדבר. -כן, נדבר.

אתה עדיין ער? -חיכיתי לך.

היה בסדר.

לילה מצאה חן בעיניך?

לא יודע... עוד לא החלטתי אם אני רוצה לצאת איתה שוב.

מתי תחליט?

מחר, אולי מחרתיים,

לא יודע, אני רוצה לישון, למה אתה לא הולך לישון?

...אני יודע שזה קשה לך... עם בחורות.

מאיפה הגיע לך הרעיון הזה?

אומרים שלילה בחורה כל כך יפה. נכון?

היא לא הטעם שלי.

אבל שום בחורה לא מצאה חן בעיניך

ולא אמרת על אף אחת שהיא יפה... אף פעם.

אני מרגיש את זה כבר הרבה זמן.

אז למה אף פעם לא אמרת לי על זה כלום?

הװתי צריך להגיד את זה לעצמי קודם...

לפני שאני אומר לך.

רק רציתי להגיד לך שאתה לא צריך לצאת יותר, אם אתה לא רוצה.

תודה, אבא. -תכבה את האור.

באמת תודה. -בבקשה.

המשת"פ שלך התקשר עכשיו והודיע שהוא ירד מההצעה שלי.

ניסיתי להבין למה,

הוא היה מאוד מפוקס ולא הסכים להסביר.

הצעתי לו 12 והוא אמר שגם ל-100 הוא יגיד לא.

תברר מה הסיפור.

בוקר טוב.

עברתי פה בסביבה.

נו, איך היה אתמול? -בסדר.

מה, יש מצב ביניכם?

נראה, ננסה עוד דייט.

או-קיי.

תשתה, שלא יתקרר לך. שמתי כבר אחד סוכר.

אני מצטער שאני ככה, אני... אין לי כוח היום.

הכול טוב, תהיה כמו שאתה, אחי.

בסדר, מבין שזה זמן לא מתאים.

אני אשתה את הקפה ואני עף. בסדר? לא אכפת לך?

העברת את המסר לחבר שלך? -כן, הוא ירד מזה.

למה? -לא הסביר.

חבל שלא אמרת לו לבוא לדבר איתי.

אמרתי לו, הוא לא רצה להקשיב.

אז רגע, הוא הודיע לה סופית שלא? -כן.

אני לא יכול לעשות את זה לאבא שלי.

אה, אז היא הציעה לך את זה?

וואלה, חשבתי על זה, לא הייתי בטוח.

תקשיב לי טוב, חבל.

למה, אני יכול להוציא לך מקסימום בעסקה הזאת.

אני לא יכול, אני צריך להישאר איתו עכשיו,

זה הכי חשוב. -זה הכי חשוב?

ומה עם החיים שלך?

מה אם אבא שלך ימות עוד כמה שנים? אתה נשאר לבד.

בלי כלום. -בסדר, אני צריך לשלם את המחיר הזה כנראה.

זה המחיר שאתה צריך לשלם?

יודע על כמה כמוך שמעתי? וזה נגמר לא טוב.

תודה שאתה דואג לי, אבל זה זהו, החלטתי.

אל תהיה אידיוט, זה חבל. זאת ההזדמנות של החיים שלך.

תן לי לדבר איתה פעם אחת. אחר כך תחליט.

אתה קשור לאישה הזאת, נכון?

מה? מאיפה אתה מביא את זה?

איך אני מכיר אותך.

אתה חושב שאתה מכיר אותי ואני מכיר אותך.

אתה חושבים אתם מכירים אותנו, זה דו כיווני.

מי אנחנו? מי אתם? לא הבנתי.

כל הקפטנים למיניהם.

אתה מדבר שטויות עכשיו.

אז זה צירוף מקרים נדיר שעכשיו אתה חוזר לחיים שלי

והיא באה והכול קורה ביחד?

יא חתיכת מטומטם, אני מנסה שיהיה לך הכי טוב,

שתוכל לחיות את החיים שלך סוף סוף.

תקשיב, תצא מפה או שאני קורא למשטרה.

למי אתה קורא? -למשטרה.

אתה רוצה להראות את זה למשטרה? אה?

אתה רוצה להראות את זה לכל העולם? אה?

צא מפה.

צא מפה! -אראה את זה לאבא שלך.

תראה לאבא שלי, הוא בסדר עם זה. צא!

יא חתיכת מטומטם, אתה תתחרט על זה. -צא מפה!