Original subtitles

תיכנס מאחורי הפרגוד ותתפשט.

אני הפטריארך של הכנסייה היוונית בישראל.

אתה נושא עליך תעודה דיפלומטית כלשהי שתאמת את זה?

לא. המדינה שלך מסרבת לתת לי.

מה שאתה בעצם אומר לי זה שבשביל לקבל את ההכרה של מדינת ישראל

אני חייב למכור את המלון ליהודי ההוא?

כבר היו אצלי היום לחפש אותך.

מי היה? -המנגנון המסכל, חקרו אותי.

אני לא אצליח בעבודה החדשה.

אתה מנסה יותר מדי לנרמל אותה.

זה בסה"כ הצגה לצבא, שבועיים, שלושה.

וזהו. -למה אתה לא סומך עליי?

חתמת לי על מכתב. -מכתב שאתה כתבת.

אני רוצה להפסיק לטפל במאיה,

עושה לי לא טוב.

את יכולה לעזוב מחר מבחינתי.

מאיה, מה את עושה?

אני חייבת משהו.

בוא. -מחר בחמש?

אני לא צריך שום הכרה משום ממשלה!

ולמרות הסבל שהם גורמים לי, לעולם לא אמכור!

אלוהים, הושע את הצדיקים.

אלוהים, הושע את הצדיקים.

והאזן לתפילותינו.

והאזן לתפילותינו.

משרת האל מקבל את גופו ואת דמו של ישו.

תשמע, יש לי שיר.

אני חייבת לכתוב אותו לפני שהוא יברח.

תמיד אותו סיפור. אנחנו ממש קרובים כבר.

יש למישהו עט?

אני לא יכולה לכתוב אותו פה, אני צריכה מקום יותר שקט.

"איך שניצן אחד מעז,

"איך שהוא מתגרה בכוחות הטבע.

"ונשאר אוחז באדמה אהובה

"וצומח לו פרח הנושא את ניחוח הקטורת.

"הדומיננטית בזכריותה זורע אותה בזרעי תשוקה ואש.

"ניחוח המזבח בסוף תפילת יום ראשון

"זורק אותך ארצה, נכנע אתה ללא יכולת או כוח.

"כמכושף בחוטי אור בחשכת ליל...

"אתה הולך מובל אחריו

"עד האבדון או הישועה."

שלום.

"נא לתקף מיד עם כניסתכם לרכבת."

קוקו!

"נא לא לשכוח חפצים אישיים ברכבת."

"תחנה אחרונה, הר הרצל."

אני לא יכולה...

אני לא יכולה...

לא יכולה, אני לא יכולה...

לא יכולה...

מאיה?

אני לא יודעת איפה אני. תבואי לקחת אותי עכשיו.

מאיה, חכי רגע, מה קרה?

אני לא יודעת איפה אני, ירדתי בתחנה הלא נכונה.

בבקשה תבואי לקחת אותי.

תנסי להירגע רגע, את יכולה לנסות?

לא.

אני בטוחה שאת יכולה. בואי נחכה קצת.

עכשיו יותר טוב?

אמרתי לך שלא, תבואי לקחת אותי כבר!

בואי ננסה קודם משהו ביחד.

אם זה לא יצליח אבוא, אבל אני בטוחה שזה יצליח.

טוב.

או-קיי, יופי.

את רואה סופרמרקט?

שנייה, אני צריכה להתרחק.

אני לא רואה שום סופרמרקט,

אבל כן יש איזה שני בניינים לבנים גבוהים.

או-קיי. פשוט ירדת תחנה אחת אחרי,

את צריכה לחזור קצת אחורה.

תלכי כל הזמן על המדרכה, תחצי רק באור ירוק,

ואני אחכה לך בתחנה שלי, בסדר?

בסדר, אז את תישארי איתי על הקו כל הזמן?

בטח, כל הזמן.

תלכי על המדרכה עד שתראי אותי בתחנה.

אני מתחילה.

כן.

הגעתי.

חשבתי שכבר לא תגיע. -למה? אמרתי לך שאני אבוא.

למה, את לא שמחה? -בטח שאני שמחה.

הבראוניז כבר מוכנים, נכון, אסתי?

כן. -תוציא.

אפשר מגבת?

וואו.

וואו. נמסות בפה.

בדיוק מה שאני אוהבת. -ממש מעולה.

מעכשיו את כל שבוע עושה כזה בבית.

גם לי קשה לעזוב, מאיה,

אבל נוכל לדבר בטלפון ולהתכתב בווטסאפ.

ובהזדמנות כשנרגיש שזה נכון עם אבא, נוכל להיפגש.

אפשר אפילו ללכת לסרט.

אני ומאיה דיברנו על זה שבחיים קורים דברים ש...

לא תמיד סבבה לנו איתם. -זה נכון.

מאיה, המתנה.

מאיוש.

זה בשבילי?

איזה כיף. מה, את בחרת?

כן, היא.

רוצה לספר לאסתי מה קנית לה?

היא לא חייבת.

מאיה אומרת שאת מתעצבנת

שהמטריות מטפטפות לך בכניסה לבית, אז...

אולי בכל זאת נגיד לה?

טוב, בקיצור זה מחזיק מטריות.

בול.

תודה, מאיה.

אם קורה שאת יורדת בתחנה הלא נכונה,

הכי טוב זה להתקשר אליי.

בסדר? את לא צריכה לחפש באנשי קשר, לא שום דבר.

את לוחצת 1 ומגיעה ישר אליי.

מאיה, את שומעת מה אני אומר לך? זה חשוב.

כן, אני יודעת. העולם מלא במפלצות.

בדיוק.

אני רוצה להישאר איתך.

אבל אני הולך לעבודה, מאמי, אין לך מה לעשות שם.

לא אכפת לי.

אני יודע מה יקרה אחרי שתי דקות.

את תתחילי להשתעמם לי.

מאיה.

מאיה.

תסתכלי עליי רגע.

טוב, אני אשאר איתך. בואי.

טוב מאוד.

יפה מאוד.

יופי! -יש!

יופי.

טוב מאוד. יפה.

כל הכבוד. רוצי!

יפה!

טוב מאוד.

כל הכבוד.

יפה מאוד.

אתה ראית את זה? אתה בטוח שכל הטקסט נכנס?

כי זה הרבה.

אני לא מבינה איך זה...

חיכיתם לי הרבה זמן? -לא, הגענו לפני כמה דקות.

תכיר, זה איתן. -אהלן, איתן.

זה יהיה הגודל של זה. העירייה מתעקשת על מידות.

את יודעת מה יהיה כתוב פה? -ברור.

"במקום זה נרצח בימי בין המצרים יואל צוקרמן השם ייקום דמו

"בידי בני עוולה בעת שעסק בגאולת בתיה של ירושלים.

"בדמייך חי. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."

מה אתה אומר?

יפה מאוד.

באמת.

יפה.

תראה לו בבקשה.

כן, טוב, אז...

אני עמדתי כאן, יואל עמד כאן.

אה...

ואז הוא רצה לראות את הקומה העליונה אז התחלפנו.

ואז הוא הסתכל למעלה ו...

ואז זה קרה.

אני רוצה שתסיים את מה שהתחלת.

מה? לגאול את הבית?

לא חשבת על זה עד עכשיו?

לא, ברור שחשבתי על זה אבל...

לא, התכוונתי לדבר איתך, אבל רציתי לחכות עוד קצת.

מה יש לחכות?

זה הדבר שהכי הייתי רוצה שיקרה עכשיו.

יקרה.

אתחיל לעבוד על זה מיד אחרי המלון.

נקרא לזה "בית יואל"

רעיון יפה.

אני חושבת על זה שזה הדבר האחרון שהוא ראה בחיים האלה.

האבנים של ירושלים.

אני חושב על זה לא מעט.

ברור. זה כמעט היית אתה.

תפתח את זה.

פתח, זריז.

תודה, רותי, שנשארת איתה.

זה ככה מאז השיעור ספורט? -כן.

מאיוש.

אתה שיקרת לי, אבא. אמרת שתישאר.

נכון, ואני נורא נורא מצטער. חשבתי שאת בסדר.

שקרן!

נכון, אני שקרן.

את סולחת לי?

לא, כי אתה כל הזמן משקר לי ומשקר לי.

אני יודע שקשה לך אחרי שאסתי עזבה.

אסתי זאת המטפלת של מאיה באומנות. היה להן מפגש פרידה הבוקר.

כן, אני יודעת, ענת אמרה לי.

לא הייתי צריך לקחת אותך לביה"ס.

ולא הייתי צריך להשאיר אותך לבד.

מעכשיו אני אהיה איתך כל הזמן.

בסדר?

מאיוש.

סליחה.

תודה.

ומה זאת החליפה הזאת באמצע החיים?

ככה אני מתלבש לדייטים.

מותר לשוטרות?

אני לא שוטרת אם עדיין לא קלטת את זה.

טוב, סוכנת קוראים לזה, נכון.

סוכנת סמויה. זה פרילנס.

אז מה? לאן הולכים?

לילה במלון בוטיק שווה.

נראה לך? -את חייבת לי.

לא רק שאת באה איתי, את גם תהיי אשתי.

יש חריגות בנייה במלון?

אני צריך לבדוק, אבל גם אם כן, זה לא מפריע לאף אחד כבר 40 שנה.

אתה יכול להשיג לי העתק של התוכנית?

זה חשוב לשייח' שכל הדברים האלה יהיו מסודרים עד הסוף.

אני בטוח שאפשר להסדיר הכול מול העירייה אחרי המכירה.

תודה. -בבקשה.

ומי זה?

זה הפטריארך שלנו, תיאודורוס השני.

תלינו אותה רק לפני שבועיים.

יהיה בסדר להוריד את זה?

אשתי מעצבת פנים, היא שותפה בכל הפרויקטים,

עושה עבודות יפהפיות.

שנלך לקומת האחסון? -כן, בבקשה.

שלום, אנדראס יקר.

אני מקווה שאני לא מפריע בעבודת הקודש של הוד קדושתו.

אני תמיד שמח לטלפון מאתונה, במה אני יכול לעזור?

רצינו לדבר עם הוד קדושתו בעניין מכירת המלון ליהודים.

את שלי כבר אמרתי מול כל המאמינים, אנדראס.

תמסור את זה לכל החברים היקרים בסינוד הקדוש.

כולם פה מעריצים ומעריכים את הוד קדושתו על הצעד הזה,

אבל אם יורשה לי, הוד קדושתו, יש לחצים ופוליטיקה.

לא להכול הוד קדושתו מודע כרגע.

אנדראס. המלון ירד מסדר היום. מה לא ברור?

אני מבין. רק משפט אחרון אם אפשר.

הוד קדושתו צריך לזכור

שהוא עדיין לא קיבל את כתב ההכרה הרשמי שלו כפטריארך,

לכן הוד קדושתו עדיין במעמד שאפשר לבטל את המינוי שלו,

ייתכן שלא יהיה מנוס מלתת לממשלה הישראלית

פטריארך שיהיה לה יותר נוח לעבוד איתו.

אתה מאיים עליי?

חלילה, הוד קדושתו, אבל יש אנשים בדרגים בכירים,

שאומרים שאם הוד קדושתו יסרב למכירה,

זו תיחשב מעילה בתפקידו.

הבנתי. תמסור שם ד"ש.

שיהיה לך יום טוב, הוד קדושתו.

יש לך ריח שאני אוהב.

את יודעת שריח הוא מנבא הקשר הכי מוצלח שיש?

כן?

כן.

בשביל מי אתה עובד?

בשביל השייח' מוחמד אל ת'אני.

אין שייח' כזה.

טוב, מה זה משנה עכשיו? נעים לנו ביחד וזה העיקר, לא?

בשבילי כנות זה העיקר.

אני עובד עם מישהו שקונה נכסים במזרח העיר.

בשביל מי?

סתם מישהו שעובד עם עמותה יהודית.

אימא שלך יודעת מזה?

כן, היא מקבלת הכול ומבינה.

קשה לי להאמין.

הם ממילא רוצים למכור ואני עוזר להם.

אני משיג להם תנאים יותר טובים.

טוב. בוא נראה מה יש בוי. או.די.

קרן?

קרן?

צריך לנקות אותם בדחיפות. ולגבי האולם,

תודיעי לצוות שיכינו אותו לכנס, טוב?

ושישימו 100-50 כיסאות.

היה לי הכבוד והעונג לארח אתכם במלון שלנו.

אני מקווה שאתם שבעי רצון.

אני יכול לשלוח את החדרנית?

אני יכול לשלוח את החדרנית? -כמובן.

לא עדכנתי אותך, אבל אשתי נאלצה לעזוב מוקדם.

איזה אסון בפרויקט שלה.

אבל שנינו נהנינו מאוד, תודה.

הברמן אמר לי שהגברת פטוש

שתתה משקאות בשווי 540 דולר.

אני מתנצל בשמה.

זאת חולשה שהיא לא מצליחה להתגבר עליה.

אני אשלם על זה, כמובן.

צ'ק אאוט. -צ'ק אאוט.

תודה.

נדב?

נדב?

לאן נעלמת?

סבתא שלי נפלה, נדב.

נשארתי אצלה כל הלילה בבית חולים.

השארתי לך פתק, לא ראית? -לא.

תשמע, זה לא בסדר שהשארת אותי בלילה לבד.

פתק זה לא מספיק, היית צריך להתקשר.

צודק, סליחה.

טוב, נו. איך סבתא?

היא מרגישה סבבה עכשיו.

טוב, זה העיקר.

טוב, אז בוא נלך לשתות משהו, אני רואה שהבאת חלב.

מה התלבשת כל כך חגיגי?

סבתא אוהבת סטייל.

תודה. תגידי תודה, מאיה.

תודה.

נלך לשווארמה אחרי המילקשייק?

שתספיקי חלק מהמשמרת לפחות?

אתה הבטחת שאתה תהיה איתי כל הזמן.

טוב.

אבל רק שתדעי שבלי לעבוד לא תוכלי להתגייס לצבא

ולקבל את המדים שכל כך רצית.

לא אכפת לי. -או-קיי.

אני רוצה דובדבן.

זה לא דובדבן אמיתי, זה דובדבן משומר. זה איכס.

מה אכפת לי משומר.

טוב, אני אלך לבקש שיביאו לך, בסדר?

תישארי פה. אני כבר חוזר.

שלום. -אהלן.

קוראים לי מומי,

אני זה שדיווחתי לעירייה על השירותים הלא חוקיים פה.

ארבעים שנה השירותים לא הפריעו לאף אחד. למה?

כי אני רוצה לגמור לך את המקום.

מה יש לך נגד המלון היפה שלי? מה אתה רוצה ממני?

אני רוצה שתלך לבוס שלך הפטריארך

ותגיד לו להיפטר מהמלון הזה.

תגיד לו שכל אגף הבנייה של העירייה יושב לכם על הזנב.

עדיף שימכור את זה לשייח' הקטארי,

תעבירו את הצרות אליו, מה אתם צריכים את זה?

אתה קשור לשייח' הזה? -כן.

אני מייעץ לו לגבי כל מיני נכסים בארץ.

מה אתה אומר.

לך תעבוד על מישהו אחר. שייח' קטארי...

למה אתה מזלזל?

אני עובד אצלו, יש לו עסקים בכל העולם.

אתה יכול לפנות לאתר שלו, תראה.

יאללה, נפגשתי עם אשרף ואשתו.

הנציגים שלו. בהתחלה עשו רושם של מקצוענים

ונתנו טיפים טובים וכולם היו מבסוטים עליהם.

עד שמה?

עד שהאישה שתתה שמפניה על הבר בלי הכרה,

ועוד הזמינה את כל מי שהיה שם לשתות על חשבונה.

בעברית. מיד כולם הבינו שזה בולשיט.

עם מי הגעת למלון?

עם אף אחד.

אני נותן לך עוד הזדמנות אחת לענות לי.

סתם מישהי שרציתי להרשים.

קוראים לה קרן.

מאיפה הגרלת אותה? מאיפה?

זו הסוכנת שמכרתי לה סמים.

כמה פעמים אמרתי לך לא לערבב עסקים ואהבה?

צודק, בוס. -אז למה אתה לא שומע לי?

ליקוי מאורות.

היי!

מה השעון הזה עושה אצלך?

נשבע לך שאם לא תענה לי, אני יורה בך דרך הכרית.

אני חושב שזה של הבת של עיסאם, אני לא זוכר איך קוראים לה.

ראניה, ואין סיכוי שהיא הייתה פה.

ראניה לא אבל עיסאם כן. תוריד את זה ממני.

מתי?

שלשום. הוא עשה פה כביסה כשמר לנדאו היה בחוג שחמט שלו.

אני נשבע לך שזה היה בכיס של המכנסיים שלו.

הוא גם התקלח פה.

ואיפה הוא עכשיו?

אני לא יודע.

הוא ישן באיזה מחסן בתלפיות של איזה ספק שלו.

מימי העסק שלו בבקלאוות, סוכר, שומשום, אני לא זוכר.

תוריד את זה.

לך תחפש מישהו אחר שיחתום לך על המלון.

אני התפטרתי. באופן רשמי עכשיו.

טא-דם! תראי מה מצאתי.

תשים לי. -זה היה בכיס שלי כל הזמן.

תגיד, אפשר לשאול אותך כמה הוא משלם לך על החדר?

זה בחינם, בשביל שיישן כאן בלילה.

יש פה הרבה פריצות בשכונה וזקנים.

תראה, האמת היא שלפי ההסכם שלנו,

הוא צריך גם לשטוף כלים וגם לעזור לי בקניות.

אבל הוא לא תמיד מקפיד. -יהיה בסדר, אני אדבר איתו.

יאללה, תגידי יפה שלום למר לנדאו.

שלום, מר לנדאו.

היה נעים מאוד, מאיה.

ההבזק של המצלמה פוגע בפיגמנטים של הצבע.

כל שנה הצבעים הנהדרים האלה דוהים.

ואז צריך כמובן לקרוא למומחים לרסטורציה.

האנשים היחידים שעוד יודעים את העבודה הזאת על טיח

הם באיטליה, והעלות של זה פשוט עצומה.

מצד שני, אנחנו לא רוצים למנוע מהמאמינים שלנו את המזכרת הזו.

אז הוחלט שעל כל צילום נגבה סכום סמלי של עשרה דולר,

שיופנה לשיקום של הציור.

תודה.

תודה.

תודה.

תודה.

אני חוזר עוד רגע.

תודה.

זה מקובל בהרבה כנסיות בעולם. קופה קטנה.

בסדר, אין בעיה.

רציתי לדבר איתך על מה שדיברנו בגינה.

בקשר למלון. -כן, אני אמכור.

אבל בליטורגיה אמרת את ההפך.

אמרתי את מה שהייתי חייב לומר,

ועכשיו אעשה את מה שחייב להיעשות.

כרצונו של הוד קדושתו, אני אצור קשר עם הבחור הזה.

תגיד לו שהמלון יימכר רק בתנאי שכתב ההכרה ייחתם.

תברר איפה זה עומד ומה זה אומר.

זה נשאר בין שנינו בלבד כמובן.

זה ברור, הוד קדושתו. אני אטפל בהכול.

אני רוצה שאתה תתפור את הכול מסביב,

אני רק אבוא לחתום.

בהחלט.

אבא, שכחתי את הבראוניז באוטו. -לא משנה. בואי.

שלום. -סגרתי עם הנציג של הפטריארך.

תלוי בכמה.

4, הוא לא הסכים לרדת אפילו במיליון אחד.

לא, 34 זה יותר מדי.

לא אצליח למכור את זה לוועד המנהל,

אתה חייב לנסות להוריד אותו.

טוב, בסדר, אני אנסה.

בכל מקרה, הפטריארך לא יגיע בעצמו לחתימה.

הוא מפחד.

אז הנציג שלו יגיע במקומו עם ייפוי כוח ממנו

ודרכון שלו, בסדר?

אם זה חוקי אין לי בעיה עם זה.

לא הכרת בינינו.

אוי, סליחה. זאת מאיה.

נעים מאוד, מאיה. אני מאירה, חברה של אבא.

תישארו לארוחת ערב?

לא. היה לנו יום ארוך היום.

בסדר, סתם ארוחה פשוטה. חביתה וסלט. אולי צ'יפס.

אבא. אני רוצה צ'יפס.

את רוצה צ'יפס?

היא רוצה צ'יפס. טוב, בואי.

יש מלח איפשהו? -פה.

תודה.

וואי, זה קטשופ עם צ'יפס, לא צ'יפס עם קטשופ.

מישהו רוצה חביתה? מאיה?

לא, תודה, אני לא אוהבת ביצים.

וסלט?

כן.

תביאו לה עוד צלחת, בסדר?

אני לא אוהבת צ'יפס שהסלט נגע בו.

אה, טוב, האמת שגם אני ככה. אני לא סובלת צ'יפס רטוב.

בבקשה. -תודה.

את יכולה לשים לי.

זהו, זה מספיק. תודה.

איפה לעשן? -למעלה. תעלה.

צריך לגדול, אתה.

מי נראה הכי גדול פה?

מה?

הוא הפיצי.

ניקח את היין הכי יקר שיש לכם. אנחנו חוגגים.

זה 220 דולר. -כן, את זה.

זה חצי מהמשכורת שלך

זה בסדר.

הוא הסכים למכור. אנחנו עוזבים.

תראי.

יש יער קטן ממש מאחורי זה, תגללי לתמונה הבאה.

המטבח עשוי ממייפל, בדיוק כמו שרצית.

בעוד שבועיים נשיג את הכסף ונשלם על זה.

לר קנדי, יליון דו זה רק 2 מיליון

מה שמשאיר לנו עוד 5 מיליון דולר אמריקני למחיה.

זאת אפשרות טובה. אני חושבת.

מה קורה?

אתה חייב להבין, זה אחרת בשבילי.

יש לי בעל.

אני כבר לא אוהבת אותו, אבל...

עדיין, אני לא רוצה לפגוע בו.

ויש לי את בוטרוס.

את דואגת שהוא לא ירצה לבוא איתנו לקנדה?

כן. בין שאר הדברים.

אבל הוא "ילד של אימא".

זה נכון.

אני בטוח שהוא לא יוותר על האחות הקטנה שהוא תמיד רצה.

הוא עדיין לא יודע עליה.

"עליה". ואנחנו עדיין לא יודעים שזאת "היא".

אני מקווה שזאת "היא".

בואי נשכח מהכול, רק לערב אחד, יכולה?

אני אנסה.

לא, אני כזה טיפש, לא.

את לא יכולה לשתות יין. את בהיריון.

רק קצת.

תודה על שאתה דואג לי, יורגוס.

יורגוס... מאז שנכנסתי לכנסייה כשהייתי בן 15,

כולם קוראים לי סופרוניוס. את היחידה שקוראת לי יורגוס.

אני עוד צריך להתרגל לזה. -כן.

בסדר, רק קצת.

לחיים. -לחיים.

בגלל שאני עובדת במסעדה, זה יוכיח להם שאני תפקוד גבוה,

ואז אני אתגייס לצה"ל.

איפה זה נמצא?

נבוא לשם כולנו, נזמין ממך שווארמה.

זה "שיפודי רועי".

אתה חושב שהם ייתנו לי למלצר אחרי מה שקרה פעם קודמת?

בטח, הוא כבר אמר לי כן.

אז תבואו ואני אמלצר לכם. -יאללה, קבענו.

מי רוצה עוד קרמבו לכבוד הגיוס של מאיה? מחלקת?

בשבילך. -תודה רבה לך.

בשבילך. -תודה רבה.

תודה רבה, מאיה.

כפרה שלי.

לחיים.

לחיים. -לחיי מאיה.