Original subtitles

‫חלד. ‫חלד, ואיןك, חביבי, מאמה?

‫תאחר נש, שו بتעמל ג'ווה?

‫ריאם, ואני כמעט ‫לא מלאה אקונדורטי. ‫לא זכר בעיקר טוני דב בנהן?

‫-לא, מלאתה.

‫מרק הלווה לא תלקו אישי ‫בלמסעיף, אישי.

‫-מה אני עושה עכשיו, אישי אעמל? ‫אה, אני... ‫אחר נהר אילי בשגול ‫בלמסטשפה.

‫שו בדה לבס? ‫פייש גרד לקרוקסי ‫אלה טלעת פי? ‫-אגלה בדקטורה ‫ביכולו לבסים קרוקסי.

‫-אה, עולתיק.

‫פייש בלקניון תחת ‫בלמוסטשפה דוקנת קנאדר? ‫-57.5 עכשיו, ‫כלו מסקר. ‫מין

פתח. ‫-אמישה מלאי אישי. ‫-פייש איש נעמל. ‫בלכו תסתנו ונצל ‫בלהובלן, ‫אפשר לדעת מה

אין אישי. ‫-באדר מרוחש ‫על המדרסה.

‫ביכולה נחסן בקטיה.

‫-ברכה, כמעט ‫אני מרוח

ביי. ביי, עלי. מרהם.

ביי, בבא, חביבי.

بالנגاح, באול יום אלק בלשגול.

ביי, בבא, חביבי. بالנגاح, באול יום אלק בלשגול. מהעלי את?

ביי.

לא רוצה את הכס, לא מחפשת את הכתר אני חיה את החיים שלי, מפזרת את המסל קרמה היא

כלבה אבל מנהלת את העסק הזה אז מי מנהלת את העסק הזה?

מי מנהלת את העסק הזה?

יאללה, מי מוכן, טן טן, שירה?

אמא, את לא מאמינה. מה?

דני החליטה לעבור לגימנסיה.

מה?

יאו. רק עכשיו היא מספרת לך את זה? רק לפני יומיים ראיתי את אבא שלה בקניון, הוא

לא אמר לי כלום. כאילו התלפתה.

אלק התלפתה. אני בטוחה שהיא מאוד התלפתה. שירה, זו החלטה מאוד מאוד קשה.

בלי אגבניה.

טוב, יאללה, נדבר על זה בדרך, יום ראשוני. מה זה פה קרוק? בוא.

שירה?

תראה מה זה.

זה התחילה השנה?

לא, אתה מאר עם השינוי, מעלה הפוסט, עם שירים מגנים משפחתה. שירים מהבוליות, מה?

לא, הם שירים מאכלות הפעולה המשנת לימודים, פוריה ומוצחת.

בסמירון, ברכה יפה.

מה? אתה לא יודע, חמיזה, יש פה שנתיים בדולי שונים, ואין לו אפילו חבר אחד...

שתמטאות? כן, כן, אפילו יחד. אני לא מדבר, יש לו מלא חברים, חוז מזה חצי כיתיים.

בסדר, אבל הוא אוהב יפה מחבר אחד הביתה. אפילו לא אחד הביתה.

התאמר.

התאמר, התאמר, התאמר. אולי, אני חשבתי לזה, אולי כזה... תזמין אולי חבר אליך

הביתה היום אחרי הצהריים, מה אתה אומר?

אוקיי. כן? כן, מי למשל? מי?

לא יודע, האם אני יכולה לשאול את דניאל אם הוא רוצה?

לא, לא, דניאל לא. דניאל היה צלם מלא פעמים כבר, נכון?

אולי מישהו אחר?

לא יודע, אולי אורי? אורי?

‫שחוקת, הוא הרבה גם. ‫-כן, מצוינו את אורי, ‫אבל אולי חבר חדש שלו ‫היה עדיין

אף פעם אצלנו, נכון? ‫חבר חדש? ‫-כן. ‫אני לא יודע, אימא.

‫אולי את... רני? ‫-מי? ‫-רני.

‫רני?

‫רני זה אחלה.

‫בוקר טוב.

‫-סבא חלכר.

‫בוקר טוב.

‫תודה רבה.

‫-תודה רבה.

‫סבא חלכר. ‫-סבא חלכר. ‫בוקר טוב, אהלן.

‫רח תתעלם עברני בשרועה כתיר.

‫תן לי עבודה.

‫באללה, אני מפסד. ‫איי.

‫לא תדולש, אני על יקר. ‫דהר, אני אראה.

‫תהנו.

‫אין דוער, אין דוער. ‫-אין דוער.

‫בוקר טוב. ‫-בוקר טוב, ארצן. ‫תודה רבה לכניך. ‫-בבקשה.

‫בבקשה.

‫תודה. ‫-בבקשה.

‫זהו בלב?

‫לא, לא יכול להיות.

‫רוחים הבאים לבית הספר הדו-לשוני. ‫זה יום הראשון שלנו בלימודים. ‫אנחנו חיטת

התיכון הראשונה, ‫מחזור א', אנו החלוצים.

אה, נשחל על החלוצים, יפשי ביצור. אה, וזה מאז'די, אומן והג'נטלמן הכי לאורג במזרח

התיכון. וזה מהו, השקרן הכי גדול במזרח התיכון. וואלה, אני גם מעורך של זה, אז

כדאי לך להיזהר, כן?

‫הכיתה שלנו, בבקשה, בבקשה.

‫אוו, בגגה.

‫בזאת לובנה, סבך אחר, לובנה. ‫-סבך נור, שמתסער? ‫אולי איך כמה אתה כעני לא שמח את

זה? ‫-אז תגיד לי, לובנה. ‫מאור סתם מתעד לבית ספר.

‫אוקיי.

‫איזה שהוא, זה היפה? ‫-אוו!

‫בזאת מנהר היפה שלנו.

‫-היידי, מנהר פשוט בבית. ‫אבל מה עולה כתלך, ‫בדלמה נסעוי ספר מחזור, ‫נסעוי

וולוג מחזור. ‫ווידאו מחזור, ‫סלחה אחסר מ�

‫אוו, הספר מת, חביבי, ‫לונג ליב דה טיק טוק. ‫איי-איי-איי-איי. ‫זה עומר.

‫-עומר.

‫בסדר, לובנה, עומר הוא גם עומר.

‫דרבאללה, ‫אז הבטחות נמל וידאו בדונאיזן באתו לה. ‫אוו, מה? ‫מה המנהר, כפי שאתם

מבינים, ‫כמו כל הערבים, ‫מבינה רק כוח ואלימות. ‫רק כוח.

‫וזאת שירה. ‫שירה, תגידי שלום.

‫מה קרה, שירה?

‫שירה? ‫דנה עוברת לגימנסיה. ‫-מה?

‫אוי, נראה לך?

מי הבדביל שרצה להצטרף לבית ספר הזה? לפעול את ביהודה א'. בדוק, מה, גם יש פה

מלא ערבים.

אה, אה, בתור מיומתי יהודי, בן שחק את דירבאלק, מהור. בסדר.

או, שירה.

הנה הדביל שלך שמצטרף ביהודה א', לתיכון בו לשני.

סבח אל חר.

פינת לשדית?

אתה התלמיד החדש?

תקשור, סטייל.

הלו, ערבי ולא יהודי. דזנן, זה יש.

לא. תראה, זה האומר, כמוך יש רק אחד.

הלו!

ג'גלווי!

מה יש לו?

שום ג'נט?

אנחנו לא הולכים לדבר עם אף אחד.

אני אומר לך, ראיתי אותה.

מכריחים אותה לשים חינג'אב. זהו, החלטת שמכריחים. אז איך את יכולה להסביר את זה?

איך? אני, או בעיקר אתה, לא צריכים להסביר שום דבר. אז נתעלם מזה?

בדיוק. כל אדי לא פנתה אליי או אליך, ולא מחלה לשתף אותנו, אין לנו שום זכות

להתערב, ברור?

ברור. ג'רבאלק אטם. בלי שטויות, אני מכירה אותך. בסדר, בסדר. בסדר, מה? מה, את

רצינית? כן.

אני מבטיח, אני לא אעשה כלום.

יופי. אני לא מבקש

‫טוב, אז בואו נעשה את זה רשמית.

‫שלום, כיתה י' א', בוגר טוב. ‫-סבא חלכר.

‫מה שלומכם? ‫-לא משהו, המורים.

‫שכאוי העול יום, ‫הקרטון הדשתה תלכו.

‫טוב, אז בואו נציג את עצמנו ‫בפני שאנחנו מתחילים. ‫נציג את עצמנו בפני התלמידים

החדשים. ‫אז דקה תלמיד. ‫-צח משדה. ‫את תלב שדיד.

‫אני אמא, ‫אני המורבי ומלמדת המדעניית. ‫ואני איתן.

‫מחנך שותף ומורה לאזרחות ויסטוריה.

‫חלד, את חייבת תחקל לנו ‫על נפסك ככה, ‫בכמה קלמי, ‫לו סמכת, ותقول לנו ‫לשם

הכתרת להתעלם ‫במדרסת עונאיית לורא.

‫ישמי חלד, מן חיפה.

‫החתרת שישי, עם מיסו שלדני.

‫הפה מאוד, יופי, נהדר.

‫אז... ‫-מה שלומכם?

‫איך עבר לכם הקיץ?

‫לובנם? ‫-כן, ניח.

‫מראה בדיוק מה אחס.

‫מי כאן יסדק ענקו, ‫הכבר תוסרתו بالתנועי ‫ועלה وجי בגרית.

‫-אני ראיתי את זה ‫לבנות מרגיש כמו תיכון. ‫-מסמעת, שירה? ‫-אין.

‫-אולי שיא, אספי מס.

‫שירה זעלנה ‫עכשיו נדעה על קררתנו למדרסה. ‫-נכון, כולנו יצטרפנו ‫לשמוע את

זה. ‫-ואדר אפחם ענקו ‫מדייעים ענוקו ‫שיש קוסם מזמילתכו ‫תרקנו בצד השני.

הוא כמובן בפעם איזה ענתו חסיינו למדרסה الصגירה, וגם בדיוק הפרסות כולה במדרסת

הנאוויה הקבל. די, שכנעת אותי, המורה, אני גם עוזב.

אבל תזכרו מה מייחד אותנו. אנחנו קטנים ומוקפים אויבים.

פילה בג'ונגל. שו כמובן.

אנחנו זה יעילי.

הרפינה מעבד מן בוסטן, ואחד בערב כל אישי ענתני.

אנחנו החברים הכי טובים בעולם, לא ככה, שירה?

אנחנו נשמע ואחד לבטני.

איך הם מבינים אחד את השני?

איזה הם מבינים אחד את השני? אשר סנין, מה היה כמשפה? מה לקשי?

מה אתה אומר?

תסתכל.

שלום, אני מתן.

מה הרי אפשר?

גם אני בהתחלה לא ידעתי ערבית.

‫עכשיו אני מבין הכול וקצת מדבר.

‫עדיין קשה לי עם הדיבור, ‫קצת מתבייש.

‫אתה אוהב מנגה?

‫מנגה?

‫בדרך תלחב? ‫-ברור.

‫מייבן. ‫כי מי חכה מנגה בלחברי?

‫מנגה. וואו, ואולי זה על העבר השאר.

זה

מוזר.

מה קטש מנהליים האלה? אני אערף.

אולי קודם חזר למועדה בחיפה.

‫שואל מתמטיקה מנסה?

‫-איש נעשה ‫אין לו בגרות היסע נמנע ‫אמין 5-1?

‫-לא, איש נעשה.

‫אחוריית, ‫מمكن נגרס مع بعض. ‫-לא, סוקרת, ‫אני מפתדה ללחלי.

‫תחגי, שעדירה.

‫אולי, ‫אם بتחבי פסטרמה, ‫אני מבטאה אישי פסטרמה.

‫וכל יום אמא ‫ביתחת לי זוועד פסטרמה. ‫אם אני חכתי לה מיליון ‫מראה, ‫בלי איש

פסטרמה.

תעדה תעמיני לי מערוף ותاخד את סנדוויש טבחי.

אמאי بتסעד לזה אם אכול שם טסטרמה.

תקזב עליי, אין איש אחד אני לא אוהב שילב טסטרמה.

רחיית, אללה.

אני אוהב חובזה עם פלטה.

אישו اسمك אינטי?

שעדי.

ושוקר, אני כסיר אלי אלי, אני אכול גאוי. נכון, שעדי.

אני חלב.

שלום.

הבאתי כנפל.

מה קורה, איריס, הילדים בסדר?

כן, בסדר, מאמינים, משחקים.

אמרנו, הילד לפייסבוק. מה יש לי לעלות לפייסבוק, אבייד?

מה? מה יש לי לעלות?

אני נכון לא בטוחה שהילד שהוא הביא הוא...

לא, נו, רני זה שם

אוהבים, מה? אני לא יודע, אולי זה רני כמו רני רב.

יכול להיות.

מה גבי מבטא?

גורנשט. שום דבר. לא מדבר בפה, חולם, סגול, משהו. כלום, כלום, עברית מושלמת.

איך זה אני אומר לך, זה רני, זה כמו רניה, זה שם ערבי.

יודעת את זה, אני יודעת, אתה לא ממש עוזר לי עכשיו.

טוב, בדקת שהמשפחה? כן, שאלתי.

תובי. תובי. תובי זה טוב. תובי טוב, יש כדי חבר כנסת, תובי כתובי. נכון, תובי גם

יכול להיות יהודי, כמו מיטוב, נכון? כמו השחקנית הזאת שראינו בפיאף.

יוניני תובי.

בסדר, אז מה זה משנה, העיקר שנהנים, לא?

מתני, איך היה יום הראשון?

זה בבא. כן?

יש לי חבר חדש מחיפה. הוא עוד לא יודע עברית. מה, יש לו גם אח, לא?

חלב? כן, הוא אמר שיש לו אח בתיכון. הוא עוד תמיד חדש?

מה? סתם, סתם אחד.

איך לי, מה זה מוזר?

אני דווקא בסדר.

הוא אוהב מנגה.

אימא. זה לא תיכון.

אין שם תלמידים, אין שם בכלל מיל... זה כל כך קטן.

את צודקת?

אני מבינה אותך לגמרי.

שום זמן היית חוויה אחרת לגמרי. באמת, אני שומעת את דנה, ואני שומעת את הבנות

בצופים. תראו שאני אפילו מבינה אותך, באמת.

אם אתה אומרת לי שזה מה שאת רוצה, אני מתקשרת למנהלת של הגימנסיה, ואני בודקת

אותה אם זה עוד אוצר לעבור.

סך הכול תחילת שנה, ציונים שלך מעולים, רק ישמחו לקבל תלמידה כמות.

מה אתה אומר?

כן. הרי לי עדיף בית ספר מרומאלי.

אוף, נו, אמא, מה? לא יודעת. כן, זה לא יהיה פשוט.

נחשוב על זה, טוב?

לא, לא, לא, תעשה את זה ככה עם הקף, יותר.

בעבור חסן כזה. לא, אני עושה ככה. לא, לא, ככה.

נלחיצה אותי. תעשה את זה יותר בעיגול כזה. הנה, ככה. לא, עם הקף.

ככה, כן.

אוקיי. מה הוא צריך? תביא שם לזית.

לא יודע, בברוזיליה?

טוב, זה לי.

הנה, קטצתי. אוקיי. אני, אנחנו לא... אנחנו לא מגזימים קצת? ילדים, רני, איתמר,

בואו לאכול.

בבקשה. מה, ברוכת ערב?

שעון קיץ.

בבקשה, בתיאבון.

רני,

אני רוצה שתסתכל טוב טוב בתבחר.

מה יש את הרוצה?

לא יודע, אני לא רעב. גם אני לא. אנחנו יכולים למקצוע לשחק, בבקשה?

בטח.

מה הוא?

הוא יהודי, הוא ערבי, אין להשתגעת.

‫אה, תחיס, לא, באמת, כאילו, ‫אם הוא לא ערבי, הוא ערבי אחר, ‫מכנסה ערבים בארץ.

‫אתה יודע איפה אנחנו נדבר?

‫יש פה מלא ערבים.

‫בקטע טוב.

‫מסחר על-עדי. ‫נוסף בשקע עברני ‫ונוסף בשקע ערבי. ‫אוסטס בשקע עברני ‫ומעל מתני

בשקע ערבי. ‫לא הבנתי, שהוא בעידו ‫כל השגלי מרתן?

‫-מש בבספק, תאריבן.

‫בסיבה, ככה, ‫כל השגלי משטבאי.

‫וטולב? ‫-וואו.

נרץ, אחי.

נרץ.

זה חממה.

אנחנו כמו משפחה. אנחנו לעולם לא נפגע אחד בשני.

אנחנו אוהבים כאן אחד את השני.

משפעמין, אללה הוא נחתתן.

טוב, אחוי, אללה بعינת. מסתעקד, אני לכל משתהג לכם, ובסאל עלنا כסיר.

ואני כמאן, סדקני.

בעד כה מתעשפו, מה, בעד?

אה, שרח, עליין גיטריסט שדיד. עכשיו נחזר חיילה ללערד, במדרסה.

וואללה. כיף בעזב?

מוכשר, אמה מיש מתلك. וסורי יעזב כל הגמאני? תאכיני לי כל שי סמר, מוחייתك.

אקיד, חביבי. בוס יום טעני, ששבב עמבסתנוני, ורחיין פי חפלה לילה פי נדה.

נא, ענג'ד.

מין ראייך?

כל שילה.

למוהם, דישי תאחר עליהן.

אז, אה, אני אדם שי. טוב, חביבי, תאכיני בעדן.

ולא יהמק.

נעים מאוד, איריס. ממש תודה על האירוח. אני מקווה שרני לא עושה יותר מדי צרות. מה

פתאום? ‫-ממש לא, הם שיחקו כמו שני מלאכים. אין ויאנג!

‫-לא התזקתי עצמי, אני אבי יעד, אבא. נעים מאוד.

אני מריאר.

טוב, אז איפה הוא? ‫-אה. ‫מאוחר אני צריכה ללכת. ‫אני לא באתי כאן, סי אולי קפה. ‫יש

לנו קנפה. ‫-נכון, מעולה. ‫ממש טעים. ‫-לא, לא, תודה רבה, ‫אני ממש צריכה ללכת.

‫גני? ‫-זה כנפה ימיתי.

‫גני? ‫-יש מצב שיש שום חונית.

‫עזרת קרטונת לאוועי.

‫כיף כאן, אוהל יום בלמדרסה?

‫-זפתי.

‫אני יודעת שזה קשה, ‫אבל זה מה שאני עושה ‫לאבו שלך ב'הדסה, ‫זה לא כל יום.

‫אה, אני חושבת את זה.

‫אבל אני לא יודע למה ‫אני צריכה להגיד לך את זה.

‫כי אני לא רוצה שהקבוצה תתפרפת.

‫אני רוצה להגיד לך, ‫אני לא רוצה שיהיה לך בעיד. ‫-שווי בעיד.

‫חיפה אמרה עד שעות ספר, ‫תכנן אני מפות את המדרסת הדاخלית.

‫מאה לך.

‫אתה גדול.

‫אם זה זה מה שאתה רוצה, ‫אתה צריך להיות בחיפה... ‫-באנג'ט?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן? ‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

‫אם אני ארגן?

בוקר טוב, ארצל. בוקר טוב, לובנה.

מורה איתן?

כן, אני לא זיתתי אותך.

מה העניינים? מה, את בעין הרבה?

מה? לא, אני לא, אני... אני מצטערת על מורה איתן, סליחה. רגע, לובנה.

לובנה, לאן את רצה?

לובנה.

מפריעה?

אה?

אני שירה.

אנחנו בו את הכיתה.

כן, אני יודע.

אני מצטער על ה... וזה שאתה מפנה כאילו אנחנו לא קוימים?

אני פשוט חוזר לחיפה עוד שבוע, אז אין טעם.

אוקיי.

מה זה?

את הבנתי שאתה אוהב לחם לפנים כך שוקולד, אז... בבקשה.

אה... לא, הילד ההוא, זה פשוט נפל או... לא מעניין אותי.

תביא תעשה מיץ' פסטרמה שלך.

מה זה?

כן.

ופה הוא עקד ראש השנה.

ביי.

ביי.

תודה רבה.