Original subtitles

טוב!

קדימה! לעבוד!

ו!

טוב מאוד!

לעבוד!

קדימה!

טוב! טוב! טוב!

לעבוד! קדימה!

לעטור!

לעטור!

אוקיי.

חבר 'ה, כשאתם ברחוב, אתם לא בעמידת קרב. אוקיי? אתם אף פעם לא יודעים איפה זה יבוא

לכם. אתם עומדים ליד הבן אדם, הוא לא אומר לכם עכשיו יש קרב, זה פשוט בא לכם.

בהפתעה. אוקיי? דבר ראשון, דבר ראשון זה המבט. אתם חייבים להתתקל לאן שאתם זורקים

את המכה. אין טעם שתזרקו מכה סתם לאוויר.

תזרקו, תפספסו, תמותו. זה הכל. עכשיו הבהיטה. כשאני בועט אני חייב לסובב את

הרגל. אחרת אין סיכוי בחיים שאני אפגע בברך. אם פגעתם בברך, הבן אדם לא ישכח את

תחשבו שהרגל של הבן אדם זה מכה שמטטה, ותשפרו אותה.

זה מה שהייתם עושים באופן טבעי.

עכשיו, בשביל לדעת לשלוט בביתה, אתם צריכים לעשות אותה 200 אלף פעם. זה אימון.

פסנתר, או כל כלי נגינה אחר.

אימון, אימון, אימון. אין חוכמות. או שיש לכם את זה, או שאין לכם את זה. אין לכם את

זה, תמותו.

עכשיו, בתרגיל אני רוצה מכה ישרה, ביתה לברך, ועוד מכה פידית,

למישהו שיכול להגיע לכם מהצד.

חבר 'ה, אתם אף פעם לא יודעים איפה זה יבוא לכם. אתם צריכים להיות מוכנים לבן

שמגיע לנו מהצד.

לא להתייחס לזה כסק. זה בן אדם, והוא יתקוע אתכם אם לא תהיו מוכנים.

אוקיי? אתם כל הזמן בקרב. כל הזמן בקרב.

גם אם אתם לא מותקפים עכשיו, זה לא אומר שעוד שתי דקות לא תהיו מותקפים.

יש?

אני רוצה עבודת כוח, לא מהירות. שלוש דקות. קדימה, לעבוד.

לעבוד.

אני גדולה ממנו בשינה.

אני דואגת לו, שלא נטייה לאבד את עצמו לפעמים.

אני חושב שיש לי סיכוי.

שיש לי סיכוי לא רע.

אני כל הבנשווה שלו נראה טוב.

טליגנט אני חושב.

יש לי זיקוי לעשות את זה.

אני רוצה להאמין שהכל תלוי בי.

כל החיים לפניי.

אני יכול ללכת לאיזה כיוון שאני רוצה, ואני בטוח שאני אצליח.

כשאתה צעיר, אתה יכול לחשבת להתמחה לי את שחצן.

מהבחינה הזאת, הכל פתוח.

הולכים לך על הכל, רק לא על אור שמתקמת.

אם אני עוצמת עיניים, אני בהחלט יכולה לדמיין את עצמי בגילך.

את שבעה עשרה.

עם אור מתוח, שדיים קפוצים.

אחרי הזיהון הראשון שלי בחיים.

מה לא הייתי נותנת כדי לחוות שוב את ההרגשה של ביטוק הבטולי?

את הרגשות, האדרנלין.

אמרות שלא הרגשתי הרבה בין הרגליים.

שום דם, שום כאב.

כמעט שומנה.

אבל ידעתי שהשום מדהים, מפחיד, נוראי וחשוב קרה.

גם אם לא טפטפתי דם על הסדינים.

הלף פעם בקצב מטורף.

עכשיו?

רק שאתה מזיין אותי דוגיסטי לצציפי מרגיש זקוף.

בכל שאר הזמן נופל.

נפול.

למה אתה לא מזיין שמי ניסטיות?

אתה עוד בשלב שבו אתה גומר מהר.

ואתה יכול לגמור מהר והרבה פעמים, באחר צהריים אחת, ולי זה כל הזמן

עושה נעים.

אני גומרת רק מהמחשבה שאני עדיין נחשקת.

לא נשאר לי עוד הרבה זמן.

מקסימום שנתיים, שלוש.

ואז גם כל התלמידים יתחילו להתייחס אליי כאל פרה זקנה.

יש שלב שבו את כבר לא יכולה להילחם ברכבון המתפשט.

מישהו כבר אמר, וצדק, שאישה היא כוס עם הרבה שומן מסביב.

זה מה שאתה מקווה מתחת למקדים המתקדפים שלי.

הקוס הזה רע הרבה זרגים.

רע והרגיש.

הפסל למצאת סמון.

וגם בלע.

זה לא סותר את זה שאני נועשת לאהבה.

גם חור התחת שלי ידם מהאבי.

כמה שאותו לי קקו.

ניקולי פתוחה ומפוסקת.

לא כמו נערה בתגילך.

שלושה ילדים יצאו לי מהכוס.

למרות שחתכו ותפרו וסגרו.

שירי הנרטיק שלי נחלשו ולא משנה כמה תרגילים עשיתי.

אי אפשר לשבת כל היום ולקבץ את הנרטיק?

איך גם לרוץ ולעבוד וללמד?

נלמד אתך?

כל חבורת הציניקנים נטולי הדאגה שכל כך מרוצים מעצמה.

בינתיים, אתם על גג העולם.

ושם גם תישארו עד שהאור שלכם יתחיל להתקמת.

אבל יש עוד זמן.

אני יכולה למצוץ ולמצוץ את הזין שלך ולדעת שיש עוד.

אין מה לדאוג.

יש לך עוד הרבה זרע לתת לי.

אני צריך כתובת.

אנחנו לא נותנים כתובות, רק מספרי טלפון. אתה צריך לתת שם וכתובת ואני אתן לך מספר

טלפון. אין לי כתובת, אני יכול לתת לך רק שם. מה השם?

סמינסקי.

איזו עיר, איזה חיוב?

אני לא יודע, אחרת הייתי מוצא אותו בעצמי. אני מצטערת, אני חייבת יותר נתונים.

אני יכולה להעביר אותך למפקח, את רוצה?

לא, עד זה בסדר. אוקיי.

בתל אביב יש לי קם מקרמינסקי.

בתל אביב. תנסי בצפון. זה מישהו שאתה מכיר?

לא בדיוק. זה אבא שלי, אבל לא ראיתי. הוא מגיע שלוש. אה, סליחה.

אין לך למה לייצר. לא הכרת אותו.

מה עם אמא שלך? אתה מכיר אותה?

היא מתה.

האמת שזו בעיקר הפיבה שאני מחפשת אותו.

להגיד לו שהיא מתה.

טוב, עזבי. לא נראה לי מוצאים ככה אנשים בחדר בארבע.

של מה אני צריכה קשר עם בן אדם שעזב אותי בגיל שלוש?

מאוד אהבתי את אמא שלי, כן.

אבל מבחינתי אמא הייתה בשביל הדברים הטריוויאליים, היומיומיים.

אני כבר לא יכולה לשתף אותה בקשר למחזור שלי, או לדבר איתה על בנים שהיא בטוחה

פוגשת.

בטח היא כבר לא תוכל להיעץ לי בענייני סקס.

אני גם לא מבינה למה היה לה כל כך חשוב שנמצא את אבא שלנו.

בטח כשהיא גססה, אז האינסטינקט האימהי שלה אמר לה שאנחנו צריכים מישהו שיגן עלינו.

אני יכולה להאמין לאינסטינקטים שלה, אבל נראה לי שהפעם היא טעתה.

אני בטוח שאנחנו צריכים למצוא אותו, ואני חושב שכל בן אדם צריך להגוש אותה בכלום.

וזהו, שלא, אני ממש לא מתכוונת לעשות את השטות הזאת.

אנחנו ממש מסתדרים, ואנחנו ממש בסדר.

חוץ, כמובן, מעניין ממורה שלא לתנך.

מה הבעיה שלך עם המורה שלי?

זה חולה.

מה חולה?

זה לא קצת חולה.

היא נשואה, כן?

יש לה ילדים?

כן.

שלושה.

שלושה ילדים.

אוקיי, כבר באותו יום שדיברתי איתו, אז התחלתי את החיפושים שלי. בגלל שלי יש גישה

לכל ה...

בתי חולים למיני, בתי כלב, בתי מעצר, בתי משוגעים, מה שלא יהיה. אז אני יכולה פשוט

להתקשר בתואנה שאני נציגה של גוף ממשלתי.

אז התחלתי לחפש, קמינסקי פה, קמינסקי שם. גם היה משהו, היה משהו בקול שלו,

ששמעתי שמשהו לא כל כך בסדר.

אני לא רוצה להסביר אפילו מה זה, זה היה משהו בתחושה.

אז התחלנו לדבר, והי...

אני לא רציתי לעזור לו.

אני גם הייתי נורא לבוכה, אני אומרת, מה... מה תגידי לבן אדם שלא ראה את אבא

מגיל שלוש, אם אני... אני לא אתמוסה במצבים כאלה.

האמת, אני בכלל לא ידעתי אם אני רוצה להתטבח בזה, כי לפני זה יזהרו אותנו בקורס

שממש אסור לגלוש לפסים אישיים, ואם דבר כזה קורה, צריך אפשר להגיר את זה לא מפה

ככה, זה... אבל אני רציתי לעזור לו.

לא יודעת למה.

אם לא אמרו לכם במודיעין שהוא כאן, אז הוא בטח לא כאן.

אנחנו משתדלים להיות מאוד מסודרים. גם אם הוא יתשפץ רק לפני כמה שעות, מה שכנראה לא

נכון במקרה שלכם. אבל אולי מישהו שכח אותו בגרירת הזה, בת שושים, גם זה יכול לקרות.

בשביל זה אני כאן.

בכל מקרה יש כאן כמה סוגי השפוז. יש השפוז ביום, שזה מה שגם נשמע, זאת אומרת ששפוז

ביום אחד.

יש השפוז במחלקות, שזה בית אין או תובת החולים. כאן זה בתפונים של השלילית, אז

מרבית החולים הם חולים של השלילית. שזה אומר שלא צריך אישור מיוחד כדי להת

זה אם לא מצפצדים, זה על חשבונכם. יש נרפאות חוץ, זה בעצם רופא מומחה. זה בדרך

מהקו אחרי ניסוח או אחרי השפוז. אתם חייבים להביא את עובש ואיזשהו אישור

החולים שמממנים לכם את התור.

נרפאות חוץ זה פעט טיפטור. אתם צריכים לראות כל כך הרבה מטופלים, והרופא שצירו

לא בהכרח רופא שטיפל בכם. כבר אין דבר כזה רופא משפחה.

ככה זה שיש מיליונות, ככה זה שתורא מאות חולים בשבוע, אלפים בחודש. יש כל כך הרבה

אנשים חולים.

אנחנו כולנו חולים ולמחלה שלנו אין מרפא. אתם גם לא יכולים לצפות מרופא שבאמת ירפא

אתכם. הם מנצים לעשות כל מה שהם יודעים, כל מה שלימדו אותם. הם עובדים עם

הפרוטוקול. אל תשכחו שהם לא יכולים להעיז כל כך, כי היום לכל אחד יש גישה מלאתיק

שלו. הם פוחדים מטביעות, רשמנות רפואית וכל זה. אז הם הולכים לפי הספר ולא משנים

שום דבר.

אתם לא יכולים באמת לצפות מרופא שיהיה אלוהים. הוא לא, זה לא אורגן. גם הרופא

גדול לא יכול לעצור את המוות, הוא מקסימום יכול לעקב אותו ט

כמעט כל האנשים שאני רואה שמחקים בתור נראים מוקעי גורם. בלי שום קשר למחלה שלהם

תמיד נראים לא טוב. כאילו מישהו עזב אותם לפני 40 שנה ואז הוא לא חזר לקחת אותם.

אם מישהו מכם מבין אמבולנט ולא מתאשפז, אז הוא צריך לשלם על האמבולנט בעצמו. אם הוא

מתאשפז, זה כבר דבר אחר.

אני מה שנקרא אחות רחמניה, שזה הדבר הכי טוב שיכולתי למצוא על עצמי לעשות.

אני אוהבת לטפל באנשים אחרים, ככה אני אוכל לשכוח מעצמי.

כל אחד בדרכים שלא להרוג את עצמו.

עבדתי תקופה בטיפול נמרד, זה לא בשבילי, גם לא טיפול נמרד פשימתי.

הנה, אנחנו בגיריאדריה.

שיהיה בהצלחה עם אבא.

איפה אמא?

למה אמא לא באה לבקר?

אם תכתבי אליי פעם, תגידי לחברים שלך שהחיים היום מסוכנים.

ואם עושים משהו, צריך לעשות את זה עד הסוף ובלי להתלונן.

כמה זה מסטיק?

כמה זה מסטיק אצלך בקיוס?

כמה זה מסטיק?

כמה זה מסטיק אבל רק בתנאי שמטה לפה?

תביא לי מסטיק בחפיצה של עוספה.

יש לי חולשה לנערים, מה אני אעשה?

ליאור! ליאור! מתי כבר תיכנס בי?

מתי כבר תיכנס בי כמו שור? ליאור!

ילדים מצחקים כדורגל.

ליאור! ריבת את הפדל.

עשר נקודות על תחתונים לבנים וזרעת בני.

אל תהיה ג 'ינג זאת אני.

אתה נמצא אחרייי, לא?

אתה לא בכיתה שלי, אור, במקרה נכון?

תאמן, תאמן.

תאמן, באמת ליאור, זה הפנטזיות החולניות שלה.

הבחורה הזאת מותה לגמרי.

כמה זה מעסיק.

כמה זה מעסיק אצלך. מזל שהחנות שלך תמיד פתוחה.

ואיזה ילד מזליק אתה.

מדליק?

מדליק אתה אומר לי זאת מילה של הומו.

מדליק זאת מילה של הומו, של אישה זקנה.

זקנה!

זקנה, אתה קראת לי אישה זקנה.

ליאור, מתי כבר תיכנס בי?

תיכנס בי כמו שור, ליאור.

ניצחת אותי, ניצחת אותי בתוליו.

יש לך מישהו להכיר לי?

מכאן זיינתי עם מישהו ממש מחר.

אבל מה?

היה לו זיין של חמור.

זיינתי איתו כי כל החברות שלי הזיינו איתו.

רוצו לדעת איך זה, לזיין עם זיין של חמור.

כאב.

זה מאוד כאב.

בינינו זה עשיות.

אגב, אני לא בולעת.

זה מגן אותי, אבל אני לא בולעת.

אז מה, אתם כבר בזמן יוצאים ביחד?

תודה לו כלי, היא בטוחה.

אתם בטח כבר עושים את זה, לא?

רואים בעיניים שלך.

ברור. ברור שאתם עושים את זה.

אז עזבו, תשכחו מכל השטויות שאני, כאילו, מבסבדת לכם.

אם שאני לא ארוץ לכם או משהו, כן?

כאילו, הלוואי שהאהבה שלכם לא תיגמר לעולם.

האהבה תהיה לנצח.

באמת, באמת. אני מתכוונת לזה.

אני מקווה שברור לכם שאני משקרת במצח נחושה.

יום אחד, האהבה הזאת תיגמר.

הוא יעזוב אותך, תפגדי בו, מה זה משנה. האהבה שלכם תיגמר.

תחשבו טוב, לפני שממשיכים עם כל הפוצימוצי הזה.

כמה זמן נראה לך תוכלי לטבול את הפנים עם תקתוקות האלה שלו?

תו שיער, תו תחת.

אמא שלי סבלה את אבא שלי בדיוק יומיים, התחילה אחרי זה להזדהל מהצד.

אפשר עליתי עליה.

ילדות קולטות את זה.

היא גם מצאה לנכון לשתף אותי בסוד הזה.

איך מעמיסים סוד כזה על ילדה בת 12?

בדיוק שדיים שלך מתחילים ללב לב, את מתחילה על גלות הבנים, את המימיות, את

נעים נעים הזה בין הרגליים.

אני מאוד מקווה שאף אחת לא באמת אוהבת אף אחת.

או אף אחד.

זה פתטי.

אני לא מוכנה לקחת צ 'אנס.

אין שום גבר בעולם שאני אפכה בשבילו.

מה אתם אומרים?

מועדון או הביתה?

זו באמת שאני ארוצה.

איך הביתה?

אה, אני כבר אנצה במועדון.

בית...

אולי לא יורק פוט, אני יודע.

כשמצאתי חנייה, גם תפסרתי איזה מטומטמת שפעם עבדה אצלנו. חשבתי שאני אגיע אחרי

שתעלה הפרסומת המזדהנת.

חייב לראות איך זה נראה בטלוויזיה.

מה השעה?

חמשה לשמונה.

ואתה מי?

אני נציג של ועד התלמידים.

באתי להציג למחנך את אשתך את הבקשות שלנו לקראת הבגרויות.

חשוב לנו מאוד להגיע מוכנים כמו שצריך לבחינות. אנחנו צריכים לפתוח פעולה מלא

המורים. בגרויות?

מה אתם עושים את השתות הזאת?

כאילו שזה יעזור לכם במשהו. אתה לא רוצה לדעת מה היו הסלונים בבגרויות שלי, וזה

עדיין לא מונע מלמכור זה ולאנשים כל הזמן, כל היום.

אתה לא צריך בגרות כדי למכור קקה לאנשים.

קח לדוגמה, עכשיו עולה קמפיין חדש שעשינו. הפקת כביסה.

תדע לך שברוב המוחלט של הכביסות, גם אחרי שהבגדים יוצאים מהכביסה, הם עדיין

מלוכלכים. הם פאקן מלוכלכים, אתה קולט?

הכל מלוכלך, הלכלוך לא נגמר.

מפחיד, אה?

מזה אני חי, מזה אני מתפרנס, מהפחד של האנשים.

ואני שבר הזין מהפחד.

נמאס לי מהריקנות דמויית התוכן.

אתה עובד בשביל בעלי מנהיות, אין לך אופציה לקבל אופציות.

מרוב הלחץ אתה מגדל פוליפים בתחת שהולכים וגדלים לגידולים סרטניים.

מוצצים לך את הדם ואת העמלות ואחוזים הם מקבלים, לא אתה.

אחוזים על גדילה, אחוזים על צמיחה, אחוזים על הובלה ביחס למתחרים.

על כל פרמטר יש להם אופציה לבונוס.

ואתה מה מקבל?

פעם בשנה איזה שוקולדים או פרחים על איזה השקה ממש מוצלחת של איזה מותג מטופה

שפימפמת ופימפמת עד שחשבת שהוא ממש מוצלח. שאתה בעצמך כבר האמנת על הקקה שאמרת.

בשאר המקרים זה כול הטלפון או אס אמס מהמנכ״ל שלך על העבודה המצוינת שעשית

וכאלה. תגיד לי כמה עולה אס אמס?

כוסוך אותו אס אמס, תביא כסף.

ואתה נתמה בתוך הארגון, ואתה הופך להיות בשר מבשרו.

אם אתה מוריד סתירה לישתך, זה בגלל שהיה לך יום רע בארגון.

ואם אתה נחמד אליה, זה בגלל שהקמפיין שלך הצליח, בגלל שמעריכים אותך סוף סוף לכמה

שעות או לכמה ימים, עד האתגר הארגוני הבא.

יושב ראש הדרקטוריון שלך, הוא בכלל לא מכיר אותך. הוא אפילו לא שמע עליך. הוא רק

יודע שיש חומר אנושי מצוין.

הוא לא חולק איתך את הפולי במייגס ואת החשד לסרטן.

מה?

הוא לא קשור אליך.

הוא את הכסף שלו עשה בעשר אצבעות. עשר אצבעות ואפילו אצבע אחת הוא לא מוכן

לתחת כדי להוציא את הפולית.

מה? הוא לא מכיר אותך, למה שהוא ילך לכתה ידיים שלו בשבילך?

תגיד לי, לבקש על אבא מזכורת מלמדים אתכם?

זה יותר חשוב עם בגרות בתנ״ך, וזה תהיה בטוח.

עד כך. היום אחד אתה מקבל ביצים, ואתה עולה למנכ״ל שלך.

במשרד שלו.

קשה לדעת, המזכירה יצא רגע לעשות פיפי, אתה מנצל את ההזדמנות, ואתה חומק לתוך

הלשכה. אתה דופק בדלת.

הוא עונה?

לא. אתה דופק שוב.

נשמע כן עמום מאחורי הדלת.

ברוך השם אתה אומר לעצמך, ואתה נכנס פנימה.

שב, תרגע, תנשום עמוק, תנגב את הזהה מהפנים ותשלוט בתיקים העצבניים שלך.

תזכור שגם אם אין לך כישרון, הכי חשוב זה התמדה.

אל תמכור את עצמך בזול. תגיד לעצמך כל הזמן בלב, זה מגיע לי בזכות ולא בחסד. זה

מגיע לי, אני שווה את זה. אני ווינר, אני ווינר.

תגיד לו שמאוד כואב לך שאתה לא יכול לגמור את החודש הכסף זה לא בשבילך זה בשביל

האישה והילדים וההורים המבוגרים לילד שהרגע נולד יש צעבת ולילדה אדמת

ולאישה צלוליטיס ואמא שלך מבוגרת יש לה סרטן ואבא שלך לא שולט על הצרכים שלו ולך

רק פוליפ קטן בתחת אבל צריך להוציא אותו והמנכ״ל שלך הוא

יסתכל עליך בפנים מודגות ויגיד לך בפשטות שהשנה, בגלל המצב

הכלכלי, יש את החזית להפסדים.

וכרגע כל המשכורות מוקפאות. בטח שמת לב הוא יגיד לך שעשינו קיצוצים בתקציבים של

המחלקות. אם כולם יצטמצמו, לא נאלץ לשלוח אנשים הביתה. הוא מתכוון להגיד לפטר, אבל

זאת מילה קשה.

ואתה מיד שואל את עצמך, אני מועמד לפיתורים?

ותכף אתה מסיק את המסקנה שעדיף מסכורת עלובה ביד, מנד ההכנסות בעובר ושם.

וככה אתה עשית מעצמך צחוק והמנכ״ל שלך יצא חכם ואחראי יש לו 250

עובדים 250 משפחות לפרנס ואתה מבלבל אותה מוח עם אפוליפ אגואיץ קטן לך

ביתה תהיה מאושר תחזור עוד חצי שנה אולי יהיה לך יותר מזל

אני איש חברת

פרסום ריקה מתוכן

אף אחד לא יזכור אותי שנייה אחרי שאני אמות הנה מתחילות

הפרסומות בוא נראה איך נראה הקקה הזה בטלוויזיה סלחה הבגרות

תודה שייקן.

תפקו לגראט לאימא שלי. זה מותר על פי החוק. זה על מטרות טיפוליות.

אימא שלי צובדת מכאבים נוראים. יש לה סרטנים עוד לא הבנת.

קורא אותי.

כשיש לך סרטן, זה כואב לך בכל הגוף. זה מותר, זה טיפולי. אני הבאתי לה.

אני כל שבוע מביא לה.

עוד מעט גם זה לא יעזור לה.

צריך מורפיום.

זאת אומרת, תתמכר למורפיום ואז היא תמות.

אתה תראה שכריח אותך להחזיר לי את זה. יש לי מרשם. אתה לא יכול סתם לעצור אותי.

השוטרים עוצרים את הרעים, עוצרים פושעים. לא אותי.

כשאין לך סרטן אתה תבין. ויהיה לך סרטן.

אני ממש לא מאחל לך את זה. אני פשוט יודע.

אם אתה חייף מספיק זמן, סרטן יגיע גם אליך.

הנה עכשיו סטטיסטיקה.

היום אחד אין לך סרטן, אתה הבן אדם הכי בריא בעולם, ויום אחרי פתאום אתה חולה.

זהו, יש הבחנה. יש לך סרטן.

כמובן שעוברים כמה ימים טובים בזה שמוצאים ביופסי ועד שמגיעות הוצאות, אבל בימים

האלה אתה מכין את עצמך לגרוע מכל.

ואז כשזה מגיע יותר קל לקבל את זה.

אך זה היה עם אמא שלי.

אך זה עם כל אחד שחוטף את המחלה המתבאנת הזו.

אז אל תגיד לי שקצת גראט יכול להזיק.

אמא שלי, תחתת גראט הזה.

גם לי לא הזיק קצת.

תפתיק לי קשקש, היא מאוד למשנות גראט.

התתתקתי עם גראט עוד הרבה לפני שנרדת. גראט זה גראט.

למה אתה מצליח להביא תירושים?

אני מנסה לעזור לך, אז אל תסתכל עליי ככה, אוקיי?

אני, ותזכור את זה טוב, אני מציל אותך.

למה אי אפשר לקבל איזו מילה תוקרה?

אתה מתגייס למשטרה, בביצה ולשוטרים, לא מפסיקים להגיד לך כמה התפקיד שלך חשוב,

כמה אתה שומר על דמות החברה והמדינה, כמה שאתה עומד איתן מול האנרכיה.

וככה, עם האשליה הזאת אתה יוצא לתפקיד.

ואז אתה חוטף את השטוז של חיים שלך.

בהתחלה אתה לא בטוח בעניין. אתה אומר, אה, זה בטח טעוי, זה סתם, זה רוף מקרים. ואז

אתה קולט, זה ככה, זה רס מככה.

אף אחד לא רוצה אותך, אף אחד לא אוהב אותך.

כולם נרתעים ממך בשניה שהם רואים אותך.

לא נותנים לך כבוד, אף אחד לא מפחד ממך. אפילו לא ילדים תמיד.

אתה דחוי.

לא רצוי, מצורה.

להתרחק ממך. זה מה שכולם רוצים.

כואב לי שלא אוהבים אותי. כואב לי.

בשביל מה באת לעולם?

בשביל שלא יאהבו אותך?

נראה לי שכל עניין המדהים היה טעות.

אם להיות שוטר, אז להיות בלש.

אתה לכת עד הסוף.

אתה קם.

נולד, חי, ואז אתה מבין שבחרת במקצוע לא נכון. נגיד שנפלו התאומים.

היה איזה שוטר גיבור? לא.

היה קבעים שנפלו אליהם שני בניינים.

זה בעיה לשנות מקצוע בגיל שלי.

מה זה מקצוע? זה החיים שלי.

אז אם אני מסתובב בניידת כל היום, אז זה מה שאני.

זה מה שאנשים יגידו עליי.

שהשתובבתי בניידת כל הזמן. לא שהצלתי את העולם.

לא, שהסתובבתי בניידת, שלא אהפו אותי ושכולם ברחו ממני כמו מאש.

ניידת ואש, זה מה שנזכרו.

איך זה בשביל מה האמצעיות הסקרינג 'ינס?

תשאל כל אישה, היא תגיד לך.

כל אישה יודעת שגבר זקוק לגוף, לבשר, זה לא מהאמצעיות הסקריני.

יותר יותר צמוד, ככה יותר מגרם.

הגבר צריך את זה.

העולם זה איזה בית סלמות אחד גדול.

תראה את הבחרות.

כולה נופשות אותן סמלות, אותן ג 'ינסים, אותן גופיות חוספניות מפליטות את התחת, את

השדיים, את הכתפיים, את הרגליים, רק דבר אחד, הן לא מפליטות.

את המוח.

למותי זה תופס.

משקיעי, תופס, לא תקזוק.

אהלן, השוואין, קטן, סקסי וזה, זה הדבר היחיד אישי מעניין אותי.

התחת שלה.

היא אפילו נתנה להשתמש פה.

חודשים, הסתכלתי רק על התחת שלה.

הלכתי אחריו לכל מקום.

תחת שלה הולך ימינה, אני הולך ימינה, התחת שלה פונה שמאלה, אני פונה שמאלה.

אני בנפאה, מוקסה, מרוגש.

אפילו שכחתי של התחת הזה, יש פנים ואישיות.

בסוף התחתנו.

אני והתחת.

ואחר כך ננסה לרעיון.

רעיון כדרך הטבע, דרך אגב, לא מהתחת.

יייסו, סיבה קולפי.

אישה חייבת להיכנס לרעיון.

ואתה צריך לגמור בפנים, אתה פשוט חייב.

ילדים לסבל.

ילדים זה עבדות.

אנשים אף אמרנו באמת יצאו מהעבדות, לחירות.

אתה נותן לי אישה זכויות, אבל זה עדיין רק דוגמנית שמוכרות לך.

אתה בטוח שאם תקנה את האוטו, או את הכל המסתנת שלך, או את הטלוויזיה שלך, אתה

גם את הדוגמנית. אבל איפה הדוגמנית?

איפה הדוגמנית? איפה כל הבחורות החצי הרומות שעוברות לך בכל פינה, שחומזות,

שמחייכות, שמסתכלות עליך מלמעלה מהשלטים של הפרסומת?

משחקות את הכנועות, נותנות לך להפעיל אותן רק שם, רק למעלה, רק בשלט, רק במסך, רק

בחלומות שלך. אתה בחיים לא תפגש אותן באמת, בחיים לא.

איפה כל הדוגמניות האלה כשאני...

קוראה את הניילונים מה המכונית היפנית החדשה שלי?

איפה כל הצעירות עם החזה המושלם? איפה הן שאני שותה את הדיאט קקה שלי?

איפה הן ואיפה אנשים שלנו?

השמנות המצולקות, רבויות השומן, חדרות הקמתים, מלאות הצלקות,

הסריטות הנפרות, הנפולות, התשים הנורמליות, איפה הן וכל

הדוגמניות תלות השומן?

אז למה ליהנות אותנו כל הזמן?

למה רק רימוז?

הגיע הזמן להפשיד את כל השחקניות, השדרניות, החזאיות, התוקמניות, המגישות,

התוקמניות פגישות, והמגישות תוקמניות, והשחקניות החצי הרומות. למה רק חצי?

אנחנו רוצים לראות הכל, אנחנו רעים.

פשוט אל תרמזו, פשוט תבנו חדירות מלאות, אנחנו נסתכל עם הלשות בחוץ.

כאן מסתיימים שידורינו הצדקניים כאן מסתיימים המצרים החבויים יאללה ביי הראו

כמה עכשיו סוף סוף סקס מלא 24 שופי במהה זיהו לי לפנים ב -i -definition בפריים

טיים קנו לכל מי שרק רוצה אנחנו נקנה הכל

זה מעניין.

אבל בין אני אף פעם לא הייתי מדוגמנית.

אבל זה כבר לא רלוונטי.

מה שרלוונטי זה שכל עוד נשים תמכור נקולה.

אין תסייר לפעמות.

וזה ישתנה רק שהאישה תחזור לעריך את הבטולן.

כל עוד אנחנו נמשיך לראות בנשים שלנו מושאה לתאווה אמינית, הן תמיד תישאר לה

נכותות.

אמין הוא מקור הרוע.

התאווה אמינית מהפיכה אותנו לדעתנו.

לצל נאווה שהחלטתי לחתוך את אמין מהחיים שלי.

לנדק את עצמי מה אני אעשה לבולבי.

אבל בקיצור, לא בגלל זה אני קיים.

אני קיים בגלל שהרציתי את אשתי.

סיינתי את איתי כל הזמן.

וזיינתי אותה רק חלק מהזמן.

אם אנחנו רוצים להפסיק להרוג את אנשים שלנו, אנחנו חייבים להפסיק לזיין אותם.

הייתי שווה כבר.

זוכרת שהיינו בהופעה?

זוכרת שפגשתי מישהו?

אז הוא זיהן אותי בתחת.

בתחת.

בתחת. הוא הנס אותך בתחת. הוא לא הנס אותי.

זה היה מרצון, בהסכמה, רק שהטמבל הזה היה חסר ניסיון ונשאר לי בתחת איזה חצי שעה.

לא רצה לעזוב, פחד לצא.

אל תעשי לי פרצופים, אני צריכה גיוון.

עכשיו כואב לי שחבל לך על הזמן.

אני מכירה את הכאב הזה. זה לוקח יומיים, שלושה עד שזה עובר ואז זה עובר. אני שוכחת

מזה. ורוב התלהבות הוא מאוד הכעיב לי את טמבל המתלהב הזה. רק תגידי לו פחד והוא

יגמור תוך שנייה.

אבל האמת היא שזה כיף.

זה ממש כיף.

ואתה, אל תעשי את הטעויות שלי. אל תזייני עם כל אחד.

זה בסדר שהזיינו אותך, אני לא מקנאת או משהו כזה, אבל לא כל אחד.

תעשי לי טובה, לא כל אחד. לא כל חרה, לא כל קקה. ואת גם לא צריכה לזהן את הגבר

גם לשלט הפמיניסטיות האלה, אני קוראה, נהיה להם לזהן אותך, נהיה להם להתאמץ,

את נקודת הג 'ים, יש בכלל כזה דבר, למי זה אכפת כל עוד את גומרת, ולמצוא את הדגדגן,

ולמצוא את החור של התחת, בקיצור, לעשות כל מה שצריך, בשביל שלא יהיה כיף ונעים.

והכי חשוב, אל תזדייני עם מי שלא בא לך.

פשוט, אל תזדייני אם לא בא לך. ואני גם ממש לא ממליצה לך לקרוא את כל הטיפים של

עיתוני נשים, כל מיני טכניים מולץ ולא מלהיב, וגם לא את פרטים

הכי טוב שתנסי לבד, אין כמו לגלות דברים לבד. ואל תפחדי משום דבר, גם אם זה נראה

חזוי לחלוטין.

את חייבת ללמוד למצות.

זה מטריף גברים. הם מאוד יעריכו אותך אם תדעי למצות כמו שצריך. ואל תחשבי שזה שיש

לך קוץ מתוק אומר שהכל יבוא לך בקלות. ואל תתבשי לעשות אנלית.

למרות איך שאני מרגישה עכשיו. אז אולי אכאב בפעמים הראשונות, אבל זה יקפיץ לך את

האורגזמות בכמה דרגות. וכדאי שתתחילי ללמוד לאבד שליטת ויותר טוב מסלמים. תלמדי

עושה לך את זה, וגם מי עושה לך את זה. אל תתפשרי על זה. סקס זה הדבק של חיי

הניסויים. סקס ולא שום דבר אחר, גם לא כסף.

אלא אם כן את פריג 'ידית.

מה שאנחנו יודעות שאת לא.

ותעשי לי טובה, אל תזהפי אורגזמות.

אני בחיים שלי לא זייבתי אורגזמה, ואני מתכוונת לזה אף פעם בחיים

טקטים שזה לא טוב הדבר.

להידן אם גבר זה משהו אחר. את חייבת לנסוע בזה.

למה זיינת להם את השכל על גאס לאימת שלך? כמה זמן אתה חושב לקח להם אלגלות שאמא שלך

מתה, אה? לא משנה, בוא, בוא, בוא נתנה לי פה.

צריך לצאת מכאן כמה שיותר מהר.

כן.

בתי המשפט למדתי לחיות.

המקום הזה... הזכיר לי בית כלה. אני הייתי בכלא.

איך דבר איתך על חש נשקר? זה היה לי... הייתי ממש...

לבואה, ונפלתי ממש נמוך. מאורך דין הפך אלי נאשר.

נשבתי יותר משנה.

אבל אז זהו, הכל מאחוריי.

חזרתי בגדול.

אם יש משהו שגיליתי, זה שהחיים של העניים והעשירים לא נפגשים. הם שם, ואנחנו פה.

אלא אם כן, זו תאונה דרכים שבה אתה נפקע בתחת של איזה אוטו או של מישהי. וזה מה

שקרה במקרה שלי.

האמת, אתה נפקע בתחת של מישהי גם אם היא ענייה, לא?

אתה ציון מדי בשביל זה.

אתה לא הומו, נכון? הם כבר מדברים על זה, אל תדע לך, הומו -סקשואלים מבחינים. אני

ניסיתי את זה. לא עם גבר, אני לא הומו, חס וחלילה. עם בחורה, נתתי בחורה לזהר אותי.

זה כזה גירוי חזק, משהו בפוסט התח, אבל על הזמן. אז זהו, זהו, נכנסתי באיזה ענייה,

ישר עשו מזה ענייה, השירורי גניה.

זה מה שכתבו, מה הקשר לכסף, תגיד לי, מה הקשר? זה טעונה, טעות, זה קורה, זה החיים,

יווינסאם, יולוצאם, זה מה שקורה, מה הקשר לשירים? אבי מסנוע שירים, תמיד.

אנחנו לא יושבים תחננים כל הזמן איך לתפוג טענים, נכון?

אין לנו איזה מטר פלן איך להריב את בר שבע, נגיד.

הם נולדו עניים, הם ימותו עניים, זה החיים. אני הבטחתי לך מאחר שנולדת, מישהו

לך, אני בכלל מכיר אותך.

אתה בחוץ עכשיו, שחררנו אותך, זאת לא הייתה בעיה לשחרר אותך.

אתה קיבלת צ 'אנס מתוק שלי.

ואתה כל כך חמוד שאני לא יודע אם תקבל עוד צ 'אנס כזה אפילו.

יצא ממני.

אם אתה לא רוצה לחזור למקום הזה עוד פעם, אל תנצל לבדוק את הגדול של הביצים שלך. זה

לא מקום בשבילך פה. תללו בך, ינצלו אותך. תהיה חכם, תהיה זהיר.

יאללה, אני אלך לך אותך.

עוד כמה היא? היא כוסית.

יש לה מישהו? היא אוהבת דמויות סמכותיות?

תשכח מה שאמרתי.

תספיק לי עם הקטנות.

הם די תמימים, נעיבים כאלה. הם באמת חושבים שמה שהם עושים זה הדבר הנכון.

הם די גמורים, אבל לפחות אני יכולה להגיד שהכרתי אותם, שזה גם קטע, לא?

גם בחיים לא הייתי יכולה להידלק עליו, גם אם הייתי צריכה להכריח את עצמי.

בוט אומליין הוא ילד, תמיד יישאר ילד. ילד יפה, אבל ילד.

היא... חמודה.

חמודה מאוד.

זה גיר לכל אורחות התבגר.

אתה לא ילד קטן שמישהו עוקף אותו בתור למקבצה.

אתה לא יכול לשבת, לפקות ולאלה שאכלו לך את הדעיסה.

גם כשהיית קטן לא יכולת לרשות את זה לעצמך.

אחרת הילדים האחרים היו מנצלים את החולשות שלך ומטללים בך.

הם יודעים הנקודת התרפה שלך וגורמים לך לפקות.

אם הוא הולך לפקות, הוא יפקה. הוא לא יכול לעצור בעד עצמו.

רק ילדות בחוץ.

והנה, גם הוא בוכה.

ילדה.

תינוקת.

קוקסינל.

אתה לא מצליח לעצור בעד עצמך.

כמה שאתה שונא אותם.

והנה, הם משנים צורה לנגד עיניך.

אבל את מאוד מתחילות להתלוג. אתה לא יכול לעצור את זה.

כמו נבואה שמקשימה את עצמה.

הם יודעים את זה, ואתה יודע את זה.

קולט קצת יורי חרטה אצל חלק מהם על מה שהם עושים לך.

זה לא יצור באדם.

זה מודה לאל שאתה לא רואה את הפנים שלך מתפתות בכאב ויודע שהחברים שלך, אלא

חברים שלך עומדים ומוכנים כל טיפה.

כל דמעה.

כל נצנוץ ומבריק מעיניך.

הנאדמות ירדות.

הן כל כך מלוכות וכל כך מרירות.

אין טעם נורא מהדמעות הללו בכל העולם.

הדמעות שחשבת שחנקת, כל חיי אחד תחנוק אותן.

שפקות, שחרר, לראות יכולתו.

טוב, לא יודע נסודי ככה.

במחשבות והרגעים בין ההלם של הלידה והשוק של המוות, לא ממש

מספיקים משהו.

כשתעצב מהאלה, אתה כבר בן שמונים.

שם את הנשימות האחרונות.

הנה המשפחה יושבים סביבך, מוכנים את החזה שלך עולה ויורד, ווודאים שלנו שם.

ואז, ברגעים האלו, אתה יודע, שיכולת לעשות את הכל אחרת.

מעלך קצת יותר עומד.

אבל כמובן שפחדת לאבד הכל.

אז לא לקחת ממש צ 'אנסים.

ואתה מבין שאתה כבר מוכר מדי.

אבל אתה לא מקדיש לזה הרבה מחשבה.

והדבר היחיד שמעניין אותך, זה אם תוכל לקראת הנשימה הבאה.

הכל בא לך במאמץ.

במאמץ נורא.

קחת עוד נשימה, ועוד נשימה.

עד שמגיעה הנשימה האקרונה.

אף אחד לא אומר שגם אנחנו נגמור ככה.

זה לא חייב להיות ככה.

בקושי ראיתי אותו אחרי שהוא חזר.

וכשהוא חזר הוא כמעט מיד נסע שוב. הוא היה אמור להגיע לכאן, אבל הוא החליט שהוא

כבר נוסע באותו יום.

אז בלת דרה נפגש מצל הסוכנת ביטוח שלי.

יש לך פן שיחרה, זו האמת.

את צריכה עשרת אלפים שקל בחודש כדי להתקיים בפסיה. את צריכה, נגיד, את פורשת

30, כן? בוא נגיד ניתן לך עשר שנים, בסדר? תחיה את גיל 70.

זה בסדר, לא?

עכשיו, תסתכלי.

עשר שנים כפול 12 חודשים כפול עשרת אלפים שקל בחודש? בבקשה, זה יוצא מיליון 200.

תגידי, אני לא סתם אמרתי לך את הסכום הזה. עכשיו, בפוליסה הזאת, בזאת יש לך עשרת

אלפים שקל.

בזאת יש לך 13 אלף שקל, ביחד זה 23 אלף שקל. עכשיו, אלה פוליסות לא פעילות, ככה

שעוד כסף את לא תראי מהן.

ובפוליסה העיקרית שלך, אם זה הסכום שאת מפרישה כל חודש, אז בואי נראה בהנחה שזה

שאת מפרישה באמת, כן?

אז מה קיבלנו? יש לנו 330 אלף שקל. 330 אלף שקל לחלק ל -12 חודשים,

לחלק ל -10 שנים, זה יוצא 2 ,750 שקל בחודש.

הולכת לחיות בפנסיה שלך מ -2750 שקל בחודש, זה כלום. מה אפשר לעשות עם 2750

בחודש? את תעשי אוכל מהפכים, את תסתובבי בשוק הקרמל, ותעשי עגבניות מהזבל.

באמת, אל תסתכלי עליי ככה.

תתחילי לחסוך, באמת.

רגע, יש לך קצת כסף בבנק?

וילדים יש גם.

זה לא הילד שלך, נכון?

חמוד מדי.

תראי, ילדים, זו הוצאה גדולה. נכדים גם. ואין לך דירה. את בלי דירה. את בלי נכסים.

אז ככה, מיליון 200 שקל מינוס 330 אלף שקל. את יודעת מה? בוא נעשה מיליון שקל.

מיליון שקל מינוס 330 אלף שקל. זה 670 אלף. 670 אלף מינוס 13 אלף שקל.

מינוס 10 ,000 שקל מהפוליציות הישנות שלך. זה יוצא 647 אלף שקל. את צריכה להשיג עד

הפנסיה 647 אלף שקל.

את בבעיה.

תתחילי לחצוך מותק, באמת תתחילי להביא לי קצת כסף. הדור שלנו באמת אכל אותה. גם

אני, המצב שלי לא יותר טוב משלך.

היית צריכה להתחיל לחצוך בגיל הרבה יותר צעיר, לא לחיות כאילו אין מחר. בקיצור,

טוב מבחינתי היה אם היית שמה כל חודש 2 ,600 שקל, שזה העתיקה המקסימלית במשפחה

חוץ מזה גם סתם מסוישה לך לסכון עוד איזה אלף שקל, וחוץ מזה קונה דירה.

אם תעשי את כל זה, אולי תצליחי להעביר את הפנסיה בכבוד.

בהנחה כמובן שתחי את גיל 70.

אחד מכל חמישה אנשים בכלל לא מגיע לפנסיה.

מת הרבה לפני.

כלום חוגגת.

תגיד לו שהוא סתם חר אם הוא בכלל יזהה אותך.

הוא יזהה אותי והוא יזכור אותך.

ואתה זוכר אותו?

אני זוכר אותו טוב מאוד.

אני זוכר שהיינו איתו בקרקס ומחזיגו הוריות בידיים שלו.

אני זוכר שהיינו מתקלחים מרומים בגינה מאחורה.

אני הייתי בן שלוש ואתה היית בת ארבע.

בולסות אתה זוכר, אתה לא זוכר כלום. אין לך שום זיכרון מוחשי ממנו, כלום.

אתה זוכר את הסיפורים שסיפרו לך עליו.

אני ממציאה לעצמי זיכרונות אחרים.

אני ממציאה לעצמי את הכאב, אני ממציאה את הגעגועים, את העצב.

אני זוכר שיום אחד את הכלב גרר אותי מתחת לבית פה של השכנים, בעלי חתך עמוק מעל

העין שתפרו לי בבית, מהמבטיה.

מה זרם של דם.

תוכל לראות בעצמך, אני לא ממציא. אחת כך זה קרה לך כשהיית בכיתה א'. נפצעת כשהיית

מתחת לשולחן מתכת מפורמייקה ירוקה.

שטויות. ממציאה.

יש לך עכשיו הזדמנות לשאול אותו.

אפילו שהוא כבר לא היה פה כשהיית בכיתה א'. אפילו בזיכרון שלך הוא לא היה.

בטוחה שאת לא רוצה לבוא לפגוש אותו?

אני בטוחה.

אני פתוחה כאן לסנט אותו.

צריך למחוק אותו מהתודעה שלי.

לא מעניין אותי איך הוא מרגיש. לא מעניין אותי אם הוא בחיים.

לא מעניין אותי אם הוא סובל.

לא מעניין אותי אם הוא לא אותו אדם שהוא היה.

שכח מה הוא בעצמו היה.

לא מעניין אותי אם האלציימר או השבץ או הסרטן או הסקרת הרגו כל חלקה במוח שלו.

לא רוצה להכיר אותו.

צריכה לנקות אותו מהגוף שלי.

אני לא מפגשת לסלוח.

אני גם לא רוצה לסלוח.

סלוח זה לוותר לעצמי.

סלוח זה מה שלא אכפת לי מכל מה שהוא עשה.

סלוח זה מה שכל מה שהוא עשה לא היה כל כך נורא.

זה לא נכון.

מה שהוא עשה היה נורא.

נורא מאוד.

מתנהגת כמו תמנוקת.

שכן תרצה להיות קרובה אליו, יכול להיות שהוא כבר לא יהיה.

אני לא מסוגלת.

אני לא מסוגלת.

אבא שלי היה לו הרבה מה לעשות לפני שהוא עשה אותנו.

זה יצא ככה שהוא עשה אותנו בגיל יחסית מבוגר.

הוא היה חתיך של ישראל.

היה כתוב עליו בעיתון, חתיך של ישראל.

הוא גם היה הראשון בארץ שהיה לו את האופנוע בין וזה, הגדול.

וגם הראשון בארץ שעשה טיול מסביב לעולם.

הוא היה כזה מפורסם כזה.

כמו שעה עובר ברחוב, הבחורות היו שומעות את האופנוע שלו,

וככה הכירה אותו.

וכשאח שלי נולד התחילו הבעיות.

לא יודעת, כנראה לא יותר מדי.

ובגיל 14 אני עזבתי את הבית.

ואחרי שעזבתי את הבית, המצב הסתדר איתי ועם אמא שלי.

וכשגילו לתום החלך עברתי הביתה.

וקצת אחרי זה היא מת לי.

אתה רוצה לגרום לי לפקות?

אני בעיקר דולגת לאח שלי.

זהו, אני יודעת, הוא נצא.

בסוף הגעתי אליו באיזה מוסד ציודי, איפשהו שם בערים.

לפי מה שהאחיות אמרו לי, מדובר באיש ערירי. נטו משפחה, נטו לי ילדים, כל מיני

תשושים, תשושים אחרים.

כשאתה עייף, אתה עייף.

איכה, אני מתפלאת איך אנשים מחזיקים כל כך הרבה זמן מעמד. אני...

אני כל דבר קטן שובר אותי. אשר לא נותן לי חשק לחיות.

יש לי שפעת, כבר אני רוצה למות.

האמת, אני חשבתי לא פעם על ההתאבדות.

לא באופן פרקטי, אבל ברור שרק באופן תיאורטי. אבל אצלנו משפחה לא מתאבדים, לא

מההורים. אבל כשאתה זקן, זה טעם יש לך להמשיך לחיות.

והזקן, התשוש הזה, הוא ממשיך.

נאחז בחיים.

אלוהים יודע למה.

יורם יורם הבן שלך הגיע לבקר אותך

יוסי יוסי

ניתן לאכול איתנו?

יוסי יוסי

אמא, אתה זוכר אותי?

שאבא שלי גסס, הוא בכלל לא זיהה אותי.

מעליך, זה מה שהוא ביקש.

ואמא שלי שחשבה שאני לא מבין מה שהוא אומר, תרגמה ואמרה שהוא מתגעגע אליי.

אני הייתי צעיר ויפה, והייתי בטוח שכל החיים עוד לפניי, ושיש

לי סיכוי.

ואני חשבתי שאני אוכל לזהן את האחות, וטיפלה בו, ושיעמוד לי

לנצח.

תהיה פדופיל, תהיה אנס, אל תהיה זקן.

היום שום אחות לא תהיה מוכנה למצוא אצלי.

אפילו לא מתאוך רחמים.

כאילו שה... משהו השתנה בראש, אבל... כלום לא השתנה.

רק הגוף בגד.

לא הבאת מצלמה, נכון?

אני לא רוצה שתזכרו אותי ככה.

לא ראיתי טעם להטריד אתכם בשביל מה שתבואו לטפל בי. החיים מאחוריי.

לא חשבתי שפעם אגיע למצב הזה.

לא מבין איך זה קרה לי. לא מאמין.

דבר כזה אף פעם לא קרה לי.

מה אתה עושה כל היום?

מחכה.

מחכה למה?

לימים יותר טובים.

דבר כזה אף פעם לא קרה לי.

רק לפני כמה חודשים עוד הייתי מטייל, מסתובב בעולם.

פתאום ככה, משום מקום, המחלה הזאת.

הייתי בריא כמו שור.

אמא גם באה?

לא, אבא. אמא מתה.

אה, חבל.

ו... והאחות שלך?

אתה פוגש אותה? היא בסדר, היא לא אחלה לבוא. יש לה בגרויות.

כבר לומדת באוניברסיטה?

לא, אבא, יש לה בגרויות.

מה היא לומדת?

כל מיני.

מה שלומדים לה בגרות.

האמא שלכם סיפרה לכם איך הייתי דוען לכם?

מטייל איתכם, לוקח אתכם לכל מקום.

רק הייתי דואג לכם כל הזמן, גם אפילו עכשיו.

תשמור על האחות שלך.

תברר מה שלמה.

תדאג שיהיה לה הכל.

אתה בקשר איתה?

מה היא עושה? אתה רואה אותה?

אמרתי לך, היא הלכת על אבו. יש לה בגרויות.

אני לא יודע למה אמא שלכם עזבה אותי.

אתה בטוח שהיא מתה?

זה חבל.

אבא, אתה עזוב תורתה. לא היא עזבה. אתה עזוב תורתה.

עזוב תורתה ועזוב תורתנו.

חבר 'ה יכול לעזוב את הילדים שלו.

יכולנו למות ולא הייתי יודע.

טוב, הייתי חייב.

לא יכולתי להישאר. אי אפשר להישאר. זה בלתי אפשרי. זה בלתי נסבל.

אז אבא, אתה לא תבין את זה.

אתה עוד צעיר.

אתה לא תגיע למצב שלי.

שמור על אחותך.

גם ככה אני שומר אליה. לא חיכיתי לך.

אני מנסה לפכנע את עצמי ואותה שהיא אכפת לי ממך.

אבל האמת היא שאני בכלל לא אוהב אותך.

הבת שלך לא אכפת לה אם תתפגר.

אפשר להגיד שהיא יודעת לנס אותך. היא בכלל לא רצתה לבוא.

חבל שהיא לא באה. הייתי יכול להכיר אותה.

יש לה בחינות, נכון?

באוניברסיטה. כן, יש לה בחינות.

אבא, אני לא אוהב אותך בכלל.

לא נשאר לי הרבה.

כשאני למעלה, אני אגמור עליכם.

אתה בכלל לא שמח שבאתי.

אתה בכלל לא מי שדמיינתי שתהיה.

דמיינתי מישהו אחר לגמרי.

דמיינתי אבא. אחד שמיירים את הילד שלו באוויר, חזק כזה, עם חלפם של מושבניק.

גם בגיל 70 אבא צריך להיות אבא.

אם אתה אפילו עצל של עצמך, אתה מישהו אחר.

לא יכול להיות שאתה אבא שלי.

לא יכול להיות שאני אהיה כמוך.

איך אני בריחה לסוד כל השנים האלה? אני אמות משעמום.

50 שנה זה הרבה זמן.

מה יש לעשות כל כך הרבה זמן כל כך הרבה זמן בשביל לעשות כלום בשביל 50 שנה לעשות

כלום אם אתה שרד אז כנראה שגם אני יכול יש לנו את אותם מגנים

אבל כשהייתי ילד לא הייתי ללכת עד הסוף

אבא,

תרגיש טוב

תקשיב, היא נגמרת לי הסוללה.

פגשתי את אבא.

יופי, ו?

אני צריך שתבואי לקחת אותי.

נגזרת, לא? אתה כזו לבד. אתה לא יכול להסתדר כמה שעות בלעדיי?

הוא שער עלייך. אני אספך שאני אראה אותך.

בואי לקחת אותי.

אולי גם תבואי להגיד לו שלום.

אני לא באה עוד פעם לקחת אותי.

כמו כלב.

הם עשו את זה ביחד, זאת אומרת, הוא זיין אותה.

הגיע לו למות.

טוב, אולי לא למות, אבל בכל זאת הגיע לו עונש.

לא הגיע לו עונש.

אני חושבת שהוא בכלל התאבד.

לא הייתי מלוכה לחרז.

האפתלוג צריך לתום על התופק שיחור, הוא מנתח עכשיו, וזה רצח במטפחה.

זה ייקח זמן, הרבה תקירות, שבי בינתיים.

אל תדאגי, זה שידור חוזר.

אני כבר יודע את התוצאה.

אחרת לא הייתי עומד במטח.

הלייקרס ניחו, אם זה מעניין אותך.

אני מחפש כמה זמן משהו בשלב. בדרך כלל לא מוצא כלום, אז אני חוזר לספורט. זה

הסימפטום הזה של הספורט.

שלא תבינו את הלא נכון, אני אוהב ספורט.

אבל לשבת דמות לטלוויזיה, כמו מפגר, בלי להזיג את התחת, זה כבר משהו אחר.

וזה לא שאתם אחת, קבוצה אחת מנצחת וזה נגמר. איפה? יש עוד משחקים, ועוד ועוד

ומחממים אותך על זה, ואומרים לך שזה המשחק הכי חשוב, והרבה דם ישפך, ואל תשאלי. ואז

את מגלה שזה כולה עוד משחק, וגם אם את רוצה שלך יפידה, את מגלה שזה לא סוף

אפשר להמשיך לחיות.

כי כל שנה...

תהיה עוד עונה, ויהיו שחקנים חדשים. כן, אלה השחקנים הכי גדולים שאין פעם ראי.

זה מרדון החדש, וזה מייקל ג 'ורדן החדש. אבל אני שואל אותך, איך את יכולה לצפות

יודעת שלא ישרקו נגד פורטוגל פנדל בדקת 94, כי המערכת של היורו וזה לא נעים להעיף

אותם ברבע גמרנו, באמת? זה קצת מבייס אם את חושבת על זה.

כמובן שאת לא חייבת לחשוב על זה. למי יש כוח לחשוב על זה?

וגם אם את חושבת את זה, את חושבת את זה שתי דקות, לא יותר.

אין לך כוח.

את מוטשת ושבורה.

את לא יכולה לתקן את העולם.

בקושי מצרות שלך את יכולה להתמודד.

וגם אם אני אזבזת, לאן אני כבר הזבזק?

אהה, כמה אפשר לראות ערוץ ההיסטוריה? היפלר -רימנר, היפלר -רימנר, אי נמאס, גם

סתרות אמריקאיות?

כבר לא מסוגל לראות.

רק כשהפילו את התאומים, נזכרתי כמה אני שונא את האמריקאים. כל הווייט

רש, הלבנים האלה, על וי שימותו.

זהו, מה מטומטמת. כמה זגל הם מסוגלים לייצר.

קיצור, מה שנשאר לי זה ספורט.

בעיקר כדורגה וכדורסל אני רואה.

בוא, מחצית, אני הולך להצטיף.

אמרתי לך, ליזר.

למה היית צריך לראות אותו?

איזה צורך מזדהן?

זה לא היה בשבילך את הכבוד.

אמרתי לך, ליזר.

למה היית צריך לראות אותו? איזה צורך מזדהן?

זה לא היה בשבילך כל הסיפור הזה?

אמרתי לו חליזה... שלמה כל כך רצית לראות אותו? לאיזה צורך מסדר?

זה לא היה בשבילך כל הסיפור הזה?

אני לא חושב שאפשר היה למנוע את זה.

לא הייתה כאן שום טעות מצד מי מהמעורבים.

במקצוע שלי אין דבר כזה טעות. זה אוקסימרון.

בחיים אין טעויות. החיים זה החיים, אין תיאוריה. זה הדבר האמיתי.

אני רואה את זה יום יום, זה התפקיד שלי.

אני עושה את הסיכום הכללי, מחשב את הבאד והנגד, ואני יכול להגיד לך, די בהכריות,

שאי אפשר היה למנוע את זה. יש כאן חוקים וכללים מאוד ברורים. יש סיבה.

זה אמנם מורכב מהרבה אלמנטים וחישובים, אבל לכל דבר יש הסבר. אף אחד לא מערער על

ההחלטות שלי. אמרתי קודם, אין כאן טעויות.

אסור להניח שיש מקרה אחד שדומה למקרה אחר. כל מקרה שונה.

יותר מזה, גם מקרים שעל פניהם נראים דומים, בסיכומו של דבר מתגלים

שונים מאוד מאוד זה מזה, אולי אפילו הפוכים.

עכשיו שאם אנחנו רוצים להיות כנים, במקרה הזה של האח והאחות,

איך אני אגיד את זה?

זה מקרה שמגדיר מחדש את תחומי העבודה שלי.

במקרה הזה נאלצתי לגייס את כל הכישורים שלי, את כל הידע שלי, את כל הניסיון שלי,

נעזרתי אפילו בקולגות.

אני יכול להגיד לך שאני חושב שברגע שהתחלנו את ההליך, לא הייתה כאן שום דרך

חזרה. לא הייתה דרך להוציא את הילד מהדבר הזה.

היו סיבו.

אל תהיה בטוח שאנחנו רואים את התמונה הכללית. יכול להיות שבראייה רחבה, בראייה

כוללת של העניין, יכול להיות שכל העניין הזה היה רק לטובה.

שים לב, אני לא בטוח שזה גם לא מה שהנער רצה.

מהניסיון שלי.

הרוב המכריע של האנשים שולט מראש בתוצאה, באופן עקיף, באופן לא מודע.

ככה שעד כמה שזה נשמע לך מופרך ולא הגיוני, ולמרות שלרוב הציבור אין יכולת

על התוצאה, לא ביומיום ולא בכלל, הרי שבאופן די מכריע התוצאה, במקרה של כל

אזרח ואזרח, תלויה בו.

באזרח. אבל שאתה יכול להגיד שאני רק...

מנסח בכתב את ההחלטה על הגורל שכל יסבאי חתר אליו

בעצמו מראש.

נשמע מצחיק?

ככה זה.