1
00:00:52,485 --> 00:00:57,856
<i>אני ממיר את אנרגיית החיים...</i>

2
00:00:58,991 --> 00:01:02,827
<i>לנקודות של היקום.</i>

3
00:01:03,395 --> 00:01:04,762
<i>ו...</i>

4
00:01:05,330 --> 00:01:07,397
<i>האנרגיה הזו...</i>

5
00:01:08,866 --> 00:01:11,033
<i>יחד עם אהבה...</i>

6
00:01:11,134 --> 00:01:13,869
<i>עף לשמיים.</i>

7
00:02:10,660 --> 00:02:15,130
<i>אני מסיים ציור כזה
תוך שלושה ימים.</i>

8
00:02:15,498 --> 00:02:17,932
<i>אני מעלה רעיונות חדשים</i>

9
00:02:17,934 --> 00:02:22,770
<i>והקנבס שלי
לא יכול לעמוד בקצב שלי.</i>

10
00:02:52,399 --> 00:02:55,534
<i>קוסמה נולד בשנת 1929,</i>

11
00:02:55,536 --> 00:02:58,870
<i>במחוז נגאנו,
בעיר Matsumoto,</i>

12
00:02:58,872 --> 00:03:02,940
<i>שזה אזור כפרי,
עיר טירה פרובינציאלית.</i>

13
00:03:02,942 --> 00:03:05,842
<i>היא הייתה הצעירה ביותר
של ארבעה ילדים</i>

14
00:03:05,844 --> 00:03:10,980
<i>נולד לקמון
ו-Shigero Kusama.</i>

15
00:03:12,315 --> 00:03:16,084
המשאלה שלי הייתה להיות ציירת,

16
00:03:16,086 --> 00:03:20,955
אז התחלתי לעשות הרבה אמנות
מגיל עשר.

17
00:03:26,328 --> 00:03:30,130
<i>מאז ילדותי,
תמיד ציירתי נקודות.</i>

18
00:03:30,132 --> 00:03:33,700
<i>כשאני רואה אותם,
העיניים שלי מתבהרות,</i>

19
00:03:33,702 --> 00:03:36,169
<i>ואני תמיד מתרגש.</i>

20
00:03:41,875 --> 00:03:45,143
<i>קוסמה מתאר ציור
בתור ילד,</i>

21
00:03:45,145 --> 00:03:46,744
ואת אמה
מתגנב מאחוריה

22
00:03:46,746 --> 00:03:50,814
וקורעים את התמונה
מחוץ לידיה של בתה.

23
00:03:50,816 --> 00:03:54,851
<i>ותחושת ההיסטריה הזו
ופאניקה, אני חושב,</i>

24
00:03:54,853 --> 00:03:58,654
<i>מודיע על התהליך של קוסמה עצמו
של יצירת אמנות,</i>

25
00:03:58,656 --> 00:04:01,256
<i>שם היא עובדת כל כך מהר
וכל כך בזעם</i>

26
00:04:01,258 --> 00:04:06,828
<i>כדי לסיים עבודה
לפני שיקרע ממנה.</i>

27
00:04:10,766 --> 00:04:12,266
<i>הייתה עסקה</i>

28
00:04:12,268 --> 00:04:13,333
<i>שאמה הכינה איתה</i>

29
00:04:13,335 --> 00:04:15,601
<i>שאם היא הולכת
לבית ספר לנימוס,</i>

30
00:04:15,603 --> 00:04:18,103
<i>היא יכולה גם ללכת לבית ספר לאמנות.</i>

31
00:04:18,105 --> 00:04:19,270
<i>וקוסמה עשה את העסקה,</i>

32
00:04:19,272 --> 00:04:21,572
<i>וכנראה שהיא מעולם לא הלכה
לשיעורי הנימוס,</i>

33
00:04:21,574 --> 00:04:26,109
<i>אבל כן הלכה לבית הספר לאמנות שלה,
ואמה כעסה.</i>

34
00:04:26,443 --> 00:04:29,578
חשים במשפחה
זה היה, אממ...

35
00:04:29,580 --> 00:04:31,546
עמוס בבינאישי
בעיות.

36
00:04:31,548 --> 00:04:35,016
<i>אביה ואמה לא
יש מערכת יחסים כל כך נהדרת.</i>

37
00:04:35,018 --> 00:04:37,818
אביו של קוסמה ויתר
שם המשפחה שלו

38
00:04:37,820 --> 00:04:40,587
להמשיך בקוסאמה
שם משפחה.

39
00:04:40,589 --> 00:04:42,121
<i>הוא היה חסר אונים במשפחה,</i>

40
00:04:42,123 --> 00:04:44,556
<i>אז היו לו עניינים
עם נשים אחרות.</i>

41
00:04:44,558 --> 00:04:47,659
<i>אמא שלה הייתה שולחת</i>

42
00:04:47,661 --> 00:04:49,460
<i>בתה קוסמה</i>

43
00:04:49,462 --> 00:04:51,962
<i>לרגל אחריו.</i>

44
00:04:52,263 --> 00:04:55,965
<i>עדה לאביה
להיות עם אישה אחרת</i>

45
00:04:55,967 --> 00:05:02,404
<i>בטח היה ממש טראומטי
לאדם צעיר ורגיש.</i>

46
00:05:03,272 --> 00:05:06,107
<i>אמא שלה ידעה
על התנהגותו,</i>

47
00:05:06,109 --> 00:05:08,309
<i>אבל לא יכולתי לעשות כלום
על זה,</i>

48
00:05:08,311 --> 00:05:13,113
<i>אז במקום זאת שחרר את הכעס שלה
נגד ילדיה.</i>

49
00:05:15,416 --> 00:05:18,384
<i>משפחת Kusama</i>

50
00:05:18,386 --> 00:05:20,052
<i>היה לו עסק סיטונאי זרעים.</i>

51
00:05:20,054 --> 00:05:23,688
<i>הם מכרו זרעים לירקות,
פרחים וצמחים.</i>

52
00:05:23,690 --> 00:05:24,955
<i>היו להם עובדים רבים.</i>

53
00:05:24,957 --> 00:05:27,791
<i>העסק שלהם היה הגדול ביותר
והכי מבוסס,</i>

54
00:05:27,793 --> 00:05:33,062
<i>לא רק בעיר מאטסומוטו,
אלא בכל האזור.</i>

55
00:05:35,732 --> 00:05:40,135
<i>היא דיברה איתי על
להיות בתחום זה של פרחים</i>

56
00:05:40,137 --> 00:05:44,272
<i>בחווה של משפחתה,
שבו היא נדדה.</i>

57
00:05:44,274 --> 00:05:48,009
<i>איזו טראומה
קרה בשטח.</i>

58
00:05:48,011 --> 00:05:52,747
<i>הייתי מוקף
על ידי כל כך הרבה פרחים.</i>

59
00:05:52,749 --> 00:05:57,885
<i>כשהסתכלתי מסביב,
ראיתי את הפרחים בכל מקום.</i>

60
00:05:57,887 --> 00:06:02,723
<i>זו הייתה תחושת ההוויה הזו
נמחק על ידי פרחים.</i>

61
00:06:07,662 --> 00:06:09,262
<i>כל כך הרבה מהאמנות של קוסמה</i>

62
00:06:09,264 --> 00:06:11,664
<i>מבקש ליצור מחדש
את החוויה הזו</i>

63
00:06:11,666 --> 00:06:13,999
<i>בצורה כזו או אחרת.</i>

64
00:06:14,001 --> 00:06:18,103
<i>זו ממש חוויה
של ללכת לאיבוד</i>

65
00:06:18,105 --> 00:06:20,572
<i>לסביבה הפיזית שלה,</i>

66
00:06:20,574 --> 00:06:24,108
<i>איבוד העצמיות שלה
במרחב הזה</i>

67
00:06:24,110 --> 00:06:29,279
<i>שזז במהירות,
ומתרחב במהירות.</i>

68
00:06:38,889 --> 00:06:43,325
<i>היא נתקלה
עבודתה של ג'ורג'יה אוקיף.</i>

69
00:06:43,327 --> 00:06:47,262
<i>אוקיף התארס
עם העולם הטבעי</i>

70
00:06:47,264 --> 00:06:52,000
<i>בצורה שהיא סוג של
פנטסטי וחלומי</i>

71
00:06:52,002 --> 00:06:54,102
<i>וגם מציאותי עמוק.</i>

72
00:06:54,104 --> 00:06:56,337
<i>אני חושב שהיה משהו
על העבודה</i>

73
00:06:56,339 --> 00:07:00,407
<i>וזה כאן היה נהדר
אמנית אמריקאית.</i>

74
00:07:00,409 --> 00:07:01,875
<i>משהו לחץ
בראשו של קוסמה</i>

75
00:07:01,877 --> 00:07:05,211
<i>והיא חשבה, "זהו
אדם שאני שואף להיות.</i>

76
00:07:05,213 --> 00:07:07,580
<i>זה מישהו
מי יכול להדריך אותי."</i>

77
00:07:07,582 --> 00:07:10,849
<i>וכך היא כתבה
לג'ורג'יה אוקיף.</i>

78
00:07:13,419 --> 00:07:15,153
<i>"מיס אוקיף היקרה,</i>

79
00:07:15,155 --> 00:07:17,688
<i>האם בבקשה תסלח לי
להפריע לך</i>

80
00:07:17,690 --> 00:07:19,256
<i>בזמן שאתה עסוק מאוד</i>

81
00:07:19,258 --> 00:07:22,092
<i>ותן לי להציג את עצמי
אליך?</i>

82
00:07:22,094 --> 00:07:24,994
<i>אני ציירת יפנית.</i>

83
00:07:24,996 --> 00:07:29,164
<i>יש מעט מאוד הזדמנויות
לראות את העבודה שלך ביפן.</i>

84
00:07:29,166 --> 00:07:33,935
<i>ראיתי רק אחד משלך</i>
<i>ציורים מקוריים,</i> איריס שחורה.

85
00:07:38,240 --> 00:07:40,874
<i>זה נתן לי רושם חזק.</i>

86
00:07:41,809 --> 00:07:42,942
<i>הרגשתי שיש בי</i>

87
00:07:42,944 --> 00:07:44,410
<i>משהו שנראה
מאוד קשור</i>

88
00:07:44,412 --> 00:07:47,946
<i>למה שנמצא בתחתית
של Black Iris.</i>

89
00:07:49,381 --> 00:07:52,983
<i>לפני כמה ימים, חשבתי
של מציאת הכתובת שלך.</i>

90
00:07:52,985 --> 00:07:57,220
<i>אני הולך לשלוח כמה
ציורי צבעי מים לך.</i>

91
00:08:17,207 --> 00:08:20,309
<i>אני רק בצעד הראשון
של חיים ארוכים וקשים</i>

92
00:08:20,311 --> 00:08:22,077
<i>להיות צייר.</i>

93
00:08:22,079 --> 00:08:26,147
<i>האם אתה מוכן להראות לי את הדרך
להתקרב לחיים האלה?</i>

94
00:08:26,915 --> 00:08:31,418
<i>שלך נאמנה,
מיס יאוי קוסאמה."</i>

95
00:08:35,723 --> 00:08:39,892
<i>פגשתי את Kusama</i>

96
00:08:39,894 --> 00:08:42,594
<i>כשהייתי בערך בן 20.</i>

97
00:08:42,596 --> 00:08:47,932
<i>היה שם בית קולנוע
החלק המרכזי של Matsumoto.</i>

98
00:08:48,033 --> 00:08:50,501
<i>בקומה השנייה
של התיאטרון הזה,</i>

99
00:08:50,503 --> 00:08:52,002
<i>הייתה גלריה קטנה לאמנות.</i>

100
00:08:52,004 --> 00:08:57,374
<i>אני חושב שזה היה
התערוכה הראשונה שלה.</i>

101
00:08:57,376 --> 00:08:59,876
<i>עזרתי לה עם זה.</i>

102
00:09:00,544 --> 00:09:04,547
שם הייתי, האיש הצעיר הזה,

103
00:09:04,549 --> 00:09:08,484
<i>עזרה לקוסאמה
לתלות את הציורים שלה.</i>

104
00:09:08,486 --> 00:09:11,854
<i>כנראה, היא הייתה מאוד מאושרת
איתי.</i>

105
00:09:12,789 --> 00:09:18,360
<i>לא הצלחתי להבין
הציורים שלה באותה תקופה.</i>

106
00:09:18,362 --> 00:09:23,365
<i>אני זוכר
הם היו מוזרים מאוד.</i>

107
00:09:29,438 --> 00:09:33,374
<i>אז אף אחד לא הגיע
לראות את התערוכה שלה.</i>

108
00:09:33,376 --> 00:09:34,975
<i>כולם התעלמו ממנה,</i>

109
00:09:34,977 --> 00:09:38,278
<i>ואף אחד
זיהתה את הכישרון שלה.</i>

110
00:09:44,652 --> 00:09:45,752
<i>בזמנו,</i>

111
00:09:45,754 --> 00:09:48,621
<i>יפן הייתה
מדינה שמרנית מאוד;</i>

112
00:09:48,623 --> 00:09:50,623
<i>זה היה א
חברה הנשלטת על ידי גברים.</i>

113
00:09:50,625 --> 00:09:53,859
<i>אמא שלי רצתה אותי
להיות עקרת בית</i>

114
00:09:53,861 --> 00:09:56,695
<i>ותתחתן למשפחה עשירה,</i>

115
00:09:56,697 --> 00:10:02,033
<i>אז היא לקחה
הקנבס והצבעים שלי.</i>

116
00:10:02,035 --> 00:10:05,036
<i>באותה תקופה, היו לי רבים
הצעות נישואין שכדאי לשקול.</i>

117
00:10:05,038 --> 00:10:08,272
<i>אבל מאז שרציתי
להיות צייר,</i>

118
00:10:08,274 --> 00:10:09,806
<i>דחיתי את כולם.</i>

119
00:10:09,808 --> 00:10:14,577
<i>שני ההורים שלי כעסו מאוד.</i>

120
00:10:19,816 --> 00:10:21,516
<i>קוסמה כנראה התרגש</i>

121
00:10:21,518 --> 00:10:24,252
<i>כאשר אוקיף כתב לה בחזרה.</i>

122
00:10:24,486 --> 00:10:25,352
<i>"יאיוי קוסמה היקר,</i>

123
00:10:25,354 --> 00:10:29,089
<i>שני המכתבים שלך הגיעו אלי,
וגם צבעי המים שלך הגיעו.</i>

124
00:10:29,091 --> 00:10:32,158
<i>הם מעניינים.
אבל אני גר בארץ,</i>

125
00:10:32,160 --> 00:10:34,894
<i>ועולם האמנות
נמצא בעיר.</i>

126
00:10:34,896 --> 00:10:35,961
<i>אני לא צעיר, אתה יודע.</i>

127
00:10:35,963 --> 00:10:39,230
<i>היו לי את כל הדברים
אתה רוצה להתקדם לכיוון.</i>

128
00:10:39,232 --> 00:10:43,968
<i>במדינה הזו, לאמן יש
קשה להתפרנס.</i>

129
00:10:44,102 --> 00:10:47,938
<i>רק תצטרך למצוא
הדרך שלך כמיטב יכולתך.</i>

130
00:10:47,940 --> 00:10:50,740
<i>אבל אני מאחל את הטוב ביותר
עבורך.</i>

131
00:10:50,742 --> 00:10:53,576
<i>בכבוד רב, ג'ורג'יה אוקיף."</i>

132
00:10:54,778 --> 00:10:57,646
<i>היא בדקה את הפוטנציאל</i>

133
00:10:57,648 --> 00:11:02,851
<i>הזדמנויות לתערוכה עבורי.</i>

134
00:11:02,853 --> 00:11:08,022
<i>התרגשתי עמוקות
שהיה כזה</i>

135
00:11:08,024 --> 00:11:12,960
<i>אישה נפלאה באמריקה.</i>

136
00:11:13,027 --> 00:11:16,863
אוקיף נתן לה עצות
להגיע לארצות הברית,

137
00:11:16,865 --> 00:11:18,130
להביא את העבודה שלה איתה,

138
00:11:18,132 --> 00:11:20,966
להיות לא מפחד
להראות את זה למישהו

139
00:11:20,968 --> 00:11:22,701
מי היא חשבה
עשוי להתעניין.

140
00:11:22,703 --> 00:11:24,836
<i>ההתנגדות של משפחתה</i>

141
00:11:24,838 --> 00:11:28,339
<i>והאתגרים להיות
אמן מוכשר</i>

142
00:11:28,341 --> 00:11:31,241
<i>בטח הניע את הרעיון הזה
שבשלב מסוים,</i>

143
00:11:31,243 --> 00:11:33,042
<i>היא תצטרך לברוח.</i>

144
00:11:33,044 --> 00:11:34,510
<i>בזמנו,</i>

145
00:11:34,512 --> 00:11:37,579
<i>היו תקנות כבדות
על דולרים וין,</i>

146
00:11:37,581 --> 00:11:40,381
<i>ואסור היה לשלוח
כסף מיפן לארה"ב.</i>

147
00:11:40,383 --> 00:11:43,450
<i>היה קשה מאוד לנסוע
למדינה זרה.</i>

148
00:11:43,452 --> 00:11:46,386
<i>למרות שהיו
מכשולים רבים,</i>

149
00:11:46,388 --> 00:11:51,124
<i>היא החליטה ללכת לשם,
כמעט מהמר את חייה.</i>

150
00:11:56,330 --> 00:12:01,901
<i>שרפתי בערך 2,000
ציורים על שפת הנהר</i>

151
00:12:01,903 --> 00:12:08,841
<i>ואמרתי לעצמי שאני אצייר
הרבה יותר טוב מאלה.</i>

152
00:12:26,725 --> 00:12:31,328
<i>קוסמה הוא בין
האמנים הראשונים מאוד</i>

153
00:12:31,330 --> 00:12:33,430
<i>ביפן שלאחר המלחמה</i>

154
00:12:33,432 --> 00:12:36,065
<i>כדי לעשות את דרכה לניו יורק,</i>

155
00:12:36,067 --> 00:12:39,435
<i>שם היא מתגוררת
בשנת 1958.</i>

156
00:12:39,437 --> 00:12:44,273
<i>היא ידעה בעצמה
שהיה לה רצון</i>

157
00:12:44,275 --> 00:12:48,243
<i>וחזון שהיה עצום.</i>

158
00:12:48,245 --> 00:12:50,545
<i>היא הייתה חייבת
להבריח כסף לארץ.</i>

159
00:12:50,547 --> 00:12:55,349
<i>היא הגיעה לאמריקה עם דולר
שטרות תפורים בקימונו שלה.</i>

160
00:12:58,721 --> 00:13:00,954
<i>כשהגעתי לראשונה
בניו יורק,</i>

161
00:13:00,956 --> 00:13:02,922
<i>הלכתי לפסגה
של בניין האמפייר סטייט.</i>

162
00:13:02,924 --> 00:13:07,860
<i>הבטחתי לעצמי את זה
הייתי כובש את ניו יורק</i>

163
00:13:07,862 --> 00:13:10,028
<i>ותעשה את שמי בעולם</i>

164
00:13:10,030 --> 00:13:14,999
<i>עם התשוקה שלי לאמנויות
והאנרגיה היצירתית שלי.</i>

165
00:13:18,870 --> 00:13:23,506
<i>קוסמה הגיע
לתוך עולם האמנות של ניו יורק,</i>

166
00:13:23,508 --> 00:13:25,808
<i>והיא הייתה אישה רווקה.</i>

167
00:13:25,810 --> 00:13:30,712
<i>לפני כן, נשים יכלו
להיכלל במופעים קבוצתיים,</i>

168
00:13:30,714 --> 00:13:32,480
<i>לא מופעים של אדם אחד.</i>

169
00:13:32,482 --> 00:13:36,917
<i>אפילו חלק מהסוחרים
לא יראה נשים.</i>

170
00:13:37,818 --> 00:13:40,419
<i>פעם ראיתי אותה בוכה,</i>

171
00:13:40,421 --> 00:13:44,723
<i>חוזר מביקור
לגלריות.</i>

172
00:13:44,725 --> 00:13:45,690
<i>היא הייתה מאוד אגרסיבית.</i>

173
00:13:45,692 --> 00:13:48,292
<i>היא כל כך רצתה
להיות בגלריות,</i>

174
00:13:48,294 --> 00:13:51,462
<i>אבל אפילו לא יכולתי
לעבור את הדלת.</i>

175
00:13:51,464 --> 00:13:53,464
<i>היא הייתה פעמיים מהשנייה.</i>

176
00:13:53,466 --> 00:13:57,501
<i>לא רק שהיא הייתה אישה
בעולם האמנות הנשלט על ידי גברים,</i>

177
00:13:57,503 --> 00:13:59,236
<i>אבל היא הייתה גם יפנית.</i>

178
00:13:59,238 --> 00:14:02,772
<i>לא לקחו אותה ברצינות
על ידי הממסד.</i>

179
00:14:02,774 --> 00:14:04,640
<i>היא לובשת אופנה עדכנית,</i>

180
00:14:04,642 --> 00:14:08,377
<i>ואז היא מתחילה ללבוש
קימונו לאירועים מיוחדים.</i>

181
00:14:08,379 --> 00:14:12,147
<i>יש הרבה מסתורין ו
מושך להיות אישה אסייתית.</i>

182
00:14:12,149 --> 00:14:15,316
<i>היא מנסה לשרוד
בעולם הזה.</i>

183
00:14:15,917 --> 00:14:20,687
הייתי ממש מסכן באותה תקופה.

184
00:14:26,727 --> 00:14:29,195
<i>עשיתי הרבה ציורים.</i>

185
00:14:29,197 --> 00:14:32,665
<i>כל יום ציירתי
וציור.</i>

186
00:14:33,400 --> 00:14:38,537
אז הייתי
מילא מאוד.

187
00:14:39,105 --> 00:14:44,943
<i>המטרה שלי הייתה ליצור חדש
תולדות האמנות בארה"ב.</i>

188
00:14:44,945 --> 00:14:48,680
<i>זה כל מה שחשבתי עליו.</i>

189
00:14:50,916 --> 00:14:54,218
<i>כשהייתי על המטוס
והביט מחוץ לחלון,</i>

190
00:14:54,220 --> 00:14:59,623
<i>ראיתי רשתות שהולכות ומתרחבות
על האוקיינוס,</i>

191
00:14:59,625 --> 00:15:02,592
<i>ואני הפכתי אותם לאמנות שלי.</i>

192
00:15:05,228 --> 00:15:10,165
<i>- יש ציור בשם</i>
- האוקיינוס השקט<i> משנת 1958,</i>

193
00:15:10,167 --> 00:15:14,836
<i>וקוסמה אמר את זה
זה באמת המקור</i>

194
00:15:14,838 --> 00:15:18,906
<i>של ציור נטו אינסוף.</i>

195
00:15:19,874 --> 00:15:21,674
<i>אחת הסיבות</i>
<i>למה</i> האוקיינוס השקט

196
00:15:21,676 --> 00:15:25,744
<i>היה כל כך חשוב עבורה
זה כי כשהיא גדלה</i>

197
00:15:25,746 --> 00:15:28,446
<i>במחוז ההר
של Matsumoto City,</i>

198
00:15:28,448 --> 00:15:30,848
האנשים שהיו
גר שם, אתה יודע,

199
00:15:30,850 --> 00:15:32,683
חלום החיים שלהם היה באמת

200
00:15:32,685 --> 00:15:38,522
<i>לעבור מעבר להרים
לראות את האוקיינוס השקט.</i>

201
00:16:02,346 --> 00:16:06,682
<i>החברים שלי שאלו אותי</i>

202
00:16:06,684 --> 00:16:14,856
<i>למה המשכתי לצייר נקודות
ורשתות אינסוף.</i>

203
00:16:14,858 --> 00:16:17,258
<i>אבל אף פעם לא הקשבתי להם.</i>

204
00:16:17,260 --> 00:16:23,030
<i>פשוט המשכתי לנסות להכין
העולם שלי.</i>

205
00:16:24,665 --> 00:16:28,634
אני זוכר
פתיחת גלריה מסוימת

206
00:16:28,636 --> 00:16:32,104
איפה קוסאמה ואני
היו מאורסים בצורה אינטנסיבית

207
00:16:32,106 --> 00:16:34,539
<i>בפיתוח הפוטנציאלי
של עתידה,</i>

208
00:16:34,541 --> 00:16:38,476
<i>החל מכספים,
וכי רצתה לדעת,</i>

209
00:16:38,478 --> 00:16:43,180
<i>"קרולי, האם יש משהו חשוב
גבר כאן בפתיחה הזו?</i>

210
00:16:43,182 --> 00:16:44,214
<i>אני חייב לפגוש אותו."</i>

211
00:16:44,216 --> 00:16:47,283
<i>והיא הייתה בוטה
ותוקפני וגלוי,</i>

212
00:16:47,285 --> 00:16:50,686
<i>והיא הלכה
למצוא פטרון.</i>

213
00:16:50,920 --> 00:16:53,221
<i>הייתי רואה את קוסמה
בפתיחה הבאה</i>

214
00:16:53,223 --> 00:16:56,257
<i>עם חתיך,
צעיר קונבנציונלי</i>

215
00:16:56,259 --> 00:16:57,858
<i>עוקב אחריה,</i>

216
00:16:57,860 --> 00:17:01,228
<i>מי שכר לה את
דירה או הציוד</i>

217
00:17:01,230 --> 00:17:03,396
<i>או החומרים.</i>

218
00:17:08,068 --> 00:17:13,005
היא עשתה כל מה שהיה
לעשות כדי להתקדם.

219
00:17:13,506 --> 00:17:15,206
<i>היא ניסתה
כדי להיכנס לסידני ג'ניס.</i>

220
00:17:15,208 --> 00:17:19,510
<i>זו הייתה הגלריה מספר אחת
באותו זמן.</i>

221
00:17:19,512 --> 00:17:21,378
<i>יום אחד, אחד הבנים
בא ואמר,</i>

222
00:17:21,380 --> 00:17:25,382
<i>"אד, אני חושב שחבר שלך
הרגע שלח כמה ציורים."</i>

223
00:17:25,384 --> 00:17:27,650
<i>היא שלחה את הציורים שלה.</i>

224
00:17:27,652 --> 00:17:30,819
<i>טוב, הם סירבו לזה,
אז הם שלחו אותו בחזרה.</i>

225
00:17:30,821 --> 00:17:33,721
<i>כעבור כארבע שעות,
הנה באה גברת</i>

226
00:17:33,723 --> 00:17:35,122
<i>עם אחד מהמינקים האמיתיים האלה,</i>

227
00:17:35,124 --> 00:17:38,492
<i>והם אמרו שהם רוצים
לראות את הציורים שלה.</i>

228
00:17:38,494 --> 00:17:42,095
<i>היא סיפרה להם
שהיא בגלריה.</i>

229
00:17:42,262 --> 00:17:44,196
<i>זה היה יאיוי.</i>

230
00:17:44,730 --> 00:17:47,331
<i>הרבה אמנים לא יכלו
להיכנס לגלריות,</i>

231
00:17:47,333 --> 00:17:51,735
<i>אז התחלנו את השיתוף פעולה הזה
גלריה, הבראטה.</i>

232
00:17:51,737 --> 00:17:55,338
<i>סידרתי לה
לעשות שם הופעה.</i>

233
00:17:55,340 --> 00:17:59,408
<i>גלריית בראטה אותרה
ברחוב 10.</i>

234
00:17:59,410 --> 00:18:02,444
<i>זה היה מקום הולדתו
של וילם דה קונינג</i>

235
00:18:02,446 --> 00:18:04,646
<i>ופרנץ קלין.</i>

236
00:18:04,648 --> 00:18:07,649
<i>תראה, זה היה היום
של האקספרסיוניסט המופשט.</i>

237
00:18:07,651 --> 00:18:11,686
<i>כשהיא הראתה,
העבודה שלה נראתה כל כך שונה</i>

238
00:18:11,688 --> 00:18:14,188
<i>כי היה האוויר הזה.</i>

239
00:18:15,390 --> 00:18:18,492
<i>הציורים
היו די דמויי שטיח,</i>

240
00:18:18,494 --> 00:18:22,562
<i>אבל היה להם נפלא
איכות מישוש.</i>

241
00:18:22,564 --> 00:18:26,532
<i>האימפסטו נמשך
על פני כל השטח.</i>

242
00:18:26,534 --> 00:18:29,601
<i>דונלד ג'אד סקר את התוכנית ההיא.</i>

243
00:18:29,603 --> 00:18:31,369
<i>השורה הראשונה שלו בסקירה היא,</i>

244
00:18:31,371 --> 00:18:35,239
<i>"יאיוי קוסמה
הוא צייר מקורי."</i>

245
00:18:35,707 --> 00:18:38,542
<i>הוא המשיך לדבר על
הציורים.</i>

246
00:18:38,544 --> 00:18:40,577
<i>הוא באמת שיבח אותם.</i>

247
00:18:40,978 --> 00:18:45,147
<i>דון היה פסל ומבקר.</i>

248
00:18:45,982 --> 00:18:48,883
<i>סוקר רציני מאוד.</i>

249
00:18:49,351 --> 00:18:51,452
<i>הייתה לי גלריה בוושינגטון.</i>

250
00:18:51,454 --> 00:18:56,990
<i>קוסמה הופיע יום אחד,
ללא הודעה מוקדמת לחלוטין,</i>

251
00:18:56,992 --> 00:18:57,824
<i>עם בחור צעיר.</i>

252
00:18:57,826 --> 00:19:01,327
<i>הוא נשא ציור אחד
אחרי אחר.</i>

253
00:19:02,662 --> 00:19:05,430
<i>מעולם לא ראיתי דבר כזה.</i>

254
00:19:07,366 --> 00:19:08,632
<i>היה להם סוג של קסם.</i>

255
00:19:08,634 --> 00:19:10,500
<i>לא יכולת להפסיק
מסתכל עליהם,</i>

256
00:19:10,502 --> 00:19:12,969
<i>ולא ידעת
לאן הם הלכו.</i>

257
00:19:12,971 --> 00:19:15,237
<i>הם היו מהפנטים.</i>

258
00:19:16,906 --> 00:19:23,244
<i>ארגנתי תערוכה
של אמנות יפנית עכשווית.</i>

259
00:19:23,246 --> 00:19:27,181
יאיוי לא היה מוכר.
היא לא הייתה אף אחד.

260
00:19:27,183 --> 00:19:30,317
<i>ושאר האמנים האלה
כולם היו גברים</i>

261
00:19:30,319 --> 00:19:32,919
<i>והיו ידועים מאוד.</i>

262
00:19:36,156 --> 00:19:39,191
הייתה מריבה
בשלב מסוים.

263
00:20:05,383 --> 00:20:08,785
<i>היא ניסתה להרוס
כל המופע.</i>

264
00:20:08,787 --> 00:20:10,653
זה היה גיהנום.

265
00:20:10,854 --> 00:20:12,788
<i> נכנסתי ל
רוב הגלריות,</i>

266
00:20:12,790 --> 00:20:16,391
<i>וראיתי את הציורים של יאיוי.</i>

267
00:20:16,393 --> 00:20:19,127
<i>זה שבלט
היה הצהוב.</i>

268
00:20:19,129 --> 00:20:22,530
<i>ראיתי את ניו יורק
במונחים של צהוב ושחור,</i>

269
00:20:22,532 --> 00:20:25,466
<i>השילוב של המוניות
והאספלט.</i>

270
00:20:25,468 --> 00:20:28,535
<i>פשוט שאלתי כלאחר יד
כמה זה היה.</i>

271
00:20:28,537 --> 00:20:30,837
<i>הם אמרו שזה 75 דולר.</i>

272
00:20:30,904 --> 00:20:34,806
ואני... אתה יודע,
זה נראה כמו הרבה.

273
00:20:34,873 --> 00:20:36,206
ובשבוע הבא,

274
00:20:36,208 --> 00:20:38,608
<i>אתה יודע, זה היה
טורף את מוחי, הא...</i>

275
00:20:38,610 --> 00:20:40,643
<i>כי אני ממש אהבתי את זה
והכל.</i>

276
00:20:40,645 --> 00:20:42,945
<i>ואחרי הכל, אמרתי,
"בסדר, אני אעשה את זה."</i>

277
00:20:42,947 --> 00:20:46,982
<i>ושילמתי $25 לשבוע
או משהו.</i>

278
00:20:52,722 --> 00:20:55,156
<i>שאל אותי סוחר אמנות</i>

279
00:20:55,158 --> 00:20:59,960
<i>אם הייתי מעוניין
פגישה עם אמן מתבודד.</i>

280
00:20:59,962 --> 00:21:03,530
<i>היא שאלה אותי
ללבוש את השמלה הכי טובה שלי</i>

281
00:21:03,532 --> 00:21:05,665
<i>ובוא איתה.</i>

282
00:21:05,667 --> 00:21:09,902
<i>מר. קורנל יצא
מביתו.</i>

283
00:21:09,904 --> 00:21:14,139
<i>ג'וזף קורנל היה גדול,
אמן חשוב.</i>

284
00:21:14,141 --> 00:21:17,976
<i>קורנל היה
כל כך מעורר השראה ומוזר,</i>

285
00:21:17,978 --> 00:21:20,578
<i>ומדוכא עמוק, עמוק.</i>

286
00:21:20,580 --> 00:21:21,712
<i>הוא היה סוריאליסט,</i>

287
00:21:21,714 --> 00:21:25,248
<i>והוא גר עם אמו
על אוטופיה הייטס.</i>

288
00:21:25,250 --> 00:21:28,818
<i>קורנל, במהלך השנים
לאחר שאביו מת,</i>

289
00:21:28,820 --> 00:21:30,052
<i>מגיל צעיר מאוד,</i>

290
00:21:30,054 --> 00:21:34,423
<i>תמך באמו
ואח נכה.</i>

291
00:21:34,425 --> 00:21:39,261
<i>בעל הגלריה רצה לקנות את מר.
עבודתו של קורנל,</i>

292
00:21:39,263 --> 00:21:42,731
<i>אבל הוא לא אהב למכור את זה
לגלריות.</i>

293
00:21:42,733 --> 00:21:47,535
<i>מר. קורנל ביקש להיות
הוצג בפני אישה יפה,</i>

294
00:21:47,537 --> 00:21:50,571
<i>ואז הוא ימכור את עבודתו.</i>

295
00:21:52,273 --> 00:21:54,040
<i>כל יום, הוא היה עושה זאת
התקפות טלפון,</i>

296
00:21:54,042 --> 00:21:57,576
<i>אז זה היה הרבה לטפל,
והוא לא יוותר.</i>

297
00:21:57,578 --> 00:22:01,580
<i>הם היו מדברים בטלפון
ותאמר,</i>

298
00:22:01,582 --> 00:22:03,048
<i>"יוסף, אני חייב ללכת עכשיו."</i>

299
00:22:03,050 --> 00:22:06,351
<i>והוא אמר, "לא, יאוי,
פשוט הניח את הטלפון.</i>

300
00:22:06,353 --> 00:22:07,785
<i>אני אחכה שתעשה זאת
תחזור."</i>

301
00:22:07,787 --> 00:22:11,722
<i>אז קוסמה יצא,
תשכח לחלוטין מקורנל,</i>

302
00:22:11,724 --> 00:22:13,390
<i>תחזור
כמה שעות לאחר מכן,</i>

303
00:22:13,392 --> 00:22:15,692
<i>מצא את הטלפון על המיטה שלה,
להרים אותו,</i>

304
00:22:15,694 --> 00:22:18,928
ויוסף היה אומר,
"היי, יאיוי."

305
00:22:20,263 --> 00:22:23,565
<i>הוא כל כך אהב אותי.</i>

306
00:22:27,202 --> 00:22:32,739
<i>הוא כתב המון
של שירי אהבה לי.</i>

307
00:22:45,652 --> 00:22:48,153
<i>פעם אחת, הוא שלח 14 מכתבים
תוך יום,</i>

308
00:22:48,155 --> 00:22:50,722
<i>וזה כמעט שבר את תיבת הדואר שלי.</i>

309
00:22:50,724 --> 00:22:52,023
<i>וכשפתחתי את תיבת הדואר,</i>

310
00:22:52,025 --> 00:22:55,526
<i>כל 14 המכתבים יצאו
ומפוזר על הרצפה.</i>

311
00:22:56,227 --> 00:22:59,462
<i>בסופו של דבר, יצאתי
עם מר קורנל.</i>

312
00:22:59,464 --> 00:23:03,365
<i>הוא לא אהב סקס,
ולא אהבתי סקס,</i>

313
00:23:03,367 --> 00:23:06,768
<i>אז לא קיימנו יחסי מין.</i>

314
00:23:06,770 --> 00:23:11,606
הייתי חמוד ומקסים ותמיד
לבוש יפה,

315
00:23:11,608 --> 00:23:15,443
אז התבלטתי.

316
00:23:15,445 --> 00:23:21,582
<i>כדי שאנשים יפסיקו
והסתכל עלינו כמו,</i>

317
00:23:21,584 --> 00:23:24,251
<i>"מי זה הזוג הזה?"</i>

318
00:23:32,393 --> 00:23:34,827
<i>אמא שלו הייתה משוגעת.</i>

319
00:23:34,829 --> 00:23:42,501
<i>כשהתנשקנו
בגן,</i>

320
00:23:42,503 --> 00:23:44,336
היא יצאה מאחור

321
00:23:44,338 --> 00:23:48,006
והשליך דלי
של מים קרים עליי.

322
00:23:48,008 --> 00:23:49,540
נרטבתי,

323
00:23:49,542 --> 00:23:54,678
והשמלה הרקומה הנחמדה שלי
נהרס לחלוטין.

324
00:23:54,680 --> 00:23:59,349
עם זאת, הוא לא יתנצל
אלי.

325
00:23:59,351 --> 00:24:04,087
<i>זה לא היה, "יאוי, אני מצטער,"
אבל, "אני מצטער, אמא."</i>

326
00:24:04,089 --> 00:24:06,989
<i>אז התאכזבתי מאוד.</i>

327
00:24:09,559 --> 00:24:13,061
<i>בסופו של דבר, אמרתי לו
לא יכולתי לצאת איתו</i>

328
00:24:13,063 --> 00:24:14,862
<i>יותר כי הייתי צריך לצייר.</i>

329
00:24:14,864 --> 00:24:19,433
גם אז הוא המשיך להתקשר אליי
כמעט כל יום.

330
00:24:23,938 --> 00:24:28,207
<i>נלחמתי קשה מאוד בניו יורק.</i>

331
00:24:28,942 --> 00:24:31,243
<i>ציירתי הרבה,</i>

332
00:24:31,577 --> 00:24:34,445
<i>ועשיתי ציורים רבים נטו.</i>

333
00:24:34,447 --> 00:24:37,948
<i>ציור אחד היה באורך 33 רגל.</i>

334
00:24:37,950 --> 00:24:40,417
<i>כשאתה מצייר
בגודל זה,</i>

335
00:24:40,419 --> 00:24:43,686
<i>במובן מסוים,
זה מפסיק להפוך לציור,</i>

336
00:24:43,688 --> 00:24:47,990
<i>וזה הופך להיות
יקום מרחבי.</i>

337
00:25:17,052 --> 00:25:20,587
<i>בריאותה תמיד הייתה משהו</i>

338
00:25:20,589 --> 00:25:22,855
<i>שהיא דאגה
הרבה מאוד.</i>

339
00:25:22,857 --> 00:25:28,060
<i>והצעתי לה
שהיא תראה פסיכיאטר.</i>

340
00:25:28,062 --> 00:25:31,363
<i>על ידי ניתוח פרוידיאני,</i>

341
00:25:31,365 --> 00:25:33,465
<i>ניתחתי את הפסיכולוגיה שלי
בעיות.</i>

342
00:25:33,467 --> 00:25:35,867
<i>יש מחשבה
אולי היה לה</i>

343
00:25:35,869 --> 00:25:38,302
<i>כמה חוויות טראומטיות
בתור ילד.</i>

344
00:25:38,304 --> 00:25:39,870
<i>היא מתארת
נתקלת באביה</i>

345
00:25:39,872 --> 00:25:43,106
<i>במצב פשרני.
זה סוג של רעיון פרוידיאני</i>

346
00:25:43,108 --> 00:25:45,609
<i> שאתה מגיב
לסוג כזה של טראומות</i>

347
00:25:45,611 --> 00:25:49,079
<i>עם סוג של חזרתיות
מיקוד אובססיבי</i>

348
00:25:49,081 --> 00:25:50,080
<i>על מושא הפחד שלך.</i>

349
00:25:50,082 --> 00:25:53,550
<i>עבור קוסמה, הפחד הזה, והיא
מדבר על זה בצורה מאוד מפורשת,</i>

350
00:25:53,552 --> 00:25:55,084
<i>היה פחד ממין.</i>

351
00:26:06,462 --> 00:26:11,466
<i>האבחנה שלה היא
נוירוזה אובססיבית-קומפולסיבית.</i>

352
00:26:11,468 --> 00:26:15,336
<i>ברגע שמשהו נכנס
לתוך מוחה,</i>

353
00:26:15,338 --> 00:26:18,105
<i>היא לא יכולה להיפטר מזה.</i>

354
00:26:44,899 --> 00:26:47,800
<i>העבודה שלי מבוססת על פיתוח</i>

355
00:26:47,802 --> 00:26:54,540
<i>הבעיות הפסיכולוגיות שלי
לאמנות.</i>

356
00:26:56,876 --> 00:26:58,409
<i>אובססיה.</i>

357
00:26:58,810 --> 00:27:02,679
<i>הצטברות היא התוצאה
של האובססיה שלי.</i>

358
00:27:03,614 --> 00:27:05,948
<i>והפילוסופיה הזו היא...</i>

359
00:27:06,149 --> 00:27:12,087
<i>הנושא המרכזי של האמנות שלי.</i>

360
00:27:17,426 --> 00:27:20,761
<i>אמצעי צבירה
שהכוכבים ביקום</i>

361
00:27:20,763 --> 00:27:23,396
<i>לא קיימים בפני עצמם,</i>

362
00:27:23,398 --> 00:27:29,268
<i>גם לא כדור הארץ
קיים בפני עצמו.</i>

363
00:27:32,905 --> 00:27:35,373
<i>זה בדיוק כמו כשראיתי
הפרחים.</i>

364
00:27:35,375 --> 00:27:38,776
<i>ראיתי את הפרחים בכל מקום.</i>

365
00:27:38,778 --> 00:27:42,246
<i>וכאשר רדפתי אחריהם,</i>

366
00:27:42,248 --> 00:27:45,916
<i>הרגשתי בפאניקה</i>

367
00:27:45,918 --> 00:27:52,188
<i>וכל כך המום
שרציתי לאכול את כולם.</i>

368
00:28:03,099 --> 00:28:06,968
<i>היא מתקשרת אליהם
את "כיסאות הפין" עצמה.</i>

369
00:28:07,035 --> 00:28:11,338
יש לה עין טובה
על מה שמושך תשומת לב,

370
00:28:11,340 --> 00:28:14,240
ואם היא התקשרה אליהם
"כיסאות הבננה",

371
00:28:14,242 --> 00:28:16,875
הם כנראה לא היו
היה מעניין באותה מידה

372
00:28:16,877 --> 00:28:17,876
לכל כך הרבה אנשים.

373
00:28:17,878 --> 00:28:21,880
אולי כל כך הרבה אנשים לא יעשו זאת
רצו לשבת עליהם.

374
00:28:21,882 --> 00:28:22,814
אבל אני יכול להגיד לך,

375
00:28:22,816 --> 00:28:26,484
אנחנו צריכים להילחם כדי לשמור
אנשים מהכיסא הזה.

376
00:28:32,858 --> 00:28:35,159
<i>אתה נכנס למופע הקבוצתי הזה,</i>

377
00:28:35,161 --> 00:28:37,161
<i>היה רוזנקוויסט,</i>

378
00:28:37,163 --> 00:28:39,163
<i>יש את דונלד ג'אד,</i>

379
00:28:39,564 --> 00:28:41,631
<i>ואנדי וורהול.</i>

380
00:28:41,633 --> 00:28:46,268
<i>ועם זאת העיניים שלך תמיד
לחזור לספה של קוסמה.</i>

381
00:28:46,270 --> 00:28:50,305
<i>אף אחד לא קנה אותם, אבל
כולם דיברו על זה.</i>

382
00:28:50,307 --> 00:28:53,174
<i>קליס אולדנבורג
היה חתיכה נוקשה,</i>

383
00:28:53,176 --> 00:28:56,810
<i>עשוי מעיסת נייר.
וזו הייתה חליפה.</i>

384
00:28:56,812 --> 00:29:00,313
קלאס אולדנבורג עשה
פסלים מעיסת נייר

385
00:29:00,315 --> 00:29:03,115
שעשה רעש
אם הקשת עליו.

386
00:29:03,117 --> 00:29:06,818
<i>הוא לא עשה פיסול רך
באותו זמן.</i>

387
00:29:06,820 --> 00:29:10,188
<i>הלופט של אולדנבורג הוא בית חרושת
שבו הוא מתאמן</i>

388
00:29:10,190 --> 00:29:12,924
<i>הבעיות של טיפול חדש
חומרים בדרכים חדשות,</i>

389
00:29:12,926 --> 00:29:15,993
<i>בעזרת אשתו פאט
ועוזרים אחרים.</i>

390
00:29:15,995 --> 00:29:19,696
<i>אני לא חושב,
עד שראה את יצירות האמנות של קוסמה,</i>

391
00:29:19,698 --> 00:29:25,635
<i>הוא חשב ליצור בפועל
פסל מתוך תפירה.</i>

392
00:29:25,637 --> 00:29:28,337
<i>זה מאוד לא גברי.</i>

393
00:29:29,138 --> 00:29:32,073
כשהוא עשה הופעה
בספטמבר הופתעתי.

394
00:29:32,075 --> 00:29:35,142
<i>אם הסתכלת מסביב,
הכל היה פיסול רך.</i>

395
00:29:35,144 --> 00:29:40,847
<i>היה לוח שנה,
והם יצרו מספרים</i>

396
00:29:40,849 --> 00:29:43,883
עם פיסול רך.

397
00:29:43,885 --> 00:29:46,852
<i>ואז, אשתו
ניגש אלי</i>

398
00:29:46,854 --> 00:29:48,820
<i>ואמר, "אני מצטער, יאיוי."</i>

399
00:29:48,822 --> 00:29:52,957
<i>פתאום,
הוא היה כוכב בינלאומי.</i>

400
00:29:52,959 --> 00:29:55,292
<i>זה ממש ייאש את קוסמה
כל כך הרבה</i>

401
00:29:55,294 --> 00:29:58,995
<i>כי, אתה יודע, היא גם
רצתה לפלס את דרכה למעלה</i>

402
00:29:58,997 --> 00:30:01,797
<i>עם הפסל הרך שלה.</i>

403
00:30:02,298 --> 00:30:04,932
<i>זה באמת גרם לה לדיכאון.</i>

404
00:30:16,911 --> 00:30:19,879
<i>ההתקנה</i>
<i>של</i> תערוכת אלף הסירות,

405
00:30:19,881 --> 00:30:23,249
<i>שזה האמיתי הראשון שלה
עבודת התקנה,</i>

406
00:30:23,251 --> 00:30:24,350
<i>זה היה מאוד חדשני.</i>

407
00:30:24,352 --> 00:30:27,720
<i>ומה שהיא עושה זה שהיא
כיסה סירת משוטים ומשוטיה</i>

408
00:30:27,722 --> 00:30:31,690
<i>עם אלה ממולאים,
בליטות פיסול רכות.</i>

409
00:30:31,692 --> 00:30:34,292
ואז יש לה גם
צילם את הסירה,

410
00:30:34,294 --> 00:30:38,329
<i>וכן כרזה וכיסה
כל קירות הגלריה</i>

411
00:30:38,331 --> 00:30:39,430
<i>עם התצלום הזה,</i>

412
00:30:39,432 --> 00:30:41,832
<i>כך היא הסירה
יושב באמצע</i>

413
00:30:41,834 --> 00:30:44,134
<i>של התמונות של עצמו.</i>

414
00:30:44,136 --> 00:30:45,969
<i>רעיון הכיסוי
כל הקירות</i>

415
00:30:45,971 --> 00:30:50,573
<i>ויצירת התקנה
כזה היה מאוד חדשני.</i>

416
00:30:50,575 --> 00:30:52,808
<i>אנדי וורהול הגיע להופעה
ואמר,</i>

417
00:30:52,810 --> 00:30:57,078
<i>"וואו, פנטסטי, יאיוי!
אני כל כך אוהב את זה."</i>

418
00:30:57,080 --> 00:31:02,783
<i>זה השפיע עליו,
ואז הייתה לו הופעה.</i>

419
00:31:04,185 --> 00:31:08,188
<i>הוא כיסה את הקיר
עם תמונות של פרה.</i>

420
00:31:08,190 --> 00:31:10,657
כשראיתי את זה,
הופתעתי מאוד.

421
00:31:10,659 --> 00:31:17,530
אנדי הרים את מה שעשיתי
והעתיק את זה בתוכנית שלו.

422
00:31:17,664 --> 00:31:20,098
<i>היא הזדעזעה מאוד מאוד.</i>

423
00:31:20,100 --> 00:31:22,733
<i>היא לא יכלה לצאת
מהסטודיו שלה,</i>

424
00:31:22,735 --> 00:31:27,003
<i>והיא הייתה צריכה לכסות
כל חלונות הסטודיו שלה.</i>

425
00:31:27,005 --> 00:31:30,873
<i>היא לא רצתה אף אחד
לקבל את הרעיונות שלה.</i>

426
00:31:32,742 --> 00:31:34,142
<i>היא חיה בסתר</i>

427
00:31:34,144 --> 00:31:36,577
<i>ויוצרים הרבה
של פסלים.</i>

428
00:31:36,579 --> 00:31:41,248
<i>קוסמה יצר עבודה
בעל חשיבות שווה,</i>

429
00:31:41,250 --> 00:31:44,384
<i>אבל היא לא קיבלה
אותו גיבוי.</i>

430
00:31:44,386 --> 00:31:47,487
<i>סקסיזם משחק תפקיד מרכזי מאוד
בזה.</i>

431
00:31:47,489 --> 00:31:49,922
<i>ואולי גם גזענות.</i>

432
00:32:05,638 --> 00:32:08,039
<i>היא לקחה משם</i>

433
00:32:08,041 --> 00:32:10,241
<i>היכולת שלך להתמקד,</i>

434
00:32:10,243 --> 00:32:13,477
<i>פורצים את כל הגבולות
של שטח.</i>

435
00:32:14,111 --> 00:32:19,582
<i>התערוכות שהיו לי,</i>
<i>במיוחד,</i> The Peep Show,

436
00:32:19,983 --> 00:32:22,651
<i>זה עשה את העבודה.</i>

437
00:32:22,653 --> 00:32:23,785
<i>זה היה חדר מתומן,</i>

438
00:32:23,787 --> 00:32:27,588
<i>והיו פתחים איפה
אתה יכול להכניס את הראש פנימה.</i>

439
00:32:28,623 --> 00:32:30,957
<i>התקרה שלו...</i>

440
00:32:31,258 --> 00:32:33,826
<i>הגדר סדרה של אורות.</i>

441
00:32:33,828 --> 00:32:39,598
<i>הקצב של המכונה הזו היה,
"בררררר!"</i>

442
00:32:39,665 --> 00:32:42,066
<i>כשגברים התחילו
מקדישים את עצמם</i>

443
00:32:42,068 --> 00:32:44,701
<i>לירי רקטות
עם עצמם בתוכם,</i>

444
00:32:44,703 --> 00:32:45,702
<i>למעלה אל הסטרטוספירה,</i>

445
00:32:45,704 --> 00:32:50,440
<i>אנשים הפכו למודעים יותר
של אינסוף.</i>

446
00:32:50,707 --> 00:32:52,908
<i>והיא תפסה את זה.</i>

447
00:33:02,985 --> 00:33:05,186
<i>היו הרבה אמנים
מתקופת הרנסנס ואילך</i>

448
00:33:05,188 --> 00:33:08,289
<i>מי היו מעורבים
פרספקטיבה ואינסוף,</i>

449
00:33:08,291 --> 00:33:10,291
<i>אבל הכל היה זיוף
כי ידעת,</i>

450
00:33:10,293 --> 00:33:13,827
<i>אתה הצופה, תמיד היית
מודע לכך שאתה האדון,</i>

451
00:33:13,829 --> 00:33:19,399
<i>שזה היה ציור ש
היה מוקף על ידי מסגרת,</i>

452
00:33:19,401 --> 00:33:22,135
<i>והאמן היה
משחק בחלל,</i>

453
00:33:22,137 --> 00:33:24,604
<i>אבל זה לא עטף אותך.</i>

454
00:33:26,807 --> 00:33:30,776
<i>זה היה הגדול
נקודת שבירה באמנות.</i>

455
00:33:31,577 --> 00:33:35,913
<i>כבר אינך, הצופה,
המאסטר.</i>

456
00:33:36,114 --> 00:33:38,281
<i>היא המאסטר.</i>

457
00:33:46,890 --> 00:33:50,492
<i>לוקאס סמאראס היה פעיל
באוונגרד,</i>

458
00:33:50,494 --> 00:33:55,163
<i>סצנת אמנות רדיקלית
של ניו יורק בשנות ה-60.</i>

459
00:33:55,165 --> 00:33:57,231
<i>בשנת 1966, כשבעה חודשים</i>

460
00:33:57,233 --> 00:34:00,467
<i>אחרי Yayoi Kusama's</i>
חדר מראות אינפיניטי,

461
00:34:00,469 --> 00:34:05,138
<i>מופעים של לוקאס סמארה
מבנה די דומה:</i>

462
00:34:05,140 --> 00:34:07,640
<i>דומה לחדר
סביבת שיקוף</i>

463
00:34:07,642 --> 00:34:12,311
<i>בהרבה יותר מבוססים
גלריית Pace.</i>

464
00:34:12,313 --> 00:34:17,349
<i>החדר הזה לא היה דומה לשום דבר
סמאראס אי פעם עשה לפני כן.</i>

465
00:34:18,751 --> 00:34:21,018
<i>אני חושב שזה הוגן לומר,
חד משמעית,</i>

466
00:34:21,020 --> 00:34:25,822
<i>שקוסמה היה הראשון
אמן בניו יורק או בכל מקום</i>

467
00:34:25,824 --> 00:34:29,525
<i>ליצור
סביבה שיקוף.</i>

468
00:34:30,727 --> 00:34:34,029
<i>אין שאלה
שהיא לא באמת</i>

469
00:34:34,031 --> 00:34:35,830
נלקח על ידי הממסד
בשנות ה-60

470
00:34:35,832 --> 00:34:39,934
כשהיא עשתה את כל זה
עבודה מדהימה וחדשנית.

471
00:34:45,173 --> 00:34:48,041
<i>נהייתי כל כך מדוכא יום אחד,</i>

472
00:34:48,043 --> 00:34:52,478
<i>ולמחרת,
נהייתי יותר מדוכא.</i>

473
00:34:53,646 --> 00:34:57,315
ואז
פשוט קפצתי מהחלון.

474
00:34:57,317 --> 00:35:02,887
<i>אם הייתי נוחת על הראש שלי,
הייתי מת,</i>

475
00:35:02,889 --> 00:35:06,824
<i>אבל היו אופניים,
ונפלתי עליו.</i>

476
00:35:06,826 --> 00:35:13,130
<i>ואז התחילו השכנים
להתאסף מסביב.</i>

477
00:35:21,872 --> 00:35:25,741
לפעמים, היא הייתה עושה זאת
פשוט מופיע בדלת,

478
00:35:25,743 --> 00:35:27,843
והייתי מבין
שלא היה לה טוב.

479
00:35:27,845 --> 00:35:30,545
<i>והייתי לוקח אותה למעלה
והשכיב אותה למיטה</i>

480
00:35:30,547 --> 00:35:34,382
<i>ולשמור עליה
לכל מה שנדרש,</i>

481
00:35:34,384 --> 00:35:36,083
<i>שבוע או עשרה ימים.</i>

482
00:35:36,085 --> 00:35:39,719
<i>היא הייתה צריכה מישהו
לטפל בה.</i>

483
00:35:44,725 --> 00:35:47,760
<i>בין הקלילות
והחושך</i>

484
00:35:47,762 --> 00:35:49,661
<i>של הצללים של אנשים...</i>

485
00:35:50,596 --> 00:35:55,132
<i>גשר לחיים עצר אותי
מהתאבדות.</i>

486
00:35:57,468 --> 00:36:00,470
<i>אי הוודאות של הלא נודע,
והפחד,</i>

487
00:36:00,472 --> 00:36:03,005
<i>מאבק מתמיד.</i>

488
00:36:07,377 --> 00:36:09,478
<i>האם אני יכול להתגבר על זה?</i>

489
00:36:11,981 --> 00:36:13,948
<i>ולעבור היום?</i>

490
00:36:17,552 --> 00:36:21,454
<i>ומחר ומחרתיים?</i>

491
00:36:34,501 --> 00:36:38,403
<i>- עד אמצע שנות ה-60,
- Kusama מציג אותו הרבה,</i>

492
00:36:38,405 --> 00:36:40,872
<i>אם לא יותר, באירופה.</i>

493
00:36:53,218 --> 00:36:57,087
<i>- נסעתי לאיטליה בשנת 1966
- לשים את העבודה שלי</i>

494
00:36:57,089 --> 00:37:01,091
<i>בביאנלה של ונציה.</i>

495
00:37:02,393 --> 00:37:04,527
<i>הזמנתי 1,500 כדורי מראה</i>

496
00:37:04,529 --> 00:37:09,164
<i>ייצור במפעל
בפירנצה.</i>

497
00:37:12,234 --> 00:37:17,771
<i>היא שמה כדורי מראה</i>

498
00:37:17,773 --> 00:37:24,010
<i>מול האיטלקי
ביתן ללא הזמנה.</i>

499
00:37:25,112 --> 00:37:32,451
<i>הכנסתי לרשום שאומר,
"אתה יכול לקנות את הנרקיסיזם שלך."</i>

500
00:37:35,555 --> 00:37:38,623
<i>מכירת האמנות שלך
תמורת כמה דולרים</i>

501
00:37:38,625 --> 00:37:40,524
<i>לכל מי שמגיע</i>

502
00:37:40,526 --> 00:37:42,792
<i>זה רעיון חתרני מאוד.</i>

503
00:37:42,794 --> 00:37:48,831
<i>אמנות אמורה להיות יקרה,
יקר, מחוץ להישג יד.</i>

504
00:37:48,999 --> 00:37:51,800
<i>עם זאת,
פקידי הביאנלה בוונציה</i>

505
00:37:51,802 --> 00:37:56,471
<i>ביקש ממני לא למכור אותם.
ושאלתי אותם,</i>

506
00:37:56,473 --> 00:38:02,877
<i>"למה אני לא יכול למכור את האמנות שלי
כמו גלידה או נקניקיות?"</i>

507
00:38:04,946 --> 00:38:07,147
<i>היא מתחילה בקימונו הזה,</i>

508
00:38:07,149 --> 00:38:09,782
<i>ואז מתי
היא מתבקשת לעזוב,</i>

509
00:38:09,784 --> 00:38:12,284
<i>היא נפטרת מהקימונו.</i>

510
00:38:12,685 --> 00:38:16,154
<i>והיא רוקדת מסביב
ושוכב בין הכדורים,</i>

511
00:38:16,156 --> 00:38:20,191
<i>ויש את כל אלה
צילומים שלה בבגד גוף,</i>

512
00:38:20,193 --> 00:38:22,326
<i>עם יצירות האמנות שלה.</i>

513
00:38:25,296 --> 00:38:28,364
<i>היא תמיד הייתה מודעת
של אלמנט הפרסום,</i>

514
00:38:28,366 --> 00:38:30,599
<i>וזוכה לתשומת לב רבה.</i>

515
00:38:32,134 --> 00:38:38,772
<i>אנשים רבים התעניינו</i>

516
00:38:38,774 --> 00:38:41,007
<i>בעבודות האמנות האוונגרד שלי.</i>

517
00:38:41,009 --> 00:38:44,410
<i>הרגשתי בטוח שהאמנות
של העתיד</i>

518
00:38:44,412 --> 00:38:46,612
<i>לא היה פסל ברונזה עירום,</i>

519
00:38:46,614 --> 00:38:52,985
<i>אבל הציבור היה נרגש יותר
על פופ ארט.</i>

520
00:39:03,963 --> 00:39:06,965
<i>בניו יורק,
ברחוב 53,</i>

521
00:39:06,967 --> 00:39:10,335
<i>ניצב המוזיאון לאמנות מודרנית.</i>

522
00:39:34,660 --> 00:39:37,995
<i>קוסמה הציג את ההתרחשות הזו</i>

523
00:39:37,997 --> 00:39:39,663
<i>בגן הפסלים של MOMA.</i>

524
00:39:39,665 --> 00:39:46,269
<i>הפגנתי נגד
המערכת הסגורה</i>

525
00:39:46,271 --> 00:39:48,738
<i>של המוזיאונים.</i>

526
00:39:52,375 --> 00:39:56,344
<i>הביצועים שלהם נמשכו
עד שומר MOMA</i>

527
00:39:56,346 --> 00:39:58,479
התחילו לגרש אותם.

528
00:39:58,481 --> 00:40:01,014
אבל זה היה ממש מוצלח.

529
00:40:02,282 --> 00:40:05,350
<i>חבר שלי
בילי אמר לי שאני יכול</i>

530
00:40:05,352 --> 00:40:07,485
<i>הישאר בלופט הזה</i>

531
00:40:07,487 --> 00:40:09,019
<i>אם הרשה לה לצייר אותי.</i>

532
00:40:09,021 --> 00:40:12,522
<i>ואני די נרגש
כי אני חושב על "פורטרט".</i>

533
00:40:12,524 --> 00:40:16,325
<i>זה מעולם לא עלה בדעתי
שפירוש הדבר פשוטו כמשמעו</i>

534
00:40:16,327 --> 00:40:17,025
<i>"צייר אותך."</i>

535
00:40:17,027 --> 00:40:20,595
<i>קשה להגדיר
ההבעה בעיניה.</i>

536
00:40:20,597 --> 00:40:24,699
<i>היא לא הסתכלה עליך כמו
למרות שהיית בן אדם.</i>

537
00:40:24,701 --> 00:40:29,370
<i>זה היה דבר שהיא
עמד לעשות מניפולציות,</i>

538
00:40:29,372 --> 00:40:30,971
<i>לצבוע,</i>

539
00:40:30,973 --> 00:40:35,709
<i>למיקום לאן
היא חשבה שזה צריך להיות.</i>

540
00:40:36,577 --> 00:40:37,310
<i>הייתי בורח.</i>

541
00:40:37,312 --> 00:40:40,780
<i>הרגשתי הרבה יותר נוח
עם בנים הומואים.</i>

542
00:40:40,782 --> 00:40:41,480
<i>זה היה בטוח יותר.</i>

543
00:40:41,482 --> 00:40:46,785
<i>הרבה אנשים סביבי
היו הומו,</i>

544
00:40:46,787 --> 00:40:49,821
<i>כי לא היה לי
חבר,</i>

545
00:40:49,823 --> 00:40:54,725
<i>לא הייתי נשוי,
ולא היה לי ילד.</i>

546
00:40:54,727 --> 00:40:58,495
<i>ערכתי חתונה הומוסקסואלית
קורה.</i>

547
00:41:06,103 --> 00:41:09,105
<i>כל ההומוסקסואלים התחבאו,</i>

548
00:41:09,107 --> 00:41:14,110
<i>אז רציתי שהם יהיו בחוץ
הציבור ללא כל בושה.</i>

549
00:41:14,112 --> 00:41:17,113
<i>רציתי שהציבור יעשה זאת
להכיר בקיומם,</i>

550
00:41:17,115 --> 00:41:19,682
<i>אז עשיתי הדגמה.</i>

551
00:41:24,387 --> 00:41:26,154
זה די
יוצא דופן להסתכל אחורה

552
00:41:26,156 --> 00:41:30,391
ולהבין שקוסמה
ביצע נישואי הומוסקסואלים

553
00:41:30,625 --> 00:41:32,959
לפני כ-40 שנה.

554
00:41:32,961 --> 00:41:35,928
עכשיו אני עושה סרט,

555
00:41:35,930 --> 00:41:40,132
אשר נקרא בשם
<i>המחיקה העצמית של קוסאמה.</i>

556
00:41:40,134 --> 00:41:44,102
<i>קוסמה נדד
לתוך תיאטרון השער,</i>

557
00:41:44,104 --> 00:41:45,870
<i>והיא ניגשה ואמרה,</i>

558
00:41:45,872 --> 00:41:49,907
<i>"האם אתה רוצה לירות בי
קורה כשזה קורה?"</i>

559
00:41:49,909 --> 00:41:51,341
<i>והסכמתי.</i>

560
00:42:04,354 --> 00:42:08,223
<i>- עשיתי סרט בשם</i>
- השמדה עצמית של קוסאמה,

561
00:42:08,225 --> 00:42:13,161
שבו כיסיתי את עצמי
בנקודות

562
00:42:13,163 --> 00:42:15,496
עד שנעלמתי לגמרי.

563
00:42:27,208 --> 00:42:31,044
<i>היקום מלא בכלום,</i>

564
00:42:31,046 --> 00:42:37,083
<i>מתרחב כל הזמן
ותמיד משמיד את עצמו.</i>

565
00:42:37,085 --> 00:42:42,188
<i>ממש כמו טיפה
שנופל במים,</i>

566
00:42:42,190 --> 00:42:46,825
<i>אני נעלם לחלוטין
ביקום.</i>

567
00:42:46,827 --> 00:42:50,728
<i>אני מחפש את אנרגיית החיים.</i>

568
00:42:50,730 --> 00:42:53,997
<i>ואני הופך את זה לאמנות.</i>

569
00:43:22,493 --> 00:43:28,965
<i>היא זכתה בפרס
בבלגיה של הסרט הזה.</i>

570
00:43:29,266 --> 00:43:32,668
<i>היא הזמינה אותי לבוא
כדי לחגוג את הפתיחה.</i>

571
00:43:32,670 --> 00:43:35,971
<i>הבנתי כשהגעתי
לקופה</i>

572
00:43:35,973 --> 00:43:40,408
שלא היינו
לבוש כמו שצריך.

573
00:43:40,410 --> 00:43:43,477
<i>כולם היו בשחור
מעילי עור</i>

574
00:43:43,479 --> 00:43:48,448
<i>וכל הסוגים
של בגדים מסוג היפי.</i>

575
00:43:48,450 --> 00:43:52,552
<i>הרגשתי קצת
נבוך, אבל נכנסנו.</i>

576
00:43:52,554 --> 00:43:58,958
סיימנו לראות את הסרט
והיו מוכנים לצאת.

577
00:43:58,960 --> 00:44:02,227
<i>קוסמה אמר,
"אתה לא יכול לעזוב עכשיו.</i>

578
00:44:02,229 --> 00:44:06,965
<i>אנשים הולכים להתפשט."
אז אמרתי לבעלי,</i>

579
00:44:06,967 --> 00:44:09,200
<i>והוא אמר,
"טוב, בוא נלך הביתה."</i>

580
00:44:09,202 --> 00:44:13,771
<i>ואז פניתי לאמא שלי,
והיא אמרה: "בוא נישאר."</i>

581
00:44:13,773 --> 00:44:16,140
<i>וכך נשארנו.</i>

582
00:45:12,988 --> 00:45:15,956
<i>האיום
של הדראפט היה עניין גדול.</i>

583
00:45:15,958 --> 00:45:19,025
<i>זה היה עניין גדול.
שונה מאוד מכל דבר</i>

584
00:45:19,027 --> 00:45:21,193
אנחנו חווים היום.

585
00:45:25,731 --> 00:45:32,903
<i>הנשים והגברים הצעירים האלה
נשלחו לווייטנאם</i>

586
00:45:32,905 --> 00:45:35,605
<i>והם נפצעו ונהרגו.</i>

587
00:45:35,607 --> 00:45:38,207
<i>ורבים חזרו הביתה
והפכו למכורים לסמים.</i>

588
00:45:38,209 --> 00:45:40,909
שאלתי את העובדה
כי האמריקאים

589
00:45:40,911 --> 00:45:44,145
עשו משהו כזה.

590
00:45:44,147 --> 00:45:45,546
חשבתי שזה לא בסדר.

591
00:45:45,548 --> 00:45:50,317
<i>היא אמרה, "עירום, זה כזה
דבר יפה.</i>

592
00:45:50,319 --> 00:45:54,020
<i>למה אנחנו צריכים לשלוח
הגוף היפה הזה</i>

593
00:45:54,022 --> 00:45:56,389
<i>למלחמה כחיילים?</i>

594
00:45:56,391 --> 00:46:01,861
<i>היא נגד המלחמה בגלל
מהניסיון שלה בזמן המלחמה.</i>

595
00:46:05,198 --> 00:46:07,465
<i>מאז ילדותי,
היינו בכוח</i>

596
00:46:07,467 --> 00:46:12,169
<i>מעורבים במלחמה,
והכל היה מבלבל.</i>

597
00:46:13,771 --> 00:46:17,073
<i>גם בקרב התלמידים,</i>

598
00:46:17,075 --> 00:46:18,507
<i>הבנים גויסו
להיות חיילים.</i>

599
00:46:18,509 --> 00:46:22,544
<i>הבנות היו צריכות לעבוד
במפעלים צבאיים</i>

600
00:46:22,546 --> 00:46:25,747
<i>ליצור דברים...</i>

601
00:46:26,148 --> 00:46:28,716
<i>הכרחי למלחמה.</i>

602
00:46:29,984 --> 00:46:34,687
<i>נאלצתי ללכת
למפעל צבאי</i>

603
00:46:34,954 --> 00:46:38,356
<i>ותפור מצנחים.</i>

604
00:46:39,691 --> 00:46:41,625
<i>היא לא נקלטה</i>

605
00:46:41,627 --> 00:46:44,260
<i>אל הטוטליטרי הזה
הממשלה.</i>

606
00:46:44,262 --> 00:46:47,129
<i>הרבה אנשים היו
שטוף מוח מאוד.</i>

607
00:46:47,131 --> 00:46:49,664
<i>כשהשמעתי שהייתי
נגד המלחמה,</i>

608
00:46:49,666 --> 00:46:55,403
<i>אפילו החברים והמשפחה שלי סיפרו
אותי שאיבדתי את דעתי.</i>

609
00:47:20,128 --> 00:47:25,365
אני מאמין במלחמה נוראית כזו
לא צריך לחזור על עצמו.

610
00:47:25,367 --> 00:47:30,370
<i>עשיתי את האמנות שלי כדי לנסות ולשנות
מוחם של אנשים</i>

611
00:47:30,372 --> 00:47:35,441
<i>על האהבה שבעולם
שיכול להימשך לנצח.</i>

612
00:47:35,443 --> 00:47:39,945
ורציתי להפיץ תקווה

613
00:47:40,146 --> 00:47:43,948
לעולם דרך יצירות האמנות שלי.

614
00:47:46,685 --> 00:47:51,255
<i>בניו יורק עשיתי הרבה דברים גדולים
התרחשויות נגד המלחמה.</i>

615
00:47:51,257 --> 00:47:55,025
<i>כמה אלפי אנשים</i>

616
00:47:55,027 --> 00:47:59,829
<i>הפגינו נגד המלחמה
איתי.</i>

617
00:48:06,636 --> 00:48:12,307
<i>היה לי התרחשות עירומה,
והמשטרה באה.</i>

618
00:48:12,309 --> 00:48:13,641
<i>הם באו לעצור אותי</i>

619
00:48:13,643 --> 00:48:17,945
<i>וביקש ממני לא לעשות
העירום שקורה שם.</i>

620
00:48:30,189 --> 00:48:36,360
<i>חדשות על Kusama's
הופעות עירום באמריקה</i>

621
00:48:36,362 --> 00:48:41,631
הגיע ליפן כחדשות בצהובונים,

622
00:48:41,633 --> 00:48:47,703
<i>ואנשים באמת תקפו אותה.</i>

623
00:48:47,705 --> 00:48:53,709
<i>אנשים אמרו דברים כמו, "היא
הבושה של מטסומוטו סיטי,"</i>

624
00:48:53,711 --> 00:48:57,512
<i>או "אישה כזו
צריך להרוג."</i>

625
00:48:57,514 --> 00:49:02,917
<i>שמה אפילו הוסר
מרשימת הבוגרים...</i>

626
00:49:03,084 --> 00:49:04,818
<i>בתיכון שלה.</i>

627
00:49:04,820 --> 00:49:07,520
<i>כשהיא עשתה הרבה
של התרחשויות עירומות,</i>

628
00:49:07,522 --> 00:49:10,890
<i>וזה נכתב
במגזינים יפניים,</i>

629
00:49:10,892 --> 00:49:15,361
<i>המשפחה כל כך התביישה בכך
הם הלכו לכל חנות ספרים</i>

630
00:49:15,363 --> 00:49:18,997
<i>ביום שבו המגזינים
נמכרו</i>

631
00:49:18,999 --> 00:49:24,702
<i>ואז קניתי הכל, ו
ואז להחביא אותו בביתם.</i>

632
00:49:37,415 --> 00:49:39,516
<i>ניקסון נבחר מחדש לנשיא.</i>

633
00:49:39,518 --> 00:49:41,885
<i>המדינה הפכה
הרבה יותר שמרני.</i>

634
00:49:41,887 --> 00:49:45,388
<i>ואני חושב שזה פשוט הפך
קשה יותר לאמנים,</i>

635
00:49:45,390 --> 00:49:49,458
<i>שממש דחפו
הגבולות כפי שהיה קוסאמה,</i>

636
00:49:49,460 --> 00:49:51,960
<i>כדי למצוא מקום לעבוד
ולתפקד,</i>

637
00:49:51,962 --> 00:49:54,862
גם מבחינה אמנותית
ומבחינה כלכלית.

638
00:49:55,597 --> 00:49:58,732
<i>המערכת מוגדרת
לתמוך באמנים גברים לבנים,</i>

639
00:49:58,734 --> 00:50:01,568
<i>שהמשיכו הלאה
מסורת המודרניזם.</i>

640
00:50:01,570 --> 00:50:04,370
<i>אבל יש גם אלמנטים
של השוק,</i>

641
00:50:04,372 --> 00:50:05,304
<i>מי האספנים,</i>

642
00:50:05,306 --> 00:50:07,372
<i>מי האוצרים
ומנהלי מוזיאונים הם,</i>

643
00:50:07,374 --> 00:50:10,074
<i>ומי הם מרגישים הכי הרבה
נוח לגבי קידום.</i>

644
00:50:10,076 --> 00:50:13,577
<i>קוסמה, שהיה שולי
דמות בכל דרך--</i>

645
00:50:13,579 --> 00:50:16,246
<i>היא הייתה אישה,
היא הייתה יפנית,</i>

646
00:50:16,248 --> 00:50:20,350
<i>היא הייתה לגמרי מחוץ ל
התחום התרבותי המערבי הזה--</i>

647
00:50:20,352 --> 00:50:23,252
<i>היא לא קיבלה את אותו הדבר
סוג של תמיכה</i>

648
00:50:23,254 --> 00:50:25,520
<i>שהאמנים הגברים עשו.</i>

649
00:51:09,728 --> 00:51:15,098
<i>הכבוד שהיא זכתה לה
בתחילת שנות ה-60</i>

650
00:51:15,100 --> 00:51:17,967
<i>התפזרו יחסית</i>

651
00:51:17,969 --> 00:51:20,135
<i>על ידיה יותר ויותר קיצונית</i>

652
00:51:20,137 --> 00:51:25,273
<i>ואני מניח, פופוליסטי,
פעילויות לחיפוש תשומת לב.</i>

653
00:51:25,275 --> 00:51:29,143
<i>אז היא הייתה, אתה יודע,
יותר ויותר מבולבל,</i>

654
00:51:29,145 --> 00:51:32,513
<i>מאוכזבת ומדוכאת.</i>

655
00:51:32,515 --> 00:51:34,281
היא הלכה הביתה.

656
00:51:40,254 --> 00:51:43,689
<i>בשנת 1973,
הדלקתי את הטלוויזיה,</i>

657
00:51:43,691 --> 00:51:48,126
<i>וערוץ 28
ערך גיוס כספים,</i>

658
00:51:48,128 --> 00:51:50,094
<i>שהייתה מכירה פומבית של אמנות.</i>

659
00:51:50,096 --> 00:51:53,397
ראיתי את הקטע הזה
מאת Yayoi Kusama,

660
00:51:53,399 --> 00:51:55,399
<i>אז אני מציע $75,</i>

661
00:51:55,401 --> 00:52:00,370
<i>חיכיתי, ואז שמעתי
שההצעה הבאה הייתה $100.</i>

662
00:52:00,372 --> 00:52:03,473
<i>כ-20 דקות לאחר מכן,
קיבלתי שיחת טלפון,</i>

663
00:52:03,475 --> 00:52:06,175
<i>והם שאלו אותי
אם הייתי מאוד רציני</i>

664
00:52:06,177 --> 00:52:09,077
<i>על רכישת היצירה הזו,
אז אמרתי כן.</i>

665
00:52:09,079 --> 00:52:14,348
<i>וזה נראה כמו האדם ש
האם רכש את היצירה לא היה.</i>

666
00:52:14,350 --> 00:52:15,916
<i>הוא סתם עשה בדיחה.</i>

667
00:52:15,918 --> 00:52:20,186
<i>ובאותו זמן, אני אהיה
שואל אוצרים שונים</i>

668
00:52:20,188 --> 00:52:21,987
<i>אם הם אי פעם שמעו על Yayoi.</i>

669
00:52:21,989 --> 00:52:24,222
<i>ורובם
לא שמע עליה</i>

670
00:52:24,224 --> 00:52:27,658
<i>או לא ידע
מה קרה לה.</i>

671
00:52:27,660 --> 00:52:31,695
<i>כדי לחזור לטוקיו
וכדי להתחיל מאפס שוב</i>

672
00:52:31,697 --> 00:52:34,497
<i>היה די יוצא דופן
כי היא לא הייתה מוכרת שם,</i>

673
00:52:34,499 --> 00:52:37,933
<i>והיא לא זוהתה,
והיא הייתה גברת בגיל העמידה.</i>

674
00:52:37,935 --> 00:52:41,703
הרגשתי שיפן היא מאה
שנים מאחורי ארה"ב

675
00:52:41,705 --> 00:52:43,404
כשחזרתי ליפן.

676
00:52:43,406 --> 00:52:49,076
<i>הם התייחסו אליי כמו
נוכחות שערורייתית מאוד.</i>

677
00:52:49,078 --> 00:52:52,546
<i>כל העיתונאים
היו מאוד לאחור,</i>

678
00:52:52,548 --> 00:52:59,185
והם רצו לתאר אותי
בצורה שלילית.

679
00:53:00,086 --> 00:53:04,923
<i>זה היה הזמן
כשהיא סבלה הכי הרבה</i>

680
00:53:04,925 --> 00:53:08,259
<i>מדחייה
של עולם האמנות היפני.</i>

681
00:53:08,261 --> 00:53:10,828
<i>המשפחה לא הייתה שם
לתמוך בה.</i>

682
00:53:10,830 --> 00:53:14,665
<i>זה הפך להיות מאוד מאוד
ניסיון מר.</i>

683
00:53:16,501 --> 00:53:18,735
<i>בזמן שהיא איבדה את אביה,</i>

684
00:53:18,737 --> 00:53:22,772
<i>אני חושב שהיו מכשולים
של כמה בעיות בריאות הנפש.</i>

685
00:53:22,774 --> 00:53:25,107
<i>זה היה כאילו בלתי נראה</i>

686
00:53:25,109 --> 00:53:26,208
<i>הווילון מורד,</i>

687
00:53:26,210 --> 00:53:28,543
<i>והרגשתי מופרד
מהסביבה שלי.</i>

688
00:53:28,545 --> 00:53:29,377
<i>ואז, כשציירתי,</i>

689
00:53:29,379 --> 00:53:33,013
<i>הציור יתרחב החוצה
של הבד כדי למלא את הרצפה,</i>

690
00:53:33,015 --> 00:53:35,648
<i>וכשהסתכלתי
במרחק,</i>

691
00:53:35,650 --> 00:53:37,282
<i>הייתי רואה הזיה,</i>

692
00:53:37,284 --> 00:53:40,518
<i>והייתי מוקף
לפי החזון הזה.</i>

693
00:54:00,839 --> 00:54:08,245
<i>בגלל זיכרונות הילדות שלי
היו טראומטיים,</i>

694
00:54:08,247 --> 00:54:11,381
<i>נהייתי מאוד מדוכא.</i>

695
00:54:11,383 --> 00:54:15,151
<i>לא יכולתי לצייר יותר.</i>

696
00:54:16,987 --> 00:54:18,687
<i>ואז...</i>

697
00:54:18,689 --> 00:54:21,289
<i>ניסיתי להתאבד.</i>

698
00:54:22,524 --> 00:54:24,958
וכך קוסמה
מוצא את בית החולים הזה,

699
00:54:24,960 --> 00:54:28,194
איפה הרופא נמצא
מתעניין בטיפול באומנות,

700
00:54:28,196 --> 00:54:30,129
<i>והיא בודקת את עצמה.</i>

701
00:54:30,131 --> 00:54:32,931
<i>ומן האבטחה
של אותה סביבה,</i>

702
00:54:32,933 --> 00:54:34,999
<i>היא מסוגלת לעבוד שוב.</i>

703
00:54:35,001 --> 00:54:38,469
<i>יש צורך למלא
השעות של כל יום</i>

704
00:54:38,471 --> 00:54:39,403
<i>עם פעילות,</i>

705
00:54:39,405 --> 00:54:42,606
<i>והפעילות
שהשאיל את עצמו הכי קל</i>

706
00:54:42,608 --> 00:54:46,843
<i>לנסיבותיה
היה קולאז'.</i>

707
00:54:52,382 --> 00:54:55,417
<i>מזרעים ועד חרקים</i>

708
00:54:55,419 --> 00:54:59,454
<i>עד קטן, מפחיד,
יצורים על טבעיים,</i>

709
00:55:00,422 --> 00:55:02,489
<i>הם כהים מאוד.</i>

710
00:55:02,690 --> 00:55:07,460
<i>והם באים בכל פעם
כשהיא איבדה את אביה...</i>

711
00:55:08,628 --> 00:55:13,898
<i>הם מלאים בדימויים האלה
של מחזורי חיים טבעיים.</i>

712
00:55:35,687 --> 00:55:38,155
<i>באמת היה לה
כדי להתחיל מאפס,</i>

713
00:55:38,157 --> 00:55:42,626
<i>מסתכל לתוך גלריות
להציג את היצירות שלה.</i>

714
00:55:42,628 --> 00:55:43,560
<i>מה שהיה עצוב מאוד הוא</i>

715
00:55:43,562 --> 00:55:46,796
<i>היא נאלצה לשכור את המקום הזה
בעיר Matsumoto,</i>

716
00:55:46,798 --> 00:55:52,301
<i>שם היא הציגה
צבעי המים שלה בשנת 1952.</i>

717
00:55:55,705 --> 00:55:59,441
בפעם הראשונה שפגשתי את גברת.
קוסמה וראה את יצירות האמנות שלה

718
00:55:59,443 --> 00:56:02,310
<i>היה בתערוכה
מהקולאז'ים שלה.</i>

719
00:56:02,312 --> 00:56:03,577
<i>מאז שהייתה בניו יורק,</i>

720
00:56:03,579 --> 00:56:05,712
<i>היא כבר הייתה מפורסמת
כמלכת שערורייה.</i>

721
00:56:05,714 --> 00:56:07,647
<i>אז חשבתי עליה
כאישה מפחידה,</i>

722
00:56:07,649 --> 00:56:12,652
<i>ובתערוכה,
היא ישבה שם,</i>

723
00:56:12,654 --> 00:56:14,353
<i>אבל ניסיתי לא להסתכל עליה.</i>

724
00:56:14,355 --> 00:56:18,790
<i>הרגע הסתכלתי על האמנות שלה.</i>

725
00:56:25,764 --> 00:56:27,698
<i>כשראיתי את העבודות האלה,</i>

726
00:56:27,700 --> 00:56:30,267
<i>חשבתי שהיא
גאון מדהים.</i>

727
00:56:30,269 --> 00:56:32,569
<i>התרגשתי לגמרי.</i>

728
00:56:32,571 --> 00:56:35,171
<i>והרגשתי תחושת חובה</i>

729
00:56:35,173 --> 00:56:41,377
<i>כדי שהיא תזהה את שניהם
לאומית ובינלאומית.</i>

730
00:56:47,817 --> 00:56:51,619
<i>גברת קוסמה היה מאוד
לא מובן ביפן</i>

731
00:56:51,621 --> 00:56:54,521
<i>וכמעט נשכח לגמרי
בניו יורק.</i>

732
00:56:54,523 --> 00:57:01,194
<i>היא הייתה גאון, אז רציתי
לגיטימציה מחדש.</i>

733
00:57:01,361 --> 00:57:04,730
<i>עם זאת, ההזדמנות לא הגיעה
מסביב כל כך מהר.</i>

734
00:57:05,598 --> 00:57:07,432
<i>עדיין לא היה לי כוח.</i>

735
00:57:07,434 --> 00:57:11,235
<i>במהלך הקורס
של סוף שנות ה-70 וה-80,</i>

736
00:57:11,237 --> 00:57:15,839
קוסאמה נמחק
מההיסטוריה.

737
00:57:16,040 --> 00:57:20,143
<i>איך</i> קול הכפר<i> כינה</i>
<i>"התאווה שלה לפרסום,"</i>

738
00:57:20,145 --> 00:57:24,180
<i>פשוט נפל
של חסד ביקורתי.</i>

739
00:57:24,182 --> 00:57:28,150
<i>ללא מוזיאונים וללא גלריות
בניו יורק</i>

740
00:57:28,152 --> 00:57:33,455
<i>הראה את עבודתו של קוסמה
בעוד למעלה מ-20 שנה.</i>

741
00:57:34,824 --> 00:57:37,325
<i>היא הופיעה ב
גלריית הטלוויזיה של פוג'י,</i>

742
00:57:37,327 --> 00:57:40,328
<i>וזה היה המפגש שלי
עם עבודתה,</i>

743
00:57:40,330 --> 00:57:43,397
<i>עבודת פיסול
של תחילת עד אמצע שנות ה-80,</i>

744
00:57:43,399 --> 00:57:48,201
<i>שממש עורר בי השראה
הצוואה וההרשעה</i>

745
00:57:48,203 --> 00:57:50,770
<i>זו תערוכה
של Yayoi Kusama</i>

746
00:57:50,772 --> 00:57:54,039
<i>היה צריך לקרות בניו יורק.</i>

747
00:57:56,208 --> 00:57:58,609
<i>הלכנו לבקר בקוסאמה ביפן</i>

748
00:57:58,611 --> 00:58:04,147
<i>ונאספו ניירות, מסמכים,
צילומים ופרסום,</i>

749
00:58:04,149 --> 00:58:06,916
<i>שהציג הרבה עירום.</i>

750
00:58:07,384 --> 00:58:10,586
<i>כשהבאתי
הקופסאות האלה בחזרה,</i>

751
00:58:10,588 --> 00:58:12,321
<i>נעצרתי במכס</i>

752
00:58:12,323 --> 00:58:15,590
<i>כי הם חשבו
נשאתי פורנוגרפיה.</i>

753
00:58:15,592 --> 00:58:18,859
והייתי צריך להתווכח
עם אנשי המכס

754
00:58:18,861 --> 00:58:21,194
שבעצם זו הייתה אמנות.

755
00:58:21,895 --> 00:58:27,432
<i>בשנת 1989, אצרתי
התערוכה</i>

756
00:58:27,434 --> 00:58:29,567
רטרוספקטיבה

757
00:58:29,569 --> 00:58:34,338
<i>במרכז לבינלאומי
אמנויות עכשוויות, או CICA.</i>

758
00:58:34,340 --> 00:58:39,276
<i>זה היה קטן
מוסד ללא מטרות רווח.</i>

759
00:58:48,519 --> 00:58:51,721
<i>וזה היה
תערוכה מרעישה.</i>

760
00:58:51,723 --> 00:58:54,757
<i>קוסמה לא היה
לארצות הברית</i>

761
00:58:54,759 --> 00:58:58,494
<i>מאז שעזבה ב-1973.</i>

762
00:58:58,496 --> 00:59:00,329
<i>ניסינו
רטרוספקטיבה מלאה</i>

763
00:59:00,331 --> 00:59:05,233
<i>חוזר אליה מוקדם
צבעי מים משנות ה-50.</i>

764
00:59:08,803 --> 00:59:11,638
<i>הערכה מחדש של עבודתו של Kusama</i>

765
00:59:11,640 --> 00:59:16,676
<i> התחיל לקרות
בניו יורק וביפן.</i>

766
00:59:17,878 --> 00:59:23,349
למרבה המזל, שר החוץ

767
00:59:23,351 --> 00:59:27,453
ביקש ממני להיות נציב
לביאנלה בוונציה.

768
00:59:27,455 --> 00:59:29,721
חשבתי שכן
הזדמנות מצוינת.

769
00:59:30,222 --> 00:59:33,524
<i>עם זאת, מאז שקוסמה חי
בבית חולים פסיכיאטרי,</i>

770
00:59:33,526 --> 00:59:36,660
<i>פקיד הממשלה
התביישו לשלוח אותה</i>

771
00:59:36,662 --> 00:59:39,162
<i>כנציג
של המדינה.</i>

772
00:59:39,164 --> 00:59:44,033
<i>"איך היא יכולה לייצג את יפן?"
אז שמרתי את החלק הזה בסוד.</i>

773
00:59:56,413 --> 00:59:57,346
<i>ההצעה עברה,</i>

774
00:59:57,348 --> 01:00:01,450
<i>והבאתי אותה
לביאנלה בוונציה.</i>

775
01:00:04,320 --> 01:00:05,753
<i>לפני הצגת היחיד של קוסמה,</i>

776
01:00:05,755 --> 01:00:08,522
<i>יפן תמיד הראתה שניים
או שלושה אמנים</i>

777
01:00:08,524 --> 01:00:11,191
<i>במקביל.</i>

778
01:00:11,292 --> 01:00:14,394
<i>אבל עבור קוסמה, ידעתי את זה
היא הייתה צריכה הצגת יחיד,</i>

779
01:00:14,396 --> 01:00:17,363
<i>בגלל החזקה שלה
אישיות וכישרון.</i>

780
01:00:17,365 --> 01:00:21,533
<i>שכנעתי את המארגנים
לעשות את מופע היחיד הראשון</i>

781
01:00:21,535 --> 01:00:25,136
<i>בביתן היפני.</i>

782
01:00:30,142 --> 01:00:33,144
<i>עם זאת, פסיכיאטר
הגיע איתה</i>

783
01:00:33,146 --> 01:00:38,649
<i>ונשאר בחדר
לידה.</i>

784
01:00:38,651 --> 01:00:42,552
<i>עכשיו, היא הרבה יותר יציבה,</i>

785
01:00:42,554 --> 01:00:44,554
<i>אבל באותה תקופה היא הייתה...</i>

786
01:00:44,556 --> 01:00:51,527
<i>חושש שיש
התמוטטות עצבים.</i>

787
01:00:55,398 --> 01:00:59,734
הלכתי לביאנלה של ונציה.

788
01:00:59,736 --> 01:01:03,871
בהתחלה, חשבתי,
"טוב, בחיי, תראה את זה!

789
01:01:03,873 --> 01:01:07,107
זה יאיוי!"
והנה היא הייתה.

790
01:01:10,044 --> 01:01:12,445
<i>כל כך שמחתי לראות אותה.</i>

791
01:01:16,183 --> 01:01:18,217
<i>כדי שתהיה לה את התערוכה</i>

792
01:01:18,219 --> 01:01:20,852
<i>לביאנלה בוונציה 1993
ביתן</i>

793
01:01:20,854 --> 01:01:25,189
<i>היה מהפך עצום ועצום</i>

794
01:01:25,191 --> 01:01:30,360
<i>על האופן שבו קוסאמה התקבל
ומוערך ומוכר</i>

795
01:01:30,362 --> 01:01:32,829
<i>בתוך עולם האמנות היפני.</i>

796
01:01:32,831 --> 01:01:36,098
<i>אז היא הלכה
מהריסת המסיבה</i>

797
01:01:36,100 --> 01:01:38,100
<i>והכנסת עבודה משלה</i>

798
01:01:38,102 --> 01:01:40,368
ללא הזמנה או רשות

799
01:01:40,370 --> 01:01:42,603
<i>להיות הראשון
אישה יפנית</i>

800
01:01:42,605 --> 01:01:47,207
<i>לייצג את יפן
בביאנלה 93'.</i>

801
01:01:50,211 --> 01:01:53,980
<i>כתוצאה מכך, לין זלבנקסי</i>

802
01:01:53,982 --> 01:01:58,384
<i>החליט לעשות רטרוספקטיבה.</i>

803
01:01:58,885 --> 01:02:00,986
הו, אני כל כך שמח לראות אותך כאן.

804
01:02:00,988 --> 01:02:02,921
<i>התערוכה שארגנו</i>

805
01:02:02,923 --> 01:02:04,722
<i>על ידי לוס אנג'לס
מוזיאון המחוז לאמנות</i>

806
01:02:04,724 --> 01:02:10,494
<i>נקרא</i> אהבה לנצח,
יאוי קוסמה, 1958-1968.

807
01:02:20,037 --> 01:02:22,338
<i>לפעמים
אתה יכול להרגיש משהו,</i>

808
01:02:22,340 --> 01:02:24,139
<i>כמעט כמו גל גדות
מתחת לרגליך</i>

809
01:02:24,141 --> 01:02:25,406
<i>כשאתה
עובד על משהו,</i>

810
01:02:25,408 --> 01:02:29,444
<i>ואתה יודע שהאמן הזה
הולך להיות גדול.</i>

811
01:02:33,782 --> 01:02:39,052
<i>היא יצרה את זה מדהים
מצב לעצמה.</i>

812
01:02:39,386 --> 01:02:42,888
<i>הסטודיו הוא שני בלוקים
מבית החולים,</i>

813
01:02:42,890 --> 01:02:46,458
<i>אז היא פשוט הולכת לסטודיו
כל יום לעשות את עבודתה,</i>

814
01:02:46,460 --> 01:02:50,295
<i>ואז היא חוזרת
לבית החולים בלילה.</i>

815
01:02:52,197 --> 01:02:55,032
<i>ברור, הזנים
ולחצי החיים,</i>

816
01:02:55,034 --> 01:02:57,768
<i>הזיכרונות,
אילצו אותה לסגת.</i>

817
01:02:57,770 --> 01:02:58,735
<i>אבל מה שהיא תמיד עשתה,</i>

818
01:02:58,737 --> 01:03:02,405
<i>היא תמיד הצליחה
התהליך הזה טוב להפליא.</i>

819
01:03:02,407 --> 01:03:06,876
<i>ואני חושב שיש סוג של א
ניהול טירוף על Kusama,</i>

820
01:03:06,878 --> 01:03:08,377
<i>שכל כך שפוי.</i>

821
01:03:08,379 --> 01:03:13,382
<i>היא השתמשה בטראומה שלה
למטרות פרודוקטיביות ביותר.</i>

822
01:03:18,454 --> 01:03:21,155
<i>אחרי שהיא חזרה ליפן,</i>

823
01:03:21,157 --> 01:03:27,161
היא התקשרה אלי פעם אחת
משום מה.

824
01:03:27,163 --> 01:03:34,268
<i>עכשיו היא מתקשרת אליי
כמעט כל יום,</i>

825
01:03:34,270 --> 01:03:40,107
<i>ללא קשר לזמן.</i>

826
01:03:43,778 --> 01:03:48,014
<i>גם כשהציורים שלה התחילו
למכור בכסף רב,</i>

827
01:03:48,016 --> 01:03:50,616
<i>והיא הצליחה יותר,</i>

828
01:03:51,651 --> 01:03:55,153
<i>היא עדיין הייתה בודדה.</i>

829
01:04:20,646 --> 01:04:23,981
<i>היא נלחמה
ונלחמים,</i>

830
01:04:23,983 --> 01:04:27,050
<i>ואז היא התחילה לקבל
יותר הכרה.</i>

831
01:04:27,052 --> 01:04:28,985
<i>אז היא התחילה לראות את האור.</i>

832
01:04:28,987 --> 01:04:34,357
<i>העבודה שלה עדיין חזקה,
אבל העולם שלה בהיר יותר.</i>

833
01:04:43,667 --> 01:04:47,770
<i>היא לא איבדה את הכונן שלה...</i>

834
01:04:47,772 --> 01:04:50,606
<i>עכשיו כשהיא כזו
אמן מוכשר,</i>

835
01:04:50,608 --> 01:04:54,142
<i>אלא עולם הפנטזיה החדש שלה</i>

836
01:04:54,144 --> 01:05:00,248
<i>מתבטא על מאוד
בקנה מידה גדול.</i>

837
01:05:03,218 --> 01:05:05,352
<i>גברת קוסמה לא עושה זאת
כל טיוטות.</i>

838
01:05:05,354 --> 01:05:06,853
<i>היא באה עם משהו
באופן מיידי</i>

839
01:05:06,855 --> 01:05:12,191
<i>ואז עושה עבודה מושלמת
ברגע.</i>

840
01:05:19,098 --> 01:05:21,766
היא חגגה
בכל העולם,

841
01:05:21,768 --> 01:05:23,234
אז יש לה אספנים
בכל העולם,

842
01:05:23,236 --> 01:05:27,238
<i>ויש לה תערוכות במוזיאון
בכל העולם.</i>

843
01:05:29,307 --> 01:05:30,440
<i>עבודתה חוצה גבולות.</i>

844
01:05:30,442 --> 01:05:35,211
<i>זה באמת מושך א
קבוצה רחבה מאוד של אנשים.</i>

845
01:05:37,647 --> 01:05:42,384
<i>מדיה חברתית היא, ללא ספק,
תופעה מאוד ספציפית</i>

846
01:05:42,386 --> 01:05:43,585
<i>כחלק מהצלחתה.</i>

847
01:05:43,587 --> 01:05:47,055
<i>היו לה חמישה מיליון
מבקרים במוזיאון מאז 2013.</i>

848
01:05:47,057 --> 01:05:48,956
<i>ואין אמן אחד
בעולם</i>

849
01:05:48,958 --> 01:05:50,757
<i>למי יש אותו דבר
סוג של קהל.</i>

850
01:05:50,759 --> 01:05:55,161
<i>היא רשמית הכי
אמן חי מצליח.</i>

851
01:05:58,765 --> 01:06:01,199
<i>היא שנאה את מטסומוטו,</i>

852
01:06:01,201 --> 01:06:04,035
<i>בגלל שהם דחו אותה,
הם לעגו לה,</i>

853
01:06:04,037 --> 01:06:05,269
<i>והם הביכו אותה.</i>

854
01:06:05,271 --> 01:06:09,740
<i>לכן, היא לא חזרה
ל Matsumoto לעתים קרובות מאוד.</i>

855
01:06:14,345 --> 01:06:18,214
<i>עד שנות ה-90,
פעילותה האמנותית</i>

856
01:06:18,216 --> 01:06:22,952
<i>עדיין לא זכו להערכה מלאה
ביפן,</i>

857
01:06:22,954 --> 01:06:25,654
<i>במיוחד בעיירה קטנה
כמו Matsumoto.</i>

858
01:06:25,656 --> 01:06:27,555
<i>זה לא השתנה</i>

859
01:06:27,557 --> 01:06:34,028
<i>עד מוזיאון העיר Matsumoto
אומנות נבנתה.</i>

860
01:06:36,331 --> 01:06:38,865
<i>מאז שהייתי חבר
של מועצת העיר,</i>

861
01:06:38,867 --> 01:06:43,202
<i>ממש דחפתי לעבודתה
להיכלל במוזיאון,</i>

862
01:06:43,204 --> 01:06:48,507
<i>כדי שניתן יהיה לזהות אותה.</i>

863
01:07:12,498 --> 01:07:17,034
<i>מוזיאון העיר מטסומוטו
אומנות היא כעת מקום</i>

864
01:07:17,036 --> 01:07:22,305
<i>תמיד אפשר לראות
הרבה מהאמנות של קוסמה.</i>

865
01:07:22,307 --> 01:07:26,776
<i>זה משמח אותה</i>

866
01:07:26,778 --> 01:07:30,479
<i>כמו גם האזרחים
של Matsumoto.</i>

867
01:07:30,481 --> 01:07:31,680
<i>יש הרבה ילדים...</i>

868
01:07:31,682 --> 01:07:37,318
<i>שבאים למוזיאון
רק כדי לראות את האמנות של קוסמה.</i>

869
01:07:37,320 --> 01:07:39,653
ילדי מטסומוטו
מי יכול להתחיל

870
01:07:39,655 --> 01:07:43,423
החינוך לאמנות שלהם עם קוסמה
מבורכים מאוד.

871
01:07:47,561 --> 01:07:51,864
<i>הייתה לה הופעה גדולה במאטסומוטו.</i>

872
01:07:51,965 --> 01:07:55,867
<i>בקבלת הפנים, קוסמה אמר,</i>

873
01:07:55,869 --> 01:08:02,373
<i>"סוף סוף הצלחתי
להביא הביתה את הכתר."</i>

874
01:08:02,375 --> 01:08:08,779
<i>כאשר אנשים בקהל
שמעו את זה,</i>

875
01:08:08,781 --> 01:08:12,215
הם כמעט בכו.

876
01:08:12,217 --> 01:08:16,152
הם היו כל כך מאושרים שקוסמה
סוף סוף הצליח לחזור הביתה

877
01:08:16,154 --> 01:08:18,053
לקבלת פנים של גיבור.

878
01:08:26,729 --> 01:08:32,500
עכשיו כשהחיים שלי הם
בשלב האחרון,

879
01:08:32,502 --> 01:08:37,538
<i>אני משקיע את כל האנרגיה שלי
לתוך האמנות שלי.</i>

880
01:09:12,407 --> 01:09:15,308
<i>אני מקווה שכוחה של האמנות</i>

881
01:09:15,310 --> 01:09:19,145
יכול לעשות את העולם
שלווה יותר.

882
01:09:27,587 --> 01:09:29,955
<i>בין גלים של אנשים,</i>

883
01:09:29,957 --> 01:09:35,360
<i>הצלחתי לשרוד
החיים הארוכים האלה.</i>

884
01:09:37,363 --> 01:09:40,264
<i>כמה פעמים חשבתי...</i>

885
01:09:40,266 --> 01:09:44,534
<i>על הנחת סכין
לצווארי, מחפש מוות?</i>

886
01:09:46,036 --> 01:09:51,540
<i>אספתי את המחשבות שלי
וקם שוב.</i>

887
01:09:54,577 --> 01:10:01,082
<i>אני מאחלת שהחיים יהיו בהירים
שמש.</i>

888
01:10:05,253 --> 01:10:10,757
<i>אני רוצה לחיות לנצח.</i>

889
01:12:41,929 --> 01:12:44,029
כמה זמן
כולכם חיכיתם?

890
01:12:44,031 --> 01:12:45,063
- שעות ספורות.
- זה אפילו לא

891
01:12:45,065 --> 01:12:48,299
סוף השורה.
הסוף מעבר לפינה.


