Original subtitles

לא תמכתי במועמדותך.

מצדי, אני מאמין שזה זה לא פונקציה לאישה.

זה מקצוע שבו אתה צריך להיות זהיר.

בכל זאת, הוחלט לתת לך הזדמנות.

התבקשתי למצוא לך חיבה.

אז הנה מכתב ההתפטרות שלך.

תוכיח את הערך שלך ואנחנו נראה בעוד שנתיים או שלוש

אם נוכל למצוא לך משהו קצת פחות קיצוני.

אני אעשה כמיטב יכולתי.

בכל מקרה, אני בספק אם אתה עבר את הרבעון הראשון.

בהתחשב בעבר שלך, אתה תבין את זה

לא נוכל לקבל כל פער.

אז תהיו למופת.

אני מוצא שהרפובליקה היה נדיב מאוד, גברת.

הגיע הזמן לשלם את החוב שלך.

סוף סוף הייתה לי החיבה שלי.

באיחור של כמעט חודש.

הטיול עבר בשלום, אבל הדרך הייתה ארוכה.

נראה היה שהחורף כבר עבר פילח אותי מאחורי הסתיו.

אבל אני גרתי ב חורף כל כך הרבה זמן.

חציתי את צרפת.

שכחתי את המדינה הזאת.

כאן השמיים נמוכים והאדמה שמנונית.

בכל מקרה, לא יכולתי להישאר יותר בפריז.

יש לי יותר מדי זיכרונות.

אולי אני היחיד שבורח.

בכל מקרה, נתתי לעצמי את המשימה לשרת את הרעיונות שלנו.

בורות עושה כל כך הרבה נזק.

הייתי רוצה שתהיה כאן.

אני אתגעגע להאכלה.

לָנֶצַח.

לואיז.

סליחה.

אתה יכול להגיד לי איפה אפשר למצוא אוויר, בבקשה?

כי אני חייב לך מרק.

אתה תמיד יכול להגיד לי במקום.

לְהִסְתוֹבֵב.

קדימה.

בוא, סובל.

אני יותר מבוגר עכשיו.

אני יכול להפוך את זה.

מִצטַעֵר.

אתה יודע איפה אני יכול למצוא את מר ראש העיר?

אתה מי ששואל.

כֵּן.

זה יותר סגול, כמו הצבע.

אני המורה החדש.

האחרון שלקח הכיתה היא מילר הזקן.

קצין משנה שהפסיד זרוע על המעבורת.

הוא מת לפני שידעתי ללכת.

ומאז אף אחד לא לקח את השיעור?

זה לא כמו עכשיו, זה לא היה חובה.

זה נחמד, אבל לחוקק חוקים לא מאפשר דברים.

היה הכומר ביום ראשון לאחר המיסה.

אפילו זה, זה אבוד.

בדיוק כמו אתמול, הוא למד כאן בבית ספר.

הוא מת ממחלת ריאות.

אני מקווה שתוכל לשאת את הקור טוב יותר, כי החורף כאן הוא לא כמו פריז.

אז, ככה, אתה יכול לקרוא ולהקליד?

למדתי בבית ספר רגיל.

נשים בבית הספר, אתה לא יכול להוכיח שזה נורמלי.

אז אם אתה צריך עץ, זה כאן.

והכלים ב סדנה מלפנים.

אחרת... ובכן, מאחור, זה הבית שלי.

אני ישן על הרצפה.

האמא ישנה למטה.

היא תכין לך את המרק בזמן שאתה מתיישב.

והחדר שלי?

בניתי בניין חדש עבור החיות, מאחורי העץ.

אז יש לך מקום.

אבל מרגריט, תישאר איתך.

היא המטפלת של המשפחה.

סמוך עליה, היא תחמם אותך.

עבור המשכורת, זה 700 פרנק.

שכר גרוע, אלה שמלמדים, רוצה להגעיל אותם בעבודה שלהם.

יום אחד, הם יגמרו לתת לך תמורת הכסף שלהם.

זאת אומרת, מעט מאוד.

לא ביקשנו כלום.

אני לא יודע מה הם אמר לך בפריז, אבל...

מכון, זה רק חצי יום.

אז, הפוסט מגיע עם עבודות אחרות.

מזכיר העירייה, זייפן וקבצן.

זייפן וקבצן?

זה החוק.

פוסט תסריטום.

אני אשלח לך תמונות ברגע שאוכל.

ראשית, אני צריך להתיישב ו לפגוש את אלה ואת אלה שחיים כאן.

ראש העיר אמר לי שה בית הספר לא עמד בסטנדרטים שלהם.

אבל אני מקווה שאצליח לשכנע אותם שאני כאן בשבילם.

שלום.

אני המדריך החדש.

היי.

שלום.

שלום.

שלום.

אני לואיס.

לואי ויולט.

כמו הצבע.

זה כפר קטן. החדשות עוברות מהר.

אני האב פרנסיס.

ממתי המיסיונרים של הרפובליקה ללבוש חצאיות?

ממתי עושים את זה של הכנסייה משרתים לובשים זקן של נזיר?

חלק מהחיבויות אינן קידום מכירות.

אבל יש דרכים לעשות זאת להיות שימושי בכל מקום.

אתה תראה.

בית הווידוי הוא פתוח כל בוקר.

אני לא הולך לכנסייה לעתים קרובות מאוד.

זה נדיר לקבצן.

אז אני דואג משק הבית בעצמי,

שניהם עבור הכנסייה ולגבי בית הכנסת.

בשביל ההמונים, אני יכול לעשות הכל לבד.

אבל על הטבילות והקהילות, תצטרך להתאמץ.

שלום.

שלום.

אני טרמידור.

ככה קוראים לי.

באתי אתמול, אבל לא היית שם.

תגיד לי, זה תמיד ככה?

כי שני חלב, 32 יום...

זה יותר מאשר פרפקט.

אין מי שיעזור לך?

אני רגילה לנקות לבד.

האם זולג לך דיו בוורידים?

זה בגלל אנשים כמוך מי יצייד אותנו בלגימות אופניים?

אופניים-לגימות?

הם בטח מגוחכים.

פנה, זה עבור הכרטיסייה.

לא...

קדימה, תזדרז.

האם אתה חושב שאתה יכול לנצל את הסיור שלך

יש לך יום חופש להתריע על פתיחת בית הספר?

כַּמוּבָן.

אתה תראה, אנחנו טובים אם לא.

לפני, כדי להרגיע את האנשים,

היינו צריכים להיות בשקט.

עכשיו, זה הזמן של המרתאס, של אירלנד,

כשאני אומר לך את זה העולם הוא שלנו.

אולי תוזמן, יוסף.

1,500 אמהות היו הוחזר לפריז

תודה, מארק.

כדי לחגוג את מאה שנה למהפכה

מסביב למגדלור של ההתקדמות של מר.

אייפל, בנוכחות תומס אדיסון ושל באפלו ביל.

יהיה חשמל בכל מקום.

זה יהיה היום באמצע הלילה.

ובכן, האם זו פגישה של העירייה מועצה או קריאה בעיתונות?

מי שכותב את זה, הם פשוט בווארדים מטורפים

הרועים במשרדם בזמן שאתה מאכיל אותם.

ומה כולם המודרניות האלה עבור?

שׁוּם דָבָר.

הם משמשים בכרם ומעוגנים בפטריות.

אם אתה לא אוהב את הארץ שלנו,

אתה צריך להישאר בבית.

הגעתי 10 ק"מ מכאן.

זה מה שאני אומר.

למדינה אחרת.

אנחנו צריכים להרוג את חזיר ושתף אותו.

זה תמיד יהיה טוב יותר ממה שאתה עושה מזה.

לילה טוב.

האם זה נכון שהמכון יפתח את השיעור שלו מחר?

הבעיה היא לא בית הספר, אלא היער.

האם אתה רוצה ללכת לבית הספר?

באתי לעבוד על העץ.

אבא שלך יודע?

אמרתי לו שאני הולך לשים קצת עצים ביער.

ואתם מעדיפים את המחרשה על המחרשה?

יש לך תוכנית טובה.

אל תעוות את זה.

בית הספר הוא חובה.

זה החוק.

אתה צריך ליישם את זה.

או שתשלח לי את הילדים

או שאני מתקשר למשטרה.

לעת עתה, אתה זר.

אם אתה עושה את זה, אתה תהפוך לאויב.

קיוויתי שיצפוי.

טעיתי.

אני לא רצוי.

השבועות חולפים ו הילדים לא באים.

האם כבר נכשלתי?

העולם הזה הוא לא שלי.

אני מגלה את זה.

יש לזה חוקים משלו.

הרעיונות שלנו לא הגיעו רק בכפר.

האמת נמצאת שם אין בית ספר צוואה.

חוק העבודה של ילדים עשויים להיות

קידם את הסיבה של בני פועלים.

אבל כאן, שום דבר לא השתנה.

האושר של העובדים הם שקר.

לקטנטנים, זו עבדות.

הרצון שלנו להתקדם ו צדק חברתי אינו מספיק.

אבל אפילו לא שומעים אותי.

הילדים כאן נידונים לשחזר את מעשי הוריהם.

הם עובדים מבוקר עד בין ערביים.

וזה אפילו יותר גרוע עבור הבנות.

איך הם יכלו להיות אזרחי הרפובליקה

בלי לקבל הוראה לפחות על ארצם וההיסטוריה שלה?

איך הם יכולים לטעון יום אחד זכות הצבעה

בלי שיש את זכות להוראה?

איך הם יכולים לבנות חברה טובה יותר

אם אף אחד לא רוצה ללמד אותם?

איזה בזבוז.

אתה כאן אצלי.

אז אתה אוכל.

לעבודה,

אתה צריך לעבוד קשה.

תודה לך.

זה לא הבנקים שלך שגורמים להם להגיע.

אתה צריך ללכת להביא את הקטנים ולרכוש את אמון ההורים.

אתה חושב שלא ניסיתי?

אף אחד אפילו לא מעז להסתכל עליי.

אתה הולך לוותר.

בלי להילחם.

זה כואב לך ברגליים?

אם אני נפגע, אני זה שנפגע.

אני לא מבין למה זה מעסיק אותך.

אם אתה רוצה משהו חדש, אתה חייב להגיד את זה.

אף פעם לא שאלתי כלום מאף אחד.

אני לא אתחיל בגילי.

אבל אם הייתי צריך לשאול,

הייתי שואל מה הופך את א ילדה כזו בפינה כמו שלנו.

אני מוצא את האל הטוב נדיב מאוד.

הוא כזה, ולא נבלה הרבה זמן בבית.

אם לא תתפסו את המקום,

זה מישהו אחר שיעשה זאת.

או אולי הטריקו שלך.

ואם אתה רוצה שהיא תישאר,

אתה חייב לשמח אותה.

אתה צריך לעשות את הקטנים הולכים לכיתה שלה.

לא נוח לי במיוחד על הרצפות שלך.

העניין הוא לעולם לא להפסיק חתירה אלא אם כן זה יורד.

האמא צודקת.

אתה צריך לדבר איתה בעיניים.

אני הולך להציג לך לסיור רשמי אמיתי.

והאם זה ארוך, הסיור שלך?

האיכרים לא לגור בכפר.

וזו מדינה של שקעים וגבעות.

עם העצירות, אתה צריך לספור את היום.

אם תפסיק כל הזמן, אתה לא תחזור ללילה.

תמיד אהבתי את האדמה הגדולה.

כשהייתי ילד, אפילו רציתי להיות מלווה בנגרות.

לטעום את מרק הדגים במרסיי.

החביתה או שומן חזיר בלוריין.

הגאלט בבריטני.

וזה היה טעים למדי.

אני עדיין כאן.

אם זה מה שרצית להיות, למה לא הפכת לחבר?

אנחנו מספרים אחד לשני את הסודות שלנו.

אני מקווה שאתה יודע מה אתה עושה

כי זה מה שאתה הולך לבקש מהם לשכוח,

הקטנים.

מחליקי הקרח,

כדורי השלג,

דיג הצפרדע, הטיולים בכרי הדשא, החופש.

לעת עתה, בעיקר ראיתי אותם עובדים.

החופש הוא להיות מסוגל לבחור את החיים שאתה רוצה.

החווה הראשונה נמצאת מאחורי העצים הללו.

זה של רוג'ר פייון.

בוריק, אבל שני ילדים לכיתה שלך.

אתה אומר מה שאתה רוצה, זה תלוי בך לשכנע אותם.

אבל אתה במקום שלהם, אז אל תסרב למה שהם מציעים לך.

וכשהם שותים, אתה שותה.

אתה אף פעם לא מסרב.

אני אומר שלא כולנו שווים.

כולנו שווים בחוק.

לגבי השאר אני מסכים, הכל אי שוויון.

יש עוד סיבות לנסות לצמצם אותם.

אבל אין לנו כסף עבור הלימודים שלך.

אתה לא ראוי לזה.

דברים השתנו.

בית הספר חינם.

חינם, חילוני וחובה.

זאת הרפובליקה.

כל זה בסדר, אבל בסוף הסיפור,

מי הסמכות? אתה או אני?

אתה, כמובן.

אז למה אתה רוצה לעשות יותר טוב מאבא שלך?

מה יקרה מתי הוא יודע יותר ממני?

הוא יעיף אותי החוצה.

הוא לא יידע יותר ממך.

הוא יידע דברים אחרים.

והוא יהיה עשיר מה תציע לו.

הוראה.

יש לי כבר צרות להאכיל את המשפחה שלי,

ואתה רוצה שאעזור לבני?

יומן בית הספר מסודר לפי עבודת השדות.

עבודת השדות היא בכל יום בשנה.

ולשלם למדריך,

זה עולה לעירייה.

עבודתו של מדריך אינה עולה לציין יותר מזה של קצין.

זה מוכיח שזה חסר תועלת.

אני לא יודע לקרוא או לכתוב.

אני לא מרגיש רע עם זה.

בית הספר מתכונן לשינוי ולהתקדמות.

האם אתה בטוח שלך התקדמות תהיה התקדמות?

איתך, זה תמיד טוב יותר מחר.

האם אתה יכול רק להבחין השיניים של הכלב מהדשא האפור?

אני בספק.

לא, אני לא מסוגל לזה.

אבל אני אלמד.

הכי גרוע עם אנשים כמוך היא השתיקה שלהם, מלאת עליונות.

כשאתה נותן את שלך כיתה בלי לעקוב אי פעם,

אשתי והבת שלי עושות תפירה בלילה לחנויות הפריזאיות.

אני הולך לבורבון-לופן הלאה יום ראשון כי שאר הימים,

הם צריכים לעבוד אצל אחרים בתים להאכיל את המשפחה שלי.

בחיים האלה, אין לנו זמן לקרוא.

אני לא נגד.

אבל אני מציע שוק.

יהיו לך שני אלה אם תעזור לנו עבור האחר.

כֵּן.

הרופא לא יבוא בגלל השלג

ולאשתי יש כבר איבדה את שיניה.

טוב עשית כשבאת.

עם כל המכתבים שאני נותן לה,

בטח לא יהיה לה זמן להשתעמם.

אתה אומר לי, היא שולחת אפילו יותר ממה שהיא מקבלת.

כדי לכתוב כל כך הרבה, אתה צריך אופי.

היא לא עצלנית.

ואתה, מה אתה?

אני עובד מדינה,

כמו המורה.

ואתה, מה אתה חושב על המורה

היא מועכת יותר מדי דיו, אבל אני אוהב אותה יותר.

והיא אישה מודרנית.

היא אפילו עושה צילום.

אולי אפילו היא תעשה זאת תעשה לי את הדיוקן שלי.

טונטון!

טונטון!

זאת ילדה!

נקרא לה קמבו.

כשאנחנו מחזיקים תינוק כזה, אנחנו אוהבים את הילדים.

יש לך כאלה?

האם אנחנו מספרים אחד לשני את הסודות שלנו?

היא תלך לבית הספר,

אבל נצטרך להחזיר לה.

הכנתם מרק?

כֵּן.

תודה לך.

אתה באמת חושב שאתה יכול לגרום לילדים שלנו להיות מאושרים יותר מאיתנו?

חכה עד שניקח הכל מהר מאוד.

היא עושה את זה כדי לתת גאווה לאביה.

כָּך...

היא יכולה להיות גם מורה.

אתה רוצה לבוא לבית הספר?

כן, גברתי.

הייתי רוצה ללמוד דברים.

אתה רוצה ללמוד דברים?

אם אתה רוצה ללמוד דברים,

הכיתה היא המקום הנכון.

ואני?

קריאה וכתיבה,

אתה יכול ללמד אותי גם?

או שזה מאוחר מדי?

אף פעם לא מאוחר מדי.

האם אתה מוכן?

זהו הראשון אות האלפבית.

אתה מצייר עיגול ו אתה עושה זנב קטן.

אתה יכול לתת לי שלוש מילים שמתחילים באות א'?

ארטישוק,

שיבולת שועל ויום הולדת.

מה אומרים בבית הספר?

זה שואל אם זה בית הספר.

משהו קרה לי.

לו הייתי מאמין,

הייתי מדבר על ניסים.

שלום.

מאז לידתה של לואיז הקטנה,

העיניים שלי השתנו.

נראה כי הכישרון שלי כאישה חכמה הפכו אותי לאמין כמורה.

העולם סביבי ואני יש את הרצון להסתכל על זה שוב.

כדי ללכוד את זה.

להציע את זה לכולם.

מצאתי את הרצון להעיד.

היופי נמצא בכל מקום כאשר אתה רוצה לקבל את זה.

ובמיוחד ב עיניהם של ילדים.

פניהם כתובות אחד אחרי השני בכיתה שלי.

אני נותן לך מכתב.

אתה כותב את זה על שלך מחברת ואתה

תן לי מילים את זה להתחיל עם המכתב הזה.

כפתור,

טוויד, פאי, דביבון.

יוני,

יולי,

אוגוסט,

מרץ,

ספטמבר,

אוקטובר, יוני,

יולי,

אוקטובר, דצמבר, פברואר,

אוקטובר,

נובמבר, שוב.

יוני, אנחנו לא מאחרים יותר, רוג'ר.

מִצטַעֵר.

אנחנו לא מאחרים בבית הספר.

פירמין, 7 פעמים 7.

7 פעמים 7, 49.

פלור, 5 פעמים 5.

5 פעמים 5, 25.

טוב מאוד.

ז'אן, 6 פעמים 6.

6 פעמים 6, 36.

3 פעמים 2, 6.

3 פעמים 3, 9.

4 פעמים 4, 16.

אני חושב שתתרשם.

כולם רוצים ללמוד ממך.

הם חיכו לתורם.

הייתי רוצה לראות אותך רואה את זה.

נאחר לשיעור.

בית הספר הוא חלק מההרגל.

אבל הדרך עוד ארוכה.

שמתי לעצמי למטרה לא לעזוב כל אחד בצד הדרך.

בינתיים, החומר ש שהובטח לי הגיע.

זה ייקח חודשים והתחלתי להתייאש.

אבל סוף סוף יהיה לי את אמצעי לשאיפות שלי.

צרפת היא משושה.

יש לו שישה צדדים.

אֶחָד.

דוּ.

שְׁלוֹשָׁה.

ארבע.

חָמֵשׁ.

ושש.

מתוכם שלושה נותנים על הים.

המאנצ'ה.

האוקיינוס ​​האטלנטי.

ו?

צוֹמֵחַ?

הים התיכון.

ההרים העיקריים שלנו הם?

לוסט?

הרי האלפים והפירנאים.

בראבו לוסט.

וגם ויקטור.

אתה צריך לדעת את הגיאוגרפיה שלך כי צרפת היא המדינה שלנו.

האומה שלנו.

עכשיו, כל אחד מכם, אתה תיתן לי שם של מחלקה צרפתית.

לעת עתה, כל מה שאתה צריך לעשות זה לקרוא,

אבל יהיה לך ללמוד את זה בעל פה.

רולנד, תתחיל.

קוט ד'אור.

הבר.

אני לא שוכח.

לעולם לא אשכח.

אבל יש לי את רושם של שימושי.

וזה מאפשר לי להמשיך.

לקבל לחיות.

למרות הכל.

למרות הזכרונות והכאב.

למרות החיים ש נגנב ממני.

אני חי.

אני לא רוצה את זה, אבל אני לא יכול להכחיש את זה.

בְּחַיִים.

עד כדי כך שזה משרת משהו.

קוט ד'אור.

קוט ד'אור.

קוט ד'אור.

מי יכול להגיד לי איזה הפסגה הצרפתית הגבוהה ביותר?

לא, זו לא התשובה הנכונה.

תפסיק עם זה עכשיו!

קדימה!

לך לעזאזל!

אל תכריח אותי לחפש אותך!

קדימה, לך מפה!

רמי הוא לא בחור רע, אבל...

הוא מסומן.

מה שהוא עושה, הוא נכשל.

קראתי את המכתב של הנוטריון.

כדי לשלם, הוא נאלץ למכור חלק מאדמתו.

וזה...

זו מכה עבורך.

התחל עם זה.

הונורין, היא אומרת שזה א קללה מאלוהים הטוב.

עזוב את האל הטוב בשקט.

אל תדאג.

שימו מעט שמן מרפקים.

יהיה לנו עוד חג מולד.

רגע, יורד גשם.

אתה תראה אם ​​אתה עדיין צוחק.

למה יורד גשם?

מה אתה יודע?

אם זה ככה, עדיף לא לענות.

אחרת, אני דפוק.

קדימה, בוא נלך לעבודה.

הטחנות לא יעלו מעצמן.

ההוראות, אני רואה.

ילדי האיכרים, בטח קר.

אחרת, זה כבר לא ילדי איכרים.

נראה שהיא כותבת מכתבים כמעט כל יום.

לגמרי לבד באסם שלה.

להתחמם למייל.

זו לא דרך להיות.

קדימה, קדימה, קדימה.

אתה בטוח שג'וזף כן רוצה את אפריקה C?

אם נספר את הסיפור, אני אשתה בקבוק בכל פעם.

זה נראה כמו קולה בבסקית שלו.

אה, גברתי, היא יודעת שמרי של

מכון עשה קאמבק בנוסף.

הוא סומך על מרתה.

היא הולכת לעשות רעש.

אפילו נראה כי אדוני ראש העיר חוזר לבית הספר.

ואז, מה זה יהיה?

שוב שיעורי צרפתית?

אמא שלי צדקה.

רק העשירים יכולים להרשות לעצמם להיות גחמות.

קדימה, קדימה.

בקבוק אחד לכל אחד.

אחת, שתיים, שלוש.

נשק כמו ישוע המשיח.

אחת, שתיים, שלוש.

ואת רגלי הצפרדע.

אחת, שתיים, שלוש.

אחת, שתיים, שלוש.

החוף לא רחוק.

אתה לא תטבע.

יאללה, בואו נמשיך.

תודה לך בשבילו.

אני אקח אותך אם אתה רוצה.

אתה תראה, נלך לדוג את הצפרדע.

זה יותר מדי מצחיק שם.

פלור, קדימה, פלור, תזדרזי.

קח את הספסל הזה, אחרת לעולם לא תתפוס את זה.

קדימה.

אתה רוצה לבוא איתנו?

זהו, מצאת מקום, פלור?

כֵּן.

יאללה, בואו נמשיך.

אחת, שתיים, שלוש.

אחת, שתיים, שלוש.

אתה תגיע לשם במוקדם או במאוחר.

מתלי הגג של המשרת שלי.

אליות נותנות אזמלים.

אף אחד לא נתן עדיפות?

אם היא לא הייתה מתעקשת, אנחנו לא יקבל ספרים או ציורים.

היינו צריכים לשים הנטאי בכיס שלה.

בכיס שלך?

קדימה, רמי!

בואו לשתות משהו!

אין לי זמן לזה! יש לי עבודה לעשות!

זה לא עניין של לשאול!

זה עניין של קבלת החלטה!

בינתיים, אנחנו חייבים להודות שה

המורה עושה את יוסף קצת יותר נדיב.

כָּאן.

אבל עכשיו, היא מבקשת מהם לבנות בית ספר.

אבל השר רוצה למכור לי את זה.

ואיך אתה יודע את זה?

כי קראתי את הדואר שלה.

ו...

יש לה טעם טוב.

יותר טוב מהעיתון.

היא לא צריכה להיות בבית הספר?

לעת עתה, אנחנו שולחים אותה לשם כל יומיים.

אז היא לא תאבד את טעם העבודה.

אני מכיר אחד שכן הולך לצעוק על.

איפה היית?

שמתי כמה חבילות.

אני יודע טוב מאוד מה אתה מדבר על.

היית עם השני.

ואתה משקר.

מגיע לך שאני אפטר ממך.

קדימה, קח את הכלים שלך.

מה זה?

שולחן כתיבה.

שולחן כתיבה?

שולחן הוא מקום של סמכות.

אני אעשה את ההחלפה אחרי השיעור.

תודה לך.

אל תלכלך את הידיים שלך.

אבל אנחנו לא יכולים לשחק בכדור על הידיים שלנו.

אתה צריך לשחק עם הרגליים.

תן לי את זה.

אָנָא.

בצרפתית, בבקשה.

בבית הספר אתה מדבר בצרפתית.

עם הרגליים?

אני יודע שזה יכול להיות מאוד מצחיק.

אני אתן לך לסיים.

מה שלומך?

זה כלום, זה הבלאי.

תמיד היה לו טעם לעץ.

הוא אפילו רצה לעשות עבודה.

אבל כשאחיו מת, הוא נאלץ להשתלט על החווה.

אמא של הקטן הילדה הייתה עובדת עונתית.

היא עזבה עם בחור מהצפון, עוזב אותנו.

אבל יוסף לא מתחרט על כך.

כי הילד הזה הוא הגאווה שלו.

ואתה?

מה זה שאתה לא מספר לנו?

הו, אל תפתיע אותה איתי.

ראיתי יותר מדי מהם להיות עיוורים.

יש לך את הכישרון לצטט.

אתה טוב מדי בשבילנו.

אז אם אתה כאן, זה בגלל שקרה משהו.

ואז אתה לובש את זה על הפנים שלך.

לא היו לך זמנים טובים.

אישה לא בנויה להיות לבד.

זה חייב להיות אתה, אתה וגבר.

והיו לך כאלה שלא היו לך.

אני אצטרך לחזור לכיתה.

אדם שבורח לתמיד, אתה לא מספיק גרוע, נכון?

תמשיך הלאה.

לחם צרפתי טעים.

למרבה הצער, המדיניות העניינית שלהם

הוא להרגיע את עובדי המפעל למטה.

בקצב הזה, בקרוב נמכור חיטה לתבואה.

זה 18 פרנק להקטוליטר.

בגיל 16, זו פשיטת רגל.

זה יגרום לאינפלציה.

הם אמריקאים. הם מייצרים יותר מדי. נצטרך לשלם להם.

הייתי רוצה לעשות קצת פוליטיקה.

אתה לא יכול לכתוב א מכתב לסגנו.

הוא צריך לפעול אם הוא רוצה להיבחר מחדש.

בקרוב תכתוב את זה בעצמך.

ואולי יום אחד אהיה הסגן.

למה לא? אני הבעלים הגדול ביותר באזור.

בשביל זה נועד בית הספר, ג'וזף. ליצור אמביציה.

נתת לי אמביציה.

בשנה הבאה אקנה א מכסחת מכנית לדגים.

אפילו יכולתי לקרוא איך זה עובד.

צדקת.

עם ההתקדמות, לא יהיו יותר איכרים.

רק חקלאים.

והחקלאי, הוא צריך לדעת לקרוא.

אבל להיות סגן, אתה לא צריך לעשות טעויות.

שנינו יכולים לעשות עבודה טובה.

אתה לא רוצה לישון במיטה אמיתית?

אתה חייב לספר להם ספר כמו שלך.

יש יותר גרועים.

יש לי כבוד אליך.

אם אתה רוצה, אני אתחתן איתך.

הכל יהיה תלוי בך.

אתה יכול להמשיך לעשות את שיעור אם זה מה שאתה רוצה.

שלם דברים לתלמידים שלך.

ובשביל מה?

אני יכול לחכות. אני לא ממהר.

אבל אם אתה חושב על זה, אתה תראה שזה הגיוני.

התקשרתי לחריג מועצת העירייה.

אתה המזכיר של ראש העיר. אתה צריך להיות שם.

יותר מדי אדום.

לא יותר מדי לבן.

זאת הרפובליקה.

אני אוהב את המילה הזו, רפובליקה.

זו מילה שעושה א רעש קטן בפה.

כן, זה מדגדג.

קול שגורם לך לצמא.

א יוסף.

כי היום זה לא יום כמו האחרים.

זה יום שקובע.

זה יום של חגיגה.

אתה עושה משהו?

קדימה, תן לי את זה.

אנחנו לא מחכים לרמי.

אמרתי שהוא לא יבוא.

מזכיר ראש העיר יעשה זאת היו אדיבים מספיק לקרוא בקול

החלטת המועצה.

אחרי שנזכרתי שהכסף שהתקבל מהמדינה הצרפתית

לבנות בניין רשמי היה לבזבז בשנה הנוכחית,

מועצת העירייה החליט להעדיף

העתיד של ה הכפר וילדיו

על ידי פה אחד הצבעה בעד ההקצאה

מהכספים שלה ל הבנייה...

של בית ספר.

וזה יהיה הכי הרבה יפה במחלקה.

ובית העירייה?

בית העירייה הוא של ראש העיר.

ומכיוון שאנחנו לא יש לך כסף לשכור,

אנחנו הולכים לבנות בית ספר משלנו.

אבל תיזהר.

אנחנו רוצים תעודות השכלה, ואפילו תואר ראשון.

קדימה.

לבית הספר!

לבית הספר!

אני רואה עולם חדש מתחת לעיניי.

בפריז, לא חשבתי על זה.

אפילו לא ידעתי שאעשה זאת להישאר שלושה חודשים.

לא רק שאני עדיין כאן,

אבל נראה שיש לכיתה להיות בראש סדר העדיפויות של כולם.

פה אחד העדיפו בית הספר לבית העירייה.

למען האמת, אני ההפתעה הראשונה.

אין לי יומרה להאמין שהשנה החדשה הזו היא בזכות העבודה שלי.

אולי הקריאה להדרכה חזק יותר ממה שחשבתי.

טעיתי לגבי האנשים האלה.

רק ראיתי את האנוכיות שלי והערכים שלי.

אבל זה גם עולם של סולידריות.

ההשפעה של הפרודהון שלנו דם מוכח כאן כל יום.

המאמץ של 10 גברים יחד לשעה

תמיד יהיה פרודוקטיבי יותר מאשר מאמץ של גבר במשך 10 שעות.

וזה נפלא לראות.

בית הספר הפך להיות פרויקט לכולנו.

בית הספר הפך להיות פרויקט לכולנו.

האינטליגנציה של היד נמצאת כאן בכל מקום, מחוות שחוזרות על עצמן אלף פעמים משתלבות על בסיס יומי לבנות את המכלול, ההתלהבות היא אמיתית וזה תענוג לראות, זה מה שאצטרך

מעכשיו צילום, יופי של אחווה, אני חי רגע מיוחס, רגע של שיתוף והרמוניה, אנחנו בונים עולם טוב יותר פשוט על ידי הרצון המשותף שלנו.

עם הטלגרף, ההודעה שאתה כותב, הוא מקבל אותה ברגע שאתה שלח את זה, תקשיב לי, תקשיב לי, כי זה עושה קצת רעש כזה, זה לא

אל תאמין לכל מה שאתה אומר בעיתונים שלך, זה לא בעיתון שקראתי אותו, זה היה פרננד שאמר לי, זה כתוב בספר בית הספר שלו.

לְהַחזִיק! אתה צריך לספר את שלך רצה להפסיק להסתובב

של ז'אן שלי, אחרת אסיים לתת לו זריקה אחת!

הו, תירגע, זה סוער, ואז שתה משקה אחד, זה שלך.

אני רוצה שז'אן תשמור על עצמה.

הבן שלך היה מזהיר אותו.

הוא לא מתקרב!

אמרת את מה שהיה לך להגיד?

אז תפסיק לצעוק.

קדימה חברים, יום ראשון, לא אטם אף וללא דואר.

זה יום ה', האושר והדוור.

ומה עושים לגג?

אריחים או סכך?

מִמֵילָא, אני חושב שהוא יאהב את זה.

הו לא, הוא אוהב את זה. היא אפילו אומרת שאנחנו כבר בכושר טוב.

כי מה שכן, היא מדברת עלינו.

קראת את המכתבים שלו, אתה יכול לספר לנו.

זה לא בגלל שקראתי אותם שאני צריך לספר הכל.

הדואר הוא קדוש.

למי היא כותבת?

תפסיק עם זה עכשיו!

סגור סגור אחד!

בסדר, תשאיר את זה שם, אני אסיים לבד.

קדימה, אני אצטרף אליך.

קדימה, קדימה. לָבוֹא!

אתה מתכוון לבוא לשיעור?

לֹא.

אני לא יודע מה אני רוצה, זה מטייל.

זה לא עוצר את האחר, להיפך.

האם אתה אוהב רכבות?

יום אחד אני אקח את הרכבת.

אני אקח את הטור דה פראנס, אני אהיה בן לוויה.

אתה יודע איך קוראים לזה?

הטור דה פראנס על ידי שני ילדים.

אם תלמד את זה... אני והוא, אני אהיה לבד.

מה יש לך שם?

קלמר.

הכנת את זה?

כֵּן.

האם זה בשבילי?

לא.

אתה ממש טוב.

כָּאן.

קח אותם אם אתה רוצה.

יש ציורים ותצלומים.

אני אשאיל לך אותם.

אתה תגיד לי מה אתה חושב.

אז אשאיר לך מקום ליד פלור בבית הספר החדש.

אתה יכול לפחות לנסות.

כל הנסיעות לא בהכרח לעבור בכיתה.

יכול להיות שזו לא הדרך שלו.

לך הביתה.

למה אתה אומר לו את זה?

הוא חייב ללכת לבית הספר.

תן לו ללמוד לקרוא,

לכתוב, לחשוב.

כי הוא לא עשה זאת תחשוב עד שהגעת.

לא אמרנו שאני יצטרף אליך לשם.

בכך שאתה בטוח שאתה צודק,

אתה שוכח שיש דרכים אחרות.

לא חיכינו לך ללמוד לחשוב.

יש לנו חיים, תרבויות.

הם שלנו.

שאתה רוצה לשנות אותם, זו הבחירה שלך.

אבל אל תעמיד פנים שאתה לא יודע.

כי אתה יודע את זה טוב מאוד.

מה הוא לוקח ממך?

מתי ילמדו לקרוא ולכתוב,

הילדים יעשו זאת לעזוב את השדה שלהם.

הם יהפכו לעובדי מדינה.

עם חולצות כבדות, שרוולים עם פסים,

אזרחים טובים שמסובבים את המכונה.

ויום אחד הם ימותו ב שדה הקרב כדי להציל את הרפובליקה שלך.

אז אתה יכול לקרוא לזה לחשוב, אבל לא אני.

נתתי לך את הגג ואת בית הספר.

באמת או לא?

האם זה נכון שאתה בעל מניות?

מי אמר לך את זה?

פרמידור.

הוא אומר שהיית כמו כבשה.

שאתה תמיד כותב לבחורים האלה.

ואת זה אפילו הלך לבית המרחץ.

הוא קורא את הדואר שלי.

זה אתה.

הקרקע כאן אינה משותפת.

זה שייך לאיכרים.

אם זה היה לשים את אלה רעיונות בראש

של ילדים, לא היית צריך לבוא.

מה אני מלמד ומה אני מאמין, אין לזה שום קשר.

זה רק מילים.

היית חבר.

יש לי רק מילה אחת.

בית הספר, יש לך את זה.

הצעדים הראשונים שלך, עם הקטנים,

אתה נשלח בחזרה.

אתה שומע אותי?

ובינתיים,

הכיתה תישאר ככה.

אנחנו נדאג לך מאוחר יותר.

היא פטפטה איתו ליד המזרקה.

נראה שהיא כן לשתף הכל.

תפוחי האדמה והגברים.

אמרתי לך שזה מטומטם.

היא יפה, ההוראה הציבורית.

זה משחק את המתוק,

אבל זה מוכן בברכה את כל הצריפים הפתוחים.

יכול להיות שאנחנו טועים להגביל אותו לקטנים.

יכול להיות שזה גם לא מאוחר למשוך אותם.

אז ככה, עזבתי?

אל תדאג.

דזירה תדאג לה.

טוב שהם עזבו ביחד.

אולי זה אפילו טוב יותר.

אתה יודע, הנה, יש דברים שעדיף לא לראות.

עַל בָּטוּחַ.

זרים חייבים תמיד להיזהר.

אם הם כאן,

זה בגלל שהם לא היו בבית.

טוב להגיע.

אתה חייב לדעת איך לעזוב שוב.

במיוחד כשיש לנו בגד באמונם של האנשים הטובים.

וזה מיותר לשפשף.

יש משימות שלא עוזבות.

המשימות על העיניים שלך.

אבל אתה שומע?

בנות כמוך, ראיתי אותם בכל מקום.

הם מלקקים את כל מה שאתה מסתכל עליו.

זה בא לזיין כאן,

זה יתן שיעורים.

תקן את בתי, אתה תראה.

הוא הולך לבית הספר.

הוא לומד לקרוא, לכתוב.

והוא הופך לביולוג.

במשך שנים, כל ערב, הוא עובד לאור נר.

ויום אחד, הוא ממציא חיסון

שיציל חיים.

יכול להיות שזה אתה, ויקטור, לואי פסטר הבא.

הכל אפשרי.

פרננד עשוי להיות חוקר.

נהג רכבת.

מתילד, עיתונאית.

פירמין, עורך דין.

לוסט, טרגדיה.

רוג'ר, וטרינר או שר.

אני רוצה להיות איכר.

אבל אתה תעשה מה שאתה רוצה.

הדבר החשוב זה לקבל את הבחירה.

בגלל זה אתה כאן.

כדי להיות מסוגל לתבוע את החיים האלה, לחייך.

אני מסתכל עליך ואני רואה האנשים הגדולים של המחר.

וגם נשים ישנו דברים.

יהיו כאלה מי יכתוב שירים.

מי ימציא תרופות.

מי יגלה כוכבי לכת.

מי יציל חיים.

לואי פסטר היה הבן של איכר כמו כולכם.

הוא בא מהעם.

הוא נתן לעם.

הוא צריך להיות דוגמה לכולנו.

מישהו יכול לתת לי את השם של מחלה שהחיסון שלו ריפא?

זַעַם.

בראבו, ויקטור. זַעַם.

גְבֶרֶת.

זה נכון שהיית בכלא?

זה נכון.

שלום.

שלום אבא שלי.

מה שלום הגב היפה שלי?

עכשיו כשאנחנו שכנים, אני מקווה לראות אותך עוד קצת.

לפחות יש לך אוויר.

אייל.

המילה שמקורה למעלה תמיד נשמע טוב יותר.

האייל של המורה וכיסא הכהן.

אין צלב?

יהיה צלב בכיתה שלי

מתי תהיה מפה של צרפת בכנסייה שלך.

האם אתה יודע שחלק כמרים מסרבים לסקרמנטים

למשפחות ששולחות את ילדיהן לבית הספר של הרפובליקה?

אני לא רוצה להיות אחד מהם.

אם תגיד לי מה מביא אותך לכאן...

אני מודאג.

יש לטעויות הנעורים שלך להפוך לנושא של כל הדיונים.

לא עשיתי שום דבר שאני מתחרט עליו, והעבר שלי רק מביט בי.

מי שחטא, יחטא.

אתה מרגיש את התכתיבים? אי אפשר לעצור את השמועות.

ואלה ששומרים על הילדים שלנו חייבת להיות התנהגות למופת.

אבא, תאמין לניסיון שלי.

גם המוסר כן מועבר בדוגמה.

לחיות באורווה זה לא מספיק כדי להיות ישוע המשיח.

אתה בכיתה שלי, אבא שלי.

כאן זה אני שנותן את השיעור.

אז תחסוך ממני את הדרשות שלך.

ישבתי עשר שנים בכלא. שילמתי את החוב שלי.

אני לא חייב כלום לאף אחד ואני חופשי.

כאישה, את יכולה לתבוע את זה. ושוב.

אבל כמורה, בטח שלא.

ובניגוד למה נראה שאתה חושב...

...אנחנו תמיד מלמדים רק במה שאנו מאמינים.

אם אני מבין נכון, ראש העיר הלך להתוודות.

נשאר להגדיר במה אתה מאמין.

הקומונה של פריז הייתה עקובת מדם.

רק רצינו להגן הבתים שלנו ולתת

לחם בחזרה לאלה שרעב למוות.

מה אתה רוצה? וידוי?

מגיע לזה.

אנחנו לא הולכים כלא ללא סיבה.

אנחנו הולכים לכלא.

ראיתי נשים מתקיימות מוכה על בשר תותחים.

בנות שנאנסו על ידי נציגי המשטרה.

גברים טבחו רק בגלל הם רצו להמשיך לקוות.

אז כן, התפתיתי לאלימות.

כי מצאתי שהעולם הזה לא הוגן.

בכלא, אלה היו הילדים של הכפר שהציל את חיי.

רציתי למות.

אבל הם חיכו לי כל בוקר לקרוא להם סיפורים.

היה כל כך הרבה סקרנות בעיניהם.

כל כך הרבה רצון.

התלמידים שלי הם אלה שמחזיקים אותי בחיים.

כדאי להרגיע את הרוחות ולתת סימנים של רצון טוב.

אתה רוצה שאני אלך למיסה?

מִסָה? לא.

אבל הכנסייה, כן.

אתה לא יכול לעצור אנשים מלספר סיפורים.

להישאר לבד זה לא הפתרון.

יוסף רוצה רק טוב בשבילך.

למארק!

ואם הוא ייפול לאסם שלו?

אז, גבריאל, יש לך חדשות?

כן, היא ילדה הבוקר.

אה, זה טוב.

אנחנו מחכים למוות.

אבל החיים, היא... היא כבר מצאה את דרכה?

כן, אבל לא בשום אופן.

תודה, פלר.

הזקנה לא יכלה לשאת אישה צמאת דם בביתה.

זה כאב לה את הלב.

היא חייבת להיפטר מזה.

אז אני יכול לתת חדשות.

אין לה שום קשר לזה.

ולדעת אם זה בסדר.

אנחנו נארגן את זה בדרך שלך.

אני יודע שיהיה טוב.

הו, אל תדאגי, לאוני.

ז'אן שלך, היא תיפטר מהמכתבים שלה.

כי המורה שלנו כתב טוב מאוד.

מַה?

ומעל הכל, הייתי רוצה שתפסיק לקרוא את המכתבים שלי.

אני רוצה להיפרד ממארת.

אני רואה אותך.

להתראות.

משימה 하겠습니다 הפסקה קטנה.

.. וחזרנו.

הפסקה קטנה... וחזרנו.

הפסקה קטנה... וחזרנו.

אני לא פוגע בך.

מה אתה רוצה שאני אעשה?

תניח את הסכין.

יש לזה טעם של עץ.

יש לזה טעם של אדמה.

זה מאכיל את זה.

אמרתי לך שזה יותר גרוע!

יש לך מזל עם המורה.

שניכם גנבתם את ילדים של האחרים.

תפסיק עם זה, אתה לא רואה שזה לא היום.

רמי, בבקשה, זה לא זמן ולא מקום.

אל תדאג בקשר לזה, אבא.

אני בטוח שזו אשמתה אם אעזוב.

היא זו שהכניסה לי את זה לראש.

אל תכעס, רמי. הבת שלך תחזור.

מה שהיא רצתה זה א הזדמנות להיות איתם.

הזדמנות לנסוע לפריז?

מה ההבדל?

היא תמכור את עצמה למישהו אחר.

היא כבר לא הבת שלי.

וג'ולס לא ילך לבית הספר שלך.

לא כדאי לתת לו ספרים.

אתה שומע אותי?

ואין לך מה לעשות בבית.

הנה, אתה עם האחרים.

אז אתה לא בבית.

אל תשאירו לו את הילדים שלנו.

כדאי להצית לבית הספר המזוין שלו.

הוא לא רוצה פגיעה.

הוא רק שתה קצת בגלל ז'אן.

האם אתה באמת חושב שאתה אמין כשיש

בחורה מתחת לגג שלך מי אפילו לא רוצה אותך?

תזדיין.

לא סיפרת למורה

ששילמת את החובות שלנו כדי שנצביע לבית הספר שלך?

זה מספיק, רמי. לך הביתה.

זה אפילו לא מספיק לשים אותה במיטה שלך.

הוא איש נחמד.

תירגע, רמי.

לְהִרָגַע.

זו הסיבה שאתה בחדר הזה.

זה... זה ה עצב שמדבר.

זה לא אתה.

קדימה.

חזור לעמק שלך.

תגיד לי, וינסנט.

בואו נכין ארוחת ערב.

הבת שלי ואני נעשה צריך מישהו בבית.

אני עדיין רוצה אותך, למרות הכל.

אבל אתה צריך להחליט.

אתה רוצה את האמת?

האמת היא שכן מת כבר הרבה זמן.

החיים שלי נעצרו כשהם לקח ממני הכל.

בעלי ואני היו על המתרס.

הם צילמו

כך שהגברים האלה ו נשים לא יישכחו.

היה כל כך הרבה אומץ, שמחה, להט.

הם רצו להנציח את היופי של פניהם של תושבי פריז.

אז הם בגדו בנו.

והם הציתו את ביתי.

עם בעלי והילדים שלי בזה.

אני עדיין שומע את הבכי שלי ילדים והצחוק

של החיילים שמונעים אותי מלנסוע לברזיל.

האמת היא שהייתי עושה זאת רצו להרוג את כולם.

אבל היו יותר מדי כאלה.

עם הזמן, שנאה ודמעות אל תתן לך לבכות יותר.

גונבים ממך הכל.

לזכרונות שלך.

זיכרון גופו של האחר.

הידיים שלו על העור שלך.

אפילו הפנים שלי הילדים של עצמם נעלמו.

לא נשאר לי כלום.

אני מצטער.

הברד.

בפני מי אלוהים מתוודה?

הקשבתי ל הודאות במשך למעלה מ-30 שנה.

שמעתי מספיק על אימה בשבילך.

שמעתי מספיק על ספקות.

לעתים קרובות של גברים.

ואפילו לפעמים של אלוהים.

זה קורה לעתים קרובות להגיע לגבולות שלי.

אני לא יודע מה לחשוב.

או להאמין.

אתה חושב שאתה יכול לקחת לטפל בכיתה בכנסייה שלך

כל עוד הוא שולח אתה למורה אחר?

הוא בוכה את זה עם ברד הוא איבד את כל הקציר שלו.

שלבן שלו יש כל מה שהיה לו.

ושהוא לא יעשה זאת לתת לך לגנוב ממנו.

אחרי הכל, יכול להיות שהוא היה עשיר.

אלו דבריו של אדם עלוב.

אני זה האומלל, ואת אמא שלי.

רמי הוא לא האיש הרע.

אדם שלא נשאר לו כלום.

אין מה להפסיד.

אני צריך לדבר איתך.

מה אתה עושה כאן?

אני הולך לבדוק את המחלקה שלי.

לך תכין לנו משהו לאכול.

אני עדיין צריך לעשות את החלוקה שלי.

מה שאתה צריך לעשות זה מה שאמרתי לך לעשות.

לך תביא דלי להביא לנו חלב.

טוב, אולי אני אלך.

זהו זה.

לך תגיד להם את זה יוסף עדיין מורה.

אני אהיה אצלו.

אתה חושב שאתה יכול לקנות אותי?

אני לא קונה שום דבר או אף אחד.

הצעתי לך הצעה.

הצעה טובה.

זה תלוי בך אם אתה מקבל את זה או לא.

אתה מוותר עלינו?

זה מכתב ההתפטרות שלי.

אם תושבי ברסון אל תאמין לי

עוד, אז לא נשאר לי מה לעשות כאן.

יש עוד ילדים, כפרים אחרים.

אני אלך לאן שאתה רוצה ללמוד.

אני מעדיף שתישאר.

הכל היה שגוי מההתחלה.

הם לא רוצים ללכת לבית הספר.

קנית את הקול שלהם.

שיקרת לנו.

מעולם לא שיקרתי לך.

לא סיפרתי לך את חיי.

זה לא אותו דבר.

אז למה אתה תמיד לכתוב לאחרים?

כי הם בכלא.

כמה מחבריי בחרו לקחת

שוב זרועות והם סגרו אותם שוב.

עשיתי בחירה אחרת, אבל אני לא שוכח אותם.

אני גם חושב שהאדמה צריך להיות שייך לכולם

ושכולם צריכים להיות מסוגלים לאכול לשביעות רצונם.

אבל בחרתי בלוח במקום הפצצות.

ואני לעולם לא אתן הרעיונות שלי לילדים.

מצד שני, הגוף שלי, זה שייך רק לי.

מה קורה?

לך מפה!

לכו מפה, בני כלבים!

לך מפה!

לה פוסה הוא הרגל רע.

זה מקצר מדי.

זה לא משאיר כלום בחלון.

לה פוס הולך להפיץ אותו מחדש לעניים.

מַבָּט.

נראה שהיא ויתר והולך.

השוטרים חייבים להרים רמי לפני סוף היום.

אסור לה לרצות לפגוש אותם.

לא.

אבל היא סירבה ליוסף בכל הכסף שלה, וזה לא עניין גדול.

אנחנו יכולים לחשוב מה שאנחנו רוצים, אבל יש לנו לדעת שלא חסר לה אומץ.

ובכן, לאן היא הולכת?

האם זו לא הדרך לפריז?

ג'ולס?

ג'ולס?

יש שם מישהו?

ג'ולס?

ג'ולס?

ג'ולס?

מה אתה עושה כאן?

לא עשית מספיק נזק כזה?

אני רוצה לדבר עם הבן שלך.

הוא לא כאן.

עכשיו לך לעזאזל מכאן.

צא מכאן, אני אומר לך!

מה אתה עושה?

אם אתה חושב שהיא זה שאני הורג...

אל תעשה את זה.

אם יוסף צודק, ולי דם רע, אני לא טוב בכלום.

גם אם אני לא יכול לעשות את זה.

תחשוב על ג'ולס.

הוא צריך אותך.

גם הוא עזב.

אם תראה אותו שוב, תצטרך למד אותו לא להיות כמו אביו.

אל תזוז!

אתה לא הולך לירות.

אתה לא מתנקש.

לֹא!

אני רוצה שזה ייפסק.

אני לא יודע מה לעשות.

אני הולך להתאבד.

אני אקצץ אותך.

אל תגיד את זה.

אני כאן.

לא אמרתי לך מה לעשות בבית הספר שלך.

אני יודע.

אמרת לי.

אני לא בבית הספר שלך.

לא, לא נשמע ככה.

עד שהמשטרה תאסוף אותם, לא לזוז.

אני לא יודע מה לעשות.

הפסקה קטנה... וחזרנו.

הפסקה קטנה... וחזרנו.

אדם שנלחם לבד נגד הגשם, השלג והברד.

אדם שמדמם ב גיל 80 למשפחתו.

אדם שמאכיל את האחרים.

איש אמיץ.

אתה לא רוצה להיות כזה.

אם תעזוב, אתה צריך לעזוב מסיבות טובות.

ישנם שני סוגים של התנגדות.

זה שאתה פוגש.

וזה שאתה מכין לגמרי לבד.

הם הכי מסוכנים.

הם הכי מסוכנים.

ויש דבר אחד לעולם לא תשכח.

אתה חושב שאתה עובד בעץ, אבל אתה זה שעובד.

זה תלוי בך איזה עץ שאתה בוחר להיות.

ישר או עקום.

יש משהו שאני צריך להגיד לך.

הבחור הזה לא יכול להוכיח כלום.

אולי הוא עזב את זה לפני כמה ימים.

אני חושב שהוא השאיר את זה שם כדי שאוכל תעיד שלא היית לחינם.

יכול להיות שהוא היה לבד.

הדבר החשוב הוא למצוא אותו לפני שהוא עושה טעות נוספת.

אנחנו לא יכולים פשוט להגיד שזה אני.

אסור לו ללכת לכלא, יש לו עדיין חיים לפניו.

אף אחד לא יכניס אותי לכלא.

יוסף מבקש פגישה של מועצת העירייה במקומו.

מה אתה רוצה שאני אעשה?

זה על הבן שלך רמי.

הוא שם, אצל יוסף.

לא, זה סוחר היין. הוא מגיע באיחור.

אתה יודע איך אנחנו משרתים, אתה עולה ואז אתה עולה מחדש.

שתוק, אתה מסריח מגועל נפש.

עוד לא עזבת?

טֶרֶם.

הוא על הרצפה כדי לנקות את הבלגן.

הוא מחכה לך.

יש לו את הזכות לעשות את זה.

הוא הבן של אביו.

ואתה?

אין לך כלום להגיד למורה?

אני מצטער.

אני מצטער.

בוא ותראה מה אתה רוצה.

אני בטוח שזו הייתה תאונה.

לאן אתה הולך?

אני הולך לחפש קצת עץ.

יש המון אותם בחטיבה שלך.

תביא את זה איתך.

זה הזקן ש מעדיף ספרים על גפרורים.

הנה לך.

למה הוא הצית את בית הספר שלך?

אולי זה לא היה שלו בית ספר שהצית אותו.

אולי זה היה שלך.

המריבה מדבקת.

ילדים מתנהגים כמו ההורים שלהם.

אולי זה בגלל האחרים לא אהבו אותו.

אולי בגלל זה הוא אומר שזה לא»

זה לא תמיד קל להיות מאובחן שגוי.

אני חושב אז שהוא תמיד חשב אביו רצה שהוא יעשה את זה.

הוא לא עשה את זה כי הוא אהב אותה.

מעולם לא התכוונתי להצית את בית הספר.

מה זה אומר?

אני הולך לבקש אמצעי נגד. האם אתה מעוניין?

אתה צריך להתחיל מיד.

תמיד אמרתי לך את זה היית איש טוב.

קדימה.

נשארו רק אתה ואני.

מה אתה הולך לעשות?

למה אתה מתכוון?

אתה עוזב או נשאר?

אנחנו הולכים לבנות מחדש את בית הספר.

ויפה מתמיד.

אם אשאר, זה בתור מורה.

ורק בתור מורה.

עדיין יש לי את הזכות ללמד אותך.

אני הולך לתת לך ספר.

ובספר הזה, יש את כולם המילים של השפה הצרפתית.

כולם?

כולם.

אפילו היפופוטם?

אפילו היפופוטם.

אפילו דובדבן?

אפילו דובדבן.

אפילו אופניים?

כן, אפילו אופניים.

אפילו זעם?

אפילו זעם.

אפילו קוקליקו?

אפילו קוקליקו.

אפילו רכיכה?

אפילו אף?

רוג'ר, בבקשה.

ובכן, אתה הולך להפיץ את זה.

זו מתנה.

זה הספר הראשון שלך.

בכל מקרה, גברתי, זה נחמד שיש השגיח עליו ששלח לנו את הספרים.

מה הוא אמר לך?

אבא שלי, הוא אומר שהוא לא חייב לקרוא יותר את שלך

מכתבים, אז בבית, עכשיו, ובכן, קראתי אותם.

אתה תפתח את הספר שלך.

כל אחד יבחר מילה.

וביחד, נקרא את ההגדרה.

יש לי ספר, ובני יהיה אחד, אדוני.