Original subtitles

רצינו לדבר עם הוד קדושתו בעניין מכירת המלון ליהודים.

הוד קדושתו צריך לזכור

שהוא עדיין לא קיבל את כתב ההכרה הרשמי שלו כפטריארך.

לא באתי לפה להתעסק בפוליטיקה.

כן, אני אמכור.

הפטריארך האהוב שלנו קיבל כתב הכרה!

שלום, צ'רי. מה שלומך? -אני בסדר, אדוני.

איפה אימא? -היא מרגישה לא טוב.

הם לא יודעים מה יש לה.

לצערי ניאלץ לדחות בכמה ימים את החתימה על המלון,

אני טס עכשיו לאימא שלי.

הנסיעה לא יכולה להידחות ביום, יומיים?

לצערי לא. אני חושש שזה עניין של ימים ספורים.

ואני אחתום מיד כשאחזור.

מפת קווים? -לא, תודה.

אנדראס. איזה צירוף מקרים נעים.

האמת שאני מחכה לך, הוד קדושתו.

לי? במה זכיתי?

באתי בשם הסינוד הקדוש שראה חשיבות עליונה

שאמסור לך באופן אישי את ברכתו על כתב ההכרה.

מסור את תודתי מקרב לב לסינוד.

כמובן שאמסור. -אני מתנצל, אבל אני ממהר עכשיו.

רק מילה... הסינוד, הוד קדושתו,

תומך במכירת הסנט ג'ורג'.

ידוע לי...

הסינוד הקדוש רק רצה לוודא

שברגע שתשוב, אכן תחתום על החוזה.

כבר סיכמנו את זה אנדראס, לא?

כן, בסדר גמור.

ומה שלום אמך? -היא חולה מאוד.

אני מצטער לשמוע, הוד קדושתו. -בדיוק בגלל זה אני ממש חייב ללכת.

יהיה לי לכבוד להסיע אותך. -לא, תודה.

אבל תודה על ההצעה.

אני אקח מונית. -כרצונך, הוד קדושתו.

לאן? פירגוס? -פירגוס, כן.

אם זה בסדר מצידך, הבן שלי יושב במושב האחורי.

זה בסדר גמור.

ניקוס. אולי די עם המשחק המטופש הזה?

תראה מה זה, כמו לדבר לקיר.

במה אתה משחק, נ'קוס? -משחק מטופש.

זה נורא, אם לומר בכנות.

אתה רואה את הסלע הבולט שם?

שנראה כמו כובע מחודד?

כן.

כשהיינו ילדים, היינו קוראים לו "המכשפה".

גם אנחנו קראנו לו באיזה שם. אני לא יכול לומר אותו בקול.

כן, בסדר.

פעם כמעט טבעתי שם.

הייתי בגילך, אולי קצת יותר.

קצת אחרי "המכשפה",

יש מקום שבו המים יותר כהים,

זה נראה כמו כתם. רואה? -כן.

אז הכתם הזה הוא סימן שיש מערבולת מתחת.

זה נראה תמים, אבל זה מאד מסוכן.

אז למה שחית לשם?

כי כעסתי.

על מה?

ניקוס. זה לא מנומס.

"פיגרוס"

אם זה בסדר, אפשר לעצור רגע במכולת?

בטח.

בוקר טוב. -בוקר טוב.

את זה. בבקשה.

מדיניות החנות...

כשלקוח נכנס לפה בפעם הראשונה,

הוא משלם חצי מחיר.

כן, אבל פעם גרתי בכפר הזה.

אתה לא מתיאס? -כן.

תודה.

תעצור כאן... זה הבית ממול.

אבל זה הבית של...

רק רגע, אתה הפטריארך?

מריה הקדושה, אני לא מאמין.

סליחה, איזה פדיחה. איך לא זיהיתי אותך?

... הזקן... -זה בסדר.

לא קלטתי...

ניקוס, אתה יודע מי ישב לידך?

הוא הפטריארך של ירושלים. -יותר בשקט.

הוא אדם חשוב מאוד בכנסייה.

כולם כאן גאים בו מאוד.

אבל אתה שונא את הכנסייה, אבא.

שונא, איזו מילה...

אולי, אבל את הפטריארך אני אוהב.

זה בסדר. כל אדם קרוב לאלוהים בדרכו שלו.

כמה אני חייב לך?

מה פתאום! לא, אני לא מוכן לשמוע.

אסור לי לקבל מתנות.

בסדר.

אז זה 15 אירו. -15 אירו?

זו לא הפעם הראשונה שאני נוסע במונית.

אז תגיד... 100?

לא. -30!

.0 .80-

0 ואני אתרום הכול לכנסייה ביום ראשון.

כל טוב.

אימא?

"פטריארך חדש בירושלים!"

אימא?

אימא!

מה קרה, אימא? מה קרה?

הבהלת אותי.

נפצעת?

לא, אני בסדר.

רציתי להכין לך עוגת תפוזים, אבל זה לא יקרה.

אז אפשר חיבוק?

רדי משם.

מה שלומך? -אני בסדר, אני בסדר.

בסדר? -כרגיל.

אז למה מכרת את העדר?

כי היה לי חשוב לדעת איפה יהיה הבית החדש של המתוקות שלי.

אימא, איזה שטויות. את בריאה וחזקה.

הרופאים לא מצאו כלום.

זה מה שהם אומרים, נכון? -כן.

אבל אני יודעת יותר מהם.

בני.

תודה שבאת להיפרד.

אימא, די.

בסדר. אני לא אדבר על זה יותר.

אני צריכה ללכת לדיר עכשיו,

אבל עדיף שאתה תישאר פה.

אני בא איתר-.

לא, זה יעציב אותך.

קדימה, בואי.

בוא.

הנה.

יש לה רגל אחת יותר קצרה.

צריך לשים לב שהיא לא נופלת.

אבל היא חזקה ויש לה צמר בריא.

נכון, בטי? בטי יקרה. ילדה טובה.

אתה לא חייב לעשות את זה, הוד קדושתו.

פה אני איליאס.

ובבקשה אל תגיד לאף אחד שאני פה.

בסדר?

טוב...

אתה שמאלי? -מאז שנולדתי...

שמאליים נחשבים מוכשרים במיוחד. -נכון.

הרבה מפורסמים הם שמאליים.

ביל קלינטון למשל.

וגם בנימין נתניהו. אני אוהב את שניהם.

סופיה, אין לך מה לדאוג.

אני מבטיח לטפל בהן יפה.

לא את ולא הן יצטערו על זה.

וגם נפוליאון. -כן.

זה הוא? -מה הוא?

אבא שלי?

,/ אלכסיס -כן.

ברור שלא! מאיפה המחשבה הזאת?

כילד הייתה לי תיאוריה שזה הוא.

הוא גם שמאלי כמוני.

איליאס, 'אניס היה אבא שלך.

הוא אולי לא היה האבא הביולוגי שלך,

אבל הוא אהב אותך כמו בן.

זה מה שחשוב.

כן.

איזה כבוד.

הפטריארך של ירושלים בכבודו ובעצמו בבית שלי.

את בטח מתכוונת לפטריארך עיר הקודש ירושלים,

פלשתינה, כל סוריה, ערב הסעודית וממלכת ירדן,

כנה אשר בגליל וציון הקדושה.

תגיד לי, לא חם לך עם זה?

חם כמו תנור, אבל רציתי להראות לך.

איך מכבסים דבר כזה?

איך מכבסים את זה?

לא יודע... ניקוי יבש? אין לי מושג.

אני אתן לך את מרכך הכביסה שלי, יש לו ריח נהדר.

אני לא אסחב עם מרכך כביסה.

קנית את זה, מה...? אני צוחקת.

והכי חשוב...

זה, מה? -זה.

ריפדו אותו מבפנים,

שיתאים לראש שלי.

זה כבד. -כבד מאוד.

אימא, למה את לא רוצה לספר לי על אבא שלי?

אני יודע שיש לך את הסיבות שלך למה לא לספר לי.

איליאס, אל תשאל אותי את השאלה הזאת שוב.

לעולם.

צירי. מה שלומך?

אני שמחה שבאת, הוד קדושתו. גברת סופיה נחה? -כן.

הפרידה מהעדר התישה אותה. -כן.

יש לך מושג מה זה כל הארגזים האלה?

גברת סופיה החליטה פתאום לתרום את הכול.

היה לה חשוב לסדר דברים.

איפה את עושה קניות?

בסופרמרקט בחרסוניסוס, הוד קדושתו.

גברת סופיה לא אוהבת את המכולת שפה.

היא אומרת שהאוכל שם לא טרי.

היא תמיד הייתה כזאת. זה קצת רחוק, לא?

כן, אבל זה בסדר.

עם הטוסטוס שגברת סופיה נתנה לי אני כמו סופרוומן.

אני אפנה את הדברים שלי מהחדר של הוד קדושתו.

לא צריך. אני מעדיף לישון בסלון.

חס ושלום, הוד קדושתו. מה פתאום בסלון?

אני רוצה לראות טלוויזיה כל הלילה.

ובבקשה תפסיקי לקרוא לי הוד קדושתו.

בסדר.

בואי נשתה תה.

בסדר.

אני רחצה שתפתח את המגירה של הגרביים.

כן. -בפנים יש מעטפה גדולה.

כן. -תפתח.

זה מלפני חמישים שנה.

יותר מחמישים שנה.

הייתי בן תשע אז. -כן, בדיוק.

תפתח.

מה זה?

שיני החלב שלך.

.אביט שמר אותן.

אני מבין.

הוא היה איש מתוק מאוד.

הוא היה אהבת חיי.

והוא אהב אותך, איליאס.

הוא באמת אהב אותך כאילו היית בנו.

אני יודע ואת צודקת.

ופגעתי גם בו וגם בך הרבה פעמים.

לא הערכתי אתכם כמו שצריך.

ואני מתנצל על זה.

כבר סלחתי לך.

!גם יאביס, אל תדאג.

מספיק עם נוסטלגיה להיום, אתה לא חושב?

את צודקת. -אולי תשים קצת מוזיקה?

מה את רוצה לשמוע?

אני רוצה לשמוע את "סוקרטס, סופרסטאר".

"סוקרטס, סופרסטאר"?

"הם לא קוראים לך אלוהים

"לא מדליקים נרות למענך

"מילותיך נשרפות

"ואנשים עדיין חוזרים עליהן

"סוקרטס, סופרסטאר."

איליאס היקר שלי! מה אתה עושה פה?

באתי לביקור קצר אצל אימא שלי, זכאריאס.

האמת היא שכבר שמעתי שאתה פה.

הוד קדושתו, שמועות מתפשטות כאן במהירות.

אני יודע, כן.

אבל בשם אלוהים, מה אתה עושה? תניח את המטאטא.

טוב לי לעשות משהו.

לא, הוד קדושתו.

מה אכפת לך?

מה אם מישהו יראה אותך?

תגיד לו שזאת הייתה פקודה מהפטריארך של ירושלים.

תרצה לשתות משהו?

אחר כך. שב.

טוב...

כשהייתי בכיתה ו',

גיליתי במקרה שיאניס הוא לא אבא שלי.

גנבתי כסף מהארנק שלו,

והוא גילה וכעס עליי, וזה נפלט לו.

אחר כך הוא הצטער על זה, אבל זה היה מאוחר מדי.

נטרפתי מזה וביקשתי מאימא שלי לספר מי האבא האמיתי שלי.

היא לא הייתה מוכנה להגיד לי.

יום אחד ממש נדנדתי על זה לאימא שלי וזה הפך לריב רציני.

כי היא אמרה שגם כשהיא תמות, היא לא תספר לי.

ביום הזה נכנסתי לים,

ושחיתי למערבולת של "המכשפה".

בכוונה.

רציתי לטבוע.

הצילו אותי ברגע האחרון.

אבל אני...

כעסתי מאוד על אימא שלי.

כנראה שאני עדיין כועס עליה.

אבל תראה איפה אתה עכשיו...

זה אתה בתמונה, לא? -כן.

זה אני.

מה אתה מנסה לומר לי?

שהייתם... קרובים מאוד.

היינו ידידים טובים, גדלנו יחד.

כן.

אתה חושב... שאני אבא שלך?

הלוואי שהיית הבן שלי.

לצערי, איליאס...

אתה צריך להוציא את הרעיון הטיפשי הזה מהראש.

זכאריאס, אני מבין שלא יכולת לספר לי את זה,

אבל אני מבטיח לך שאקח את הסוד הזה איתי לקבר.

אני מצטער, איליאס.

חוששני...

שעוד לא הפנמת את הכוח שלך.

אתה הפטריארך של ירושלים.

אתה האבא עכשיו.

האבא הגדול! אתה כבר לא ילד.

אתה לא הילד הקטן שהתרוצץ וניסה נואשות לגלות

מי הוא ומה הוא.

אני מצטער.

זוכר את המחבוא?

שוקולד?

אבא, ברך אותי בבקשה.

איפה היית?

תמזוג לך תה... חיכיתי לך.

אני.

לא מתחשק לי.

אתה רוצה לספר לי משהו?

הלכתי לזכאריאס.

יפה מצידך. -לא כל כך.

לא התכוונתי לבקר אותו... באתי כדי לשאול אותו משהו.

רציתי לבדוק אם הוא יודע מי אבא שלי.

אני מבינה.

אז לא באת לפה בשבילי,

כדי להיפרד...

אימא, סליחה שאני מתעקש, אבל אני מוכרח לדעת.

אני לא מבין למה את מתעקשת לא לספר לי.

איליאס...

יש לך אבא...

אתה פטריארך.

זה אמור להספיק.

אבל זה לא מספיק!

זה לא מספיק!

מה עוד את רוצה שאגיד לך, אימא?

ואם את מתכוונת לעזוב... ואת תעזבי...

לעולם לא אדע מי הוא.

וזה משגע אותי.

זאת ההזדמנות האחרונה עכשיו.

ההזדמנות האחרונה.

אתה רוצה שאספר לך מי זה אבא שלך?

בסדר. אני אגיד לך.

אגיד לך.

זה מתיאס.

בעל המכולת, אתה מכיר אותו.

אתה מכיר אותו? -כן.

הוא אנס אותי...

במחסן מסריח... כשהייתי בת 19.

זה אבא שלך.

מרוצה?

צירי, אפשר להשאיל את הטוסטוס שלך?

כן, הוד קדושתו.

גם את זה.

זה שבעה אירו. -וחפיסת סיגריות.

-לא, רגיל.

הנה זה.

בבקשה. -לא מקבלים אשראי.

אני אבדוק אם יש לי מטבעות קטנים.

תודה. -תודה, ביי.

היי!

צא מהמים!

תחזור לפה!

תחזור לפה!

אתה מתקרב למערבולת.

הצילו! אימא!

הצילו! עזוב אותי! -הצילו!

את צריכה עזרה? -האיש הזה משוגע!

הצילו! עזוב אותי!

אימא! -עזוב אותו!

עזוב את הבן שלי!

יש שם מערבולת!

את לא יודעת שיש שם מערבולת?

אדוני, אין פה שום מערבולת.

הפקרת את הילד שם לבד!

אין פה שום מערבולת כבר 20 שנה.

אין מערבולת? -אין מערבולת.

עברו הרבה שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי פה.

גברת סופיה.

"הנח לי לחצוב שיש,

"הנח לי לחצוב שיש.

"הנח לי לחצוב כסף.

"כדי לבנות את ארונך...

"מזהב.

"לימינך,

"הנח לי לחצוב שיש,

"הנח לי לחצוב כסף.

"שהשמש תיכנס בבוקר,

"שהאוויר הקריר ייכנס בצהריים.

"ושבשקיעה...

"הציפור הקטנה תבוא אליך.

"להביא לך את הקפה."

אלוהי הרוח והבשר.

רמסת את המוות,

ומיגרת את כוחו של השטן,

והענקת חיים לעולמך.

הענק מנוחה לנשמתה של אימתך המנוחה סופיה,

במקום של אור,

במקום של שדות ירוקים,

במקום של חידוש,

שאין בו כאב, סבל ועוולות.

מחל על כל חטא שעשתה,

במילה, במעשה או במחשבה,

כאל טוב ואוהב.

כי אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא.

רק אתה נטול חטאים.

היי, צ'רי. -הלו.

זה בשבילך. -זהו?

כן. מחכים לי בירושלים.

אולי תבואי לבקר יום אחד? -אולי.

אשמח לפגוש אותך שם.

ולגבי הבית, קחי את הזמן, מבחינתי יש לך פה עוד חצי שנה,

אז אין מה למהר.

אדבר עם הסוכנות שלי.

יכול להיות שיהיה להם משהו בשבילי כבר בשבוע הבא. מישהו חדש...

בסדר.

עדיף להמשיך הלאה.

תבוא לפה שוב?

כן. להיקבר לידה.

הוד קדושתו, כשתבקר פה שוב, תקרא לי מיד, בבקשה.

בסדר.

ניסע?

פנטליס, אפשר להסתובב?

אני רוצה לקנות לי משהו לשתות.

בטח. הכול בשבילך, הפטריארך.

אירו וארבעים סנט, בבקשה.

אני יודע מה עשית.

אני יודע.

בבקשה, תסלח לי.

לא היה יום בחיי שלא התייסרתי.

הפטריארך, הוד קדושתו,

אני מבקש את המחילה שלך.

אתה חייב למחול לי. בבקשה, סלח לי!

אתה חייב למחול לי!

אין בי שום מחילה.

שום מחילה.

אשמח לראות אותך נשרף באש הגיהינום.

תישרף, תישרף באש הגיהינום.

הוד קדושתו, לא קנית כלום?

שלום, סופרוניוס.

רציתי להודיע לכל הצדדים המעורבים בעניין,

שאני לא מתכוון למכור את מלון סנט ג'ורג'.

זאת החלטתי הסופית.

מסור להם שאני מתנצל שבזבזתי את זמנם.

אני בדרך לירושלים.