1
00:00:50,496 --> 00:00:54,037
[וים ונדרס] אם במאה שלנו
עדיין יש דברים קדושים,
2
00:00:55,311 --> 00:00:59,309
אם היה משהו כמו
אוצר קדוש של הקולנוע,
3
00:01:00,321 --> 00:01:01,911
אז בשבילי זה יהיה חייב להיות
4
00:01:02,031 --> 00:01:06,189
עבודתם של היפנים
הבמאי יאסוג'ירו אוזו.
5
00:01:06,418 --> 00:01:08,000
סיפור טוקיו
6
00:01:08,085 --> 00:01:10,277
הוא עשה 54 סרטים.
7
00:01:11,056 --> 00:01:13,210
סרטים אילמים בשנות העשרים,
8
00:01:13,330 --> 00:01:15,896
סרטים בשחור-לבן
בשנות השלושים והארבעים,
9
00:01:16,016 --> 00:01:21,773
ולבסוף, סרטי צבע עד
מותו ב-12 בדצמבר 1963,
10
00:01:22,223 --> 00:01:24,416
ביום הולדתו ה-60.
11
00:01:26,515 --> 00:01:29,065
עם חסכון קיצוני של אמצעים
12
00:01:29,185 --> 00:01:32,330
ומצטמצם ל
אלא העיקר,
13
00:01:32,450 --> 00:01:36,700
הסרטים של אוזו שוב ושוב
לספר את אותו סיפור פשוט,
14
00:01:36,820 --> 00:01:41,203
תמיד מאותם אנשים
ואותה עיר: טוקיו.
15
00:01:42,488 --> 00:01:45,357
הכרוניקה הזו,
משתרע על פני כמעט 40 שנה,
16
00:01:45,477 --> 00:01:49,366
מתאר את השינוי
של החיים ביפן.
17
00:01:49,486 --> 00:01:54,366
הסרטים של אוזו עוסקים באיטיות
הידרדרות המשפחה היפנית,
18
00:01:54,486 --> 00:01:58,882
ובכך עם ההידרדרות
של זהות לאומית.
19
00:01:59,002 --> 00:02:01,591
אבל הם לא עושים זאת
על ידי הצבעה בפחד
20
00:02:01,711 --> 00:02:05,039
במה חדש, מערבי או אמריקאי,
21
00:02:05,159 --> 00:02:09,144
אבל על ידי קינה עם
תחושת נוסטלגיה לא מפנקת
22
00:02:09,264 --> 00:02:12,565
ההפסד המתרחש
בו זמנית.
23
00:02:13,224 --> 00:02:16,529
יפנים ביסודיות ככל שהם,
24
00:02:16,649 --> 00:02:20,316
הסרטים האלה הם,
בו זמנית, אוניברסלי.
25
00:02:21,314 --> 00:02:24,371
בהם הצלחתי
להכיר בכל המשפחות
26
00:02:24,491 --> 00:02:26,784
בכל מדינות העולם,
27
00:02:26,904 --> 00:02:30,398
כמו גם ההורים שלי,
אחי, ואני.
28
00:02:31,388 --> 00:02:34,953
בשבילי, מעולם לא לפני,
ולעולם לא עוד מאז,
29
00:02:35,073 --> 00:02:39,363
האם הקולנוע היה כל כך קרוב
למהותו ותכליתו:
30
00:02:40,077 --> 00:02:43,149
כדי להציג תמונה
של האדם במאה שלנו,
31
00:02:43,269 --> 00:02:46,692
תמונה שמישה, נכונה ותקפה
32
00:02:46,812 --> 00:02:49,983
בו אתה לא רק
לזהות את עצמו,
33
00:02:50,103 --> 00:02:53,598
אבל שממנו, מעל הכל,
הוא עשוי ללמוד על עצמו.
34
00:03:44,161 --> 00:03:48,051
[משרוקית הרכבת נשמעת]
35
00:03:53,926 --> 00:03:57,459
- בוקר טוב.
הו, בוקר טוב.
36
00:03:57,579 --> 00:04:01,015
- עוזבים היום?
כן, היום אחר הצהריים.
37
00:04:02,352 --> 00:04:06,190
זו ההזדמנות שלנו לראות
כל הילדים שלנו ביחד.
38
00:04:06,986 --> 00:04:11,523
הם בטח מסתכלים קדימה
להגעתך לטוקיו.
39
00:04:12,661 --> 00:04:15,607
שימו עין על הבית שלנו
בזמן שאנחנו איננו, נכון?
40
00:04:15,727 --> 00:04:17,882
אל תדאג.
41
00:04:18,002 --> 00:04:21,999
אני מקנא בילדים שלך
כולם יצאו כל כך טוב.
42
00:04:22,119 --> 00:04:23,911
יש לך מזל!
43
00:04:24,031 --> 00:04:26,645
אני מניח שכן.
44
00:04:26,765 --> 00:04:29,232
מזג האוויר ממש נפלא.
45
00:04:29,352 --> 00:04:31,690
זו ברכה.
46
00:04:32,028 --> 00:04:34,440
נסיעה בטוחה ותהנה.
47
00:04:34,993 --> 00:04:36,732
תודה לך.
48
00:04:42,382 --> 00:04:44,594
אני לא מוצא את הכרית המתנפחת.
49
00:04:44,714 --> 00:04:47,121
זה חייב להיות כאן. תסתכל שוב.
50
00:04:50,118 --> 00:04:52,162
רגע, הנה זה.
51
00:04:52,282 --> 00:04:54,993
- למצוא את זה?
- כן, הבנתי.
52
00:05:10,936 --> 00:05:15,085
[Wenders] בכל מקרה, העבודה של אוזו
אינו זקוק לשבחי,
53
00:05:15,205 --> 00:05:17,579
ואוצר קדוש כזה
של הקולנוע
54
00:05:17,699 --> 00:05:21,170
יכול להתגורר רק בממלכה
של הדמיון.
55
00:05:22,269 --> 00:05:26,629
וכך, הטיול שלי לטוקיו
בשום אופן לא היה עלייה לרגל.
56
00:05:27,751 --> 00:05:32,904
הייתי סקרן אם אני עדיין יכול
לעקוב אחר משהו מהזמן הזה,
57
00:05:33,024 --> 00:05:36,030
אם עדיין היה משהו
משמאל לעבודה זו.
58
00:05:36,827 --> 00:05:40,082
תמונות, אולי, או אפילו אנשים.
59
00:05:40,931 --> 00:05:43,398
או אם כל כך הרבה
השתנו בטוקיו
60
00:05:43,518 --> 00:05:45,701
ב-20 השנים מאז מותו של אוזו,
61
00:05:45,821 --> 00:05:48,280
ששום דבר לא יישאר למצוא.
62
00:06:01,524 --> 00:06:04,126
[ונדרס] אין לי
הזכירה הקלה ביותר.
63
00:06:04,246 --> 00:06:06,408
אני פשוט לא זוכר יותר.
64
00:06:07,205 --> 00:06:09,620
אני יודע שהייתי בטוקיו.
65
00:06:09,740 --> 00:06:12,457
אני יודע שזה היה באביב 83'.
66
00:06:12,577 --> 00:06:13,688
אני יודע.
67
00:06:14,811 --> 00:06:17,764
הייתה איתי מצלמה,
וצילמתי צילומים.
68
00:06:17,884 --> 00:06:21,682
תמונות אלו קיימות כעת,
והם הפכו לזיכרון שלי.
69
00:06:22,665 --> 00:06:24,788
אבל אני לא יכול שלא לחשוב
70
00:06:24,908 --> 00:06:27,352
אם הייתי שם בלי המצלמה,
71
00:06:27,472 --> 00:06:29,997
עכשיו אוכל לזכור טוב יותר.
72
00:06:38,159 --> 00:06:40,011
[Wenders] בטיסה מעל,
הם הראו סרט.
73
00:06:40,131 --> 00:06:42,098
וכמו תמיד,
ניסיתי לא לצפות בו,
74
00:06:42,218 --> 00:06:45,148
וכמו תמיד,
מצאתי את עצמי צופה בזה.
75
00:06:46,114 --> 00:06:49,359
ללא הצליל, התמונות
על המסך הקטן מלפנים
76
00:06:49,479 --> 00:06:52,162
נראה רק
הרבה יותר ריק בעיני.
77
00:06:52,282 --> 00:06:56,132
צורה חלולה, מעמידה פנים
וחיקוי רגש.
78
00:06:59,409 --> 00:07:02,112
זה הרגיש טוב פשוט
להסתכל מהחלון.
79
00:07:02,760 --> 00:07:06,674
"אם רק היה אפשר לצלם
ככה", חשבתי לעצמי,
80
00:07:06,794 --> 00:07:09,286
"כמו כשאתה פותח
העיניים שלך לפעמים.
81
00:07:09,821 --> 00:07:14,062
רק להסתכל, בלי לרצות
כדי להוכיח משהו."
82
00:09:17,602 --> 00:09:19,815
[אנשים מדברים ביפנית]
83
00:09:50,727 --> 00:09:53,037
[ונדרס] טוקיו הייתה כמו חלום.
84
00:09:54,293 --> 00:09:57,033
והיום, תמונות משלי
מופיעים לי
85
00:09:57,153 --> 00:09:58,642
כאילו המציאו אותם,
86
00:09:58,762 --> 00:10:02,625
כמו כאשר, לאחר זמן רב,
אתה מוצא פתק נייר
87
00:10:02,745 --> 00:10:07,259
עליו שרבטת פעם
חלום עם אור השחר הראשון.
88
00:10:07,379 --> 00:10:08,655
קראת את זה בפליאה,
89
00:10:08,775 --> 00:10:10,533
ואינך מזהה דבר,
90
00:10:10,653 --> 00:10:13,067
כאילו זה היה חלום של מישהו אחר.
91
00:10:13,888 --> 00:10:16,824
ולכן, עכשיו קשה לי להאמין
92
00:10:16,944 --> 00:10:19,752
שממש מעדתי
על בית הקברות הזה,
93
00:10:19,872 --> 00:10:23,655
היכן, מתחת לפריחה
עצי דובדבן,
94
00:10:23,775 --> 00:10:28,069
קבוצות גברים בפיקניק
ישב ושתה וצחק,
95
00:10:28,189 --> 00:10:31,264
מצלמות לחצו בכל מקום,
96
00:10:31,384 --> 00:10:35,440
והשתוללות של העורבים
המשיך לצלצל באוזני
97
00:10:35,560 --> 00:10:37,685
לעת עתה.
98
00:10:37,805 --> 00:10:40,648
[עורבים משתוללים]
99
00:11:27,125 --> 00:11:30,843
[ונדרס] זה היה רק כשראה
ילד קטן ברכבת התחתית,
100
00:11:30,963 --> 00:11:34,854
ילד שפשוט לא רצה
לעשות צעד נוסף,
101
00:11:34,974 --> 00:11:37,506
שהבנתי למה התמונות שלי של טוקיו
102
00:11:37,626 --> 00:11:40,239
נראים לי כמו אלה של סהרורי.
103
00:11:41,263 --> 00:11:43,714
אין עיר אחרת, יחד עם תושביה,
104
00:11:43,834 --> 00:11:47,494
אי פעם הרגשתי כל כך מוכר
וכל כך אינטימי אלי
105
00:11:47,614 --> 00:11:50,214
הרבה לפני שאי פעם הצלחתי
ללכת לשם,
106
00:11:50,334 --> 00:11:52,819
בעיקר לסרטים של אוזו.
107
00:11:52,939 --> 00:11:55,825
רציתי לגלות מחדש
היכרות זו,
108
00:11:55,945 --> 00:12:01,049
והאינטימיות הזו היא שהתמונות שלי
מטוקיו ניסו למצוא.
109
00:12:02,147 --> 00:12:04,249
בילד הקטן הזה ברכבת התחתית,
110
00:12:04,369 --> 00:12:08,843
זיהיתי אחד מהרבים
ילדים מרדניים מסרטיו של אוזו.
111
00:12:08,963 --> 00:12:11,661
או אולי רק רציתי לזהות.
112
00:12:11,781 --> 00:12:15,955
אולי חיפשתי משהו
שלא היה קיים יותר.
113
00:13:47,031 --> 00:13:50,186
[מכונות משחק מזמזמות]
114
00:14:29,720 --> 00:14:31,805
[זמזום]
115
00:14:44,949 --> 00:14:47,261
[צפצוף]
116
00:14:53,774 --> 00:14:56,217
[כדורי מתכת נופלים]
117
00:15:05,009 --> 00:15:06,842
[צפצוף]
118
00:15:10,922 --> 00:15:13,382
[צפצוף וזמזום]
119
00:15:54,631 --> 00:15:56,392
[Wenders] מאוחר בלילה ההוא,
120
00:15:56,968 --> 00:15:59,997
ואחר כך מאוחר
כל הלילות הבאים,
121
00:16:00,117 --> 00:16:03,732
איבדתי את עצמי באחד
מבין הטרקלינים הרבים של פאצ'ינקו,
122
00:16:04,148 --> 00:16:08,747
ברעש מחריש אוזניים איפה
אתה יושב מול המכונה שלך -
123
00:16:08,867 --> 00:16:10,870
שחקן אחד מני רבים,
124
00:16:10,990 --> 00:16:14,121
בכל זאת מסיבה זו,
על אחת כמה וכמה לבד -
125
00:16:14,241 --> 00:16:16,353
וצפו באינספור כדורי המתכת
126
00:16:16,473 --> 00:16:19,541
לרקוד בין הציפורניים
בדרך החוצה,
127
00:16:19,661 --> 00:16:22,438
או מדי פעם
למשחק מנצח.
128
00:16:24,100 --> 00:16:26,607
המשחק הזה משרה סוג של היפנוזה,
129
00:16:26,945 --> 00:16:29,351
תחושה מוזרה של אושר.
130
00:16:30,247 --> 00:16:32,877
הניצחון אינו חשוב.
131
00:16:32,997 --> 00:16:35,557
אבל הזמן עובר.
132
00:16:35,677 --> 00:16:38,074
אתה מאבד קשר עם עצמך
לזמן מה
133
00:16:38,194 --> 00:16:39,951
ולמזג עם המחשב,
134
00:16:40,071 --> 00:16:44,349
ואולי אתה שוכח
מה שתמיד רצית לשכוח.
135
00:16:45,518 --> 00:16:48,998
המשחק הזה הופיע לראשונה
לאחר המלחמה האבודה
136
00:16:49,118 --> 00:16:52,612
כאשר העם היפני
הייתה טראומה לאומית לשכוח.
137
00:16:53,933 --> 00:16:56,282
רק המיומנים או בעלי המזל,
138
00:16:56,402 --> 00:16:59,161
וכמובן השחקנים המקצועיים,
139
00:16:59,281 --> 00:17:02,355
יכול להגדיל במידה ניכרת
מספר הכדורים
140
00:17:02,475 --> 00:17:05,638
ותחליף אותם לאחר מכן
עבור סיגריות, מזון,
141
00:17:05,758 --> 00:17:09,550
גאדג'טים אלקטרוניים,
או עבור תלושי אשראי
142
00:17:09,670 --> 00:17:13,760
אשר, למרות שלא חוקי,
ניתן להמיר במזומן
143
00:17:13,880 --> 00:17:15,916
באחת הסמטאות השכנות.
144
00:17:38,640 --> 00:17:40,524
[טלוויזיה מתנגנת]
145
00:17:45,494 --> 00:17:48,150
[ונדרס] לקחתי מונית
חזרה למלון.
146
00:17:48,270 --> 00:17:50,148
[טלוויזיה מתנגנת במונית]
147
00:18:34,093 --> 00:18:36,347
[שר ביפנית]
148
00:19:00,773 --> 00:19:03,876
[מחיאות כפיים בטלוויזיה]
149
00:19:03,996 --> 00:19:06,259
[משחק מסחרי, ביפנית]
150
00:19:11,984 --> 00:19:14,342
[קרייני ספורט דוברי יפנית]
151
00:19:37,683 --> 00:19:39,430
[Wenders] ככל שהמציאות של טוקיו יותר
152
00:19:39,550 --> 00:19:43,134
הדהים אותי כמו מבול
של לא אישי, לא אדיב,
153
00:19:43,254 --> 00:19:47,162
דימויים מאיימים, כן, אפילו לא אנושיים,
154
00:19:47,282 --> 00:19:50,590
הגדול והחזק יותר
זה הפך במוחי
155
00:19:50,710 --> 00:19:53,036
התמונות של האוהבים,
עולם מסודר
156
00:19:53,156 --> 00:19:58,251
העיר המיתולוגית טוקיו שהכרתי
מהסרטים של יאסוג'ירו אוזו.
157
00:20:00,433 --> 00:20:03,877
אולי זה היה מה
לא היה קיים יותר:
158
00:20:05,072 --> 00:20:10,512
נוף שעדיין יכול להשיג סדר
בעולם לא בסדר.
159
00:20:11,071 --> 00:20:14,270
תצוגה שעדיין יכולה להופיע
העולם שקוף.
160
00:20:14,390 --> 00:20:20,522
[מדבר יפנית]
161
00:20:20,642 --> 00:20:24,414
[Wenders] אולי נוף כזה
כבר לא אפשרי היום,
162
00:20:24,534 --> 00:20:27,494
אפילו לא עבור אוזו, האם הוא עדיין חי.
163
00:20:28,850 --> 00:20:31,949
אולי בטירוף
אינפלציה גוברת של תמונות
164
00:20:32,069 --> 00:20:34,365
כבר הרס יותר מדי.
165
00:20:35,636 --> 00:20:39,057
אולי תמונות ביחד עם העולם
166
00:20:39,177 --> 00:20:42,060
כבר אבודים לנצח.
167
00:20:42,180 --> 00:20:44,460
[סרט אמריקאי מדובב ביפנית]
168
00:21:17,134 --> 00:21:18,496
[ונדרס] כשג'ון וויין עזב,
169
00:21:18,616 --> 00:21:21,480
זה לא היה הכוכבים והפס
שהופיע,
170
00:21:21,600 --> 00:21:24,741
אלא הכדור האדום
של דגל יפן.
171
00:21:25,857 --> 00:21:29,796
ובעודי נרדמתי,
עלתה לי המחשבה הכי מטורפת:
172
00:21:30,786 --> 00:21:33,569
"איפה אני עכשיו
הוא מרכז העולם.
173
00:21:33,689 --> 00:21:36,239
"כל מכשיר טלוויזיה מחורבן,
לא משנה איפה,
174
00:21:36,359 --> 00:21:37,738
"הוא מרכז העולם.
175
00:21:37,858 --> 00:21:40,242
"המרכז הפך
רעיון מגוחך,
176
00:21:40,362 --> 00:21:41,691
"וגם העולם:
177
00:21:41,811 --> 00:21:44,456
"תמונה של העולם,
רעיון מגוחך.
178
00:21:44,576 --> 00:21:47,093
"כמה שיותר מכשירי טלוויזיה
יש על הגלובוס.
179
00:21:47,213 --> 00:21:52,847
"והנה אני בארץ
בונה את כולם לכל העולם
180
00:21:52,967 --> 00:21:57,400
כדי שכל העולם
יכול לצפות בתמונות האמריקאיות."
181
00:22:01,213 --> 00:22:03,342
באחד מהימים הבאים,
182
00:22:03,462 --> 00:22:05,980
ביקרתי את השחקן Chishū Ryū.
183
00:22:07,269 --> 00:22:09,558
הוא שיחק כמעט
כל הסרטים של אוזו
184
00:22:09,678 --> 00:22:12,134
מאז ימי השתיקה,
185
00:22:12,254 --> 00:22:15,778
לעתים קרובות בתפקידים של גברים
מבוגר ממנו בהרבה.
186
00:22:17,401 --> 00:22:21,320
ברבים מסרטיו של אוזו,
הוא היה האב,
187
00:22:22,179 --> 00:22:24,582
למרות שהוא עצמו בקושי היה מבוגר
188
00:22:24,702 --> 00:22:28,325
מאשר השחקנים והשחקניות
ששיחק את בניו ובנותיו.
189
00:22:29,312 --> 00:22:33,510
פעם ראיתי אותו בשני סרטים שונים
של אוזו ביום אחד ואותו יום.
190
00:22:34,168 --> 00:22:36,797
בסרט הראשון
מראשית שנות השלושים,
191
00:22:36,917 --> 00:22:40,756
הוא תיאר את חייו של גבר
מנעור ועד זקנה.
192
00:22:40,876 --> 00:22:43,839
ובסרט השני
מסוף שנות החמישים,
193
00:22:43,959 --> 00:22:48,179
הוא עצמו באמת היה זקן באותה מידה
בתור התפקיד שמילא אז.
194
00:22:49,011 --> 00:22:52,946
הדמויות בסיפורים
בשני הסרטים היו כמעט זהים.
195
00:22:53,888 --> 00:22:57,334
אף פעם לא הרגשתי
כבוד כזה לשחקן
196
00:22:57,454 --> 00:23:00,201
כמו ביום זה עבור Chishū Ryū.
197
00:23:01,060 --> 00:23:03,246
ניסיתי להסביר לו את זה,
198
00:23:04,013 --> 00:23:06,614
אבל המחמאה שלי
רק הביך אותו.
199
00:23:07,420 --> 00:23:09,569
הוא עקף את זה בצניעות.
200
00:23:38,744 --> 00:23:42,003
[ונדרס] באותו זמן, הוא אמר,
גילו האמיתי היה 30,
201
00:23:42,123 --> 00:23:46,584
והתפקיד ששאלתי אותו עליו
היה זה של בן 60.
202
00:23:46,704 --> 00:23:51,172
העיקר לא היה להתנהג בזקנה,
אלא רק כדי להיראות זקן.
203
00:23:51,292 --> 00:23:55,309
הוא לא עסק בעצמו
כל דבר אחר מלבד להיראות זקן.
204
00:23:56,242 --> 00:23:59,561
אוזו תמיד אמר לו
איך לעשות משהו,
205
00:23:59,681 --> 00:24:04,480
ואז הוא ביצע את פקודותיו
מבלי להקדיש לכך מחשבה שנייה.
206
00:24:04,600 --> 00:24:08,619
בכל מקרה, פועל תחת אוזו
היה הרבה פחות עניין
207
00:24:08,739 --> 00:24:12,288
של הבאת תגליות
וחוויות לתפקיד
208
00:24:12,408 --> 00:24:16,190
באופן מדויק של ביצוע
ההוראות של אוזו.
209
00:24:29,951 --> 00:24:33,086
[ונדרס] שאלתי אותו אם אוזו
עשו חזרות רבות.
210
00:24:58,891 --> 00:25:01,781
[Wenders] זה היה תלוי
כמה קשה הייתה הסצינה.
211
00:25:02,409 --> 00:25:05,560
הרבה פעמים פעמיים או שלוש
החזרות הספיקו,
212
00:25:05,680 --> 00:25:07,448
ואז הסצינה צולמה.
213
00:25:08,337 --> 00:25:11,981
אבל במקרה שלו,
שהיה עליו להודות,
214
00:25:12,101 --> 00:25:15,707
אוזו רק לעתים רחוקות היה מרוצה
עם טייק ראשון או שני.
215
00:25:16,556 --> 00:25:20,351
איתו, ריו,
הדברים ארכו לא מעט זמן.
216
00:25:21,014 --> 00:25:24,864
הוא נזכר פעם שעשה חזרות
סצנה יותר מ-20 פעמים
217
00:25:24,984 --> 00:25:28,079
ולאחר מכן יורה בו
יותר מ-20 פעמים גם כן.
218
00:25:28,199 --> 00:25:32,055
הוא עצמו לא היה מושג
מה הוא עשה לא בסדר
219
00:25:32,175 --> 00:25:34,666
ופשוט חשב לעצמו,
220
00:25:34,786 --> 00:25:37,893
"אפילו קלף מסכן
יפגע בעין השור
221
00:25:38,013 --> 00:25:40,767
אם הוא רק ימשיך לפוצץ
רחוק מספיק זמן."
222
00:25:41,378 --> 00:25:45,294
אחר כך, אוזו רק
שאל אותו, בכל הידידות,
223
00:25:45,414 --> 00:25:49,618
"ריו, היום זה לא אחד
מהימים הטובים שלך, נכון?
224
00:25:50,327 --> 00:25:52,548
או שאתה מנסה
לבחון את סבלנותי?"
225
00:25:53,745 --> 00:25:56,051
בכל מקרה, עם שחקנים אחרים,
226
00:25:56,171 --> 00:25:58,098
שחקנים טובים ממנו,
227
00:25:58,218 --> 00:26:01,807
אוזו היה מרוצה לעתים קרובות
עם טייק אחד או שניים.
228
00:26:01,927 --> 00:26:05,795
אבל עבודה איתו, ריו,
בטח היה קשה,
229
00:26:05,915 --> 00:26:10,295
ולכן היה עליו להתחשב בעצמו
בשורות הפחות מוכשרים.
230
00:26:24,475 --> 00:26:27,023
[Wenders] עבור Ryū,
היחס לאוזו
231
00:26:27,143 --> 00:26:30,222
תמיד היה זה של תלמיד
למורה שלו,
232
00:26:30,342 --> 00:26:32,429
או של בן לאביו.
233
00:26:33,080 --> 00:26:36,680
למרות שאוזו היה רק שנה
מבוגר ממנו,
234
00:26:36,800 --> 00:26:38,098
היה מרחק עצום
235
00:26:38,218 --> 00:26:41,266
בין שניהם
מבחינת השכל,
236
00:26:41,807 --> 00:26:44,266
ואוזו תמיד היה המורה,
237
00:26:44,386 --> 00:26:49,339
המאסטר שממנו הוא, ריו,
היה צריך רק ללמוד,
238
00:26:49,459 --> 00:26:50,440
מההתחלה ועד הסוף.
239
00:27:14,561 --> 00:27:16,175
[ונדרס] אוזו, המאסטר,
240
00:27:16,295 --> 00:27:19,054
היה ברשותו מדהים
כוח האופי
241
00:27:19,174 --> 00:27:21,912
והשאיר את חותמו
על כל מה שסביבו.
242
00:27:22,545 --> 00:27:26,198
וכך, הכל הפך
הרחבה של Ozu.
243
00:27:26,318 --> 00:27:28,173
בסטודיו, למשל,
244
00:27:28,293 --> 00:27:32,671
הוא לא דאג רק לעצמו
עם הסטים והקישוטים בכלל,
245
00:27:32,791 --> 00:27:35,849
אבל עם כל פרט
וכל דבר קטן.
246
00:27:36,448 --> 00:27:38,235
הוא מיקם כל כרית
247
00:27:38,355 --> 00:27:41,437
ושם כל חפץ בודד
במקומו.
248
00:27:41,557 --> 00:27:43,988
שום דבר לא הושאר למקרה.
249
00:27:44,747 --> 00:27:50,235
הוא אפילו יתיישר
התלבושות של השחקנים רגע לפני טייק.
250
00:27:50,355 --> 00:27:53,950
ואין שום דבר רע
עם זה, סיכם Ryū,
251
00:27:54,070 --> 00:27:56,714
כשמישהו כל כך בטוח
של מה שהוא רוצה.
252
00:28:16,042 --> 00:28:20,642
[ונדרס] ריו אמר שתחת אוזו,
הוא למד לשכוח את עצמו,
253
00:28:20,762 --> 00:28:22,719
להיות דף ריק.
254
00:28:24,113 --> 00:28:26,544
הוא לא חשב על כלום
אלא עבודתו,
255
00:28:26,664 --> 00:28:31,542
וזה אומר, מעל הכל, לעולם לא
יש מושג קבוע לגבי העבודה הזו.
256
00:28:31,662 --> 00:28:33,118
להיפך.
257
00:28:34,282 --> 00:28:38,215
איך להתקרב
ככל האפשר לרעיון אוזו,
258
00:28:38,335 --> 00:28:41,676
איך לנוע בהרמוניה
עם הוראות המאסטר.
259
00:28:43,323 --> 00:28:46,429
מחשבותיו הסתובבו
כל הזמן סביב זה,
260
00:28:46,549 --> 00:28:48,789
וזו הייתה ההכנה שלו.
261
00:29:07,656 --> 00:29:09,154
[Wenders] סרטים או שחקנים אחרים
262
00:29:09,274 --> 00:29:12,811
לא השפיע עליו, הסביר Ryū.
263
00:29:12,931 --> 00:29:17,112
הוא רק ניסה להיות
אבל צבע אחד על הפלטה של אוזו.
264
00:29:18,252 --> 00:29:21,705
היום הכי מזל בחייו
היה כאשר אוזו בחר בו,
265
00:29:21,825 --> 00:29:26,034
הוא מכל האנשים,
מבין כל האחרים.
266
00:29:26,154 --> 00:29:29,838
אחרת חייו בהחלט
היה מקבל תפנית אחרת.
267
00:29:30,751 --> 00:29:34,480
אוזו נתן לו תפקיד
ולימד אותו דברים,
268
00:29:34,600 --> 00:29:36,765
מדי פעם, בלחץ עדין
269
00:29:36,885 --> 00:29:39,863
מה שהוא לעולם לא יעשה
למדו אחרת.
270
00:29:39,983 --> 00:29:44,190
הוא התחיל בתור אף אחד,
ותודה לאוזו,
271
00:29:44,310 --> 00:29:46,725
הוא הפך למישהו
עם השם Ryū.
272
00:29:47,603 --> 00:29:50,030
אוזו הפך אותו למה שהוא.
273
00:29:50,150 --> 00:29:53,185
פשוט לא הייתה דרך אחרת
כדי שיחשוב על זה.
274
00:30:32,115 --> 00:30:34,023
[ונדרס] הנשים
זיהה את Chishū Ryū
275
00:30:34,143 --> 00:30:38,020
כי הוא הופיע לאחרונה
בסדרת טלוויזיה פופולרית.
276
00:30:38,884 --> 00:30:41,813
כיום, אף אחד לא ימשיך
לזהות אותו
277
00:30:41,933 --> 00:30:45,542
מתפקידיו בסרטי אוזו,
מאוחר יותר אמר לי,
278
00:30:45,662 --> 00:30:47,400
כאילו מתנצל.
279
00:30:48,221 --> 00:30:52,110
לקחנו את הרכבת לבית הקברות הסמוך
היכן קבור אוזו:
280
00:30:53,035 --> 00:30:54,726
Kita-Kamakura.
281
00:30:55,273 --> 00:30:58,820
תחנת הרכבת מופיעה
באחד מהסרטים שלו.
282
00:32:21,294 --> 00:32:23,902
[ונדרס] המצבה של אוזו
לא נושא שם,
283
00:32:24,022 --> 00:32:27,490
רק תו סיני ישן, MU,
284
00:32:27,610 --> 00:32:31,650
שפירושו: ריקנות, כלום.
285
00:32:41,464 --> 00:32:44,537
[ונדרס] חשבתי על הסמל הזה
בנסיעה חזרה ברכבת.
286
00:32:44,657 --> 00:32:46,417
כלום.
287
00:32:46,537 --> 00:32:50,130
כילד, ניסיתי לעתים קרובות
לדמיין את האין.
288
00:32:50,250 --> 00:32:52,554
הרעיון של זה
מילא אותי פחד.
289
00:32:52,674 --> 00:32:57,565
"שום דבר פשוט לא יכול להתקיים",
תמיד אמרתי לעצמי.
290
00:32:57,685 --> 00:33:01,315
"רק מה שיש יכול להתקיים,
מה אמיתי.
291
00:33:01,435 --> 00:33:02,797
מציאות."
292
00:33:03,740 --> 00:33:09,511
כמעט שום מושג אחר ריק יותר
וחסר תועלת כאשר מיושם על הקולנוע.
293
00:33:09,631 --> 00:33:12,070
כל אדם יודע בעצמו
294
00:33:12,190 --> 00:33:16,033
למה הכוונה
לפי תפיסת המציאות.
295
00:33:16,153 --> 00:33:19,731
כל אדם רואה את המציאות שלו
במו עיניו.
296
00:33:20,266 --> 00:33:23,968
אדם רואה את האחרים מעל הכל
האנשים שאוהבים.
297
00:33:24,088 --> 00:33:26,912
אדם רואה את האובייקט
מקיף את עצמו,
298
00:33:27,032 --> 00:33:30,607
רואה את הערים והאזורים הכפריים
שבו חיים.
299
00:33:30,727 --> 00:33:33,410
רואים גם את המוות,
תמותה של האדם
300
00:33:33,530 --> 00:33:36,113
והארעיות של חפצים.
301
00:33:36,233 --> 00:33:41,054
אדם רואה וחווה אהבה,
בדידות, אושר,
302
00:33:41,174 --> 00:33:42,908
עצב, פחד.
303
00:33:43,028 --> 00:33:48,908
בקיצור, כל אדם
רואה בעצמו: חיים.
304
00:33:49,028 --> 00:33:52,407
וכל אדם יודע
לעצמו הפער הקיצוני
305
00:33:52,527 --> 00:33:55,705
שקיים לעתים קרובות בין
ניסיון אישי
306
00:33:55,825 --> 00:33:59,983
והתיאור של החוויה הזו
שם למעלה על המסך.
307
00:34:00,103 --> 00:34:02,405
למדנו לשקול
המרחק העצום
308
00:34:02,525 --> 00:34:06,012
מפריד בין קולנוע לחיים
כמו טבעי לחלוטין
309
00:34:06,132 --> 00:34:08,682
שאנחנו מתנשפים ונותנים התחלה
310
00:34:08,802 --> 00:34:12,404
כשנגלה לפתע
משהו אמיתי או אמיתי בסרט,
311
00:34:12,524 --> 00:34:17,281
זה לא יותר מאשר המחווה
של ילד ברקע,
312
00:34:17,401 --> 00:34:20,304
או ציפור שעפה על פני המסגרת,
313
00:34:20,424 --> 00:34:25,129
או ענן המטיל את צלו
מעל הסצנה לרגע אחד.
314
00:34:25,249 --> 00:34:30,400
זה דבר נדיר בקולנוע של היום
למצוא רגעים כאלה של אמת.
315
00:34:30,520 --> 00:34:35,275
מכיוון שאנשים הם חפצים להצגה
עצמם כפי שהם באמת.
316
00:34:35,395 --> 00:34:38,681
זה מה שהיה כל כך ייחודי
בסרטים של אוזו,
317
00:34:38,801 --> 00:34:41,002
ומעל לכל, באחרים שלו.
318
00:34:41,122 --> 00:34:44,059
היו רגעים כאלה של אמת.
319
00:34:44,179 --> 00:34:45,732
לא, לא רק רגעים.
320
00:34:45,852 --> 00:34:50,332
אמת לטווח ארוך מתמשכת
מהתמונה הראשונה ועד האחרונה.
321
00:34:50,452 --> 00:34:56,625
סרטים אשר בפועל וברציפות
עסק בחיים עצמם,
322
00:34:56,745 --> 00:34:58,934
ובו האנשים, החפצים,
323
00:34:59,054 --> 00:35:03,222
הערים והכפרים
חשפו את עצמם.
324
00:35:03,342 --> 00:35:06,787
תיאור כזה של המציאות,
אומנות כזו,
325
00:35:06,907 --> 00:35:09,472
לא ניתן עוד למצוא
בקולנוע.
326
00:35:09,592 --> 00:35:11,400
זה היה פעם.
327
00:35:12,301 --> 00:35:14,688
MU: כלום...
328
00:35:14,808 --> 00:35:15,900
מה שנשאר היום.
329
00:35:21,057 --> 00:35:25,137
חזרה בטוקיו, טרקליני פאצ'ינקו
כבר היו סגורים.
330
00:35:25,804 --> 00:35:29,994
רק הקוג'יצ'י, "אנשי הציפורניים",
עדיין היו בעבודה.
331
00:35:51,225 --> 00:35:54,338
[ונדרס] מחר, כל הכדורים
יפעיל קורס אחר,
332
00:35:54,458 --> 00:35:57,770
ומכונה שיכולה עדיין
הפכו אותך למנצח היום
333
00:35:57,890 --> 00:36:00,634
יעשה רק אותך
מפסיד נואש מחר.
334
00:36:28,255 --> 00:36:29,501
[Wenders] שינג'וקו.
335
00:36:29,621 --> 00:36:32,846
חלק מטוקיו
עם פס אחד אחרי השני.
336
00:36:32,966 --> 00:36:35,645
בסרטים של אוזו,
סמטאות רבות כאלה מופיעות
337
00:36:35,765 --> 00:36:39,746
שבו נטוש או בודד
אבות מטביעים את צערם.
338
00:36:39,866 --> 00:36:43,637
הגדרתי את המצלמה שלי
וצולם כמו שאני תמיד עושה.
339
00:36:43,757 --> 00:36:46,145
ואז פעם שנייה.
340
00:36:47,544 --> 00:36:50,706
אותה סמטה,
אותה מיקום מצלמה,
341
00:36:50,826 --> 00:36:52,852
אבל שימוש באורך מוקד אחר:
342
00:36:52,972 --> 00:36:57,520
ה-50 מילימטר, עדשה
עם אפקט טלפוטו קל מאוד,
343
00:36:57,640 --> 00:37:01,734
זה שאוזו תמיד השתמש בו
עבור כל זריקה.
344
00:37:02,874 --> 00:37:05,270
תמונה נוספת הציגה את עצמה,
345
00:37:05,390 --> 00:37:08,356
אחד שכבר לא היה שייך לי.
346
00:38:56,606 --> 00:38:58,463
[עורבים מתרוצצים]
347
00:39:00,730 --> 00:39:03,214
[Wenders] בבית הקברות
למחרת בבוקר,
348
00:39:03,334 --> 00:39:05,539
אותם עורבים בלתי נראים השתלטו
349
00:39:05,659 --> 00:39:07,841
והילדים שיחקו בייסבול.
350
00:39:08,810 --> 00:39:11,830
ובמעלה על הגגות
של גורדי השחקים במרכז העיר,
351
00:39:11,950 --> 00:39:13,637
המבוגרים שיחקו גולף,
352
00:39:14,236 --> 00:39:17,819
ספורט אליו היפנים
התמכרו,
353
00:39:17,939 --> 00:39:22,260
גם אם רק מעטים מקבלים אי פעם את ההזדמנות
לשחק במגרש גולף אמיתי.
354
00:39:42,635 --> 00:39:44,423
[Wenders] בכמה מהסרטים של אוזו,
355
00:39:44,543 --> 00:39:48,899
ההתלהבות מהספורט הזה
מתואר באופן אירוני.
356
00:39:49,019 --> 00:39:51,986
עם זאת, נדהמתי
לפי התואר
357
00:39:52,106 --> 00:39:55,347
שאליו זה תורגל כאן
כצורה טהורה,
358
00:39:55,467 --> 00:39:58,186
כמו יופי ושלמות של תנועה.
359
00:39:59,402 --> 00:40:02,713
המטרה האמיתית של המשחק,
כדי להכניס את הכדור לחור,
360
00:40:02,833 --> 00:40:04,320
נראה נטוש לחלוטין.
361
00:40:06,497 --> 00:40:11,345
מצאתי רק סינגל אחרון
מגן בודד של הרעיון הזה.
362
00:41:42,590 --> 00:41:45,770
[אדם מדבר יפנית
מעל פ.א. מערכת]
363
00:42:29,765 --> 00:42:31,225
[מדבר יפנית]
364
00:43:03,957 --> 00:43:06,360
[ונדרס] השארתי רק את הענק
ואצטדיון גולף מקשקש
365
00:43:06,480 --> 00:43:08,616
לתפוס ביס מהיר לאכול.
366
00:43:09,850 --> 00:43:12,423
כמו תמיד, יכולת לראות
כל המאכלים מבחוץ
367
00:43:12,543 --> 00:43:14,777
בחלון הראווה של המסעדה.
368
00:43:16,860 --> 00:43:19,245
ואז חזרתי לאצטדיון,
369
00:43:19,365 --> 00:43:21,610
עכשיו מוצף באור זרקורים.
370
00:44:34,992 --> 00:44:37,385
[פטפוט ביפנית]
371
00:45:01,193 --> 00:45:03,475
[ונדרס] במועדון
מאוחר יותר באותו ערב,
372
00:45:03,595 --> 00:45:05,553
היום הגיע למעגל,
373
00:45:05,673 --> 00:45:07,400
מסתיים בתמונות של בייסבול.
374
00:45:08,984 --> 00:45:10,856
ומאז אותו מזון חיקוי
375
00:45:10,976 --> 00:45:12,702
הוצג גם כאן,
376
00:45:12,822 --> 00:45:16,324
החלטתי לבקר
למחרת לאחד המקומות
377
00:45:16,444 --> 00:45:20,230
שם אלה בעלי מראה מציאותי לחלוטין
הדברים הופקו.
378
00:46:04,699 --> 00:46:07,413
[Wenders] הכל מתחיל
עם אוכל אמיתי...
379
00:46:07,533 --> 00:46:09,126
עליה מסה ג'לטינית
380
00:46:09,246 --> 00:46:11,492
מוזג ולאחר מכן מקורר.
381
00:46:20,230 --> 00:46:22,528
התבניות המוגמרות המתקבלות
382
00:46:22,648 --> 00:46:24,186
מלאים בשעווה,
383
00:46:24,306 --> 00:46:25,674
ולאחר מכן צורות השעווה הללו
384
00:46:25,794 --> 00:46:28,718
קוצצים, צבועים,
ועבדו הלאה.
385
00:46:44,791 --> 00:46:47,347
יש לשמור על השעווה חמה
כל הזמן.
386
00:46:47,467 --> 00:46:50,630
חוץ מזה, ההכנה
של כריך השעווה
387
00:46:50,750 --> 00:46:54,071
לא שונה כלל מההכנה
של האמיתי.
388
00:49:33,408 --> 00:49:35,729
[ריסוס]
389
00:51:32,573 --> 00:51:34,230
[ונדרס] אני נשארתי שם
כל היום.
390
00:51:35,283 --> 00:51:37,690
הפעם היחידה
אסור היה לי לצלם
391
00:51:37,810 --> 00:51:40,582
היה בהפסקת הצהריים,
וזה היה חבל.
392
00:51:40,702 --> 00:51:43,237
כל העובדים ישבו
בין יצירות השעווה שלהם
393
00:51:43,357 --> 00:51:45,541
ואכלו את האוכל שהם הביאו,
394
00:51:45,661 --> 00:51:49,500
שנראה בדיוק כמו החיקויים
מסביבם.
395
00:51:49,620 --> 00:51:51,779
כמעט אפשר לדמיין אחד מהם
396
00:51:51,899 --> 00:51:53,940
נוגסים בגליל שעווה בטעות.
397
00:52:09,810 --> 00:52:11,854
[רוחש]
398
00:52:45,140 --> 00:52:47,097
[סקסופון ג'אז]
399
00:54:06,728 --> 00:54:08,540
[Wenders] על גבי מגדל טוקיו,
400
00:54:08,660 --> 00:54:11,020
נפגשתי עם חבר שלי -
ורנר הרצוג -
401
00:54:11,140 --> 00:54:13,589
מי עצר
ביפן לכמה ימים
402
00:54:13,709 --> 00:54:15,145
בדרכו לאוסטרליה.
403
00:54:15,265 --> 00:54:16,667
דיברנו.
404
00:54:16,787 --> 00:54:21,270
זה פשוט נכון:
לא נשארו הרבה תמונות.
405
00:54:22,293 --> 00:54:25,626
כשאני מסתכל לכאן,
אני לא רואה שום דבר מלבד בניינים.
406
00:54:25,793 --> 00:54:28,501
הנה, תמונות הפכו
כמעט בלתי אפשרי.
407
00:54:28,668 --> 00:54:33,501
זה כאילו שאתה צריך לחפור
עם כף כמו ארכיאולוג.
408
00:54:34,251 --> 00:54:36,001
ואתה חייב...
409
00:54:37,251 --> 00:54:40,793
אתה חייב לנסות,
בנוף המופר הזה,
410
00:54:40,959 --> 00:54:43,418
בכל זאת למצוא משהו...
411
00:54:44,293 --> 00:54:47,501
לעתים קרובות זה דורש
לקיחת סיכונים מסוימים,
412
00:54:47,668 --> 00:54:49,584
שלעולם לא הייתי נרתע ממנו.
413
00:54:49,751 --> 00:54:52,626
ואני רואה שיש
כל כך מעט אנשים עזבו בימינו
414
00:54:52,793 --> 00:54:57,459
מי יהיה מוכן לקחת סיכונים
כדי להקל על האומללות שלנו
415
00:54:58,001 --> 00:55:00,668
של אין מספיק
תמונות מתאימות.
416
00:55:00,834 --> 00:55:03,168
אנחנו בהחלט צריכים תמונות
417
00:55:03,334 --> 00:55:06,209
שמתכתבים
לרמת הציוויליזציה שלנו
418
00:55:06,376 --> 00:55:10,251
ולטבע הפנימי, העמוק ביותר שלנו.
419
00:55:13,334 --> 00:55:16,334
זה יכול לחייב אותנו
להיכנס ישר לאזור מלחמה
420
00:55:16,501 --> 00:55:19,084
או היכן שצריך.
421
00:55:21,709 --> 00:55:25,334
ולעולם לא אתלונן על זה
העובדה שלפעמים זה קשה,
422
00:55:25,501 --> 00:55:27,668
זה לפעמים
אתה צריך לטפס 8,000 מטר
423
00:55:27,834 --> 00:55:29,668
להגיע לראש ההר
424
00:55:29,834 --> 00:55:34,459
כדי לקבל תמונות טהורות,
ברור ושקוף.
425
00:55:34,751 --> 00:55:37,168
כאן, זה כמעט בלתי אפשרי.
426
00:55:37,918 --> 00:55:39,626
אתה צריך לחפש חזק.
427
00:55:39,793 --> 00:55:42,626
מיד הייתי עף
למאדים או שבתאי
428
00:55:42,793 --> 00:55:45,584
אם הייתה רקטה
שאוכל לעלות על הסיפון.
429
00:55:45,751 --> 00:55:50,084
למשל יש
פרויקט Skylab של נאס"א,
430
00:55:52,001 --> 00:55:53,293
מעבורות החלל האלה
431
00:55:53,459 --> 00:55:57,584
שלוקחים ביולוגים או מהנדסים,
למשל,
432
00:55:57,751 --> 00:56:00,459
לבדיקת נהלים טכניים חדשים
בחלל.
433
00:56:00,626 --> 00:56:03,418
הייתי רוצה להצטרף אליהם יום אחד
עם מצלמה,
434
00:56:03,834 --> 00:56:08,543
כי זה כבר לא קל
למצוא משהו על הפלנטה הזו
435
00:56:08,709 --> 00:56:12,251
שמהווה
השקיפות של התמונות
436
00:56:12,418 --> 00:56:14,584
שפעם היה קיים.
437
00:56:17,709 --> 00:56:20,001
הייתי הולך לכל מקום בשביל זה.
438
00:56:22,211 --> 00:56:24,635
[Wenders] לא משנה כמה
הבנתי את המסע של ורנר
439
00:56:24,755 --> 00:56:27,128
לתמונות שקופות וטהורות,
440
00:56:27,248 --> 00:56:28,942
התמונות שחיפשתי
441
00:56:29,062 --> 00:56:30,882
נמצא רק כאן למטה,
442
00:56:31,002 --> 00:56:33,389
למטה, בתוך הכאוס של העיר.
443
00:56:33,509 --> 00:56:35,061
למרות הכל,
444
00:56:35,181 --> 00:56:38,200
לא יכולתי שלא להיות
התרשם מטוקיו.
445
00:56:38,910 --> 00:56:42,361
באותו אחר הצהריים הלכתי
לדיסנילנד החדש שנפתח
446
00:56:42,481 --> 00:56:44,702
ממש מחוץ לשערי העיר.
447
00:56:44,822 --> 00:56:47,451
אבל המחשבה המפוכחת
של לראות עותק מדויק
448
00:56:47,571 --> 00:56:50,418
של הפארק בקליפורניה
גרם לי לשקול מחדש,
449
00:56:50,538 --> 00:56:51,854
ועשיתי פניית פרסה.
450
00:56:51,974 --> 00:56:54,544
יתרה מכך, ירד גשם.
451
00:56:55,433 --> 00:56:57,563
עם זאת, לא הצטערתי על החלטתי,
452
00:56:57,683 --> 00:56:59,301
כי באחד הפארקים של העיר
453
00:56:59,421 --> 00:57:02,780
נתקלתי בכמה אנשים
שסירב לתת מעט גשם
454
00:57:02,900 --> 00:57:05,230
עצור אותם מלהיות אמריקאים.
455
00:57:05,350 --> 00:57:06,295
♪ רוקנרול ♪
456
00:57:06,415 --> 00:57:07,336
♪ הולך לנענע, הולך לנענע ♪
457
00:57:07,456 --> 00:57:09,768
♪ מסביב לשעון הלילה ♪
458
00:57:09,888 --> 00:57:11,756
[רוק]
459
00:57:15,020 --> 00:57:16,393
♪ ובכן, טוטי פרוטי ♪
460
00:57:16,513 --> 00:57:17,513
♪ אוי שורשי ♪
461
00:57:17,633 --> 00:57:18,610
♪ טוטי פרוטי ♪
462
00:57:18,730 --> 00:57:19,642
♪ אוי שורשי ♪
463
00:57:19,762 --> 00:57:20,600
♪ טוטי פרוטי ♪
464
00:57:20,720 --> 00:57:21,642
♪ אוי שורשי ♪
465
00:57:21,762 --> 00:57:22,641
♪ טוטי פרוטי ♪
466
00:57:22,761 --> 00:57:24,230
♪ אוי שורשי ♪
467
00:57:24,350 --> 00:57:26,190
[משחק "Bרח" של דל שאנון]
468
00:57:47,390 --> 00:57:49,698
[של אלביס פרסלי
אל תהיה אכזרי משחק]
469
00:57:53,383 --> 00:57:55,980
♪ לא רוצה אף מאהב אחר ♪
470
00:57:56,100 --> 00:57:59,967
♪ מותק, זה רק אתה
אני חושב על ♪
471
00:58:01,680 --> 00:58:03,089
[רוק] כן, כן, כן, כן!
472
00:58:06,672 --> 00:58:09,170
[צורח]
473
00:58:19,218 --> 00:58:20,381
[בנות צורחות]
474
00:58:26,401 --> 00:58:27,782
[ילדה צורחת]
475
00:58:27,902 --> 00:58:31,548
[צורח]
476
00:58:31,668 --> 00:58:33,668
[של צ'אק ברי
Johnny B. Goode מנגן]
477
00:58:38,599 --> 00:58:40,794
♪ שמעולם לא למד
לקרוא ולכתוב כל כך טוב ♪
478
00:58:40,914 --> 00:58:43,008
♪ אבל הוא יכול לנגן בגיטרה
ממש כמו לצלצל בפעמון ♪
479
00:58:43,128 --> 00:58:44,550
♪ לך, לך ♪
480
00:58:44,670 --> 00:58:46,440
♪ לך, ג'וני, לך, לך ♪
481
00:58:46,560 --> 00:58:48,694
[משחקת Call Me של בלונדי]
482
00:58:48,814 --> 00:58:50,039
[משרוקית]
483
00:58:51,961 --> 00:58:53,038
[משרוקית]
484
00:58:55,268 --> 00:58:56,540
[משרוקית]
485
00:58:58,664 --> 00:58:59,364
[משרוקית]
486
00:58:59,484 --> 00:59:02,650
♪ צבע לי את הצבע שלך, מותק ♪
487
00:59:02,770 --> 00:59:05,137
♪ צבע לי את המכונית שלך ♪
488
00:59:05,257 --> 00:59:06,480
[משרוקית]
489
00:59:06,600 --> 00:59:08,579
[ג'ואי די והכוכבים'
Peppermint Twist משחק]
490
00:59:08,699 --> 00:59:12,035
♪ כן, השם של הריקוד הזה
הוא טוויסט המנטה ♪
491
00:59:13,722 --> 00:59:17,035
♪ אתה אוהב את זה ככה,
טוויסט המנטה ♪
492
00:59:18,810 --> 00:59:22,980
♪ זה מסתובב 'מסובב'
למעלה ולמטה ♪
493
00:59:23,100 --> 00:59:24,680
[משחק Surfin' U.S.A. של The Beach Boys]
♪ קיץ ♪
494
00:59:24,800 --> 00:59:27,575
♪ אנחנו בספארי כדי להישאר ♪
495
00:59:27,695 --> 00:59:30,519
♪ תגיד למורה שאנחנו גולשים ♪
496
00:59:30,639 --> 00:59:32,506
♪ גולשים בארצות הברית ♪
497
00:59:33,447 --> 00:59:34,911
♪ אצל הגרטי וסוואמי ♪
498
00:59:35,031 --> 00:59:36,193
♪ בפנים, בחוץ, ארה"ב ♪
499
00:59:36,313 --> 00:59:37,560
♪ פסיפיק פליסאדס ♪
500
00:59:37,680 --> 00:59:39,657
[רוק, קצב מהיר]
501
01:00:04,020 --> 01:00:06,655
[רוק]
502
01:00:21,983 --> 01:00:24,440
[דני והג'וניורס'
בהופ מנגן]
503
01:02:07,180 --> 01:02:09,638
[ג'אז מצבי רוח]
504
01:02:46,770 --> 01:02:49,089
[יריות אקדח אלקטרוניות]
505
01:02:49,209 --> 01:02:51,209
[פיצוצים, יריות]
506
01:02:53,140 --> 01:02:55,490
[צפצוף אלקטרוני]
507
01:03:15,407 --> 01:03:18,038
[הדהודים אלקטרוניים]
508
01:03:25,560 --> 01:03:27,495
[ג'אז מצבי רוח]
509
01:03:35,520 --> 01:03:38,105
[ונדרס] באותו לילה נפגשתי
הקולנוען הצרפתי
510
01:03:38,225 --> 01:03:40,831
ואוהב החתולים כריס מרקר
511
01:03:40,951 --> 01:03:42,150
בבר בשינג'וקו...
512
01:03:43,069 --> 01:03:47,016
פס הנושא את שמו של אחד
מהסרטים שלו - La jetée.
513
01:03:47,617 --> 01:03:50,805
רק בימים הקרובים היה
אני אראה את הסרט החדש שלו:
514
01:03:50,925 --> 01:03:53,084
היפה Sans soleil,
515
01:03:53,204 --> 01:03:55,574
בהם יש תמונות של טוקיו
516
01:03:55,694 --> 01:03:59,271
לא נגיש למצלמה
של זר כמוני.
517
01:04:00,572 --> 01:04:02,581
כמו כל כך הרבה צלמים,
518
01:04:02,701 --> 01:04:04,993
כריס מרקר לא אוהב
להצטלם.
519
01:04:05,936 --> 01:04:09,987
אבל הלילה הוא כן הסתכן
אחרי הכל מראה עין.
520
01:04:12,270 --> 01:04:14,196
[ג'אז מצבי רוח]
521
01:05:11,354 --> 01:05:12,704
[Wenders] הרכבות.
522
01:05:13,972 --> 01:05:15,515
הרכבות.
523
01:05:15,635 --> 01:05:18,870
כל הרכבות בסרטים של אוזו.
524
01:05:18,990 --> 01:05:23,025
אף סרט אחד שבו
אין רכבת אחת לפחות.
525
01:05:56,966 --> 01:05:59,060
[רכבת עוברת בקול רם]
526
01:06:09,094 --> 01:06:11,900
[שואגת רכבת]
527
01:06:38,992 --> 01:06:40,702
[רכבת מתקרבת]
528
01:06:44,195 --> 01:06:46,963
[מחיקת חזקה]
529
01:06:54,961 --> 01:06:56,504
[רעש נסוג]
530
01:07:06,875 --> 01:07:10,256
[Wenders] Yūharu Atsuta
היה עוזר המצלמה השני
531
01:07:10,376 --> 01:07:12,646
על הסרטים האילמים המוקדמים של אוזו,
532
01:07:12,766 --> 01:07:14,754
מאוחר יותר עוזרו הראשון הוותיק,
533
01:07:14,874 --> 01:07:17,376
ולבסוף, במשך כמעט 20 שנה,
534
01:07:17,496 --> 01:07:19,117
הצלם של אוזו.
535
01:07:20,354 --> 01:07:23,753
הוא הראה לי איך אוזו
עבד בסט פנימי.
536
01:07:23,873 --> 01:07:26,519
הצלחנו להחזיק
של מיטשל זקן,
537
01:07:26,639 --> 01:07:29,752
אותו אטסוטה ואוזו
השתמשו בפועל ב
538
01:07:29,872 --> 01:07:31,691
כדי לצלם את הסרטים האחרונים שלהם.
539
01:07:35,709 --> 01:07:38,763
לאורך השנים, יאסוג'ירו אוזו
היה מפושט
540
01:07:38,883 --> 01:07:41,937
עוד ועוד
אמצעי הביטוי החזותיים שלו.
541
01:07:43,066 --> 01:07:44,811
אילו בסרטים המוקדמים
542
01:07:44,931 --> 01:07:48,179
יש עדיין מדי פעם
מעקב אחר יריות ופניות,
543
01:07:48,299 --> 01:07:50,835
הוא חיסל בהדרגה אפילו את אלה
544
01:07:50,955 --> 01:07:54,549
עד שלבסוף הוא ירה
רק עם מצלמה קבועה
545
01:07:54,669 --> 01:07:58,248
מוגדר תמיד בגובה העיניים
של מישהו שיושב על הרצפה
546
01:07:58,368 --> 01:08:01,044
ומתאים תמיד
עם אותה עדשה...
547
01:08:01,164 --> 01:08:01,901
[מדבר יפנית]
548
01:08:02,021 --> 01:08:03,400
50 המילימטר.
549
01:08:05,150 --> 01:08:06,930
[מדבר יפנית]
550
01:08:08,410 --> 01:08:10,833
"ההגדרה הזו כאן
היה העמדה הסטנדרטית
551
01:08:10,953 --> 01:08:13,593
משמש לזריקה ארוכה או בינונית-ארוכה",
552
01:08:13,713 --> 01:08:15,295
הסביר את Atsuta.
553
01:08:18,677 --> 01:08:20,336
"עבור תקריב או תקריב בינוני,
554
01:08:20,456 --> 01:08:22,952
"מיקום המצלמה
תמיד הועלה.
555
01:08:23,072 --> 01:08:24,785
"הסיבה לכך
האם אוזו רצה
556
01:08:24,905 --> 01:08:27,785
"כדי למנוע עיוות תמונה
מה שהיה מתרחש
557
01:08:27,905 --> 01:08:30,039
"אם המצלמה נשמרה
במיקום התחתון
558
01:08:30,159 --> 01:08:32,721
"והטה כלפי מעלה עבור התקריב.
559
01:08:32,841 --> 01:08:36,232
"בגלל זה המצלמה הייתה תמיד
מוגבה עבור תקריב,
560
01:08:36,352 --> 01:08:38,102
גם אם רק במעט."
561
01:09:21,882 --> 01:09:24,793
[Wenders] "זו הייתה תמיכת המצלמה
עוצב על ידי אוזו עצמו",
562
01:09:24,913 --> 01:09:26,651
אטסוטה אמר לי,
563
01:09:26,771 --> 01:09:30,293
"כדי להשיג את המצלמה
מיקום לצילומי חוץ,
564
01:09:30,413 --> 01:09:34,101
"נמוך אפילו יותר מהאחד
מותר על ידי הטריפלקס הרגיל."
565
01:09:45,408 --> 01:09:48,433
"החצובה הקצרה ביותר הזמינה
הגיע לכאן.
566
01:09:48,968 --> 01:09:51,429
"אבל אוזו רצה לקבל
המצלמה אפילו נמוכה יותר,
567
01:09:51,549 --> 01:09:53,480
"מה שאומר שזה כצלם
568
01:09:53,600 --> 01:09:56,861
"הייתי צריך לשכב על הרצפה
כדי להסתכל דרך העינית.
569
01:09:56,981 --> 01:09:58,395
"אז זה היה יתרון
570
01:09:58,515 --> 01:10:00,795
שאנחנו כמעט אף פעם
עשה תנועה כלשהי."
571
01:10:54,715 --> 01:10:57,002
[ונדרס] "כשאוזו רצה
כדי להגדיר צילום"
572
01:10:57,122 --> 01:10:59,217
"והעוזרים
מיקם את המצלמה
573
01:10:59,337 --> 01:11:01,212
"לפי הוראותיו,
574
01:11:01,332 --> 01:11:05,562
"אוזו הסתכל דרך המצלמה ו
החליט בקפידה רבה על המסגור.
575
01:11:05,682 --> 01:11:07,711
"ואז הוא אמר, 'זהו זה',
576
01:11:07,831 --> 01:11:11,251
"והסייעות תיקנו
המצלמה במצב זה.
577
01:11:12,339 --> 01:11:16,504
"לאחר שהוגדר, אף אחד לא הורשה
לגעת במצלמה.
578
01:11:16,624 --> 01:11:18,775
זה היה כלל מכוסה ברזל."
579
01:11:29,959 --> 01:11:33,323
"אז, במהלך
החזרות הראשונות,
580
01:11:33,443 --> 01:11:35,691
"אוזו שוב הסתכל
דרך העינית,
581
01:11:35,811 --> 01:11:38,778
ביים את השחקנים,
ונתן להם את עמדותיהם."
582
01:11:39,640 --> 01:11:41,798
"לאחר ביצוע התאמות אחרונות,
583
01:11:41,918 --> 01:11:43,980
"המצלמה הייתה מאובטחת
אחת ולתמיד.
584
01:11:45,483 --> 01:11:47,456
"ועכשיו הגיע הזמן
כאשר כולם היו צריכים להיות
585
01:11:47,576 --> 01:11:50,846
"ממש זהיר לא להיתקל בזה
586
01:11:50,966 --> 01:11:53,793
"ולפר את המיקום של הזריקה.
587
01:11:53,913 --> 01:11:56,422
היינו ממש עצבניים
מסביב למצלמה."
588
01:12:09,042 --> 01:12:10,618
אטסוטה המשיך:
589
01:12:11,467 --> 01:12:14,770
"אוזו לא אהב לירות
צילומי חוץ במיקום,
590
01:12:15,177 --> 01:12:18,066
"במיוחד כאשר קהל
של צופים שנאספו.
591
01:12:18,741 --> 01:12:22,481
"בגלל זה תמיד עשינו זאת
הצילומים החיצוניים הכי מהר שיכולנו,
592
01:12:22,601 --> 01:12:24,980
או, אם אפשר,
נמנע מהם כליל."
593
01:12:48,479 --> 01:12:50,555
"אוזו נתן לי את שעון העצר שלו..."
594
01:12:51,447 --> 01:12:53,047
"כמזכרת.
595
01:12:53,167 --> 01:12:55,400
"אני רוצה להראות לך את זה מאוחר יותר.
596
01:12:55,520 --> 01:12:58,289
זה הזיכרון היחיד
יש לי ממנו."
597
01:13:02,277 --> 01:13:06,074
"נערת התסריט תמיד התחילה
השעון שלה יחד עם אוזו.
598
01:13:07,034 --> 01:13:09,511
"ומאז שהיינו
צילום עם סאונד,
599
01:13:10,052 --> 01:13:11,900
"יכולת לשמוע את שני הקליקים.
600
01:13:12,458 --> 01:13:16,780
"וכל פעם, מהנדס הקול
היה מקשיב ואומר,
601
01:13:16,900 --> 01:13:19,446
"'מה לעזאזל היה הרעש הזה?'
602
01:13:20,952 --> 01:13:23,101
"אוזו חשבה שזה חשוב
603
01:13:23,221 --> 01:13:26,413
"לתזמן דברים
בצורה מדויקת ככל האפשר.
604
01:13:26,533 --> 01:13:28,523
"כל טייק היה מתוזמן,
605
01:13:28,643 --> 01:13:30,693
"וכשצפינו בבלאגן,
606
01:13:30,813 --> 01:13:33,130
הזמן נלקח שוב."
607
01:13:48,833 --> 01:13:51,374
"תמיד השתמשתי בדברים הילדותיים האלה.
608
01:13:52,055 --> 01:13:54,033
"זה לא קצת מביך?
609
01:13:54,597 --> 01:13:57,919
תמיד התרוצצתי
עם מחצלת כזו מתחת לזרוע שלי."
610
01:13:58,039 --> 01:13:58,810
[צוחק]
611
01:13:58,930 --> 01:14:01,122
"זו באמת הייתה עבודה מטורפת."
612
01:14:13,390 --> 01:14:15,244
[מדבר יפנית]
613
01:14:32,222 --> 01:14:35,675
[Wenders] "זה שעון העצר
שאוזו בנה במיוחד.
614
01:14:36,484 --> 01:14:38,609
"הוא השתמש בזה לאורך כל השנים.
615
01:14:39,520 --> 01:14:41,497
"עם השעון הזה,
הוא רשם את הזמנים
616
01:14:41,617 --> 01:14:44,531
עבור כל סצנה, כולל תוספות."
617
01:14:45,719 --> 01:14:48,322
"הקו האדום מראה כמה
מלאי הסרט צולם
618
01:14:48,442 --> 01:14:51,198
"בפורמט הסטנדרטי של 35 מילימטר.
619
01:14:51,318 --> 01:14:53,597
"השורה האמצעית נותנת את השניות.
620
01:14:53,717 --> 01:14:57,986
והשלישית כאן מציינת
הצילומים לפורמט של 60 מילימטר."
621
01:14:59,952 --> 01:15:02,652
"שעון העצר הזה היה חשוב עבור אוזו
622
01:15:02,772 --> 01:15:05,047
"כדי למדוד במדויק זמן
623
01:15:05,167 --> 01:15:06,928
"בשניות ובפריימים.
624
01:15:07,864 --> 01:15:09,551
רציתי שתראה את זה."
625
01:15:44,138 --> 01:15:47,333
אטסוטה השאילה לי את המקור
של אחד מהתסריטים של אוזו
626
01:15:47,453 --> 01:15:48,813
לכמה ימים.
627
01:15:49,529 --> 01:15:53,316
עלעלתי בו,
יראת שמים וחסרת אונים.
628
01:15:53,436 --> 01:15:56,004
לא הצלחתי לפענח מילה אחת...
629
01:15:56,124 --> 01:15:57,788
אפילו לא הכותרת.
630
01:16:21,477 --> 01:16:24,218
[פטפוט לא ברור]
631
01:16:25,631 --> 01:16:27,877
[ונדרס] כמה זמן היית
העוזר שלו?
632
01:16:27,997 --> 01:16:29,690
[מתורגמן דובר יפנית]
633
01:16:31,119 --> 01:16:33,155
"מההתחלה ועד הסוף.
634
01:16:33,834 --> 01:16:36,692
עוזר המצלמה שלו במשך 15 שנים."
635
01:16:39,742 --> 01:16:41,619
[מתורגמן דובר יפנית]
636
01:16:44,480 --> 01:16:46,326
[ונדרס] ואז הפכת
הצלם של אוזו?
637
01:16:46,446 --> 01:16:47,360
"כן."
638
01:16:47,480 --> 01:16:49,856
[מתורגמן דובר יפנית]
639
01:16:49,976 --> 01:16:51,110
[Wenders] איך זה קרה?
640
01:16:51,552 --> 01:16:52,907
[מדבר יפנית]
641
01:16:56,532 --> 01:16:58,722
"פשוט מאוד. הוא אמר,"
642
01:16:58,842 --> 01:17:01,865
"'מעתה ואילך, זהו
העבודה שלך. בסדר?'"
643
01:17:03,098 --> 01:17:04,850
"הוא היה איש של מעט מילים."
644
01:17:04,970 --> 01:17:07,190
[אטסוטה דובר יפנית]
645
01:17:07,310 --> 01:17:08,971
"הרגע אמרתי, 'תודה לך'."
646
01:17:09,091 --> 01:17:10,612
[מדבר יפנית]
647
01:17:12,191 --> 01:17:15,795
"ותודתי לאוזו
ממשיך עד עצם היום הזה."
648
01:17:25,771 --> 01:17:28,075
"הייתי המטפלת של המצלמה...
649
01:17:28,704 --> 01:17:31,268
"וזה לא הכוונה
כצניעות כוזבת.
650
01:17:31,388 --> 01:17:35,280
הייתי גאה להיות
המטפל של המצלמה של אוזו."
651
01:17:35,400 --> 01:17:37,355
[אטסוטה דובר יפנית]
652
01:17:37,475 --> 01:17:41,222
"על אחת כמה וכמה בגלל
כבר בתור עוזר,
653
01:17:41,342 --> 01:17:43,608
"למדתי להכיר ולהעריץ אותו.
654
01:17:43,728 --> 01:17:45,766
"בזמן הזה,
כל העוזרים האחרים
655
01:17:45,886 --> 01:17:48,116
"הפכו מזמן לצלמים...
656
01:17:48,236 --> 01:17:51,559
"ועדיין הייתי כלום
אלא העוזר בצוות של אוזו.
657
01:17:51,679 --> 01:17:53,629
"יום אחד, הוא אמר לי,
658
01:17:53,749 --> 01:17:56,607
"'מאז שאתה הולך להיות
צלם במוקדם או במאוחר,
659
01:17:56,727 --> 01:17:58,402
"'למה אתה לא סבלני
660
01:17:58,522 --> 01:18:01,423
ולהפוך לכלב של בית גדול?'"
661
01:18:03,261 --> 01:18:05,647
"הערכתי את עבודתו.
662
01:18:05,767 --> 01:18:08,298
"רבים מעמיתיי
הרוויחו יותר כסף.
663
01:18:08,418 --> 01:18:11,480
"מעל הכל, צלמי החדשות
קיבלו שכר טוב מאוד.
664
01:18:12,308 --> 01:18:14,197
"אבל נשארתי איפה שהייתי.
665
01:18:14,784 --> 01:18:18,041
"רציתי להישאר לצדו של אוזו.
666
01:18:18,161 --> 01:18:19,586
זו הייתה דעתי."
667
01:18:24,642 --> 01:18:28,647
[Wenders] האם דיברת הרבה עם אוזו
לפני שהתחלת לצלם סרט?
668
01:18:29,552 --> 01:18:32,489
"לא. לא הייתי אומר
היו לנו דיונים.
669
01:18:33,466 --> 01:18:36,468
"פשוט דיברנו יחד
כמו תמיד,
670
01:18:36,588 --> 01:18:39,073
"וגם לא באורך גדול.
671
01:18:39,193 --> 01:18:42,195
"בכל מקרה, לא היה לי מה לומר לו
672
01:18:42,315 --> 01:18:44,530
"ושום דבר באשר לכיוון.
673
01:18:45,216 --> 01:18:47,706
"לכל היותר, הייתי שואל אותו דברים כמו,
674
01:18:47,826 --> 01:18:50,270
"'איזה פרק זמן
מכוסה בסרט?
675
01:18:50,390 --> 01:18:52,900
"'כמה שבועות? כמה חודשים?
שנה?'
676
01:18:54,338 --> 01:18:57,538
"וזה רק בגלל התאורה,
677
01:18:57,658 --> 01:19:00,240
"כדי לקבל רעיון
של עונות השנה.
678
01:19:01,862 --> 01:19:05,289
"מאז הימים שבהם
אוגאווה הראה את סרטיו,
679
01:19:05,409 --> 01:19:08,729
"הוא מעולם לא השתמש באף עדשה
מלבד ה-50 מילימטר.
680
01:19:09,395 --> 01:19:11,476
"אני זוכר שהוא אומר לעתים קרובות,
681
01:19:11,596 --> 01:19:15,938
"'אוגאווה, למה אתה מחזיק
מציע את ה-40 מילימטר?
682
01:19:16,058 --> 01:19:18,934
"אתה יודע טוב מאוד שאני אוהב
ה-50 טובים יותר.'
683
01:19:19,552 --> 01:19:21,414
"מאוחר יותר, אני עצמי שאלתי אותו פעם
684
01:19:21,534 --> 01:19:24,503
"כדי להסתכל על סצנה
דרך עדשה אחרת.
685
01:19:24,623 --> 01:19:25,781
"רק פעם אחת.
686
01:19:26,913 --> 01:19:29,679
"הוא הציץ דרכו
העינית ואמר,
687
01:19:29,799 --> 01:19:33,012
'בדיוק כמו שחשבתי -
לא טוב כמו ה-50.'"
688
01:19:35,298 --> 01:19:38,229
"אז שמתי את ה-50 הישן והטוב
מיד בחזרה במצלמה,
689
01:19:38,349 --> 01:19:40,525
"חורק שיניים קצת.
690
01:19:40,645 --> 01:19:41,578
"ומאותו היום,
691
01:19:41,698 --> 01:19:45,370
גם אני לא שוב שאלתי
ה-50 מילימטר."
692
01:19:51,336 --> 01:19:53,174
"שימוש בעדשה עם זווית רחבה יותר
693
01:19:53,294 --> 01:19:55,550
"מגדיל את שדה התמונה
משני הצדדים
694
01:19:55,670 --> 01:19:57,604
"וגם מבחינת גובה.
695
01:19:59,087 --> 01:20:01,511
"אבל זה פשוט לא היה לטעמו של אוזו.
696
01:20:02,506 --> 01:20:04,700
"בזמן הסרטים האילמים,
697
01:20:04,820 --> 01:20:07,674
"כלומר, עם השינוי
מעבר לצליל,
698
01:20:07,794 --> 01:20:10,252
"רוחב המסגרת
נעשה קצת יותר צר
699
01:20:10,372 --> 01:20:12,513
"בגלל הפסקול שנוסף.
700
01:20:12,633 --> 01:20:16,153
"לפני כן, יכולת להשתמש
כל רוחב השלילי,
701
01:20:16,273 --> 01:20:17,886
"אבל לא עוד.
702
01:20:18,006 --> 01:20:21,530
אני חושב שזה השפיע על התחושה שלו
של הרכב תמונה."
703
01:20:39,672 --> 01:20:42,405
"הוא השאיר אותי באחריות מלאה
של התאורה."
704
01:20:44,632 --> 01:20:46,978
"בסרט היה אבא.
705
01:20:47,098 --> 01:20:48,386
"יש סצנה לקראת הסוף
706
01:20:48,506 --> 01:20:51,033
"בו מת האב.
אתה זוכר?
707
01:20:51,830 --> 01:20:55,489
"הדלקתי את חדר בית החולים
כך שהיה בהיר במיוחד...
708
01:20:55,609 --> 01:20:58,082
"כאילו השמש זורחת פנימה.
709
01:20:58,202 --> 01:21:00,431
"במקום כזה, בבית חולים,
710
01:21:00,551 --> 01:21:04,780
"אדם מתמלא בחמלה
כשבחוץ מקסים.
711
01:21:04,900 --> 01:21:08,635
אז ירד לי אור השמש
בחדר בעוצמה רבה."
712
01:21:12,046 --> 01:21:14,038
"אוזו פנה אלי ואמר,
713
01:21:14,158 --> 01:21:15,589
"'מה עשית?
714
01:21:15,709 --> 01:21:16,329
"'למה?
715
01:21:16,449 --> 01:21:18,295
"'זה לא רע בכלל.'
716
01:21:19,233 --> 01:21:22,607
"ועניתי,
'למען האמת,
717
01:21:22,727 --> 01:21:26,327
"'פשוט לא רציתי לתת
הזקן מת בחושך.
718
01:21:26,447 --> 01:21:28,468
"'רציתי אותו
להיות מוקף באור
719
01:21:28,588 --> 01:21:30,210
ברגע מותו.'"
720
01:21:34,793 --> 01:21:37,189
"'אנחנו מצלמים את זה בדיוק ככה',
721
01:21:37,309 --> 01:21:39,572
היה השבח שאוזו נתן לי."
722
01:21:42,716 --> 01:21:44,824
"באופן כללי, הוא מעולם לא סיפר לי
723
01:21:44,944 --> 01:21:46,586
"מה הוא חשב על היריות
724
01:21:46,706 --> 01:21:48,426
"או אפילו אם הוא אהב אותם.
725
01:21:49,138 --> 01:21:51,323
"מעולם לא שמעתי את אוזו
אמור משהו כמו,
726
01:21:51,443 --> 01:21:53,269
"'זו הייתה גישה טובה.'
727
01:21:54,333 --> 01:21:57,149
"לכל היותר,
כעבור כמה ימים היה אומר,
728
01:21:57,269 --> 01:21:59,744
"'זה לא היה רע בכלל
ביום השני.'
729
01:22:00,420 --> 01:22:02,771
כן, זה היה אופייני לו."
730
01:22:02,891 --> 01:22:05,730
[מתורגמן דובר יפנית]
731
01:22:07,136 --> 01:22:08,924
"פעם הוא שאל אותי,
732
01:22:09,044 --> 01:22:10,714
"'יש לך חברה?'
733
01:22:10,834 --> 01:22:14,284
"ואני אמרתי, 'כן. יש לה שלוש רגליים.
734
01:22:14,404 --> 01:22:17,031
"'ואני תמיד סוחב אותה
על הגב שלי.'
735
01:22:18,390 --> 01:22:20,264
"דיברתי על החצובה שלי.
736
01:22:21,416 --> 01:22:23,673
"זה הפך לבדיחה רצתה בינינו.
737
01:22:24,563 --> 01:22:26,877
"'החברה שלך, בעלת שלוש הרגליים',
738
01:22:26,997 --> 01:22:28,526
"הוא היה מתגרה בי,
739
01:22:28,646 --> 01:22:31,678
'היא לא כל כך נראית.
ממש חמוד.'"
740
01:22:47,805 --> 01:22:49,603
"די חיבבתי אותו.
741
01:22:50,289 --> 01:22:53,728
"הייתה לי תחושה מיוחדת אליו
ממש עד מותו,
742
01:22:53,848 --> 01:22:55,267
ואוזו ידע זאת."
743
01:22:57,599 --> 01:23:00,829
"אני יודע משהו כזה
אולי נשמע קצת מוזר...
744
01:23:02,243 --> 01:23:05,639
"אבל אני כנראה היחיד
צלם בעולם
745
01:23:05,759 --> 01:23:08,466
"שנשאר עם במאי אחד אחד
746
01:23:08,586 --> 01:23:11,757
"על דבר שערורייתי שכזה
משך הזמן...
747
01:23:11,877 --> 01:23:14,091
"מהעוזר עד הסוף.
748
01:23:15,231 --> 01:23:18,358
"לא, אני לא חושב שמישהו אחר
יכול לטעון את הטענה הזו.
749
01:23:19,009 --> 01:23:23,355
לשרת את אוזו...
זו הגאווה והשמחה שלי."
750
01:23:41,694 --> 01:23:44,132
"צילומי פנים היו
תמיד נעשה בסטודיו,
751
01:23:44,252 --> 01:23:46,067
"לעולם לא במיקום.
752
01:23:46,898 --> 01:23:49,852
"החריגים היחידים
היו יריות הרכבת.
753
01:23:50,870 --> 01:23:53,770
"בכל פעם שהיינו צריכים לירות
בתוך רכבת...
754
01:23:54,531 --> 01:23:58,475
תמיד אמרתי לאוזו,
'הכל חוץ מהאולפן'."
755
01:23:59,973 --> 01:24:01,631
"והוא קיבל את זה."
756
01:24:03,079 --> 01:24:03,980
"לא משנה מה אתה עושה,"
757
01:24:04,736 --> 01:24:07,613
"רכבת אף פעם לא נראית כמו שצריך
בסטודיו.
758
01:24:08,178 --> 01:24:11,055
"הכל רועד,
ובדרך שגויה.
759
01:24:12,044 --> 01:24:15,370
"בגלל זה תמיד רציתי אותנו
לצלם ברכבות אמיתיות.
760
01:24:16,272 --> 01:24:19,935
"ואתה יכול להיות בטוח
שבכל סרט לאחר המלחמה של אוזו
761
01:24:20,055 --> 01:24:22,183
הרכבות הן רכבות אמיתיות."
762
01:24:29,962 --> 01:24:33,330
"תמיד בילינו הרבה זמן
חיפוש אחר מיקומים.
763
01:24:33,450 --> 01:24:35,230
"אבל מעולם לא השתמשנו במכונית.
764
01:24:35,730 --> 01:24:39,068
הלכנו ברגל... תמיד ברגל."
765
01:24:40,910 --> 01:24:42,904
"אפילו הייתה בדיחה על זה:
766
01:24:44,207 --> 01:24:48,128
חיפוש מיקום הסתיים
רק כשאתה מתעלף."
767
01:24:49,338 --> 01:24:51,426
[אטסוטה דובר יפנית
עם מתורגמן]
768
01:25:08,886 --> 01:25:10,887
[Wenders] זה יהיה
השאלה האחרונה.
769
01:25:11,782 --> 01:25:12,579
"כן."
770
01:25:14,294 --> 01:25:16,082
האם עבדת עם במאים אחרים
771
01:25:16,202 --> 01:25:17,877
אחרי מותו של אוזו?
772
01:25:19,538 --> 01:25:20,910
"כן, עשיתי."
773
01:25:21,981 --> 01:25:24,828
"אבל הייתי לגמרי
אומלל בעבודה.
774
01:25:25,852 --> 01:25:28,829
במשך זמן רב הרגשתי המום."
775
01:25:30,451 --> 01:25:32,225
"איך אני יכול להסביר את זה?"
776
01:25:33,574 --> 01:25:35,953
"המשכתי לעבוד במשך זמן מה,
777
01:25:36,073 --> 01:25:38,517
"אבל בלי שום תחושה לעבודה שלי
778
01:25:38,637 --> 01:25:41,358
"או עבור הבמאי
במקרה הייתי עם.
779
01:25:42,230 --> 01:25:44,027
משהו נעלם."
780
01:25:47,137 --> 01:25:49,347
"אוזו הוציא ממני את המיטב...
781
01:25:50,534 --> 01:25:52,440
"ונתתי לו כמיטב יכולתי.
782
01:25:53,781 --> 01:25:55,126
"עם האחרים...
783
01:25:55,958 --> 01:25:58,212
המיטב שלי כבר לא היה שם."
784
01:26:05,635 --> 01:26:06,950
[מדבר בדמעות]
785
01:26:12,401 --> 01:26:14,286
"אני חב לאוזו.
786
01:26:15,461 --> 01:26:17,693
לפעמים אדם מרגיש בודד."
787
01:26:19,508 --> 01:26:20,735
"עזוב אותי עכשיו."
788
01:26:22,906 --> 01:26:24,251
"אני מודה לך."
789
01:26:25,588 --> 01:26:28,589
"כן... אדם הופך בודד."
790
01:26:30,053 --> 01:26:32,189
"מה שאתה מכנה 'רוח',
791
01:26:32,309 --> 01:26:35,363
את זה לעולם לא ניתן להסביר
לכל אחד אחר..."
792
01:26:37,495 --> 01:26:40,475
"בגלל זה... האנשים,
793
01:26:40,595 --> 01:26:44,134
"האנשים שהוא עבד איתם,
היה לו אכפת מהם.
794
01:26:45,397 --> 01:26:47,449
"הוא היה יותר מבמאי.
795
01:26:48,269 --> 01:26:49,987
"הוא היה כמו מלך.
796
01:26:50,107 --> 01:26:52,457
"עכשיו... ברגע זה...
797
01:26:52,577 --> 01:26:54,119
הוא חייב להיות מרוצה."
798
01:26:56,310 --> 01:26:58,574
"אני פשוט לא עצמי היום."
799
01:27:00,882 --> 01:27:02,757
"בבקשה... לך עכשיו
800
01:27:02,877 --> 01:27:04,696
ותעזוב אותי כאן לבד."
801
01:27:06,581 --> 01:27:08,127
"אני מתנצל."
802
01:27:09,790 --> 01:27:13,230
"Yasujirō Ozu היה איש טוב."
803
01:27:15,358 --> 01:27:17,058
[ייפחה]
804
01:27:20,841 --> 01:27:22,342
[ילדים שרים]
805
01:27:31,054 --> 01:27:33,054
[השיר ממשיך]
806
01:28:37,379 --> 01:28:40,294
[רכבת הופכת מחרישת אוזניים]
807
01:28:47,730 --> 01:28:49,418
[קצב גלגלי הרכבת]
808
01:29:14,097 --> 01:29:19,502
[משרוקית הרכבת נשמעת]
809
01:29:19,622 --> 01:29:21,460
[שריקה דועכת]
810
01:29:21,580 --> 01:29:24,537
[מנוע סירה מצלצל]
811
01:29:26,480 --> 01:29:28,120
[הצלצוק ממשיך]
812
01:29:41,418 --> 01:29:45,060
אתה הולך להיות בודד
עם כולם נעלמו.
813
01:29:45,849 --> 01:29:48,480
זה היה פשוט כל כך פתאומי.
814
01:29:49,821 --> 01:29:52,132
היא הייתה אישה חזקה,
815
01:29:52,252 --> 01:29:54,450
אבל אם הייתי יודע
שזה יקרה,
816
01:29:54,570 --> 01:29:58,690
הייתי יותר נחמד אליה
בזמן שהיא הייתה בחיים.
817
01:30:00,403 --> 01:30:03,793
חיים לבד, הימים
ייראה ארוך מאוד.
818
01:30:03,913 --> 01:30:08,003
אכן בודד... כמה עצוב.
819
01:30:26,180 --> 01:30:27,860
[צלצול מנוע]
820
01:31:00,914 --> 01:31:04,895
[צופר סירה נושבת]
821
01:31:14,043 --> 01:31:19,501
הסוף