Would you like to inspect the original subtitles? These are the user uploaded subtitles that are being translated:
1
00:00:01,000 --> 00:00:03,920
,ככה זה נראה
.לוקחת ככה את הדברים מהאוטו
2
00:00:15,000 --> 00:00:17,280
?חזרת מהטיסה
?מהטיסה-
3
00:00:17,640 --> 00:00:18,640
.חזרתי אתמול
4
00:00:23,920 --> 00:00:25,640
?אימא, חזרת מהטיסה
.רגע, רגע-
5
00:00:27,600 --> 00:00:28,800
?חזרת מהטיסה
6
00:00:29,160 --> 00:00:31,000
.מהטיסה? חזרתי אתמול
7
00:00:33,800 --> 00:00:39,160
,ישיבת צוות, מתחילים, מתארגנים
.חיבוקים, נשיקות
8
00:00:40,160 --> 00:00:42,760
.אני היום ביום מרגש ומשמח
9
00:00:43,400 --> 00:00:47,160
הבן שלי, הודיעו לי
.שהוא חצה את הגבול אחרי 50 יום
10
00:00:47,280 --> 00:00:48,480
.50 יום בעזה
11
00:00:48,920 --> 00:00:52,040
ואני מחכה לרגע שיגידו לי
.שאני יכולה ללכת לפגוש אותו
12
00:00:53,640 --> 00:00:54,560
.יאללה
13
00:01:04,200 --> 00:01:07,240
בוקר טוב, השעה חמש וחצי בבוקר
14
00:01:07,760 --> 00:01:10,880
ואני יוצאת לעבודה
.מתל אביב למשרד בירושלים
15
00:01:11,480 --> 00:01:14,920
אני מגיעה בסביבות
,השעה בין שש לשש ורבע
16
00:01:15,360 --> 00:01:16,520
,והמשרד הומה
17
00:01:17,640 --> 00:01:21,400
,ומרגישה שכבר פספסת משהו
.שכולם כבר בתוך הצוהריים
18
00:01:37,840 --> 00:01:45,600
הייתי בלהב והגיעה משפחה שרצתה
.לזהות את בן המשפחה שלהם לפי תמונות
19
00:01:45,640 --> 00:01:46,960
,הם קברו אותו כבר
20
00:01:47,400 --> 00:01:53,160
אבל היה חשוב להם לראות את הצילומים
.שהוא צולם כשהוא הגיע לשורה
21
00:01:53,160 --> 00:01:59,040
בעצם שורה הוא המקום שאליו הביאו
.את כל החללים, מקום של הרבנות הראשית
22
00:01:59,200 --> 00:02:00,920
.כל חלל שהביאו, צילמו אותו
23
00:02:03,160 --> 00:02:07,040
...והגיעה משפחה לפני
,ממש אתמול
24
00:02:07,960 --> 00:02:12,000
,כשאנחנו יושבות שם
.נמצאות אימא ואחות
25
00:02:13,280 --> 00:02:14,400
...ואנחנו עוברים על ה
26
00:02:14,920 --> 00:02:18,000
,בעצם על תמונות
.על תמונות של אותו חלל
27
00:02:19,440 --> 00:02:21,160
,ויש הרבה צילומים של הקעקועים
28
00:02:21,200 --> 00:02:24,120
היו עליו הרבה קעקועים
.ויש הרבה צילומים של הקעקועים
29
00:02:24,920 --> 00:02:27,200
.היה לו קעקוע פה של mother
30
00:02:29,840 --> 00:02:33,400
,ובאותו רגע, כשראינו את הקעקוע
...האימא שם אומרת
31
00:02:33,720 --> 00:02:34,640
,האימא שם אומרת
32
00:02:36,080 --> 00:02:39,600
,הרגו לי את הבן הקטן שלי"
,רצחו לי את הנשמה שלי
33
00:02:40,080 --> 00:02:41,880
".את הילד שלי, את הבן הקטן שלי"
34
00:02:42,280 --> 00:02:47,800
...ואני, ופעם ראשונה שהדמעות היו לי בתוך
.כל כך התאפקתי
35
00:02:47,800 --> 00:02:49,160
...אני מסתכלת על החוקר ואני
36
00:02:49,360 --> 00:02:52,480
ושם אני מצאתי את עצמי
.מתאפקת לא לפרוץ בבכי
37
00:02:58,480 --> 00:03:01,560
הוא אומר שהוא מאיים להתאבד
.עד סוף המלחמה
38
00:03:01,920 --> 00:03:02,800
.אוקיי
39
00:03:03,160 --> 00:03:04,480
.הוא אמר את זה ממש במפורש
40
00:03:04,480 --> 00:03:07,400
,הוא אמר "אני הולך להתאבד עד סוף המלחמה
."לא אכפת לי, תזמיני משטרה
41
00:03:07,720 --> 00:03:08,760
.אז תזמינו משטרה
42
00:03:09,240 --> 00:03:13,840
-'אם יש חשש מששי, אז א
,צריך להגיע איתו להבנה לראות פסיכיאטר
43
00:03:14,680 --> 00:03:16,360
?אוקיי
.הוא רוצה לראות פסיכיאטר-
44
00:03:16,400 --> 00:03:17,480
.אוקיי, מעולה
45
00:03:18,440 --> 00:03:20,560
.אז תחברו אותו למרפאת השלום
46
00:03:22,120 --> 00:03:24,960
,אם אני אומרת לו עכשיו, אני רק תוהה
,עדי, באמת אני אומרת, שאלה
47
00:03:25,000 --> 00:03:26,960
...כי אני לא
.לא נשמע שהוא הולך להתאבד הרגע
48
00:03:27,280 --> 00:03:28,440
.אני לא יודעת
...יש אפשרות ש-
49
00:03:28,560 --> 00:03:30,240
...אני לא לוקחת
.רוצות ליצור איתו קשר? -לא-
50
00:03:30,240 --> 00:03:31,960
,לא, רגע, העו"ס תיצור איתו קשר
.אוקיי-
51
00:03:32,000 --> 00:03:33,800
לא, זו אחריות
.שאנחנו לא משאירים אצלנו
52
00:03:33,960 --> 00:03:35,640
.אין בעיה, בסדר
.יש לי ספק, אין ספק-
53
00:03:35,680 --> 00:03:37,840
.שהוא יגיע לפסיכיאטר
.אני לא רוצה להפנות אותו לפסיכיאטר-
54
00:03:38,440 --> 00:03:40,640
,אני יכולה להביא לו משטרה
,אני לא חושבת שזה יהיה נכון
55
00:03:40,680 --> 00:03:44,160
,אי אפשר להגיד לו, תקשיב
.תלך לפסיכיאטר בשלום, ואין לי תורים לתת לו
56
00:03:44,840 --> 00:03:47,240
צריך לעזור לו למצוא
.פסיכיאטר בדחיפות
57
00:03:47,280 --> 00:03:49,720
,ואם לא יהיה שם פסיכיאטר
,אז אנחנו נחשוב מה אנחנו עושים
58
00:03:49,760 --> 00:03:51,600
.אבל לא יכולים להישאר עם זה
59
00:03:51,880 --> 00:03:54,720
לא, אין בעיה, השאלה אם חני יכולה
,לדבר איתו בשתי דקות הקרובות
60
00:03:54,760 --> 00:03:56,600
,חמש דקות הקרובות
...תדברו איתה, כן. -כדי שלא-
61
00:03:57,560 --> 00:03:58,920
?עדי
?חני, מה העניינים-
62
00:03:59,880 --> 00:04:06,600
,אנחנו ביחד, ביחד עם נעמה מחוסן
.יש חשש לאיום באובדנות
63
00:04:17,560 --> 00:04:22,960
,השביעי לאוקטובר מתחיל במטח
.שאנחנו מבינים שהוא לא מטח רגיל
64
00:04:23,280 --> 00:04:27,240
היה שבת, אני אישה דתייה
.ואני לוקחת איתי את הטלפון ישר לממ"ד
65
00:04:28,040 --> 00:04:32,040
ובעשרה לשבע אני כבר מקבלת
,טלפון ראשון מעובד שלי
66
00:04:32,240 --> 00:04:34,560
.שהוא גם חבר שלי, שגר בכפר עזה
67
00:04:35,560 --> 00:04:37,520
,והוא אומר לי
".יש מחבלים בכפר עזה"
68
00:04:38,280 --> 00:04:39,880
.ואני חשבתי שאני לא שומעת טוב
69
00:04:39,920 --> 00:04:40,880
?אני אומרת לו, מה
70
00:04:41,040 --> 00:04:44,920
,אומר לי, "תהילה, יש מחבלים בכפר עזה
".תתקשרי למי שאפשר
71
00:04:45,800 --> 00:04:47,920
במהלך היום
,אני מתכתבת איתו כל היום
72
00:04:47,920 --> 00:04:50,400
,יש עוד הרבה דברים שקורים
.אבל אני אישאר רגע איתו
73
00:04:50,600 --> 00:04:53,360
לאט לאט אני מבינה
.שאין לי תשובות טובות בשבילו
74
00:04:54,480 --> 00:05:01,000
רמת חוסר האונים והכאב שאני מרגישה
,אל מול כל האנשים ומולו ספציפית
75
00:05:01,720 --> 00:05:04,240
כשאני עם הילדים שלי
.רוב הזמן הזה בממ"ד
76
00:05:05,240 --> 00:05:08,960
,יש רגעים שאני אומרת לו
,אני אולי לא יכולה לשלוח לך מישהו
77
00:05:09,000 --> 00:05:11,320
אבל אני מחזיקה איתך ביחד
.את הלב ואת התקווה
78
00:05:14,240 --> 00:05:15,920
...יש מפגש של כל ה
79
00:05:16,960 --> 00:05:18,920
.של החמ"ל שלנו שקורה בזום
80
00:05:19,920 --> 00:05:22,760
ניסיונות קודם כול להבין
.תמונת מצב, מה קורה
81
00:05:23,800 --> 00:05:27,960
,והרגע הזה שאנחנו גם מבינים שאופיר
.ראש המועצה שלנו, נהרג
82
00:05:28,840 --> 00:05:30,640
.זה רגע שובר
83
00:05:30,960 --> 00:05:32,000
,רגע שובר
84
00:05:32,520 --> 00:05:38,360
כי אופיר הוא גם חבר
,וגם איש יקר וגם מנהיג
85
00:05:38,840 --> 00:05:39,880
.אבל זה גם סמל
86
00:05:39,880 --> 00:05:43,720
.וזו הבנה כזאת שלא יודעת, יתמות
87
00:05:44,760 --> 00:05:46,000
,לא יודעת מה המילה
88
00:05:46,480 --> 00:05:48,520
,ושיש לנו פה אירוע
89
00:05:49,640 --> 00:05:50,760
.אירוע של החיים
90
00:06:02,200 --> 00:06:05,800
,אני גרה בשכונת מישור הגפן
.ממש בכניסה לעיר
91
00:06:06,360 --> 00:06:11,720
זאת אומרת, הטנדרים של המחבלים
.עוברים ליד הבית שלנו ונכנסים פנימה
92
00:06:17,880 --> 00:06:21,760
,בשלב הזה אנחנו מתחילים לשמוע ירי
.אנחנו עוד לא מבינים שזה ירי
93
00:06:22,000 --> 00:06:25,600
,אני עומדת שם עם משה אוחיון
,ככה כמה שכנים שיצאו
94
00:06:25,640 --> 00:06:28,200
,רעות, הבת שלי
.ואליעד, הבן של משה
95
00:06:28,880 --> 00:06:33,360
בהמשך היום משה ואליעד
.יוצאים להילחם במחבלים ונהרגים
96
00:06:33,800 --> 00:06:37,840
ובמקביל אני שומעת
,את השכן שלי מאחוריי, ציון צ'נקו
97
00:06:38,280 --> 00:06:40,360
צועק, "כל מי שיש לו נשק
,"עכשיו לצאת
98
00:06:40,920 --> 00:06:45,920
,ומתחילים להתארגן
,כאילו השכנים שיש להם נשק יוצאים
99
00:06:45,960 --> 00:06:48,120
.אנחנו מבינים שצריך להיכנס לבית
100
00:06:51,520 --> 00:06:53,400
,אז אני קודם כול
,דבר ראשון שאני עושה
101
00:06:53,400 --> 00:06:57,520
,השכנה שלי עובדת איתנו באגף
,שרה מנשה
102
00:06:58,160 --> 00:07:00,480
אני קודם כול הולכת אליה
,ואני אומרת לה
103
00:07:00,880 --> 00:07:03,440
שרה, אנחנו צריכות להתחיל
.לתפעל את האירוע הזה
104
00:07:04,080 --> 00:07:08,680
,מבקשת ממנה שתתחיל לעשות טלפונים לעובדים
.לראות מי נמצא, מי זמין, מי פנוי
105
00:07:09,680 --> 00:07:12,520
במקביל אני שולחת הודעות
,בצוותי חירום שכונתיים
106
00:07:12,560 --> 00:07:15,560
מי זמין ופנוי לצאת למשימות
.ברגע שאפשר יהיה
107
00:07:15,800 --> 00:07:18,880
אז הכול ככה מתנהל עדיין
.ברמת הטלפונים והוואטסאפים
108
00:07:18,880 --> 00:07:20,800
!רימון! רימון! רימון! רימון
109
00:07:23,880 --> 00:07:27,440
,עד שהגיע טלפון של משפחת חייט
110
00:07:27,680 --> 00:07:29,000
,האימא בטלפון
111
00:07:30,000 --> 00:07:34,720
,ככה בהיסטריה ומודיעים לה שהבן שלה
.שהיה במסיבה ברעים, נפטר בסורוקה
112
00:07:35,760 --> 00:07:39,200
ואני מחליטה כבר שאי אפשר
להמשיך לנהל את זה רק מרחוק
113
00:07:39,200 --> 00:07:44,560
,וצריך לצאת אליה ולהגיע אליה פיזית
.היא גרה לא רחוק ממני
114
00:07:45,240 --> 00:07:48,760
אז אני פשוט מצמידה אליי
,שכן עם נשק
115
00:07:49,040 --> 00:07:53,400
ויוצאים ומתחילים בעצם
.בהתערבויות בתוך השכונה
116
00:07:54,360 --> 00:07:58,680
,בערך בשתים עשרה באותו יום
,שרה ואני כבר מחליטות לרדת לחמ"ל
117
00:07:59,160 --> 00:08:04,080
,אנחנו לוקחות את הגיס שלה
.גם כן עם אקדח, ויורדות לחמ"ל
118
00:08:05,560 --> 00:08:09,880
ובאיזושהי תקווה שנגיע לחמ"ל
נקבל תמונת מצב, רשימות מסודרות
119
00:08:10,320 --> 00:08:13,600
ונתחיל לתפעל את האירוע
.בצורה יותר מאורגנת
120
00:08:16,320 --> 00:08:18,320
ואני חושבת שרק כשאנחנו
,מגיעות לחמ"ל
121
00:08:18,800 --> 00:08:26,240
ורואות בעצם איזה כאוס וחוסר באמת
,הבנה עדיין של הגודל של האירוע הזה
122
00:08:26,960 --> 00:08:33,360
אז אנחנו מבינות שאנחנו ממשיכות לבד ככה
,עם אותן רשימות שהתחלתי לנהל במחברת
123
00:08:33,760 --> 00:08:35,400
.לייצר את רשימת הנעדרים
124
00:08:36,080 --> 00:08:38,320
כאילו, היה פה אירוע
.שצריך לתפעל אותו
125
00:08:39,760 --> 00:08:42,320
וככה מהרגע שהשארתי
,את הילדים שלי עם אחותי
126
00:08:42,680 --> 00:08:45,600
,יחד עם עוד שלושה חבר'ה
,שאגב, הגיעו מהמסיבה מרעים
127
00:08:45,640 --> 00:08:49,800
,בעלי בשלב הזה כבר מ"פ בחטיבת כרמלי
.מוקפץ לצפון
128
00:08:50,600 --> 00:08:54,560
וזהו, הראש הוא לגמרי
.כרגע במשימה, בתפקיד
129
00:08:56,440 --> 00:08:59,600
אני ראש צוות עבודה סוציאלית
.בבית חולים סורוקה
130
00:08:59,680 --> 00:09:03,240
בחירום אני מרכזת את הצוות
,הפרא-רפואי במרכז הדחק
131
00:09:03,640 --> 00:09:07,000
שזה אומר שאני אחראית
,על בעצם כל מי שלא רופא
132
00:09:07,440 --> 00:09:11,440
,ויושבת במיון יחד עם ד"ר תמר כוסף
,שהיא פסיכיאטרית מומחית
133
00:09:11,760 --> 00:09:17,320
,אנחנו ביחד אחראיות על הייעוצים למחלקות
,איפה שיש פצועים
134
00:09:17,360 --> 00:09:19,400
.וגם על הייעוצים בתוך המיון עצמו
135
00:09:21,680 --> 00:09:24,680
,כשאני מגיעה לסורוקה
...כבר המיון
136
00:09:24,840 --> 00:09:28,840
,קודם כול החנייה כבר הייתה מלאה
.בטח לא אופייני לשבת בבוקר
137
00:09:29,240 --> 00:09:32,320
נכנסתי למיון
,ואז חשכו עיניי בערך
138
00:09:32,360 --> 00:09:38,840
,המוני אנשים, חיילים, אזרחים
.כל המסדרונות וכל המיטות
139
00:09:38,880 --> 00:09:44,320
מראות של חבישות, של אנשים
.צועקים ומחפשים בני משפחה
140
00:09:44,760 --> 00:09:48,600
הבנתי שהייתה מסיבה מאוד גדולה
,כי היה עוד אחד מהמסיבה ועוד אחד מהמסיבה
141
00:09:48,640 --> 00:09:50,440
והתחלנו לשאול את עצמנו
.מה זו המסיבה הזאת
142
00:09:50,600 --> 00:09:55,800
הם היו גם הראשונים שראינו
.יחד עם קצת חיילים שהיו בכוח המחלץ
143
00:09:58,240 --> 00:10:01,880
בעצם פגשתי שם אנשים
.שהגיעו בדרכים לא דרכים
144
00:10:02,760 --> 00:10:10,000
הייתה מישהי, שבאמת באינטואיציה מדהימה
הייתה צריכה לנסוע על גוויות של חברים שלה
145
00:10:10,040 --> 00:10:13,880
,כדי להגיע והייתה מלאת רגשות אשמה
,למרות שהיא הגיעה ירויה
146
00:10:13,920 --> 00:10:17,040
אבל איכשהו היא הצליחה
.לחלץ את עצמה ושלוש חברות שלה
147
00:10:17,240 --> 00:10:21,920
,או בחור שפשוט היה עם חברה שלו
,אמר לה "תתכופפי" ברכב
148
00:10:21,960 --> 00:10:26,200
...ונסע אחורה כאילו כל
,ככה הוא נסע, כאילו, כמו שרואים בסרטים
149
00:10:26,600 --> 00:10:32,560
והוא נורה פעמיים והמשיך לנסוע עד שאיכשהו
.הצליח להציל אותו ואותה, שהיא לא נפגעה
150
00:10:32,600 --> 00:10:36,760
אגב, היא הראשונה, אחת הראשונות
.שכן הגיעו למרכז הדחק כי לא ידענו איפה הוא
151
00:10:37,200 --> 00:10:42,400
,לקח לנו יום להבין שבעצם הוא הגיע כאלמוני
.כי רוב האנשים לא היו עם תעודות מזהות
152
00:10:42,680 --> 00:10:46,520
לקח לנו יום להבין
.שהוא היה בעצם בניתוח
153
00:10:54,560 --> 00:10:58,400
אני זוכרת שהגיע גל של אנשים
,עם המון המון צרכים
154
00:10:58,400 --> 00:11:00,320
.שלא ידענו להגיד מה הצרכים
155
00:11:00,840 --> 00:11:06,920
,ובמקביל אליהם גם גל של מטפלים
,אנשי מקצוע, מתנדבים שהגיעו
156
00:11:06,920 --> 00:11:10,400
והיה צריך לשים שם אותם
.באיזשהו סדר חדש
157
00:11:11,040 --> 00:11:13,240
הייתי בטוחה
שאנחנו מגיעים כמתנדבים
158
00:11:13,680 --> 00:11:17,560
ודברים יהיו מסודרים ומאורגנים
,ורק נצטרך להוציא אותם לפועל
159
00:11:17,600 --> 00:11:20,520
אבל בעצם היינו צריכים
,לארגן את הדברים עצמם
160
00:11:20,680 --> 00:11:23,960
לחשוב איך לחלק את המתנדבים
,והמטפלים למשמרות
161
00:11:24,200 --> 00:11:28,080
מה צריך לגייס כשכל תפיסת הזמן
.בכלל השתנתה לנו
162
00:11:29,520 --> 00:11:35,160
,כשהצוותים עוזבים, הצוותים של הרשות המקומית
.אני נשארת פה עם קולגה שלי שהבאתי
163
00:11:35,280 --> 00:11:40,120
ואז כשקצת התכונה יורדת
,של הלוגיסטיקות של היום הזה
164
00:11:40,160 --> 00:11:45,240
אז מתחילים להגיע אנשים
,ולרצות לדבר ולספר
165
00:11:45,280 --> 00:11:49,000
ומתחילות שיחות כאלה פה
,בכל מיני פינות ברחבי המלון
166
00:11:49,720 --> 00:11:50,800
,בעיקר בחוץ
167
00:11:52,120 --> 00:11:57,520
,של אנשים שרוצים להתחיל לשתף
.צריכים מישהו שישמע ויקשיב
168
00:11:59,320 --> 00:12:06,520
,ממש כל אדם, איש, אישה שדיברתי איתו
.שמרו על קשר עין מאוד נוכח
169
00:12:06,840 --> 00:12:14,120
,הם ביקשו לוודא שאני נוכחת איתם
,שיש מישהו שעכשיו נמצא והוא עד לסיפור
170
00:12:14,160 --> 00:12:19,040
,אחרי שבממ"ד הם היו מאוד מאוד לבד
,כשהמחבלים מנסים לפרוץ
171
00:12:19,040 --> 00:12:25,240
ובעצם גילו בתוכם כוחות על אנושיים
,של להחזיק עשר שעות ברצף
172
00:12:25,240 --> 00:12:29,640
,לעמוד ולהחזיק כאילו ידית
.כדי לוודא שהמחבלים לא מצליחים להיכנס
173
00:12:32,760 --> 00:12:37,280
,הם הגיעו עם ידיים נפוחות
,עם רגליים נפוחות מהמאמץ
174
00:12:37,560 --> 00:12:43,280
ותפיסת זמן שנעלמת
...כשאתה 24 או 30 שעות ככה סגור ו
175
00:12:44,760 --> 00:12:45,920
,אבל בעיקר העיניים
176
00:12:46,840 --> 00:12:54,680
,הצורך הזה שעכשיו יהיה שם מישהו
,מי שלא היה כשהם קראו לעזרה והיו צריכים
177
00:12:54,680 --> 00:12:59,520
,ועכשיו כשהסיפור מסופר
...שיהיה מישהו שיכול
178
00:12:59,560 --> 00:13:03,120
...ממש הרגשתי את זה, כמו איזה
.זה לקח לי זמן לתת לזה מילים
179
00:13:03,120 --> 00:13:08,440
זה להיות שם ולהראות להם
שאני איתם ואני מחזיקה מעמד
180
00:13:08,440 --> 00:13:11,960
ואני יכולה לשאת את הסיפור
.ושהם לא לבד
181
00:13:22,720 --> 00:13:27,120
מהעשירי לעשירי אני עובדת במלונות
.עם מפונים משדרות
182
00:13:29,200 --> 00:13:30,400
?את יכולה לעזור לי
183
00:13:30,480 --> 00:13:31,560
.תסבירי לי מה את צריכה
184
00:13:33,480 --> 00:13:36,680
אנשים הגיעו ממש מהתופת
.היישר לכאן
185
00:13:37,760 --> 00:13:40,320
יש לי בראש שיחה
,עם אחת התושבות שהגיעה
186
00:13:40,440 --> 00:13:43,920
אני ממש זוכרת אותה נכנסת למלון
,עם ארבע הבנות שלה
187
00:13:44,720 --> 00:13:48,680
ממש קצרת נשימה כזאת והיא פשוט
,מתיישבת פה בלובי, ממש במלון הזה
188
00:13:49,120 --> 00:13:52,440
ומתחילה לספר לי מאיפה היא הגיעה
,ומה היא עברה ומה קרה בשבוע הזה
189
00:13:52,600 --> 00:13:54,560
שהיא הייתה סגורה בבית
.עם הבנות שלה בממ"ד
190
00:13:55,840 --> 00:13:59,440
ואני זוכרת שגם אני חוויתי איזשהו
.הלם ראשוני כזה בשניות הראשונות
191
00:14:00,360 --> 00:14:01,960
זה דברים שאתה
,לא מתרגל אליהם אף פעם
192
00:14:01,960 --> 00:14:07,200
כאילו, בסוף, בזמן תפקיד אתה מתפקד
,ועושה את מה שצריך ונותן את הכלים ומחזיק
193
00:14:07,200 --> 00:14:12,440
אבל אתה אף פעם לא מתרגל לשמוע טראומות
.מאוד קשות וחוויות מאוד קשות של אנשים
194
00:14:13,280 --> 00:14:17,040
,והאישה הזאת הולכת איתי בראש מאז
,שלמרות שעבר זמן וכבר שמעתי עוד דברים
195
00:14:17,040 --> 00:14:22,000
,אבל יש משהו בראשוניות שלה שהיא הגיעה
...שאני ממש כאילו זוכרת את ה
196
00:14:22,360 --> 00:14:26,080
אפילו את הנשימות שלה, את החרדה
.שהיא הגיעה לפה עם הסיפור הזה
197
00:14:27,640 --> 00:14:29,960
,זה הולך, זה הולך איתי
.אני מאמינה שזה עוד ילך איתי הלאה
198
00:14:32,480 --> 00:14:35,760
בסוף השיחה שלנו, אחרי שבאמת
,סגרנו כל מיני פרטים ודברים שהיא צריכה
199
00:14:35,800 --> 00:14:37,560
.אז היה משהו רגוע יותר
200
00:14:38,240 --> 00:14:42,480
אני גם אגיד שאותה אישה מחזיקה
,איזשהו תפקיד באחת הקהילות פה
201
00:14:42,840 --> 00:14:45,280
וכשאנחנו יושבים לפגישות
.היא מזכירה את זה תמיד
202
00:14:45,280 --> 00:14:47,200
כאילו, אני מבינה שזה הולך
,גם איתי וגם איתה
203
00:14:47,680 --> 00:14:50,280
זה שאת היית הראשונה
.שפגשת אותי כשהגעתי לכאן
204
00:14:52,160 --> 00:14:54,600
אני חושבת שיש בי
...איזשהו חלק מאז שהוא
205
00:14:55,440 --> 00:14:59,160
,איזשהו כאב כזה שנמצא כל הזמן
,בילד-אין בתוך הגוף
206
00:15:00,120 --> 00:15:03,360
,והוא כל הזמן מתנגש, שוב
.בין העולם האישי לבין העולם המקצועי
207
00:15:09,000 --> 00:15:11,520
.היי, עדי
.מה העניינים? אני בחוץ-
208
00:15:12,480 --> 00:15:14,280
.אני פותחת לך
.תודה-
209
00:15:14,320 --> 00:15:15,840
.אוקיי
.ביי ביי-
210
00:15:20,880 --> 00:15:30,040
אז באמת הליווי של משפחות השבים
.היא משימה, היא מורכבת, היא מטלטלת רגשית
211
00:15:30,080 --> 00:15:34,080
,המשפחה שאני מלווה
.באמת לא חזרו שם עדיין כולם
212
00:15:35,480 --> 00:15:42,080
,ולצד ההתרגשות והשמחה של החזרה
.אז באמת מחכים לחזרה של כולם
213
00:15:43,520 --> 00:15:51,520
,גילינו שבאמת אין תורה, אין נהלים
.אין מידע לפחות לגבי השבים
214
00:15:52,560 --> 00:15:55,960
,גם לגבי שבר ואובדנים של קהילות
.היו משברים קודמים
215
00:15:56,560 --> 00:16:00,560
אני חושבת שאף אחד מהם
.לא נראה בעוצמה הזו
216
00:16:01,040 --> 00:16:04,040
גם לאגם את הידע
,ולהפוך אותו למעשי
217
00:16:04,640 --> 00:16:09,680
,וגם לבנות את התורה הזאת
.שאף אחד עוד לא יצר אותה בעבורנו
218
00:16:11,320 --> 00:16:19,400
הליווי הוא תמיד, בהרבה מאוד מעגלים
,שנפגעו באלמנטים הכי בסיסיים
219
00:16:19,400 --> 00:16:28,680
,גם אובדן של בית ואובדן של קהילה
.מעבר למקום מגורים אחר וחזרה מחוויה של שבי
220
00:16:34,840 --> 00:16:37,960
,צריך להתפרק
?מתי יהיה זמן לבכות? מתי
221
00:16:38,840 --> 00:16:40,000
.אין, אתה צריך
222
00:16:40,320 --> 00:16:42,400
.אין, אתה לא עוצר
.אתה לא עוצר
223
00:16:42,440 --> 00:16:44,920
,הכול כאילו
.רגע, יש עוד דבר ועוד דבר
224
00:16:45,400 --> 00:16:48,600
,אני אומרת, כאילו, גם הפרופורציות
...בסוף כאילו אתה מרגיש
225
00:16:48,960 --> 00:16:50,680
.זה נהיה כאילו משוגע
226
00:16:50,720 --> 00:16:53,720
,רק חטוף
.רק חטוף אחד ברעים
227
00:16:55,160 --> 00:16:58,240
,איפה כאילו, אני אומרת
?"איך זה נהיה כאילו ב"רק
228
00:16:58,800 --> 00:17:02,560
ואני אומרת, המציאות המשוגעת הזאת
.כאילו נתנה פרופורציה
229
00:17:02,560 --> 00:17:04,920
פתאום אתה מרגיש שכאילו
,רגע בתוך המרחב הזה
230
00:17:04,960 --> 00:17:09,040
,אז האסון שלך, במירכאות
...הכול נמדד ביחס ל
231
00:17:09,320 --> 00:17:12,240
.זה נהיה... כאילו, ממש
232
00:17:12,560 --> 00:17:17,480
נאמרים משפטים כמו
."את לא תגידי לי, אין לך חטופים במשפחה"
233
00:17:17,720 --> 00:17:20,920
,או "אתה לא תגיד לי, לא מתו לך ארבעה אנשים
.נכון, זה מוציא כל כך הרבה-
234
00:17:20,920 --> 00:17:22,120
."לי מתו ארבעה אנשים"
235
00:17:22,640 --> 00:17:28,000
,זה מגיע למקום הזה, שאתה לא יודע מה לומר
.זה אני יודעת מכפר עזה
236
00:17:28,040 --> 00:17:32,840
עכשיו דיברנו על מעגל, את דיברת
.על משפחה אחת שנסעה לבוסטון
237
00:17:33,080 --> 00:17:36,240
,אני מסתכלת על בארי
,על מי שנשאר מבארי
238
00:17:36,480 --> 00:17:41,520
,אני יודעת שם על ארבעה גופים גדולים
.אחד מושך לפה, אחד לפה, אחד לפה
239
00:17:41,640 --> 00:17:44,960
?איזה מעגל נשאר לקהילה הזאת
.זה מורכב מאוד-
240
00:17:47,000 --> 00:17:52,480
אז הסיפורים הולכים איתנו, אני לא חושבת
.שאפשר להצליח להניח אותם
241
00:17:53,480 --> 00:17:55,880
זה אנשים מתוך הקהילה
.שאתה מכיר
242
00:17:57,400 --> 00:18:04,560
וכן, זה פוגש אותך כשאתה מחבק
,את הילדים שלך בבית וחושב על ילדים בשבי
243
00:18:04,920 --> 00:18:06,120
.ואתה לא יודע
244
00:18:06,400 --> 00:18:09,360
כאילו, אתה חושב שאתה יודע
,על מה אתה הולך לדבר
245
00:18:10,000 --> 00:18:18,240
ואז אתה מגיע וזה שונה לחלוטין כי האירועים
.ככה בחיי היום-יום הם גדולים וצפופים
246
00:18:19,520 --> 00:18:24,440
ואתה בעיקר יודע שאתה עסוק
.בלתכנן את מה שלא תוכל לתכנן
247
00:18:28,480 --> 00:18:31,840
אז אנחנו שלושה חודשים
,אחרי האירוע
248
00:18:32,800 --> 00:18:38,080
ואני חושבת שאנחנו עכשיו
רק מבינים את ההתמודדות
249
00:18:38,440 --> 00:18:41,600
של האנשים שחוו את הטראומה
.באותה שבת
250
00:18:42,280 --> 00:18:46,760
,הרבה מאוד מהם עד עכשיו היו בסדר
,חזרו לשגרה, לא חזרו לשגרה
251
00:18:46,800 --> 00:18:51,600
,ואמרו לעצמם "אנחנו בסדר
."אנחנו לא צריכים איזושהי עזרה
252
00:18:52,960 --> 00:18:57,520
,ואתמול ככה מישהו שדיברתי איתו ואמר לי
,עד שאני פתאום מבין שאני פשוט הולך ומשתגע"
253
00:18:57,960 --> 00:19:01,120
,ושאם אני לא אקבל עכשיו עזרה"
".לבד זה לא יעבור
254
00:19:03,240 --> 00:19:09,360
והם ככה עד עכשיו החזיקו אולי
את המחשבה הזאת שהזמן יעשה את שלו
255
00:19:09,360 --> 00:19:11,880
,וככה לאט לאט זה יעבור
256
00:19:12,560 --> 00:19:18,040
אבל המחשבות לא מרפות
,והמראות, הפלשבקים
257
00:19:18,040 --> 00:19:23,640
אפילו ככה לשמוע את הירי ואת הצעקות
.ואת כל הדבר הזה, זה מאוד מאוד חי
258
00:19:24,680 --> 00:19:26,240
,דיברתי איתו אתמול והוא מספר לי
259
00:19:26,240 --> 00:19:31,040
ואת שומעת, הוא מתנשף, הוא כאילו
.ממש בהתקף עכשיו, כאילו זה עכשיו קורה
260
00:19:31,200 --> 00:19:32,240
...כאילו, אתה חולם שאני
261
00:19:32,880 --> 00:19:36,720
אני רואה חברים שלי, אני לא יודע
.מי הם בפרצופים, אבל אני רואה אותם
262
00:19:36,880 --> 00:19:40,520
,ויש איזה קיר כזה מסתיר כזה להם
.ויש שם איזה מחבל שמגיע אליהם
263
00:19:40,640 --> 00:19:42,000
ואני צועק להם
.והם לא שומעים אותי
264
00:19:42,080 --> 00:19:43,760
ואז אני בא עם האקדח
ואני מנסה לדרוך את האקדח
265
00:19:43,800 --> 00:19:44,840
.ולא נדרך לי האקדח
266
00:19:47,040 --> 00:19:48,040
.אתם אילם
267
00:19:48,520 --> 00:19:50,000
,את יודעת, ואז אתה מתעורר
268
00:19:50,520 --> 00:19:52,800
,ואז אתה אומר לעצמך
,טוב, טוב, אני עכשיו אשן
269
00:19:53,280 --> 00:19:55,440
אני עכשיו אחשוב על זה
.ואני אתקן את החלום שלי
270
00:19:56,280 --> 00:19:58,680
כמה זה עוד מוחשי
וכמה הם עוד חיים את זה
271
00:19:58,680 --> 00:20:04,280
וכמה הם מבינים עכשיו בשלב הזה
.שהם צריכים עזרה
272
00:20:05,280 --> 00:20:07,920
ואנחנו צריכים לראות
,איך אנחנו נותנים את המענה הזה
273
00:20:08,240 --> 00:20:09,960
כי כמוהו יש עוד הרבה
.שעוד לא פנו
274
00:20:11,320 --> 00:20:15,560
אז במרכז החוסן אנחנו
,בעצם יודעים לתת מענה פרטני
275
00:20:16,560 --> 00:20:19,400
להציע לאנשים להגיע לטיפול
,פעם בשבוע
276
00:20:20,440 --> 00:20:24,080
עם מטפל עובד סוציאלי או פסיכולוג
.שנותן את המענה
277
00:20:24,560 --> 00:20:28,920
מעבר לזה אנחנו מתחילים לבנות את הקבוצות
.לפי מאפיינים מסוימים
278
00:20:30,600 --> 00:20:33,760
אנחנו אומרים ככה, יש איזו
,חוויה כזאת שזר לא יבין זאת
279
00:20:33,960 --> 00:20:39,160
ורק מי שהיה ככה בתוך האירוע ונוכח
,ולקח חלק פעיל בתוך הדבר הזה
280
00:20:39,400 --> 00:20:43,680
.יש משהו מאוד ככה מחבר ביניהם
281
00:20:44,360 --> 00:20:47,680
אז אתה אומר להיות מוקף
,עם אנשים שמבינים אותך
282
00:20:47,680 --> 00:20:49,560
שאתה מרגיש שאתה יכול
.להזדהות איתם
283
00:20:49,600 --> 00:20:52,640
...כן, וגם אולי שאין להם
?זה משהו שאני שומעת הרבה, אתה יודע-
284
00:20:52,640 --> 00:20:57,720
,הרבה אנשים שחוו את זה פה, משהו בביחד
.משהו בלהבין שהם לא לבד בתוך הסיפור הזה
285
00:20:57,720 --> 00:20:59,560
.בדיוק, בדיוק
.עוזר להם מאוד להתמודד-
286
00:21:00,120 --> 00:21:00,720
.בדיוק
287
00:21:00,760 --> 00:21:02,920
.וזה אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות
,דווקא עם אנשים שאני יושב שעברו את זה-
288
00:21:03,160 --> 00:21:04,200
,אנשים שעברו את זה
289
00:21:05,840 --> 00:21:08,160
,איש אחד, אני לא אגיד את השם שלו
,אבל אחד מהשכונה שלנו
290
00:21:08,440 --> 00:21:10,360
,כשאני מדבר איתו
.אני מרגיש יותר כיף לדבר איתו
291
00:21:11,600 --> 00:21:12,760
.הוא מבין מה עברת
.כן-
292
00:21:15,600 --> 00:21:17,680
,אני נמצאת היום בלהב 433
293
00:21:18,320 --> 00:21:20,080
חודשיים וחצי אחרי המלחמה
294
00:21:20,480 --> 00:21:25,920
ויש לנו עדיין משפחות
,שאנחנו עוזרים להן להשלים את הפאזל
295
00:21:26,360 --> 00:21:32,000
לראות את התמונות בעצם
.של בני המשפחה שלהם שנלקחו על ידי זק"א
296
00:21:32,840 --> 00:21:35,480
,לראות את הבן שלך או אח שלך במצב
297
00:21:36,840 --> 00:21:37,800
.שלא ציפית
298
00:21:38,440 --> 00:21:46,320
,גם אם ראית אותו לפני הקבורה
.התמונות הן במצב אחר, מצב קשה ומזעזע
299
00:21:48,240 --> 00:21:51,000
אף אחד לא צריך לראות
.את בן המשפחה שלו במצב כזה
300
00:21:52,560 --> 00:21:54,560
.לאיזה מענים אפשר להיענות
301
00:21:54,760 --> 00:21:58,360
,אני אגיד, בתחום של טיפול ישיר
.יש לנו מאגר גדול
302
00:21:58,400 --> 00:22:04,480
,רגע, אבל מירה, כשאת אומרת לתת טיפול
?זה משהו שאנחנו מתקשרים איתם
303
00:22:04,520 --> 00:22:05,560
?איך את רואה את זה
304
00:22:05,680 --> 00:22:07,520
.רגע, אבל אני קודם ארגיע את תהילה
305
00:22:13,080 --> 00:22:14,640
.שלום
306
00:22:14,800 --> 00:22:17,240
.את הגעת, איזה כיף לי
307
00:22:17,760 --> 00:22:19,280
.יפה שלי
308
00:22:19,400 --> 00:22:21,240
.ורציתי להתקשר אלייך
309
00:22:21,400 --> 00:22:22,640
.תביאי חיבוק
310
00:22:24,880 --> 00:22:26,400
.איזו מהממת שלי
311
00:22:29,320 --> 00:22:32,320
אז בזכות שאיחרתי
.הספקתי לראות אותה
312
00:22:33,400 --> 00:22:35,280
...תהילה, תבדקי רגע
?מה זאת אומרת איחרת-
313
00:22:39,000 --> 00:22:41,440
?שקדי, איך היה לך
.כיף-
314
00:22:43,080 --> 00:22:46,600
,אני אגיד שזה מאוד מורכב
.ההתמודדות הזאת של הגם וגם
315
00:22:46,600 --> 00:22:49,320
,של גם להיות מפונה
,גם להיות אימא
316
00:22:49,520 --> 00:22:53,520
,גם להיות אימא לילדה צעירה
.להיות אימא לחייל
317
00:22:54,640 --> 00:22:59,680
...זה להיות בתפקיד, תפקיד שהוא
.אף אחד לא התכונן אליו, לא עד כדי כך
318
00:22:59,800 --> 00:23:03,520
,ידענו שחירום זה חלק מהתפקיד
.אבל לא כזה
319
00:23:03,560 --> 00:23:06,040
לא חושבת שמישהו במדינת ישראל
.התכונן לכזה
320
00:23:07,640 --> 00:23:09,400
?הלכת לאכול
.לא-
321
00:23:09,440 --> 00:23:11,920
?את רוצה ללכת לאכול
.כדאי לך
322
00:23:12,200 --> 00:23:13,520
.טוב, אני אלך לאכול
323
00:23:13,720 --> 00:23:16,440
?תשימי לך את התיק בצד, בסדר
324
00:23:18,760 --> 00:23:21,160
?אני רואה שעדיין... עדידי
.כן-
325
00:23:21,200 --> 00:23:24,760
...תקשיבי, יש איזה שמועות על
.אימא, אני יורדת לאכול-
326
00:23:24,800 --> 00:23:26,800
.תרדי, ביי, אוהבת אותך
327
00:23:27,240 --> 00:23:33,920
יש איזה שמועות על משהו של אובדנות
?ליד פנורמה, שמעת על זה משהו
328
00:23:35,880 --> 00:23:40,120
,תראי בקבוצות אם יש משהו, אם עולה
.אם יש לך שם איש קשר שנמצא כרגע
329
00:23:40,600 --> 00:23:42,320
...אוקיי, אני יכולה להתקשר ל
330
00:23:43,800 --> 00:23:46,200
,כשאני נוסעת לעבודה, אני שם
331
00:23:47,040 --> 00:23:52,560
,ויש לי פה עזרה ותמיכה מהקהילה
,שככה נמצאת עבור הבת שלי, חברות טובות
332
00:23:52,960 --> 00:23:58,560
משפחה שפשוט נמצאים איתה
.ואני מזכירה לעצמי שהיא בידיים טובות
333
00:24:00,160 --> 00:24:03,120
,וכשאני פה, אני משתדלת להיות פה
,זה קורה מעט
334
00:24:03,280 --> 00:24:09,600
אבל את הרגעים הקטנים שיש לי עם המשפחה שלי
.אני מנסה לעשות אותם איכותיים ומשמעותיים
335
00:24:09,600 --> 00:24:10,880
?תל אביב
.כן-
336
00:24:10,920 --> 00:24:13,600
?איך היה
.היום הייתי אצל פישי ויפתח בדרך חדשה-
337
00:24:14,000 --> 00:24:15,520
.לא ידעתי שהם עברו לגור ביחד
338
00:24:16,760 --> 00:24:19,080
.כן, חדש
.עכשיו, נכנסו בדיוק אתמול
339
00:24:19,120 --> 00:24:20,520
.באנו, ניקינו קצת, סידרנו שם
340
00:24:25,520 --> 00:24:28,000
.יאללה, ביי, חמודות
.ביי-
341
00:24:29,640 --> 00:24:31,000
.ניפגש ברביעי
342
00:24:31,840 --> 00:24:33,800
?מה קורה עם הילדים בזמן הזה
343
00:24:35,640 --> 00:24:38,640
אני חושבת שהשאלה
.הכי מורכבת בימים האלה
344
00:24:39,640 --> 00:24:40,920
,יש הרבה ייסורי מצפון
345
00:24:43,120 --> 00:24:45,480
.לצד הרבה, הרבה מאוד משמעות
346
00:24:45,720 --> 00:24:49,600
,אני חושבת שהם גם מבינים
,כולנו מתגעגעים
347
00:24:50,200 --> 00:24:55,160
,מנסים ככה לנצל את הזמנים שכן ביחד
.את סופי השבוע
348
00:24:55,480 --> 00:24:57,600
,שולחים ככה הרבה מאוד סרטונים
349
00:24:58,600 --> 00:25:02,520
הרבה מאוד שיחות וואטסאפ וידאו
.בערבים ולפני השינה
350
00:25:03,360 --> 00:25:08,840
אני חושבת שבעיקר גם הם מבינים
שכרגע יש איזו משימה מאוד מאוד גדולה
351
00:25:09,720 --> 00:25:11,160
.וכולם מגויסים אליה
352
00:25:12,160 --> 00:25:17,840
ממש מרגישה שהחיינו וקיימנו והגיענו
.לרגע הזה שניפגש שוב פרונטלית
353
00:25:17,880 --> 00:25:19,880
,יצאתי ככה מים המלח בבוקר
354
00:25:20,520 --> 00:25:24,280
,ישר נסעתי לתל אביב
,באמת גם למפגש, גם למשפחות
355
00:25:24,640 --> 00:25:26,320
...מפגש עם משפחות החטופים שאני
356
00:25:26,880 --> 00:25:29,360
,לא חטופים
.משפחות השבים שאני מלווה
357
00:25:30,640 --> 00:25:31,920
.יש שם עוד חטוף אחד
358
00:25:32,280 --> 00:25:38,280
היום היה לי יום של מפגש
,עם באמת רכזת רווחה ברעים
359
00:25:39,120 --> 00:25:40,240
,ראיון עבודה
360
00:25:41,440 --> 00:25:45,720
.מפגש תכף עם עובדת שלי, שגם פה
361
00:25:46,160 --> 00:25:55,360
,בערב יש לי שוב מפגש עם המשפחה של השבים
.לבנות ככה תוכניות משותפות, המשך עבודה
362
00:25:55,640 --> 00:26:04,240
היום בערב אני טסה לאילת, יש לנו קליטה
.של עובדת סוציאלית חדשה בקיבוץ אחר
363
00:26:06,000 --> 00:26:06,960
.עמוס
364
00:26:16,640 --> 00:26:21,280
בעצם אני יוצאת ממפגש
עם שתי משפחות כרגע
365
00:26:22,840 --> 00:26:25,800
.שבאו לזהות את בני המשפחה שלהם
366
00:26:27,120 --> 00:26:31,400
את שתי המשפחות אני מכירה בעצם
,כבר ממרכז משפחות נעדרים
367
00:26:31,920 --> 00:26:34,800
,הם פגשו אותי
.הם זכרו גם שהם פגשו אותי
368
00:26:36,320 --> 00:26:39,760
אחד מהם, המשפחה בחרה
,שלא לראות את התמונות
369
00:26:40,640 --> 00:26:43,760
כי הם היו שלמים עם זה
.שהם קברו את הבת שלהם
370
00:26:44,680 --> 00:26:50,320
והמקרה השני זה אבא
.שהגיע לזהות את הבן שלו
371
00:26:50,320 --> 00:26:53,720
,הבן שלו גיבור, ממש גיבור
.הציל מלא נפשות שם
372
00:26:54,920 --> 00:26:56,160
,הוא בן החברה הבדואית
373
00:26:57,560 --> 00:27:04,040
והוא אמר, "אני חושב שאת הבן שלי
".שמו ביחד עם המחבלים
374
00:27:06,480 --> 00:27:07,800
.מה שהסתבר כנכון
375
00:27:09,600 --> 00:27:11,880
,באמת כשפינו אותו
,פינו אותו עם המחבלים
376
00:27:13,200 --> 00:27:17,160
,ולכן הזיהוי לקח יותר זמן
.הגופה הייתה במצב של ריקבון
377
00:27:19,240 --> 00:27:22,280
,אבל הוא ראה את התמונות
.היה לו חשוב כן לראות
378
00:27:24,240 --> 00:27:29,720
,כן, והוא אמר, "מזל שאשתי לא איתי פה
".כי היה צריך להוציא אותה באמבולנס
379
00:27:34,200 --> 00:27:36,640
.אני גדלתי במשפחה מורכבת
380
00:27:37,320 --> 00:27:40,320
ההורים שלי נפרדו
.כשהייתי בגיל מאוד צעיר
381
00:27:41,000 --> 00:27:42,640
.פרידה מאוד מאוד קשה
382
00:27:42,800 --> 00:27:45,960
הייתי בעצם ילדה בסיכון
.ונערה בסיכון
383
00:27:46,840 --> 00:27:51,560
ואימא שלי הייתה אם חד הורית
,שעבדה מאוד מאוד קשה כדי לפרנס אותנו
384
00:27:51,760 --> 00:27:58,920
,ואף אחד בעצם לא ראה, לא ידע
.הייתי ילדת סוד, שומרת את הכול מבפנים
385
00:27:59,600 --> 00:28:01,960
אני זוכרת את המפגש הראשון
,עם שירותי הרווחה
386
00:28:02,560 --> 00:28:06,000
שבעצם היה מפגש
.מאוד לא פשוט, מאוד מתסכל
387
00:28:06,520 --> 00:28:10,640
,ואני זוכרת את החוויה שאמרתי
,אנשים לא צריכים לחוות את זה
388
00:28:11,080 --> 00:28:14,000
.והחוויה והרצון להביא לשינוי
389
00:28:14,360 --> 00:28:18,160
והלכתי ללמוד עבודה סוציאלית
כדי להשמיע את הקולות של האנשים המוחלשים
390
00:28:18,800 --> 00:28:22,880
.ולהילחם על צדק וחוסר שוויון
391
00:28:23,160 --> 00:28:28,120
,הצלחתי לראות את התמונה מהצד השני
.מהצד של העובדים שנמצאים שם
392
00:28:28,440 --> 00:28:32,600
,ולשמחתי יש לי את הזכות
,באמת בתור עובדת סוציאלית
393
00:28:33,520 --> 00:28:36,360
,להשפיע על מדיניות
.לשמש קול של אנשים
394
00:28:36,680 --> 00:28:44,560
,וזה מאוד מתחבר לי למקום פה
.שהקול של העדים לא תמיד נשמע
395
00:28:48,960 --> 00:28:52,120
,הדבר שהכי מחובר אליי
כאפרת, בעבודה סוציאלית
396
00:28:52,640 --> 00:28:59,920
זה לפגוש את האדם בנקודת השבר
,וללכת איתו את כל הדרך שצריך
397
00:29:00,520 --> 00:29:04,080
.עד למקום שהוא רוצה להיות בו
398
00:29:05,200 --> 00:29:07,200
?מאיפה הכוחות שלך
.צריך המון כוחות לזה
399
00:29:10,360 --> 00:29:11,320
.ככה גידלו אותי
400
00:29:11,600 --> 00:29:14,600
...גידלו אותי שזה מה שאנחנו
,שזה האנשים שאנחנו רוצים להיות
401
00:29:15,640 --> 00:29:19,160
,אנשים שנותנים
.שנמצאים שם עבור האחר
402
00:29:21,280 --> 00:29:28,200
,באמת יש לי הרבה משאבים בחיים האישיים שלי
.וזה היה הזמן לרתום אותם עבור אחרים
403
00:29:30,760 --> 00:29:36,000
,אני עדיין ככה מסתובבת בלי הרבה אוויר
.עדיין מאוד מאוד מוצפת
404
00:29:36,320 --> 00:29:40,520
בעלי חזר מהמילואים בצפון
,אחרי חודשיים וחצי
405
00:29:41,040 --> 00:29:43,800
.והם עשו איזשהו ערב בתל אביב
406
00:29:44,920 --> 00:29:46,640
...רק הגענו ותוך
407
00:29:46,640 --> 00:29:49,520
,הגענו באיחור
,כי אני לא הצלחתי לצאת מפה פשוט
408
00:29:49,960 --> 00:29:53,440
ישר נחתנו לתוך איזושהי הרצאה
,שדיברה על השירים של יום הזיכרון
409
00:29:53,480 --> 00:29:58,120
על הסיפורים ועל החיבור שלהם
.לשירים החדשים שעכשיו נכתבים
410
00:29:58,880 --> 00:30:01,640
,וכאילו רק התיישבתי
,שמעתי את זה
411
00:30:01,680 --> 00:30:07,120
,והתחלתי לבכות והרגשתי כאילו אימא'לה
.אני לא מגיעה לזה, כאילו זה פשוט יושב פה
412
00:30:08,160 --> 00:30:11,160
ואני הולכת עם זה לישון
.ואני קמה עם זה בבוקר
413
00:30:12,080 --> 00:30:13,640
.וביום-יום אין לזה מקום
414
00:30:15,720 --> 00:30:19,000
,להיכנס הביתה, להיכנס להתקלח
415
00:30:20,600 --> 00:30:22,960
.פחד. פשוט פחד
416
00:30:23,680 --> 00:30:25,640
,התקלחתי עם עיניים פתוחות
417
00:30:26,680 --> 00:30:29,320
כי אחרי כל מה שאת שומעת כל היום
,ואחרי כל הדמיונות
418
00:30:31,040 --> 00:30:34,080
את לא יכולה שלא לדמיין את הנורא מכול
.מול העיניים שלך
419
00:30:35,240 --> 00:30:40,320
ורק לחשוב על הפחד המצמית
.שהמשפחות האלה חוו
420
00:30:44,040 --> 00:30:46,480
.זה.. זה מה שהלך איתי
421
00:30:50,960 --> 00:30:57,960
,וזו איזו חוויה כזאת של עומס
,שכאילו כבר אין לו מקום בגוף ובלב
422
00:30:58,480 --> 00:31:01,520
.וכמות הצרכים והמורכבויות שמגיעות
423
00:31:02,040 --> 00:31:04,840
...ואז גם התחילו לי ממש
,זה היה ככה בסוף השבוע הראשון
424
00:31:04,840 --> 00:31:09,160
...התחילו ממש תופעות פיזיות של
,ממש של טראומה, של סטרס
425
00:31:09,160 --> 00:31:13,400
,התקפי רעידות כאלה בגוף
,איזו חוויה כזאת של אימה
426
00:31:13,440 --> 00:31:18,000
תחושת אימה שעולה בגוף
,בלי טריגר נראה לעין
427
00:31:18,720 --> 00:31:22,600
,פלשבקים שהם לא חוויות שלי
,שהם מהסיפורים ששמעתי
428
00:31:22,720 --> 00:31:27,960
,שזה מרגיש כמו משהו שקרה לי
.ממש תופעות של טראומטיזציה משנית קלאסית
429
00:31:29,920 --> 00:31:34,360
אנחנו משתדלים לתת לזה
.את המסגרת המתאימה
430
00:31:35,120 --> 00:31:36,240
יש לנו פה הדרכות
431
00:31:36,280 --> 00:31:40,680
ויש לנו את הקבוצה שמלווה את העובדים
הסוציאליים שמלווים את המשפחות של החללים
432
00:31:40,720 --> 00:31:44,280
ויש לנו את הקבוצה
של העובדים הסוציאליים של האגף
433
00:31:44,320 --> 00:31:45,640
...ויש לנו הדרכות ו
434
00:31:46,120 --> 00:31:49,880
אנחנו משתדלים לתת לזה
.את הפלטפורמות הנכונות
435
00:31:51,520 --> 00:31:57,280
,עוד לא עצרנו ממש כצוות, כאגף
.ולקחנו פסק זמן, זה עוד לא הזמן
436
00:31:57,880 --> 00:32:04,240
אנחנו עדיין בעשייה מאוד מאוד אינטנסיבית
.וככה ממש במין מרוץ נגד הזמן
437
00:32:04,680 --> 00:32:09,440
,כי באמת כל יום שעובר
,זה דברים שמתפתחים, שמתקבעים
438
00:32:09,920 --> 00:32:12,640
ואנחנו מבינים שאנחנו
.לא יכולים עדיין לנוח
439
00:32:15,840 --> 00:32:18,880
יש הבדל מאוד גדול בטיפול
,בחיילים בשביעי לעשירי
440
00:32:20,640 --> 00:32:21,600
.לעכשיו
441
00:32:21,840 --> 00:32:25,920
עכשיו הם מגיעים, חלקם הגדול
,כבר מהשביעי לעשירי מגויס
442
00:32:25,960 --> 00:32:28,440
בין אם זה אנשי מילואים
.ובין אם זה אנשים בסדיר
443
00:32:29,160 --> 00:32:34,000
ובעצם האירוע שבגינו הם הגיעו לבית החולים
.הוא לא בהכרח האירוע הטראומטי
444
00:32:34,560 --> 00:32:38,120
זאת אומרת, האירוע הטראומטי
,יכול להיות פינוי גופות
445
00:32:38,800 --> 00:32:43,680
זה יכול להיות אירוע היתקלות
שבו נפצעו חלק מהחברים שלו
446
00:32:43,680 --> 00:32:46,160
,והוא יודע מה קורה איתם
.אבל הוא לא פה
447
00:32:47,000 --> 00:32:52,800
,ומשהו שאנחנו התחלנו לראות לאחרונה
,זה שמכיוון שהאשפוזים פה לפעמים ממושכים
448
00:32:52,840 --> 00:32:55,000
אז יש אירועי דחק
,שקרו אחרי האשפוז
449
00:32:55,000 --> 00:33:01,360
למשל חייל שיומיים אחרי האשפוז נודע לו
.שהייתה עוד היתקלות וחברים שלו נהרגו
450
00:33:01,560 --> 00:33:05,320
ברגע שאנחנו יודעים שיש חבר שנהרג
,והחייל עוד לא יודע
451
00:33:05,440 --> 00:33:09,320
אנחנו בדרך כלל יוצרים קשר
.עם אחד המפקדים שיבוא ויספר
452
00:33:09,640 --> 00:33:13,240
אבל לא תמיד, כאילו, הייתה פעם אחת לפחות
שמפקד לא הספיק להגיע
453
00:33:13,280 --> 00:33:18,880
וחייל אחר בא לבקר והוא ישר הניח שהוא יודע
,ולא הספיקו להכין אותו
454
00:33:18,880 --> 00:33:20,920
.וזה היה מאוד קשה
455
00:33:23,040 --> 00:33:29,200
אז חלק מהתפקיד שלנו זה גם באמת להיות
,נורא מודעים למורכבות הזאת של האירוע הזה
456
00:33:29,200 --> 00:33:31,200
.שהוא אירוע ארוך
457
00:33:32,040 --> 00:33:34,120
,אין שגרה
.זאת אומרת השגרה לא קיימת
458
00:33:34,160 --> 00:33:35,840
,לצערי הרב בעצם
459
00:33:36,440 --> 00:33:41,200
כל הנושא של הפסיכותרפיות ארוכות הטווח
,או קצרות הטווח שהיו במרפאה כרגע
460
00:33:41,240 --> 00:33:43,200
.מאוד נדחקו לשוליים
461
00:33:43,200 --> 00:33:48,120
אנשים שחיכו ברשימת המתנה
,למערכת בריאות הנפש, שגם ככה יבשה בתקנים
462
00:33:48,280 --> 00:33:55,040
,ואנשים גם ככה חיכו זמן לא קצר לפסיכותרפיה
.אז עכשיו הזמן הזה עלה עשרות מונים
463
00:33:55,080 --> 00:33:58,600
.אנחנו מדברים באמת על חודשים רבים
464
00:33:58,600 --> 00:34:02,600
המרפאה הזאת התהדרה
,במשך ההמתנה הכי קצר בארץ
465
00:34:02,640 --> 00:34:08,000
,עם כוח האדם המצומצם שהיה לנו
,אז עכשיו גם כוח האדם יותר מצומצם
466
00:34:08,000 --> 00:34:13,680
וגם אנחנו לא מסוגלים לתת מענה לשמיכה הזאת
.שהולכת ונהיית קצרה מכל הכיוונים
467
00:34:17,920 --> 00:34:21,440
אני חושבת שככל שלמדתי
,ועבדתי בכל מיני תפקידים
468
00:34:21,480 --> 00:34:24,960
,הבנתי כמה זה מקצוע מאוד רחב
,שאני יכולה לעשות בו הרבה דברים
469
00:34:25,000 --> 00:34:29,240
והמילה הזאת לעזור היא אולי אפילו
.מילה קטנה מדי בשביל מה שעושים במקצוע הזה
470
00:34:29,400 --> 00:34:32,520
אבל יש באמת הרבה אפשרויות
של סיוע
471
00:34:32,880 --> 00:34:36,880
והרבה אפשרות מגוונות
.לסייע לאנשים בתוך המקצוע
472
00:34:40,840 --> 00:34:46,040
אני חושבת שפעם היה לי זמן נסיעה
,עד למשרד, שהיה אפשר ככה לחשוב
473
00:34:46,240 --> 00:34:48,280
...להתחיל את הבוקר באיזשהו
474
00:34:48,800 --> 00:34:53,280
,איזושהי התארגנות, בהתכווננות
,להגיע למשרד בבוקר
475
00:34:53,320 --> 00:34:57,440
,לעשות איזו הפסקת קפה קצרה
.לפגוש את הצוות
476
00:34:58,120 --> 00:35:05,840
היום אני ערה כמעט מחמש בבוקר
.למיילים, לטלפונים, לעבודה משרדית
477
00:35:06,680 --> 00:35:10,960
,ואחרי שהיא נגמרת, הטלפונים
או משימות שצריך לעשות אותם
478
00:35:11,000 --> 00:35:16,240
שהם לא פגישות ודברים טלפוניים
,או בזום וישיבות
479
00:35:18,000 --> 00:35:19,760
.וזה השעות הקטנות של הלילה
480
00:35:21,920 --> 00:35:24,240
?מה חסר לך בכל הזמן הזה
481
00:35:33,320 --> 00:35:34,320
.לנשום
482
00:35:34,800 --> 00:35:35,800
.לנשום
483
00:35:36,880 --> 00:35:39,280
?מה חסר לי
,אני חושבת שהכי חסר לי
484
00:35:41,080 --> 00:35:42,600
.זה את המקום הפיזי
485
00:36:18,120 --> 00:36:20,200
,אני חושבת שהחלק שהכי חסר
486
00:36:21,720 --> 00:36:24,600
.קודם כול זה הצוות, זה הביחד
487
00:36:26,040 --> 00:36:27,440
.זה המבנה הפיזי
488
00:36:28,320 --> 00:36:35,960
,זה יכול להיות רגע שיהיה לך כאילו בסיס
.שממנו אתה יכול לצאת לעבודה
489
00:36:38,360 --> 00:36:39,560
.איזשהו עוגן
490
00:36:40,680 --> 00:36:44,120
,בסוף לחזור כל ערב כאילו למלון
491
00:36:44,680 --> 00:36:48,440
,הרבה פעמים כאילו כמו הערב
,למקום במלון אחר
492
00:36:50,040 --> 00:36:51,840
.ואין לך את מחר בבוקר
493
00:36:53,040 --> 00:36:57,440
בדרך כלל, גם אם היה מפגש מורכב
,או קשה או שיחה או פגישה
494
00:36:57,960 --> 00:37:03,000
,אז יש את המחר בבוקר הזה
,שאתה נפגש עם הצוות ויכול לשתף
495
00:37:03,000 --> 00:37:04,760
.יכול לחשוב, יכול לפרוק
496
00:37:05,760 --> 00:37:09,280
אני חושבת שתחושת הבדידות
.היא מאוד מאוד גדולה
497
00:37:14,240 --> 00:37:16,840
.ההבנה שאנחנו לא בספרינט
498
00:37:17,600 --> 00:37:23,960
שרצנו כאילו מרתון כמו ספרינט
,ושאנחנו באיזשהו מהלך שהוא ארוך טווח
499
00:37:25,000 --> 00:37:33,160
וצריך רגע לתכנן או לנסות לתכנן את הצעדים
.בחלקים הרבה יותר מצומצמים
500
00:37:33,560 --> 00:37:40,840
ניסינו, לא תמיד הצלחנו
,לעשות את העצירות ולדייק מה נכון לנו
501
00:37:41,080 --> 00:37:45,920
,איפה אני, עדי, בתוך העבודה
.איפה אני, עדי, למול המשפחה
502
00:37:46,560 --> 00:37:52,320
,ולאט לאט הבנו שזה העוגנים
,שאנחנו חייבות לעצור, שאנחנו צריכות להתבונן
503
00:37:55,320 --> 00:38:01,120
שזה הרבה יותר ארוך
.לעוד הרבה מאוד זמן, שנים קדימה
504
00:38:01,480 --> 00:38:05,640
שהכול באמת כל כך חשוך
.ואתה מתפלש בביצה כאילו
505
00:38:06,040 --> 00:38:10,040
.מכל כיוון יש קושי וכאב ואובדן
506
00:38:10,600 --> 00:38:13,400
,והיכולת לראות, אני חושבת
גם בדברים הקטנים
507
00:38:13,440 --> 00:38:17,640
,את הצמיחה, את העבודה
,את הגדילה, את המשמעות
508
00:38:19,120 --> 00:38:22,200
,אני חושבת שזה החלק הכי קשה
,להחזיק ככה
509
00:38:22,720 --> 00:38:27,000
למשפחה שחזרו ממנה חטופים
ויש להם עוד חטופים
510
00:38:27,480 --> 00:38:32,520
ולהחזיק את התקווה
.שאולי הם יחזרו, אולי הם לא
511
00:38:34,640 --> 00:38:39,320
ולהחזיק את זה שכרגע
.אנחנו בטוחים שכן
512
00:38:42,200 --> 00:38:44,680
יש לי דימוי כזה
שאני אומרת אותו גם לצוות שלי
513
00:38:44,720 --> 00:38:49,640
,מאז, לא יודעת, אולי יומיים אחרי
.שאני מרגישה שאנחנו מוציאים את הים בכפית
514
00:38:50,320 --> 00:38:55,960
אז בהתחלה לא מרגישים
,את מה שמצליחים לעשות כי זה אינסופי
515
00:38:56,680 --> 00:38:59,440
ולאט לאט אנחנו רואים את הכוס
,קצת מתמלאה
516
00:39:00,440 --> 00:39:07,680
הרבה דברים קטנים וטובים שקורים על יד
,כל הכאב והצער הענק, שלא יכולנו למנוע
517
00:39:07,720 --> 00:39:10,200
.והוא ממשיך, הכאב ממשיך
518
00:39:10,560 --> 00:39:14,800
,חטופים שלא חזרו
,אנשים שאיבדו את היקרים שלהם
519
00:39:15,000 --> 00:39:20,560
,קהילות שלמות שאיבדו את השכנים
.את האהובים שלהם
520
00:39:21,040 --> 00:39:24,560
ובכלל את ההבנה שאין להם
.מקום בטוח לחזור אליו
521
00:39:28,480 --> 00:39:32,040
"אנחנו לא אוהבים את המושג "עבודת קודש
.כי אנחנו עושים עבודה מקצועית
522
00:39:32,360 --> 00:39:38,280
ואני חושבת שבאסון הזה הצלחנו לראות
,איך למול כל כך הרבה גורמים
523
00:39:38,280 --> 00:39:44,600
אי אפשר בלי וללא הליווי
.של העובדים הסוציאליים בתוך המערך הזה
524
00:39:45,120 --> 00:39:48,640
אנחנו היינו שם מההתחלה
.ונשארים שם
525
00:39:49,640 --> 00:39:51,920
,וזו הייחודיות הכי גדולה שלנו
526
00:39:52,040 --> 00:39:56,920
,להישאר לאורך זמן
.להישאר לתמיד, לאורך כל הדרך
61873
Can't find what you're looking for?
Get subtitles in any language from opensubtitles.com, and translate them here.
Afrikaans
Albanian
Amharic
Arabic
Armenian
Azerbaijani
Basque
Belarusian
Bengali
Bosnian
Bulgarian
Catalan
Cebuano
Chichewa
Chinese (Simplified)
Chinese (Traditional)
Corsican
Croatian
Czech
Danish
Esperanto
Estonian
Finnish
French
Frisian
Galician
Georgian
German
Greek
Gujarati
Haitian Creole
Hawaiian
Hungarian
Icelandic
Indonesian
Irish
Italian
Japanese
Kazakh
Khmer
Korean
Kurdish (Kurmanji)
Kyrgyz
Lao
Latvian
Lithuanian
Luxembourgish
Macedonian
Malagasy
Malay
Maltese
Maori
Mongolian
Myanmar (Burmese)
Nepali
Norwegian
Pashto
Polish
Portuguese
Romanian
Russian
Samoan
Serbian
Sesotho
Shona
Sinhala
Slovak
Slovenian
Somali
Spanish
Swahili
Swedish
Tajik
Thai
Turkish
Ukrainian
Urdu
Uzbek
Vietnamese