1
00:00:02,000 --> 00:00:03,137
צורח

2
00:00:03,161 --> 00:00:04,320
נשים וילדים בלבד!

3
00:00:07,320 --> 00:00:09,000
הצרחות מפסיקות
הדים

4
00:00:17,960 --> 00:00:20,256
שני גברים תפסו אותו.

5
00:00:20,280 --> 00:00:21,616
לֹא!

6
00:00:21,640 --> 00:00:23,360
שוטרים היו שם עם רובים.

7
00:00:25,360 --> 00:00:27,320
הוא לא התנגד...

8
00:00:28,400 --> 00:00:30,856
..וחזר לאחור אל הספינה.

9
00:00:30,880 --> 00:00:32,176
אנטון!

10
00:00:32,200 --> 00:00:34,000
התחלתי לצעוק ולבכות...

11
00:00:35,520 --> 00:00:37,976
{\an8}..כמו שרציתי להצטרף אליו
על הספינה הטובעת.

12
00:00:38,000 --> 00:00:39,976
אנטון!

13
00:00:40,000 --> 00:00:41,016
אהה!

14
00:00:41,040 --> 00:00:43,280
בום הדים חזק

15
00:01:00,680 --> 00:01:02,816
הם אמרו לי את זה כנראה
פגענו במשהו.

16
00:01:02,840 --> 00:01:04,357
פעמון מצלצל

17
00:01:04,381 --> 00:01:05,896
אייסברג מת קדימה!

18
00:01:05,920 --> 00:01:08,256
בום רם
פעמון אזעקה מצלצל

19
00:01:08,280 --> 00:01:09,920
צרחות לא ברורות

20
00:01:12,400 --> 00:01:14,736
לא נבהלתי.

21
00:01:14,760 --> 00:01:17,080
לא הייתה סכנה, אמרו.

22
00:01:21,200 --> 00:01:23,680
אמרתי לה לבוא מיד,
טבענו.

23
00:01:27,440 --> 00:01:30,136
אתה יכול לדמיין את הכאוס
והפחד, והאימה

24
00:01:30,160 --> 00:01:31,976
של מציאת מים בבקתה שלך,

25
00:01:32,000 --> 00:01:33,816
ואתה במעיים
של הספינה?

26
00:01:33,840 --> 00:01:35,920
זה גורם לי לפאניקה
רק לחשוב על זה.

27
00:01:37,120 --> 00:01:41,376
הסיפור של הטיטאניק הוא
המצב האנושי התפשט,

28
00:01:41,400 --> 00:01:44,536
מוצמד על לוח לבדיקה.

29
00:01:44,560 --> 00:01:47,976
ואז הגיעה הבכי הנורא,

30
00:01:48,000 --> 00:01:50,616
"נשים וילדים,
נשים וילדים!"

31
00:01:50,640 --> 00:01:51,736
מרג'ורי!

32
00:01:51,760 --> 00:01:54,416
שני גברים הרימו אותי ו
לשים אותי בסירה.

33
00:01:54,440 --> 00:01:56,016
תזיז את זה, תזיז את זה!

34
00:01:56,040 --> 00:01:57,496
אלו ההחלטות הקטנות האלה,

35
00:01:57,520 --> 00:01:59,296
הקטנים האלה
רגעים של אפקט פרפר

36
00:01:59,320 --> 00:02:00,880
שמשנים את התוצאה.

37
00:02:04,440 --> 00:02:06,000
הדי ירי

38
00:02:14,800 --> 00:02:16,816
זה באמת היה כל אדם לעצמו.

39
00:02:16,840 --> 00:02:19,336
צורח
קריסה חזקה

40
00:02:19,360 --> 00:02:20,760
הלב שלי עמד מלכת.

41
00:02:28,560 --> 00:02:29,600
- הד:
- כולם!

42
00:02:31,280 --> 00:02:32,437
צורח

43
00:02:32,461 --> 00:02:33,616
משוך!

44
00:02:33,640 --> 00:02:34,856
אם אנחנו הולכים למות...

45
00:02:34,880 --> 00:02:36,336
הצרחות נמשכות

46
00:02:36,360 --> 00:02:38,000
..הכי טוב למות אוחז במשהו.

47
00:02:40,360 --> 00:02:42,056
זו החלטה של ​​שבריר שנייה.

48
00:02:42,080 --> 00:02:43,800
מה היית עושה? מה הייתי עושה?

49
00:02:50,880 --> 00:02:52,096
זה היה מראה נורא...

50
00:02:52,120 --> 00:02:53,536
צורח

51
00:02:53,560 --> 00:02:55,656
..גברים שוחים ושוקעים.

52
00:02:55,680 --> 00:02:57,240
צרחות עמומות

53
00:03:03,720 --> 00:03:09,000
חונכתי להאמין
בגיהנום לאחר המוות.

54
00:03:15,720 --> 00:03:18,160
אבל עכשיו, אני חושב שעברתי
גיהנום באותו לילה.

55
00:03:33,080 --> 00:03:35,680
צרחות מרוחקות

56
00:04:05,520 --> 00:04:08,320
צורח

57
00:04:10,040 --> 00:04:13,680
צעקות לא ברורות
צורח

58
00:04:14,680 --> 00:04:17,016
עבדתי בחדר המכונות.

59
00:04:17,040 --> 00:04:19,240
קיבלנו את ההזמנה...

60
00:04:22,000 --> 00:04:25,136
{\an8}החפיסה הייתה מלאה בזכרים
נוסעי מחלקה שלישית.

61
00:04:25,160 --> 00:04:27,336
חריקה חזקה
צורח

62
00:04:27,360 --> 00:04:29,520
הסירה האחרונה ירדה.

63
00:04:31,680 --> 00:04:34,416
{\an8}בערך הזמן הזה,
פגשתי את כל המהנדסים

64
00:04:34,440 --> 00:04:37,240
{\an8}כשהם הגיעו מלמטה.

65
00:04:38,680 --> 00:04:42,136
עד אז, הם היו
דבקו בנאמנות לרוביהם.

66
00:04:42,160 --> 00:04:45,120
חריקה חזקה

67
00:04:48,840 --> 00:04:51,016
{\an8}כשהצוות עולה על הסיפון,

68
00:04:51,040 --> 00:04:53,776
החבר'ה האלה, שעבדו
כל כך בגבורה לנסות

69
00:04:53,800 --> 00:04:55,656
לשמור על הטיטאניק לצוף,

70
00:04:55,680 --> 00:05:00,776
הם מצפים שיהיה
מקום עבורם בסירות ההצלה.

71
00:05:00,800 --> 00:05:03,056
וכמובן,
זה לא המקרה.

72
00:05:03,080 --> 00:05:05,376
צורח

73
00:05:05,400 --> 00:05:09,136
החברה ההיררכית הבריטית
תמיד שם

74
00:05:09,160 --> 00:05:10,800
להרים את האנדרדוג.

75
00:05:12,240 --> 00:05:15,656
האנשים האלה שסיכנו את שלהם
חיים לא התכוונו לקבל

76
00:05:15,680 --> 00:05:17,200
כל עזרה בכלל.

77
00:05:18,920 --> 00:05:22,920
זה היה עגום וחסר תקווה
מחזה שפגש את עיניהם.

78
00:05:24,400 --> 00:05:26,600
טיפשים ריקים תלויים
כל ראש דיויט.

79
00:05:28,920 --> 00:05:30,656
לא תקווה לאף אחד מהם.

80
00:05:30,680 --> 00:05:35,216
הדים חורקים חזקים

81
00:05:35,240 --> 00:05:37,640
צרחות מרוחקות

82
00:05:39,120 --> 00:05:41,056
לטיטאניק יש מספיק אנשים על הסיפון

83
00:05:41,080 --> 00:05:45,176
שאנחנו באמת רואים
את כל מגוון התגובות

84
00:05:45,200 --> 00:05:46,736
לעמוד מול המוות.

85
00:05:46,760 --> 00:05:49,976
מהתפטרות,
להילחם ולברוח,

86
00:05:50,000 --> 00:05:53,080
לפעול מתוך אהבה ואמפתיה
לעזור לאנשים אחרים.

87
00:05:54,840 --> 00:05:57,336
ובשלב הזה,
יש אנשים שבוחרים לעשות דברים

88
00:05:57,360 --> 00:05:58,840
זה עשוי להיראות די מוזר.

89
00:06:00,400 --> 00:06:03,480
בחור אחד אמר,
"לך לחדר הבר הראשון בבקתה."

90
00:06:04,760 --> 00:06:09,256
היה דייל שהתמלא
כוסות על מגש.

91
00:06:09,280 --> 00:06:12,480
הוא אמר, "המשך, בחורים, שתו.

92
00:06:13,840 --> 00:06:15,160
"היא יורדת."

93
00:06:19,600 --> 00:06:23,736
יש אנשים שמעדיפים להישאר בתוכם
בקתה ולתת למים לעלות.

94
00:06:23,760 --> 00:06:27,496
אחרים הולכים לבר ופשוט
להתחיל לשתות את המקום יבש.

95
00:06:27,520 --> 00:06:29,776
כל אחד צריך לבחור למות
בדרכם שלהם,

96
00:06:29,800 --> 00:06:30,840
מה שזה לא יהיה.

97
00:06:31,960 --> 00:06:34,536
הייתי בשביל לרדת לתוך
אחת מבקתות המחלקה הראשונה,

98
00:06:34,560 --> 00:06:36,800
אבל חברי מאטי לא הרשה לי.

99
00:06:38,840 --> 00:06:40,400
מתי אמר לי...

100
00:06:42,160 --> 00:06:43,680
.. "נצטרך לקפוץ על זה."

101
00:06:47,840 --> 00:06:51,016
צורח

102
00:06:51,040 --> 00:06:53,136
זה גורם לי לפאניקה,
רק לחשוב על זה,

103
00:06:53,160 --> 00:06:55,400
כי אני יכול לדמיין
הכאוס והפחד.

104
00:06:59,040 --> 00:07:00,576
זה לא הוגן, אתה יודע,

105
00:07:00,600 --> 00:07:03,656
כאשר נוסעים עלו
על הספינה הזו,

106
00:07:03,680 --> 00:07:05,616
נאמר להם שזה בלתי ניתן לטביעה.

107
00:07:05,640 --> 00:07:08,616
{\an8}כנראה שהם לא חשבו הרבה
לכמה סירות הצלה היו,

108
00:07:08,640 --> 00:07:11,736
{\an8}אבל עכשיו, כשזה מהכי הרבה
חשיבות מכרעת עבורם,

109
00:07:11,760 --> 00:07:13,760
הם רואים שהם נכשלו.

110
00:07:19,400 --> 00:07:23,496
קפטן סמית' ותומס אנדרוז,
מעצב הספינה,

111
00:07:23,520 --> 00:07:25,776
בטח היה בגיהנום.

112
00:07:25,800 --> 00:07:28,960
זו הייתה הספינה הבלתי ניתנת לטביעה.

113
00:07:30,280 --> 00:07:33,136
תומס אנדרוז היה
מנסה לעשות משהו,

114
00:07:33,160 --> 00:07:37,376
כי הוא האדריכל
של האסון הזה.

115
00:07:37,400 --> 00:07:40,296
צועקים

116
00:07:40,320 --> 00:07:43,256
אנדרוז נראה זורק
כיסאות קיטור לתוך המים,

117
00:07:43,280 --> 00:07:47,576
{\an8}עם הרעיון של ממש לעזור
אלה שנכנסו לים

118
00:07:47,600 --> 00:07:49,360
שיהיה להם משהו לתמוך בהם.

119
00:07:53,320 --> 00:07:56,720
קשה מאוד לדעת מה
הרגעים האחרונים של הקפטן היו.

120
00:07:58,240 --> 00:08:00,456
במהלך מלחמת פוקלנד,
הייתי קפטן.

121
00:08:00,480 --> 00:08:03,336
הספינה שהופצצה,
נאלצתי לנטוש -

122
00:08:03,360 --> 00:08:05,856
ולכן, אני מכיר את הלחצים
הוא היה מתחת,

123
00:08:05,880 --> 00:08:09,456
ואני אישית חושב כך
הוא כנראה נשאר על הגשר

124
00:08:09,480 --> 00:08:12,496
וחיכה לפגוש את גורלו.

125
00:08:12,520 --> 00:08:15,576
אבל אני חושב שהוא היה כזה
מרגיש לעצמו את זה

126
00:08:15,600 --> 00:08:18,136
הוא נכשל בגדול האחרון הזה
מינוי שלו.

127
00:08:18,160 --> 00:08:20,720
צורח

128
00:08:21,800 --> 00:08:24,656
יש משהו מה
שפה עליונה נוקשה קורה כאן,

129
00:08:24,680 --> 00:08:27,016
אבל בפנים, חייב להיות
סערה פנימית.

130
00:08:27,040 --> 00:08:30,136
כי אינסטינקט הישרדות
הוא ממש חזק,

131
00:08:30,160 --> 00:08:34,176
והקפטן כנראה
לדכא את זה כמה שהוא יכול.

132
00:08:34,200 --> 00:08:36,496
כללי ההתנהגות החברתיים
נלחם נגד

133
00:08:36,520 --> 00:08:38,296
אותו חלק עתיק מאוד של המוח,

134
00:08:38,320 --> 00:08:42,440
החלק הפרימיטיבי שפשוט
דוחף אותנו קדימה מבחינה ביולוגית.

135
00:08:44,200 --> 00:08:46,736
לאנשים פשוט יש את הרצון הזה
לשרוד.

136
00:08:46,760 --> 00:08:47,976
אנחנו חייבים לעשות משהו!

137
00:08:48,000 --> 00:08:50,576
מערכת האדרנלין היא
עובדים שעות נוספות,

138
00:08:50,600 --> 00:08:52,600
והם כמעט קיבלו
אין מה להפסיד.

139
00:08:54,080 --> 00:08:56,336
רציתי לקפוץ החוצה ו
לנסות לתפוס אחד מהם

140
00:08:56,360 --> 00:08:58,400
סירת ההצלה הריקה נופלת.

141
00:09:01,720 --> 00:09:04,696
ג'ק ת'ייר פעל
חופשה חלומית באירופה

142
00:09:04,720 --> 00:09:05,920
עם הוריו.

143
00:09:07,800 --> 00:09:09,656
הם נפרדו בהמון,

144
00:09:09,680 --> 00:09:13,136
ועכשיו, יש לחלום הזה
להפוך לסיוט.

145
00:09:13,160 --> 00:09:14,896
לא יכולתי פשוט לקפוץ.

146
00:09:14,920 --> 00:09:17,456
{\an8}אנחנו עלולים לפגוע בהריסות או
כיסא קיטור

147
00:09:17,480 --> 00:09:19,696
{\an8}and be knocked unconscious.

148
00:09:19,720 --> 00:09:20,840
מילטון הניא אותי.

149
00:09:22,360 --> 00:09:25,896
מילטון לונג, בן 29
פקיד עורכי דין אמריקאי, וג'ק

150
00:09:25,920 --> 00:09:30,056
פתחה שיחה רבים
שעות קודם לכן בסלון האוכל.

151
00:09:30,080 --> 00:09:34,280
ועכשיו, הם מוצאים את עצמם מתמודדים
הרגע הזה של חיים או מוות ביחד.

152
00:09:36,200 --> 00:09:38,680
כל כך הרבה מחשבות חלפו
דרך המוח שלי.

153
00:09:40,240 --> 00:09:42,440
The thought of all
הזמנים הטובים שהיו לי...

154
00:09:44,080 --> 00:09:47,320
..כל ההנאות העתידיות
לעולם לא נהנה.

155
00:09:51,080 --> 00:09:52,520
אבא שלי...

156
00:09:54,320 --> 00:09:55,520
..אמא שלי.

157
00:09:57,280 --> 00:10:01,080
הסתכלתי על עצמי כאילו
מאיזה מקום רחוק.

158
00:10:04,080 --> 00:10:05,840
רחמתי על עצמי בכנות.

159
00:10:07,880 --> 00:10:12,720
צעקות וצרחות

160
00:10:14,600 --> 00:10:15,960
הצרחות מפסיקות

161
00:10:22,760 --> 00:10:24,296
בחזרה בחדר האלחוט,

162
00:10:24,320 --> 00:10:27,416
ג'ק פיליפס נתקע
לפוסט שלו ממש עד הסוף,

163
00:10:27,440 --> 00:10:30,896
אפילו כשקפטן סמית אמר
זה כל אדם לעצמו,

164
00:10:30,920 --> 00:10:33,536
כי הוא מאמין
הוא עושה משהו מועיל.

165
00:10:33,560 --> 00:10:36,416
הוא בילה את השעות האחרונות
מנסה לתקשר

166
00:10:36,440 --> 00:10:38,696
עם מפעילים אלחוטיים אחרים,

167
00:10:38,720 --> 00:10:41,616
לא מודע לכל מה שקורה
על סביבו.

168
00:10:41,640 --> 00:10:45,176
והזוטר שלו, הרולד ברייד,
נאמן מאוד ל

169
00:10:45,200 --> 00:10:48,080
ומכבד את ג'ק פיליפס.

170
00:10:49,200 --> 00:10:52,736
הים כמעט הגיע
החדר האלחוטי,

171
00:10:52,760 --> 00:10:57,416
ויש להם רק דקות לפני
הוא מלא במים קפואים.

172
00:10:57,440 --> 00:11:01,016
חזרתי לחדר שלי,
להשיג עבורו את הכסף של פיליפס.

173
00:11:01,040 --> 00:11:03,256
וכשהסתכלתי מבעד לדלת,

174
00:11:03,280 --> 00:11:07,280
ראיתי סטוקר או מישהו
מלמטה הסיפונים...

175
00:11:11,200 --> 00:11:14,096
נזכרתי במהירות הבזק
איך פיליפס נאחז,

176
00:11:14,120 --> 00:11:16,216
איך הייתי צריך לתקן את זה
חגורת הצלה במקומה

177
00:11:16,240 --> 00:11:17,840
כי הוא היה עסוק מכדי לעשות את זה.

178
00:11:19,720 --> 00:11:21,776
והרגשתי תשוקה לא
לתת לאיש הזה למות

179
00:11:21,800 --> 00:11:23,080
מותו של מלח הגון.

180
00:11:31,280 --> 00:11:32,600
עשיתי את חובתי.

181
00:11:39,000 --> 00:11:42,096
אני מקווה שסיימתי אותו, אני לא יודע.

182
00:11:42,120 --> 00:11:45,376
השארנו אותו על הרצפה של
התא האלחוטי.

183
00:11:45,400 --> 00:11:46,840
הוא לא זז.

184
00:11:48,120 --> 00:11:51,280
צועקים וצועקים

185
00:11:52,800 --> 00:11:56,576
טיפסתי למעלה
המגורים של הקצין...

186
00:11:56,600 --> 00:11:58,440
..וראיתי את האחרון של פיליפס.

187
00:12:00,080 --> 00:12:03,416
ג'ק פיליפס הוא
המום לחלוטין

188
00:12:03,440 --> 00:12:06,360
חוסר האפשרות של המצב הזה.

189
00:12:07,840 --> 00:12:11,520
הוא... נעלם בהליכה מאחור.

190
00:12:13,960 --> 00:12:16,856
הוא לא אומר שלום,
הוא לא נותן שום הסבר,

191
00:12:16,880 --> 00:12:18,936
אין מחיאות כפיים על הגב
לזוטר שלו.

192
00:12:18,960 --> 00:12:21,296
הוא עשה הכל.
אין מה לעשות יותר.

193
00:12:21,320 --> 00:12:23,096
האיש מוכן למות.

194
00:12:23,120 --> 00:12:25,680
חריקה חזקה
הצרחות נמשכות

195
00:12:36,600 --> 00:12:39,496
בשלב זה, כל סירות ההצלה פועלות
סיפון הסירה הושקו.

196
00:12:39,520 --> 00:12:42,976
וכמובן, יש פאניקה
שלא נשארו סירות הצלה.

197
00:12:43,000 --> 00:12:46,296
אבל למעשה יש עוד שניים
הסתתר על הגג

198
00:12:46,320 --> 00:12:49,520
של מגורי הקצין,
A ו-B מתקפלים.

199
00:13:01,000 --> 00:13:04,056
ראיתי את הסירה ואת הגברים
מנסה לדחוף את זה.

200
00:13:04,080 --> 00:13:05,320
הם לא יכלו לעשות את זה.

201
00:13:06,720 --> 00:13:09,000
ניגשתי אליהם, מושיט יד.

202
00:13:11,760 --> 00:13:15,056
סירות ההצלה המתקפלות היו
אופציה משנית מאוד

203
00:13:15,080 --> 00:13:17,880
אשר יהיה צורך לתקן
כדי שניתן יהיה להשתמש בהם.

204
00:13:20,680 --> 00:13:24,936
כעת, הצוות מנסה לשגר
קשה יותר ויותר

205
00:13:24,960 --> 00:13:26,496
ותנאים נואשים.

206
00:13:26,520 --> 00:13:29,856
צורח

207
00:13:29,880 --> 00:13:33,000
בדיוק אז, הספינה לקחה מעט,
אבל צניחה ברורה.

208
00:13:35,720 --> 00:13:38,760
הים הגיע מתגלגל בגל.

209
00:13:40,120 --> 00:13:43,720
- ג'יי ג'יי צ'אלמרס:
– וגל גדול שוטף
A ו-B מתקפלים מעל הסיפון.

210
00:13:44,960 --> 00:13:47,896
זה עתה ניתנה לך התקווה הזו,
אבל, בתוך הכאוס,

211
00:13:47,920 --> 00:13:51,176
סירות ההצלה נגנבות
אותך לפי האלמנטים.

212
00:13:51,200 --> 00:13:53,360
וזה פשוט הרסני.

213
00:13:55,160 --> 00:13:56,880
הגל הגדול נשא את הסירה.

214
00:13:58,960 --> 00:14:01,856
אחזתי במנעול משוט
ויצא עם זה.

215
00:14:01,880 --> 00:14:05,616
הדים צורחים

216
00:14:05,640 --> 00:14:09,256
המים נשטפו כמו שצריך
מעבר לסיפון,

217
00:14:09,280 --> 00:14:12,000
{\an8}והיינו במים
ממש עד הירכיים שלנו.

218
00:14:13,440 --> 00:14:17,016
התפרצות נוספת זרקה את עצמי
והרחק מהספינה

219
00:14:17,040 --> 00:14:18,360
לתוך המים.

220
00:14:20,640 --> 00:14:22,720
נפלתי לתוך מסה של אנשים.

221
00:14:23,920 --> 00:14:27,416
אישה צורחת

222
00:14:27,440 --> 00:14:30,256
הייתי מתחת למים וידעתי
הייתי צריך להילחם על זה.

223
00:14:30,280 --> 00:14:33,576
צרחות עמומות

224
00:14:33,600 --> 00:14:36,656
הטמפרטורה במים
הוא מינוס שתי מעלות,

225
00:14:36,680 --> 00:14:39,416
אז ברגע שהמים הקרים האלה
פוגע בגוף,

226
00:14:39,440 --> 00:14:41,056
יש תגובת הלם.

227
00:14:41,080 --> 00:14:44,120
והמוח מגיב
במצב של פאניקה.

228
00:14:46,760 --> 00:14:50,680
כל מה שנגעתי בו נראה
להיות שיער נשים.

229
00:14:52,360 --> 00:14:54,816
ילדים בוכים...

230
00:14:54,840 --> 00:14:56,277
צרחות עמומות

231
00:14:56,301 --> 00:14:57,760
..נשים צורחות.

232
00:14:59,240 --> 00:15:01,616
השיער שלהם על הפנים שלי.

233
00:15:01,640 --> 00:15:04,576
התנשף בפאניקה
צורח

234
00:15:04,600 --> 00:15:08,600
לו רק יכולתי לשכוח את הידיים האלה
ופנים שנגעתי בהם.

235
00:15:19,960 --> 00:15:23,216
הספינה טבעה
הראש שלו מהר מאוד.

236
00:15:23,240 --> 00:15:25,080
המים עלו ממש למעלה
אל הגשר.

237
00:15:26,600 --> 00:15:28,576
הקהל נע עם זה...

238
00:15:28,600 --> 00:15:30,096
..דוחף לכיוון הירכתיים.

239
00:15:30,120 --> 00:15:32,096
קריסה חזקה
צורח

240
00:15:32,120 --> 00:15:34,080
מראה שלא
דוב שוכן על.

241
00:15:36,280 --> 00:15:38,976
לעמוד שם למעלה
בית הגלגלים...

242
00:15:39,000 --> 00:15:43,096
..צופה במאבקים התזזיתיים
לטפס במעלה הסיפון המשופע,

243
00:15:43,120 --> 00:15:47,240
לא מסוגל אפילו...
להושיט יד עוזרת.

244
00:15:50,400 --> 00:15:55,336
היינו המון חסרי תקווה,
האנושות המומה...

245
00:15:55,360 --> 00:15:57,656
..מנסים לשמור על נשימתנו האחרונה

246
00:15:57,680 --> 00:15:59,320
עד הרגע האחרון האפשרי.

247
00:16:01,360 --> 00:16:05,440
ידעתי את חוסר התוחלת במעקב
האינסטינקט הזה לשימור עצמי.

248
00:16:07,600 --> 00:16:10,336
זה רק יהיה דחייה
הצלילה ו...

249
00:16:10,360 --> 00:16:12,120
..מאריך את הייסורים.

250
00:16:15,200 --> 00:16:17,920
פונה אל הגשר,
לקחתי כותרת.

251
00:16:23,800 --> 00:16:26,936
מים פוגעים היה כמו
אלף סכינים

252
00:16:26,960 --> 00:16:28,480
נדחף לתוך הגוף.

253
00:16:29,840 --> 00:16:33,360
לכמה רגעים, אני לגמרי
איבדתי אחיזה בעצמי.

254
00:16:38,400 --> 00:16:40,736
היינו במעקה הימני

255
00:16:40,760 --> 00:16:43,416
להתרחק מהקהל.

256
00:16:43,440 --> 00:16:47,136
הספינה החלה לרדת במהירות,

257
00:16:47,160 --> 00:16:49,696
המים זורמים לעברנו.

258
00:16:49,720 --> 00:16:52,576
לא היה לנו זמן לחשוב,
רק לפעול.

259
00:16:52,600 --> 00:16:54,016
- הד:
- בהצלחה.

260
00:16:54,040 --> 00:16:55,400
איחלנו אחד לשני בהצלחה.

261
00:16:59,000 --> 00:17:00,600
וקפצנו על המסילה.

262
00:17:02,960 --> 00:17:06,736
מילטון הרים את מבטו אלי,
והוא אמר...

263
00:17:06,760 --> 00:17:10,256
- .. "אתה בא, ילד, נכון?"
- אתה בא, ילד, נכון?

264
00:17:10,280 --> 00:17:14,000
צרחות מרוחקות

265
00:17:17,280 --> 00:17:20,280
ואני אמרתי, "קדימה.

266
00:17:21,960 --> 00:17:23,480
"אני אהיה איתך עוד דקה."

267
00:17:24,880 --> 00:17:26,320
ואז הוא שחרר.

268
00:17:34,040 --> 00:17:37,576
האנשים שבוחרים לקפוץ
הם בסופו של דבר האנשים

269
00:17:37,600 --> 00:17:40,136
שלוקחים שליטה כלשהי

270
00:17:40,160 --> 00:17:42,440
במצב שבו אתה
חסרי אונים.

271
00:17:58,440 --> 00:18:02,760
היינו בערך חמש דקות
הרחק מהספינה.

272
00:18:05,000 --> 00:18:07,800
{\an8}אבל עדיין יכולנו לראות את זה
האורות נשארו דולקים.

273
00:18:10,720 --> 00:18:13,736
הספינה עמדה כמעט על אפה,

274
00:18:13,760 --> 00:18:15,200
שוקע לאט.

275
00:18:16,800 --> 00:18:23,000
האנשים על הטיטאניק
צעקו ובכו.

276
00:18:24,760 --> 00:18:27,760
יכולתי לראות כמה מהם
כשהם קפצו למים.

277
00:18:30,640 --> 00:18:33,096
צורח
חריקת מתכת

278
00:18:33,120 --> 00:18:34,520
הצרחות מפסיקות

279
00:18:42,360 --> 00:18:47,720
מצאתי את עצמי נמשך נגד
הסורג המכסה מאוורר.

280
00:18:49,920 --> 00:18:53,776
הלחץ של המים
הדביקו אותי לשם.

281
00:18:53,800 --> 00:18:57,296
הפיר הוביל לאחיזה,

282
00:18:57,320 --> 00:19:00,520
ירידה צרופה של 100 רגל ימינה
לתחתית הספינה.

283
00:19:02,000 --> 00:19:04,880
נאבקתי ובעטתי בשביל
כל מה שהייתי שווה.

284
00:19:06,400 --> 00:19:07,920
אי אפשר היה להתחמק.

285
00:19:09,640 --> 00:19:13,400
ברגע שדחפתי את עצמי,
נגררתי אחורה.

286
00:19:14,840 --> 00:19:17,280
כל אינסטינקט מצפה
החוט ללכת...

287
00:19:19,040 --> 00:19:21,736
..למצוא את עצמי יורה לתוך
קרביים של הספינה.

288
00:19:21,760 --> 00:19:24,680
נהימה עמומה

289
00:19:28,040 --> 00:19:30,800
ההלם של המים לקח
הנשימה מהריאות שלי.

290
00:19:31,920 --> 00:19:34,176
מטה ומטה הלכתי,

291
00:19:34,200 --> 00:19:36,496
מסתובב לכל הכיוונים.

292
00:19:36,520 --> 00:19:38,200
הקור היה אדיר.

293
00:19:39,880 --> 00:19:42,976
רוב האנשים חושבים לטבוע
מצב כזה,

294
00:19:43,000 --> 00:19:45,736
זה שבסופו של דבר,
לגוף שלך נגמרת האנרגיה.

295
00:19:45,760 --> 00:19:49,896
אבל למעשה, אתה יכול לטבוע ברגע
כשפגעת לראשונה במים קפואים.

296
00:19:49,920 --> 00:19:52,656
יש משהו שנקרא
הלם מים קרים.

297
00:19:52,680 --> 00:19:55,456
וחלק מהתגובה היא
לשאוב נשימה גדולה,

298
00:19:55,480 --> 00:19:57,176
וזה מכין אותך לפעולה.

299
00:19:57,200 --> 00:20:00,856
במקרה של פגיעה במים קרים,
זה לא לטובתך

300
00:20:00,880 --> 00:20:03,256
לשאוב נשימה חדה.

301
00:20:03,280 --> 00:20:06,496
חלקם עשויים לקבל דום לב
כמעט מיד

302
00:20:06,520 --> 00:20:07,920
בגלל ההלם.

303
00:20:10,120 --> 00:20:14,736
עדיין נלחמתי כשפיצוץ
של אוויר חם עלה על הפיר

304
00:20:14,760 --> 00:20:16,736
והעיף אותי מיד
מפיר האוויר

305
00:20:16,760 --> 00:20:18,040
ועד לפני השטח.

306
00:20:19,520 --> 00:20:23,200
צורח

307
00:20:26,520 --> 00:20:30,640
לבסוף, עליתי,
הריאות שלי מתפוצצות.

308
00:20:32,560 --> 00:20:34,976
הספינה הייתה מולי.

309
00:20:35,000 --> 00:20:38,296
{\an8}פתאום, המשפך השני
נראה שהוסר.

310
00:20:38,320 --> 00:20:41,656
{\an8}חריקת מתכת חזקה

311
00:20:41,680 --> 00:20:44,800
{\an8}המשפך התחיל ליפול
ממש בין...

312
00:20:46,160 --> 00:20:48,840
..המונית נאבקת של האנושות
כבר במים.

313
00:20:50,880 --> 00:20:54,176
זה פספס אותי רק ב-20 עד 30 רגל.

314
00:20:54,200 --> 00:20:55,720
היניקה של זה משכה אותי למטה.

315
00:20:58,480 --> 00:21:03,000
האנשים המסכנים האלה היו מוצצים
למטה במשפכים האלה...

316
00:21:05,560 --> 00:21:07,360
..כמו זבובים.

317
00:21:09,640 --> 00:21:13,936
כשעליתי אל פני השטח,
היד שלי נקלעה למשהו.

318
00:21:13,960 --> 00:21:15,936
אחת מסירות ההצלה המתקפלות.

319
00:21:15,960 --> 00:21:18,640
הוא צף במים,
הצד התחתון כלפי מעלה.

320
00:21:20,160 --> 00:21:23,656
בערך ארבעה או חמישה גברים
נצמד אליה,

321
00:21:23,680 --> 00:21:26,520
אז ביקשתי שיתנו לי
יד למעלה, מה שהם עשו.

322
00:21:28,040 --> 00:21:32,096
יושב לי על השפל,
מחזיק מעמד לחיים יקרים,

323
00:21:32,120 --> 00:21:35,040
זה נראה כאילו שעות
חלף מאז שעזבתי את הספינה.

324
00:21:37,800 --> 00:21:41,056
אנשים כמו ג'ק וקצין
לייטולר רוחשים

325
00:21:41,080 --> 00:21:43,416
על מתקפל B הפוך,

326
00:21:43,440 --> 00:21:46,576
משתמש בו כמו רפסודה פנימה
המים הקפואים

327
00:21:46,600 --> 00:21:49,080
רק כדרך לנסות לשרוד.

328
00:22:02,000 --> 00:22:04,760
הסוף היה קרוב מאוד.

329
00:22:06,760 --> 00:22:10,536
משהו במעיים של
הטיטאניק התפוצצה,

330
00:22:10,560 --> 00:22:13,936
וניצוצות עלו לשמיים.

331
00:22:13,960 --> 00:22:18,096
שני פיצוצים נוספים באו בעקבותיו,
משעמם וכבד,

332
00:22:18,120 --> 00:22:19,776
כאילו מתחת לפני השטח.

333
00:22:19,800 --> 00:22:22,176
פיצוץ עמום

334
00:22:22,200 --> 00:22:25,896
ההשפעה הייתה כל כך גדולה,
זה הרעיד את המים...

335
00:22:25,920 --> 00:22:28,280
..וחשבנו על סירת ההצלה שלנו
היה שוקע.

336
00:22:29,840 --> 00:22:31,320
כולם צרחו.

337
00:22:33,480 --> 00:22:37,336
המשקל העצום של מי הים בפנים
החרטומים ובירכתיים

338
00:22:37,360 --> 00:22:41,696
התכוון ששני הדברים היו
לא מסוגל להישאר כחלק אחד.

339
00:22:41,720 --> 00:22:45,280
כל מבנה העל של
נראה היה שהספינה התפצלה.

340
00:22:46,320 --> 00:22:48,576
האורות כבים פתאום,

341
00:22:48,600 --> 00:22:50,616
ואז, החושך יורד.

342
00:22:50,640 --> 00:22:52,160
צרחות מרוחקות

343
00:23:01,040 --> 00:23:04,456
הטיטאניק נשברה לשניים
לנגד עיניי.

344
00:23:04,480 --> 00:23:06,776
החלק הקדמי התפלש

345
00:23:06,800 --> 00:23:08,280
ונעלם מיידית.

346
00:23:10,280 --> 00:23:13,320
נראה שהספינה התאימה לעצמה...

347
00:23:14,520 --> 00:23:17,240
{\an8}..כמו חיה פגועה עם
גב שבור.

348
00:23:20,640 --> 00:23:23,656
לרגע הזוי מוזר,

349
00:23:23,680 --> 00:23:26,576
זה נראה כאילו הכל
הולך להיות בסדר,

350
00:23:26,600 --> 00:23:32,296
כי המוזר, המוזר,
זוויות מעוותות של הספינה הגדולה

351
00:23:32,320 --> 00:23:34,736
להתחיל להתיישב.

352
00:23:34,760 --> 00:23:37,536
יש אנשים שחושבים כך
סוג של תכונת בטיחות

353
00:23:37,560 --> 00:23:40,576
נכנס, אתה יודע, לפחות
החצי הזה של הספינה הולך

354
00:23:40,600 --> 00:23:44,256
איכשהו שורדים, ואלה שעל הסיפון
הולכים לחסוך.

355
00:23:44,280 --> 00:23:46,240
אבל בסופו של דבר, זה קצר מועד.

356
00:23:48,960 --> 00:23:51,120
{\an8}ראיתי את הטיטאניק עולה
באוויר...

357
00:23:52,280 --> 00:23:53,760
{\an8}..כל כך גדול.

358
00:23:55,800 --> 00:23:58,400
ספינה ענקית קמה על סופה.

359
00:23:59,840 --> 00:24:02,856
הגה ומדחף ברורים
של המים...

360
00:24:02,880 --> 00:24:07,040
..עד סוף סוף, היא הניחה
מיקום מאונך.

361
00:24:09,920 --> 00:24:13,296
ראינו קבוצות של
1,500 האנשים שעדיין נמצאים על הסיפון

362
00:24:13,320 --> 00:24:16,320
נצמדים כמו דבורים רוחשות.

363
00:24:19,240 --> 00:24:23,256
התוכן של הטיטאניק הוא
עכשיו נופל דרכו,

364
00:24:23,280 --> 00:24:26,376
ובאופן טראגי, גם אנשים.

365
00:24:26,400 --> 00:24:28,936
אני חושב שזה היה רק ב
הרגע הזה

366
00:24:28,960 --> 00:24:31,776
{\an8}רבות מהנשמות המסכנות האלה על הסיפון

367
00:24:31,800 --> 00:24:33,280
{\an8}הבינו את גורלם.

368
00:24:34,680 --> 00:24:36,816
"אם אנחנו הולכים למות," אמרתי,

369
00:24:36,840 --> 00:24:39,160
"עדיף יהיה למות
אוחז במשהו".

370
00:24:41,160 --> 00:24:42,496
תפסנו את המעקה.

371
00:24:42,520 --> 00:24:46,040
קריסה חזקה
צורח

372
00:24:50,920 --> 00:24:53,816
צרחות מרוחקות

373
00:24:53,840 --> 00:24:56,520
קריאה חריפה מבעלי.

374
00:24:57,960 --> 00:25:00,880
"אלוהים אדירים, היא הולכת עכשיו."

375
00:25:03,200 --> 00:25:05,680
{\an8}ספינת הקיטור, בלי קול...

376
00:25:07,360 --> 00:25:11,320
{\an8}..חוץ מהצווחות של
האנשים שעדיין על הסיפון...

377
00:25:13,320 --> 00:25:14,936
.. עמד על הקצה.

378
00:25:14,960 --> 00:25:16,920
הדים צורחים

379
00:25:18,880 --> 00:25:21,056
זה עמד שם כמה רגעים,

380
00:25:21,080 --> 00:25:24,320
והחליק ישר למטה
לתוך המים.

381
00:25:27,800 --> 00:25:29,720
בקלות כמו חלוק נחל בבריכה.

382
00:25:32,720 --> 00:25:34,440
הספינה הגאה שלנו.

383
00:25:35,760 --> 00:25:39,016
הטיטאניק היפה שלנו.

384
00:25:39,040 --> 00:25:42,600
הצרחות הרחוקות נמשכות

385
00:26:04,120 --> 00:26:06,216
{\an8}צרחות ייסורים מרוחקות

386
00:26:06,240 --> 00:26:08,816
{\an8}כולם מסביבי
הסירה הפוכה

387
00:26:08,840 --> 00:26:10,200
נשם את שתי המילים...

388
00:26:11,640 --> 00:26:12,840
.. "היא נעלמה."

389
00:26:20,920 --> 00:26:23,000
לא רציתי לראות אותה יורדת.

390
00:26:25,080 --> 00:26:26,520
{\an8}אני שמח שלא עשיתי זאת.

391
00:26:29,000 --> 00:26:31,320
הגב שלי היה מופנה אליה.

392
00:26:33,720 --> 00:26:34,960
התרחקנו.

393
00:26:37,080 --> 00:26:39,976
זו הספינה שלו,
זו החברה שלו,

394
00:26:40,000 --> 00:26:45,376
ויש מקצועי אינטנסיבי
ובושה אישית כאן.

395
00:26:45,400 --> 00:26:48,976
אני חושב שזה היה פשוט
מכריע מדי עבורו

396
00:26:49,000 --> 00:26:50,320
להיות מסוגל להסתכל.

397
00:26:54,160 --> 00:26:58,320
כנראה עברה דקה עם
כמעט דממה ושקט.

398
00:27:03,200 --> 00:27:06,656
ואז, בכי בלתי נשכח עלה

399
00:27:06,680 --> 00:27:10,880
מ-1,500 גרונות מיואשים.

400
00:27:14,200 --> 00:27:16,816
צרור של צווחות ובכי.

401
00:27:16,840 --> 00:27:19,256
הדי צרחות מיוסר

402
00:27:19,280 --> 00:27:22,640
סיוט...
גם של ראייה וגם קול.

403
00:27:25,640 --> 00:27:29,936
שומע נואש, חסר גוף
קולות בחושך

404
00:27:29,960 --> 00:27:31,256
של האוקיינוס...

405
00:27:31,280 --> 00:27:33,456
צעקות מפוזרות

406
00:27:33,480 --> 00:27:38,000
..קקפוניה של דמעות
וצעקות, וייאוש...

407
00:27:39,160 --> 00:27:41,856
..הוא כמעט כמו א
נוף קולי של גיהנום.

408
00:27:41,880 --> 00:27:45,816
אולי זה בעלך,
אחיך, אביך,

409
00:27:45,840 --> 00:27:47,896
הקולות של יקיריכם.

410
00:27:47,920 --> 00:27:49,880
אני לא יודע איך אתה
להתאושש מזה.

411
00:27:51,320 --> 00:27:52,840
מעולם לא...

412
00:27:54,560 --> 00:27:56,440
..שמעתי צרחות כאלה...

413
00:27:58,760 --> 00:28:04,520
..ממאות האנשים
צף עלינו.

414
00:28:10,200 --> 00:28:11,920
הם היו פירסינג.

415
00:28:28,400 --> 00:28:29,776
זו הייתה מריבה נוראית.

416
00:28:29,800 --> 00:28:32,800
צורח

417
00:28:35,000 --> 00:28:38,256
צעיר אחד בקרבתי צעק...

418
00:28:38,280 --> 00:28:41,040
- .. "אמא"!
- אמא! הו, אמא!

419
00:28:42,560 --> 00:28:47,160
גבר לצידי
מחץ אותי סביב הצוואר.

420
00:28:50,320 --> 00:28:51,640
זרקתי אותו.

421
00:28:55,360 --> 00:28:58,336
אף אחד לא יודע איך הם יגיבו
בנסיבות האלה.

422
00:28:58,360 --> 00:29:01,536
אתה מוקף באחרים
בפאניקה איתך.

423
00:29:01,560 --> 00:29:04,016
אתה מתחיל להפסיד
את תפקוד הזרועות שלך

424
00:29:04,040 --> 00:29:05,456
ותפקוד הרגליים שלך,

425
00:29:05,480 --> 00:29:07,336
הדבר שאתה צריך
לשמור על המים.

426
00:29:07,360 --> 00:29:09,856
וזה יכול לקרות
מהר מאוד,

427
00:29:09,880 --> 00:29:13,816
כי התגובה של הגוף הזה -
כדי לשמור על חום האיברים החיוניים שלך -

428
00:29:13,840 --> 00:29:16,496
הוא כל כך חזק, וזה כואב.

429
00:29:16,520 --> 00:29:19,400
כאילו, אתה עובר עינויים,
בעצם.

430
00:29:23,040 --> 00:29:26,976
האנשים בסירות ההצלה הם
יושבים ומקשיבים

431
00:29:27,000 --> 00:29:29,176
לאחרים למות.

432
00:29:29,200 --> 00:29:32,656
והתגובה של כולם
את מצב הטראומה הזה

433
00:29:32,680 --> 00:29:34,000
יהיה שונה.

434
00:29:36,920 --> 00:29:39,616
שוחחנו על מעט
דברים לא חשובים,

435
00:29:39,640 --> 00:29:42,880
כמו שאנשים עושים כשהיו
דרך עומס נפשי גדול.

436
00:29:44,640 --> 00:29:46,160
נסה לעשות בדיחות חלשות.

437
00:29:47,960 --> 00:29:51,536
אני זוכר שהקניתי את גברת פרגאטלי,

438
00:29:51,560 --> 00:29:55,776
"סתם מפואר, עזבת את היפה שלך
כתונת לילה מאחוריך."

439
00:29:55,800 --> 00:29:57,520
צחקוקים מפוזרים

440
00:29:58,840 --> 00:30:00,496
וכולנו צחקנו.

441
00:30:00,520 --> 00:30:03,096
צרחות מרוחקות

442
00:30:03,120 --> 00:30:05,880
אבל בליבנו,
הרגשנו רחוקים מאוד מצחוק.

443
00:30:09,320 --> 00:30:11,736
"לא אכפת לך, גברתי.

444
00:30:11,760 --> 00:30:14,256
"היה לך מזל שבאת
עם החיים שלך",

445
00:30:14,280 --> 00:30:16,696
אמר אחד המלחים.

446
00:30:16,720 --> 00:30:20,400
"אל תטריד אותך בכלום
היית צריך להשאיר מאחוריך."

447
00:30:23,720 --> 00:30:26,856
ההערות של לוסי נשמעות
חירש טון לנו,

448
00:30:26,880 --> 00:30:29,656
אבל אני חושב שהם
תגובת טראומה.

449
00:30:29,680 --> 00:30:33,336
הרבה יותר קל להבין

450
00:30:33,360 --> 00:30:36,896
אובדן של יפה
חתיכת לבוש -

451
00:30:36,920 --> 00:30:39,496
היא מעצבת אופנה,
כמובן -

452
00:30:39,520 --> 00:30:46,136
מאשר לעטוף את ראשיהם
סביב הזוועה יוצאת הדופן

453
00:30:46,160 --> 00:30:49,080
של אובדן חיי אדם כי
הם רואים לפניהם.

454
00:30:51,960 --> 00:30:56,216
למי שנמצא במים,
החלה ספירה קטלנית לאחור.

455
00:30:56,240 --> 00:30:58,976
ברגע שהיפונתרמיה חמורה מתחילה,

456
00:30:59,000 --> 00:31:03,240
יש לך בערך 15 דקות
עד שתהפוך מחוסר הכרה.

457
00:31:04,560 --> 00:31:06,296
כשנפצעתי באפגניסטן,

458
00:31:06,320 --> 00:31:09,080
ידעתי שכך
מסוק הגיע.

459
00:31:11,120 --> 00:31:14,136
אבל אם אתה לא יודע
שההצלה קרובה,

460
00:31:14,160 --> 00:31:17,536
כמה זמן אתה מסוגל
של להחזיק מעמד?

461
00:31:17,560 --> 00:31:20,616
מספר רב של אנשים
ויתר על המאבק

462
00:31:20,640 --> 00:31:22,616
והסתפקו במות,

463
00:31:22,640 --> 00:31:26,736
כי המים היו... כל כך קרים,

464
00:31:26,760 --> 00:31:28,920
ולא נראתה שום תקווה להצלה.

465
00:31:30,600 --> 00:31:32,776
כשהחושך מתחיל
להתגנב אליך,

466
00:31:32,800 --> 00:31:35,336
זה הזמן שבו אתה צריך
מילה אמיתית עם עצמך

467
00:31:35,360 --> 00:31:38,256
ולהזכיר לעצמך שאתה
עדיין יש בך מאבק.

468
00:31:38,280 --> 00:31:42,240
בפאניקה צרחות
נשימה מאומצת

469
00:31:44,160 --> 00:31:45,920
שחיתי כאילו הייתי במירוץ.

470
00:31:47,280 --> 00:31:49,960
הרחקתי את עצמי מהקהל.

471
00:31:50,960 --> 00:31:54,640
מאחורי, היה הנורא
נפח של גניחות ש...

472
00:31:56,160 --> 00:31:58,736
הדים צורחים

473
00:31:58,760 --> 00:32:00,000
..אני שומע אותם עכשיו.

474
00:32:03,800 --> 00:32:08,296
ניגשתי אל החבר שלי,
ג'ון באנון, ואני אמרנו,

475
00:32:08,320 --> 00:32:10,656
"צ'יריו, ג'וני".

476
00:32:10,680 --> 00:32:11,960
והוא אמר...

477
00:32:13,520 --> 00:32:15,080
.. "אני בסדר."

478
00:32:17,160 --> 00:32:22,736
ואז הוא אמר לי שהוא ראה
פנס במרחק מה,

479
00:32:22,760 --> 00:32:24,520
והצביע על הכיוון.

480
00:32:25,880 --> 00:32:29,520
כשהלכתי, צעקתי,
"כל כך הרבה זמן, ג'וני"!

481
00:32:39,040 --> 00:32:40,720
{\an8}חבר מסכן.

482
00:32:43,920 --> 00:32:44,960
{\an8}הוא הוטבע.

483
00:32:54,760 --> 00:32:56,856
זה היה מראה נורא מסביב.

484
00:32:56,880 --> 00:32:58,677
צורח

485
00:32:58,701 --> 00:33:00,496
גברים שוחים ושוקעים.

486
00:33:00,520 --> 00:33:01,976
ראיתי סירה מסוג כלשהו.

487
00:33:02,000 --> 00:33:05,976
השקעתי את כל כוחי ב-
מאמץ לשחות אליו.

488
00:33:06,000 --> 00:33:07,560
זו הייתה עבודה קשה.

489
00:33:08,760 --> 00:33:10,896
סיימתי...

490
00:33:10,920 --> 00:33:15,200
..כאשר הגיעה יד מ
הסירה ומשך אותי לסיפון.

491
00:33:17,840 --> 00:33:20,296
מתקפל ב', זה היה
מאוחסן על הגג של

492
00:33:20,320 --> 00:33:23,016
מגורי הקצינים,
נשטף מהסיפון,

493
00:33:23,040 --> 00:33:29,696
ועכשיו היא התקווה האחרונה של הגברים
שקופצים מהטיטאניק.

494
00:33:29,720 --> 00:33:32,456
בין 30 הגברים על מתקפל B,

495
00:33:32,480 --> 00:33:35,776
יש לנו את הרולד ברייד, ג'ק תאיר,

496
00:33:35,800 --> 00:33:38,160
יוג'ין דאלי, וצ'רלס לייטולר.

497
00:33:39,360 --> 00:33:41,480
אחרים התקרבו,
אף אחד לא נתן להם יד.

498
00:33:42,600 --> 00:33:45,536
הסירה מלמטה למעלה כבר הייתה
יותר גברים ממה שזה יחזיק,

499
00:33:45,560 --> 00:33:46,840
והיה שוקע.

500
00:33:48,480 --> 00:33:50,576
היינו מאוד נמוך במים,

501
00:33:50,600 --> 00:33:52,936
עומד, יושב, כורעת,

502
00:33:52,960 --> 00:33:55,080
שוכב בכל התנוחות שניתן להעלות על הדעת.

503
00:33:56,280 --> 00:33:59,056
אנשים עלו לידינו
והתחנן בפנינו

504
00:33:59,080 --> 00:34:01,320
לעלות על הסירה הפוכה הזו.

505
00:34:04,080 --> 00:34:07,720
להציל את עצמנו,
נאלצנו לדחוק אותם.

506
00:34:10,680 --> 00:34:14,880
איש אחד היה לצדנו ושאל
אם הוא יכול היה לקום על זה.

507
00:34:16,720 --> 00:34:19,360
אמרנו לו שאם יעשה זאת,
כולנו היינו יורדים.

508
00:34:22,040 --> 00:34:26,176
תשובתו הייתה,
"אלוהים יברך אותך. להתראות."

509
00:34:26,200 --> 00:34:28,776
הדים צורחים

510
00:34:28,800 --> 00:34:31,736
להסתכל פנימה של בן אדם אחר
את העין ואומר להם,

511
00:34:31,760 --> 00:34:34,696
"אתה תצטרך למות"...

512
00:34:34,720 --> 00:34:37,536
כאילו, זה דבר בלתי אפשרי
לא רק לחיות

513
00:34:37,560 --> 00:34:39,800
ברגע, אבל אז,
צריך לחיות איתו.

514
00:34:43,520 --> 00:34:47,896
יש 1,500 איש
מים קרים כקרח באוקיינוס האטלנטי.

515
00:34:47,920 --> 00:34:51,216
ויש כמה סירות הצלה
מלאים עד אפס מקום,

516
00:34:51,240 --> 00:34:53,576
ואין שום דבר שהם יכולים לעשות.

517
00:34:53,600 --> 00:34:57,200
אבל יש הרבה אחרים שכן
אפילו פחות מחצי מלא.

518
00:34:58,720 --> 00:35:01,736
יש פחות מ-700 איש
בסירות ההצלה.

519
00:35:01,760 --> 00:35:05,176
בגלל 18 סירות ההצלה
אינם בכושר,

520
00:35:05,200 --> 00:35:08,656
יש עדיין מקום ל
מעל 400 איש.

521
00:35:08,680 --> 00:35:11,520
זה יכול להציל אותם
מוות כמעט בטוח.

522
00:35:14,160 --> 00:35:16,936
בתוך סירות ההצלה,
יש דילמה עזה.

523
00:35:16,960 --> 00:35:18,976
האם הם חוזרים ומצילים אנשים?

524
00:35:19,000 --> 00:35:22,896
או שהם נשארים במרחק בטוח
כדי שלא יצטופפו,

525
00:35:22,920 --> 00:35:25,880
וכל אחד בסירת ההצלה ההיא
לגמור למים?

526
00:35:28,000 --> 00:35:29,376
הסירות האלה שבריריות.

527
00:35:29,400 --> 00:35:32,176
הם באמצע
של הים העצום הזה.

528
00:35:32,200 --> 00:35:36,416
כבר היה טרגי ו
אובדן חיים נורא, עצום.

529
00:35:36,440 --> 00:35:39,600
זה האחד שלהם
והסיכוי היחיד לשרוד.

530
00:35:41,840 --> 00:35:46,296
שלוש פעמים, הורה קצין
אנשיו להסתובב.

531
00:35:46,320 --> 00:35:49,216
{\an8}אבל בכל פעם, הם היו
נמנע מלעשות זאת

532
00:35:49,240 --> 00:35:50,800
{\an8}על ידי חלק מהנוסעים.

533
00:35:52,760 --> 00:35:56,936
הם אחזו במשוטים,
כך שהימאים נאלצו

534
00:35:56,960 --> 00:36:00,200
לוותר על החזרה להצלה
כל אחד מהאומללים.

535
00:36:04,480 --> 00:36:07,456
בסירה של דאף-גורדון,
אחד מאנשי הצוות אומר,

536
00:36:07,480 --> 00:36:11,416
"זה תלוי בנו לחזור ולראות
אם נוכל לאסוף מישהו".

537
00:36:11,440 --> 00:36:14,776
דאף-גורדונים מתנגדים,
הם אומרים שהם יוטפו,

538
00:36:14,800 --> 00:36:17,600
והם משכנעים את הצוות
לא לחזור.

539
00:36:18,840 --> 00:36:22,416
בחקירה מאוחרת יותר,
קוסמו דאף-גורדון אמר,

540
00:36:22,440 --> 00:36:24,776
"קשה לומר
מה שעלה לי.

541
00:36:24,800 --> 00:36:26,376
"דאגתי לאשתי,

542
00:36:26,400 --> 00:36:29,200
"והיינו במצב די לא נורמלי
מצב, אתה יודע."

543
00:36:31,280 --> 00:36:34,176
אני מוצא את זה מצמרר
הדאף-גורדונים צודקים

544
00:36:34,200 --> 00:36:37,336
עוין בגלוי לתת לאף אחד
בסירת ההצלה שלהם.

545
00:36:37,360 --> 00:36:41,216
לאורך כל הדרך, הם ניתנו
פריבילגיות של אנשים אחרים

546
00:36:41,240 --> 00:36:42,856
לא ניתן,

547
00:36:42,880 --> 00:36:48,096
ולמות לאט במים קרים כקרח
בטווח שמיעה של אנשים

548
00:36:48,120 --> 00:36:49,536
מי עשוי להציל את חייך,

549
00:36:49,560 --> 00:36:51,880
אני חושב שיש משהו מסוים
אכזריות לכך.

550
00:36:55,400 --> 00:36:58,416
גברים ונשים הלכו
אל מותם

551
00:36:58,440 --> 00:37:01,336
מתחת למים הקפואים
של האוקיינוס האטלנטי.

552
00:37:01,360 --> 00:37:04,800
אבל שמתי לב במעורפל,
בצורה מנותקת.

553
00:37:07,360 --> 00:37:10,280
עברתי יותר מדי
באותן שעות לחשוב בבהירות.

554
00:37:13,200 --> 00:37:14,936
לוסי מדברת כאן על טראומה.

555
00:37:14,960 --> 00:37:17,736
היא מדברת על ללכת
דרך כל כך הרבה רגשות

556
00:37:17,760 --> 00:37:19,816
היא למעשה נסגרת.

557
00:37:19,840 --> 00:37:24,616
היא כל כך בטראומה שהיא לא מסוגלת
לצאת מהניסיון שלה

558
00:37:24,640 --> 00:37:28,016
מספיק לעסוק במה
האנשים האלה במים

559
00:37:28,040 --> 00:37:30,176
עוברים באותו זמן.

560
00:37:30,200 --> 00:37:32,760
צורח

561
00:37:34,880 --> 00:37:38,336
מלא חלקית
סירות הצלה עומדות מנגד,

562
00:37:38,360 --> 00:37:41,440
רק כמה מאות מטרים משם
מעולם לא חזר.

563
00:37:43,800 --> 00:37:47,240
למה לעזאזל הם לא עשו זאת
לחזור היא תעלומה.

564
00:37:48,720 --> 00:37:51,960
איך כל בן אדם יכול להיכשל
להקשיב לבכי האלה?

565
00:37:56,480 --> 00:37:59,696
אני חושב שזה מאוד מצער
סירות ההצלה לא יצאו לדרך

566
00:37:59,720 --> 00:38:01,096
ולהתחיל להציל אנשים.

567
00:38:01,120 --> 00:38:04,936
הם היו מוכנים לשבת עם אנשים
צורח ומת במים,

568
00:38:04,960 --> 00:38:06,680
ואני מוצא את זה די מפתיע.

569
00:38:07,680 --> 00:38:11,216
אנחנו מאוד מכוונים לאחרים
ביטויים רגשיים של אנשים.

570
00:38:11,240 --> 00:38:14,736
בחוץ על סירות ההצלה, חושך
והם די רחוקים -

571
00:38:14,760 --> 00:38:17,136
אז אולי לא לראות את הפרצופים האלה

572
00:38:17,160 --> 00:38:20,480
דרך אחת להתרחק
מהסבל הזה.

573
00:38:24,440 --> 00:38:27,400
נעשיתי כל כך קהה,
בקושי יכולתי לשחות.

574
00:38:30,000 --> 00:38:31,640
הראש שלי היה כל כך מוזר.

575
00:38:37,360 --> 00:38:40,216
אבל כשהייתי כמעט ב
ההתנשפות האחרונה שלי, צעקתי...

576
00:38:40,240 --> 00:38:41,720
סירה אהה!

577
00:38:43,680 --> 00:38:46,840
.. בסיכוי הדל ש
אחד יכול להיות קרוב.

578
00:38:49,600 --> 00:38:52,800
היה לי מקום לעוד תריסר
אנשים בסירה שלי.

579
00:38:54,280 --> 00:38:55,440
אבל היה חשוך.

580
00:38:59,360 --> 00:39:00,960
{\an8}לא אספנו אף שחיינים.

581
00:39:04,760 --> 00:39:08,976
כולנו אוהבים לחשוב שנהיה
אחד אצילי שעושה את הדבר הנכון.

582
00:39:09,000 --> 00:39:10,760
אבל לא כך פועלת הישרדות.

583
00:39:12,520 --> 00:39:15,776
בסופו של דבר, כבני אדם,
אנחנו חיות ששרדו.

584
00:39:15,800 --> 00:39:17,816
כך התפתחנו
להיות מה שאנחנו.

585
00:39:17,840 --> 00:39:20,416
אז, אינסטינקט הישרדות
הוא לחלוטין בתוך ה-DNA שלנו.

586
00:39:20,440 --> 00:39:23,416
ולכן, אין לך מושג
למה שאתה מסוגל

587
00:39:23,440 --> 00:39:25,200
עד שאתה נדחף לקיצוניות.

588
00:39:26,800 --> 00:39:29,456
אסונות חושפים היבט
של האישיות שלך

589
00:39:29,480 --> 00:39:30,896
שאולי לא ידעת שהוא שם,

590
00:39:30,920 --> 00:39:33,056
ואולי לא תאהב להיות שם.

591
00:39:33,080 --> 00:39:36,336
כדי להציל את חייך,
לתת למאות אנשים למות?

592
00:39:36,360 --> 00:39:38,976
אני חושב שזה משהו ש
היה מכביד עליך

593
00:39:39,000 --> 00:39:40,280
לשארית חייך.

594
00:39:42,640 --> 00:39:44,816
אולי אלף...

595
00:39:44,840 --> 00:39:45,936
..אולי יותר...

596
00:39:45,960 --> 00:39:48,296
צורח

597
00:39:48,320 --> 00:39:49,920
..ירד איתה.

598
00:40:01,920 --> 00:40:03,976
יש מקבץ של סירות הצלה

599
00:40:04,000 --> 00:40:06,776
קרוב יותר לאן
הטיטאניק נפלה,

600
00:40:06,800 --> 00:40:09,776
כולל סירות הצלה 14 ו-4.

601
00:40:09,800 --> 00:40:12,896
{\an8}וזה סוג של מקרה של
המקום הנכון, הזמן הנכון

602
00:40:12,920 --> 00:40:15,296
{\an8}עבור כמה אנשים במים.

603
00:40:15,320 --> 00:40:17,936
{\an8}למרבה המזל, הצעקה שלי נשמעה.

604
00:40:17,960 --> 00:40:20,536
{\an8}- הד:
- כאן!

605
00:40:20,560 --> 00:40:23,120
החזקתי בסירת הצלה מספר 4.

606
00:40:24,440 --> 00:40:28,576
כשבעה בני אדם חולצו
בגלל הסירה הזו,

607
00:40:28,600 --> 00:40:31,296
כולל תומאס דילון.

608
00:40:31,320 --> 00:40:35,120
אני חושב שהייתי
20 דקות במים.

609
00:40:36,800 --> 00:40:39,880
אמרו לי אחר כך,
הייתי מחוסר הכרה במשך זמן רב.

610
00:40:41,840 --> 00:40:44,960
לא צדקתי כמו שצריך
כשבאתי ל.

611
00:40:46,680 --> 00:40:49,896
תומס דילון שרד בגלל
הוא צעיר והוא בכושר.

612
00:40:49,920 --> 00:40:53,016
אבל, עד שהוא כבר
נאסף על ידי סירת ההצלה,

613
00:40:53,040 --> 00:40:56,080
יש לו תסמינים מוקדמים
של היפותרמיה.

614
00:40:57,320 --> 00:41:01,456
אני מעדיף למות מאה פעמים

615
00:41:01,480 --> 00:41:03,960
מאשר לעבור דבר כזה
לחוות שוב.

616
00:41:19,280 --> 00:41:22,936
מר לו הלך לחפש
סירות הצלה אחרות.

617
00:41:22,960 --> 00:41:25,256
הוא מצא ארבעה או חמישה,

618
00:41:25,280 --> 00:41:27,456
ולקח פיקוד על
הצי הקטן.

619
00:41:27,480 --> 00:41:30,336
אתה כולו
תחת הפקודות שלי!

620
00:41:30,360 --> 00:41:34,736
סירת הצלה 14 מלאה מאוד,
אבל לואו מבין שבעצם,

621
00:41:34,760 --> 00:41:36,656
אם הקבוצה הזו עובדת ביחד,

622
00:41:36,680 --> 00:41:40,040
יש להם סיכוי להיות מסוגלים
להשיק משימת חילוץ.

623
00:41:41,160 --> 00:41:45,416
הוא הורה שהסירות צריכות
להיות מקושרים יחד עם חבלים

624
00:41:45,440 --> 00:41:47,400
כדי למנוע היסחפות.

625
00:41:49,120 --> 00:41:52,096
הם הצליחו להפיץ מחדש
אותם נוסעים,

626
00:41:52,120 --> 00:41:54,656
והם למעשה משחררים
סירת הצלה שלמה

627
00:41:54,680 --> 00:41:58,080
מה שמאפשר להם להיכנס
ולחפש ניצולים.

628
00:42:00,000 --> 00:42:03,680
הלכתי רק עם צוות הסירה.
אין נוסעים.

629
00:42:05,600 --> 00:42:11,496
כמובן, הייתי צריך לחכות
הצעקות והצרחות יירגעו...

630
00:42:11,520 --> 00:42:13,000
..כדי שהעם ידלל.

631
00:42:15,480 --> 00:42:19,776
השוטר לואו מודע מאוד
של הסיכונים הפוטנציאליים.

632
00:42:19,800 --> 00:42:23,776
אתה יכול להתהפך כשאתה מנסה
למשוך ניצולים לתוך הכלי.

633
00:42:23,800 --> 00:42:25,776
ניתן להטביע את הכלי.

634
00:42:25,800 --> 00:42:27,856
אבל הם בוחרים לחזור.

635
00:42:27,880 --> 00:42:30,056
הם לא רק ניצולים
ברגע הזה,

636
00:42:30,080 --> 00:42:31,776
הם ממשיכים להיות אנשי צוות.

637
00:42:31,800 --> 00:42:33,576
תודעת השירות שלהם,

638
00:42:33,600 --> 00:42:36,256
במיוחד אלה שהיו להם
רקע צבאי,

639
00:42:36,280 --> 00:42:39,976
בסופו של דבר גוברת
תחושת ההישרדות שלהם.

640
00:42:40,000 --> 00:42:42,816
האימונים שלך פשוט מתחילים,
ויש לך אחריות

641
00:42:42,840 --> 00:42:46,296
לסובבים אותך,
אפילו לפני עצמך.

642
00:42:46,320 --> 00:42:50,576
חיפשתי את ההריסה ביסודיות
ומצא ארבעה אנשים.

643
00:42:50,600 --> 00:42:54,200
אחד מהם היה מר הויט, מניו יורק.

644
00:42:55,720 --> 00:42:57,176
תכניס אותו!

645
00:42:57,200 --> 00:42:58,800
הוא דימם מהפה.

646
00:43:00,000 --> 00:43:03,160
שחררתי את החולצה שלו כדי לתת
לו כל הזדמנות לנשום.

647
00:43:04,960 --> 00:43:07,000
אבל למרבה הצער, הוא מת.

648
00:43:10,080 --> 00:43:13,040
אני מניח שהוא הלך רחוק מדי
כאשר אספנו אותו.

649
00:43:20,440 --> 00:43:22,176
רוב אלו שקפצו בים

650
00:43:22,200 --> 00:43:24,776
מת תוך רבע שעה.

651
00:43:24,800 --> 00:43:26,680
הגניחה הנוראה פסקה לאחר מכן.

652
00:43:29,000 --> 00:43:31,400
{\an8}לא ראינו כלום
אלא קרח וגופות.

653
00:43:38,400 --> 00:43:40,176
אני זוכרת את הבכי האחרון.

654
00:43:40,200 --> 00:43:43,360
הקול של האיש הזה... קורא בקול רם.

655
00:43:45,240 --> 00:43:48,136
"אלוהים שלי, אלוהים שלי."

656
00:43:48,160 --> 00:43:49,600
הד: אלוהים אדירים.

657
00:43:50,920 --> 00:43:53,137
אנקה רחוקה

658
00:43:53,161 --> 00:43:55,376
אלוהים שלי...

659
00:43:55,400 --> 00:43:58,096
אני חושב שזה היה כך
מאוד מצמרר לשמוע לאט לאט

660
00:43:58,120 --> 00:44:00,136
פחות ופחות קולות.

661
00:44:00,160 --> 00:44:03,896
וזה אחד הטראומטיים ביותר
זיכרונות שהיו לאנשים,

662
00:44:03,920 --> 00:44:05,720
הוא קול הצרחות האלה.

663
00:44:15,520 --> 00:44:18,760
רועד

664
00:44:20,080 --> 00:44:24,016
האוויר דלף ממנו
מתחת לסירה,

665
00:44:24,040 --> 00:44:26,880
מוריד אותנו עוד יותר
ובהמשך לתוך המים הקפואים.

666
00:44:29,040 --> 00:44:30,936
רטוב ספוג, מקפיא.

667
00:44:30,960 --> 00:44:33,816
חבורת הגברים המצטופפים
על מתקפל ב'

668
00:44:33,840 --> 00:44:36,816
שרד כל כך הרבה סיכויים.

669
00:44:36,840 --> 00:44:39,736
אבל זה הכל לחינם
אם אף אחד לא יבוא להציל אותך,

670
00:44:39,760 --> 00:44:42,616
והם לא יודעים
אם זה יבוא.

671
00:44:42,640 --> 00:44:47,216
חלקם איבדו את ההכרה
והחליק מעל הסיפון.

672
00:44:47,240 --> 00:44:49,360
SPLASH

673
00:44:52,240 --> 00:44:54,000
כל גל איים להציף אותנו.

674
00:44:55,280 --> 00:44:57,776
הבעיה בלנסות
לשוט בסירה הפוכה,

675
00:44:57,800 --> 00:45:00,616
בה הם משתמשים כעת כרפסודה,
זה שהוא לא יציב.

676
00:45:00,640 --> 00:45:03,056
זהו פעולת איזון -
פשוטו כמשמעו -

677
00:45:03,080 --> 00:45:05,176
להציל את חייך.

678
00:45:05,200 --> 00:45:08,576
כל פיסת כוח ורוח
מכל אחד מהגברים האלה

679
00:45:08,600 --> 00:45:12,720
על אותה רפסודה נסעה
להיות על להישאר בחיים.

680
00:45:14,480 --> 00:45:18,176
הבדלי המעמדות שלהם נפסקים
להיות חשוב.

681
00:45:18,200 --> 00:45:21,216
יש לנו גברים מהמחלקה הראשונה,
גברים מהשלישי, אנשי צוות -

682
00:45:21,240 --> 00:45:23,200
מאוחדים ברצון הזה לשרוד.

683
00:45:25,120 --> 00:45:28,320
התפללנו ושרנו מזמורים.

684
00:45:30,440 --> 00:45:32,920
הרולד ברייד עזר לשמור
התקוות שלנו עלו.

685
00:45:34,080 --> 00:45:36,456
הוא אמר פעם אחר פעם,

686
00:45:36,480 --> 00:45:38,576
"הקרפטיה מגיעה
הכי מהר שהיא יכולה.

687
00:45:38,600 --> 00:45:41,000
"קרפטיה מגיע כמו
מהר ככל שהיא יכולה."

688
00:45:45,480 --> 00:45:47,520
לייטולר מצא את המשרוקית שלו.

689
00:45:48,880 --> 00:45:50,496
משרוקית

690
00:45:50,520 --> 00:45:52,336
לאחר התקשרות נואשת,

691
00:45:52,360 --> 00:45:54,600
קיבלנו את תשומת הלב של
שאר סירות ההצלה.

692
00:45:57,720 --> 00:46:00,896
שתיים מהסירות הבינו
העמדה שהיינו בה

693
00:46:00,920 --> 00:46:02,240
ומשך לעברנו.

694
00:46:05,080 --> 00:46:08,616
הייתה להם סירה צד ימין למעלה,

695
00:46:08,640 --> 00:46:10,880
והוא היה מלא עד אפס מקום.

696
00:46:13,600 --> 00:46:15,800
ובכל זאת הם הגיעו אלינו
והעמיס את כולנו לתוכו.

697
00:46:26,440 --> 00:46:28,040
התקפות התלקחות

698
00:46:29,120 --> 00:46:32,656
השוטר בוקסהול לקח כמה
אבוקות ירוקות מהגשר,

699
00:46:32,680 --> 00:46:36,936
ועכשיו הוא מדליק אותם,
בתקווה שהוא ימשוך

700
00:46:36,960 --> 00:46:40,640
תשומת הלב של ה
ספינת חילוץ מתקרבת.

701
00:46:43,640 --> 00:46:45,400
הזמן יעמוד מלכת.

702
00:46:46,600 --> 00:46:49,640
כל מה שהם יכולים לעשות זה לשבת
את הסירות ולחכות.

703
00:47:02,760 --> 00:47:04,816
{\an8}בערך הזמן הזה,

704
00:47:04,840 --> 00:47:07,560
קצה השמש
הגיע מעל האופק.

705
00:47:12,040 --> 00:47:17,536
להרגיש את החום הזוהר הזה
מעולם לא ציפינו לראות שוב -

706
00:47:17,560 --> 00:47:19,640
זה משהו שלעולם לא
להישכח.

707
00:47:28,000 --> 00:47:33,160
אין לי מושג על הקטע
של זמן במהלך הלילה הנורא ההוא.

708
00:47:34,800 --> 00:47:37,736
{\an8}כולנו היינו עייפים מאוד...

709
00:47:37,760 --> 00:47:40,560
..כשראינו אור גדול.

710
00:47:43,280 --> 00:47:44,656
מַבָּט.

711
00:47:44,680 --> 00:47:47,200
- הד:
- תראה! זו ספינה!

712
00:47:49,000 --> 00:47:51,096
פתאום, הבהוב של תקווה.

713
00:47:51,120 --> 00:47:54,680
ספינה מתקרבת כל דקה.

714
00:47:57,440 --> 00:48:00,456
מגיע לכיוון המראה
של ההריסה ו

715
00:48:00,480 --> 00:48:05,056
סירות ההצלה מסתובבות פנימה
הים הקפוא והריק הזה,

716
00:48:05,080 --> 00:48:08,456
סוף סוף הוא הקרפטים.

717
00:48:08,480 --> 00:48:11,696
היא באה הכי מהר שהיא יכולה
דרך גושי הקרח,

718
00:48:11,720 --> 00:48:16,200
במשך הלילה מגיב
לקריאות המצוקה של ג'ק פיליפס.

719
00:48:24,520 --> 00:48:29,376
שום דבר לא נראה מעולם
כל כך טוב לי...

720
00:48:29,400 --> 00:48:31,560
..כמו האורות מהקרפטיה.

721
00:48:33,400 --> 00:48:36,136
אפילו דרך החוסר תחושה שלי...

722
00:48:36,160 --> 00:48:38,280
..התחלתי להבין שניצלתי.

723
00:48:40,240 --> 00:48:41,560
הייתי חי.

724
00:48:48,920 --> 00:48:52,920
היא עצרה אולי ארבעה קילומטרים משם.

725
00:48:54,680 --> 00:48:57,256
המשימה לחתור אליה

726
00:48:57,280 --> 00:48:59,960
היה אחד הדברים הקשים ביותר
נאלצנו להתמודד.

727
00:49:11,920 --> 00:49:15,336
סוף סוף, הקרפטיה
היה לצד,

728
00:49:15,360 --> 00:49:17,680
ואנשים נקלטו
על ידי סולם חבלים.

729
00:49:21,040 --> 00:49:22,280
אדם אחד היה מת.

730
00:49:24,400 --> 00:49:26,560
חלפתי על פניו ועליתי למעלה
הסולם.

731
00:49:34,320 --> 00:49:35,880
המת היה פיליפס.

732
00:49:38,160 --> 00:49:42,200
הוא מת על הרפסודה
של חשיפה וקור, אני מניח.

733
00:49:45,920 --> 00:49:48,336
הוא עמד על שלו עד
המשבר חלף,

734
00:49:48,360 --> 00:49:50,840
ואז, הוא... התמוטט.

735
00:49:54,880 --> 00:49:57,600
אולי יכולתי להחליק יותר
בגדים על פיליפס.

736
00:50:03,760 --> 00:50:05,120
היה מציל אותו.

737
00:50:13,680 --> 00:50:16,336
כשנפצעתי,
שלושה אנשים איבדו את חייהם,

738
00:50:16,360 --> 00:50:19,336
אז אני יודע איך זה
לחלץ בראש שלך,

739
00:50:19,360 --> 00:50:21,096
ה"מה יכולתי לעשות"?

740
00:50:21,120 --> 00:50:22,520
ובסופו של דבר...

741
00:50:24,720 --> 00:50:26,656
..החיים בלתי צפויים.

742
00:50:26,680 --> 00:50:28,840
אתה יודע, אתה חי או שאתה מת.

743
00:50:29,840 --> 00:50:32,816
ואתה לא יכול לשנות את הגורל הזה,

744
00:50:32,840 --> 00:50:36,320
אבל ללמוד לחיות עם זה,
זה לוקח זמן.

745
00:50:42,640 --> 00:50:44,200
אין שורד...

746
00:50:45,440 --> 00:50:50,320
..יודע יותר טוב ממני
האכזריות שבאכזבה.

747
00:50:53,080 --> 00:50:55,600
היה לי בעל לחפש.

748
00:50:59,120 --> 00:51:04,480
בעל שהאמנתי שיהיה
נמצא באחת הסירות.

749
00:51:12,680 --> 00:51:14,320
- לוחשים:
- הוא לא היה שם.

750
00:51:20,920 --> 00:51:25,360
נתתי לעצמי להציל...

751
00:51:26,440 --> 00:51:30,960
..כי האמנתי
גם הוא יברח.

752
00:51:35,960 --> 00:51:41,216
לפעמים אני מקנא במי

753
00:51:41,240 --> 00:51:44,920
שום כוח אנושי לא יכול לקרוע אותם...

754
00:51:46,360 --> 00:51:48,360
..מזרועות בעליהם.

755
00:51:52,520 --> 00:51:55,120
מחוץ למצלמה: מה אתה זוכר
של הקרפטיה?

756
00:51:56,680 --> 00:51:57,720
אה...

757
00:51:59,960 --> 00:52:01,400
..מנחם.

758
00:52:03,360 --> 00:52:05,080
ולהתנחם.

759
00:52:10,440 --> 00:52:12,656
החברים שלי היו כולם ביניהם
הנעדרים

760
00:52:12,680 --> 00:52:13,960
כאשר הרול נקרא.

761
00:52:16,920 --> 00:52:20,600
האובדן השפיע עלי מאוד.

762
00:52:30,840 --> 00:52:33,696
הנרטיב הגדול הוא תמיד
הולך להיות על גבורה

763
00:52:33,720 --> 00:52:35,200
והפסד, והקרבה.

764
00:52:36,600 --> 00:52:38,560
אבל הטיטאניק הייתה אסון.

765
00:52:40,840 --> 00:52:44,440
אלו הם חיים של אנשים אמיתיים
שאבדו.

766
00:52:45,440 --> 00:52:47,240
אנשים אמיתיים שסבלו.

767
00:53:18,520 --> 00:53:20,280
סגור את כל הבולמים!

768
00:53:22,560 --> 00:53:25,696
המהנדסים היו הגיבורים,
אני חושב.

769
00:53:25,720 --> 00:53:27,296
הם המשיכו ללכת תוך כמה דקות

770
00:53:27,320 --> 00:53:29,936
לפני שהטיטאניק הלכה
מחוץ לטווח הראייה.

771
00:53:29,960 --> 00:53:31,800
איש מהם לא ניצל.

772
00:53:37,160 --> 00:53:40,896
בשנת 1912, זה נלקח עבור
נתנו כי המחיר של

773
00:53:40,920 --> 00:53:45,496
כרטיס מחלקה ראשונה כלול
סיכוי גדול יותר לשרוד.

774
00:53:45,520 --> 00:53:50,120
זה נתפס כהשתקפות
מהסדר הטבעי.

775
00:53:51,960 --> 00:53:56,296
מה הטיטאניק מלמדת אותנו
זה מה שקורה כשחיים של אנשים

776
00:53:56,320 --> 00:53:58,680
מקבלים ערך לא שווה.

777
00:54:00,040 --> 00:54:01,976
כל אלמנט, מארוחת הבוקר שלך

778
00:54:02,000 --> 00:54:04,496
לאופן שבו מתייחסים אליך
בשעת חירום -

779
00:54:04,520 --> 00:54:08,360
כל זה מושפע מהכיתה
והיררכיה, ומעמד.

780
00:54:09,600 --> 00:54:13,616
זה קרה בעידן שבו
השפה העליונה הנוקשה הבריטית

781
00:54:13,640 --> 00:54:15,096
היה נוקשה מתמיד.

782
00:54:15,120 --> 00:54:17,696
אבל המציאות היא,
זה לא משנה כמה עמיד

783
00:54:17,720 --> 00:54:19,016
אתה חושב שאתה כזה.

784
00:54:19,040 --> 00:54:24,056
לפעמים, אנחנו פשוט לא מסוגלים
מעבד את רמת האימה הזו.

785
00:54:24,080 --> 00:54:26,256
טראומה אישית לא הוכרה.

786
00:54:26,280 --> 00:54:28,976
{\an8}פשוט סבלת,
והמשכת הלאה.

787
00:54:29,000 --> 00:54:31,936
אותם אנשים ששורדים,
רק עכשיו היו להם

788
00:54:31,960 --> 00:54:34,640
להרים את חייהם בצורה הטובה ביותר
הם יכלו, ולהסתדר.

789
00:54:35,880 --> 00:54:39,216
אלה זיכרונות צורבים
שלא עוזבים אותם לעולם.

790
00:54:39,240 --> 00:54:42,016
והצער היה עצום.

791
00:54:42,040 --> 00:54:45,736
אבל אני אוהב לדמיין את זה
היו כאלה שהרגישו זאת

792
00:54:45,760 --> 00:54:50,456
המפגש הזה עם המוות גרם להם
לחיות את שארית ימיהם

793
00:54:50,480 --> 00:54:54,720
באופן מלא יותר, ושהם חייבים את זה
לאלה שמתו כדי לחיות.

794
00:57:45,960 --> 00:57:51,536
איבדתי את הצינורות שלי, אשר
התגאיתי בעצמי כל כך.

795
00:57:51,560 --> 00:57:53,280
איבדתי את כל הבגדים שלי...

796
00:57:54,400 --> 00:57:58,320
..ו98 פאונד, שגרמו לי
שנים רבות לחסוך.

797
00:58:01,960 --> 00:58:04,416
הנה אני, משולל מכל מה שהיה לי,

798
00:58:04,440 --> 00:58:07,600
אבל תודה לאל על כך
הוא השאיר לי את החיים שלי.