1
00:01:01,294 --> 00:01:04,247
הסרט הזה לא מיועד לשופטים.

2
00:01:04,634 --> 00:01:09,840
זה פונה לחברים ידועים ו
לא ידוע שהעבודה שלנו מביאה אותנו,

3
00:01:10,026 --> 00:01:13,085
ומי הם הסיבה היחידה
כדי שנהיה משוררים,

4
00:01:13,261 --> 00:01:15,443
מתקפה אמיתית על צניעות,

5
00:01:15,626 --> 00:01:19,410
שכן להיות משורר פירושו
להסתיר בפומבי את סודותיו,

6
00:01:19,593 --> 00:01:23,411
עדיף לדבר בקול רם
בשנתנו.

7
00:01:24,254 --> 00:01:29,117
לכן הסרט יחפש
אלה שקוראים את הדמויות,

8
00:01:29,542 --> 00:01:31,724
שעושים את הצרות
של קריאת הדמויות,

9
00:01:32,046 --> 00:01:35,308
משימה שהרוח מתעבת

10
00:01:35,560 --> 00:01:39,901
אבל הלב מבצע
עם מתקן יוצא דופן.

11
00:01:41,126 --> 00:01:46,297
לעתים קרובות מדי ייעצתי לצעירים
יוצרי סרטים להשתמש ב-16 מ"מ

12
00:01:46,831 --> 00:01:49,228
בלי לקחת את הסיכון בעצמי.

13
00:01:49,823 --> 00:01:52,528
יתר על כן, אני מוצא את זה חובבנים

14
00:01:52,711 --> 00:01:56,079
מתפתים לעתים קרובות על ידי
טכניקה של אנשי מקצוע.

15
00:01:56,711 --> 00:02:01,360
להיות מקצוען,
רציתי לעשות סרט חובבני

16
00:02:01,825 --> 00:02:04,398
מבלי להכביד על עצמי
עם כללים כלשהם.

17
00:02:04,573 --> 00:02:08,119
יום אחד יתחרט
לאחר שהיה מדויק מדי

18
00:02:08,574 --> 00:02:12,322
ואמנים ינסו
להתגרות בכוונה

19
00:02:12,748 --> 00:02:15,808
התאונות ש
הסיכוי מספק.

20
00:02:16,332 --> 00:02:18,549
זה יהיה ה
רגע קשה.

21
00:02:19,497 --> 00:02:24,015
לסוג הנגד של Kodachrome יש
הדרך שלו לשנות צבעים

22
00:02:24,368 --> 00:02:26,965
ובמקסימום
אופן לא מקובל.

23
00:02:27,359 --> 00:02:29,826
צריך לקבל את זה
זה איכשהו יוצר משהו

24
00:02:30,560 --> 00:02:34,557
כמו הפרשנות
של צייר.

25
00:02:34,909 --> 00:02:37,578
צריך גם לקבל
ההפתעות.

26
00:02:37,935 --> 00:02:41,196
אנחנו עומדים בפני מכונה
שממציא.

27
00:02:41,657 --> 00:02:44,254
מה שאני מראה זה לא
מה שאני רוצה

28
00:02:44,788 --> 00:02:49,473
אלא מה שהמכונה
ואמבטיות כימיות רוצה.

29
00:02:49,798 --> 00:02:51,601
זה עולם אחר

30
00:02:51,849 --> 00:02:55,953
שבו חייבים לשכוח
העולם בו גרים.

31
00:02:57,207 --> 00:03:01,857
וילה סנטו סוספיר שייכת
למאדאם אלק וייסוויילר.

32
00:03:02,599 --> 00:03:04,996
הוא שולט בכף סנטו סוספיר,

33
00:03:05,382 --> 00:03:07,884
הנקודה האחרונה במפה

34
00:03:08,061 --> 00:03:10,005
לפני ההגעה לקייפ פראט.

35
00:03:10,530 --> 00:03:14,244
הוילה ממוקמת
בדרך למגדלור,

36
00:03:14,497 --> 00:03:17,723
וסלעיו יורדים
אל הים.

37
00:03:18,288 --> 00:03:24,302
זה משקיף על אנטיב,
קאן, ניס,

38
00:03:25,142 --> 00:03:30,313
ומימין, Villefranche
איפה אני גר הרבה זמן.

39
00:03:30,569 --> 00:03:34,246
הנה המגדלור החדש.
הפיגומים שלו עדיין למעלה,

40
00:03:34,430 --> 00:03:37,384
והוא דומה לפיראן
אדריכלות בסגנון.

41
00:03:41,631 --> 00:03:45,485
כששהיתי בסנטו סוספיר
בקיץ 1950

42
00:03:45,806 --> 00:03:48,546
חיפזתי קיר.

43
00:03:48,971 --> 00:03:52,553
מאטיס אמר לי שאם
אתה מקשט קיר אחד,

44
00:03:52,728 --> 00:03:55,575
אתה צריך לעשות את האחרים
גַם כֵּן. הוא צדק.

45
00:03:58,816 --> 00:04:01,971
פיקאסו פתח וסגר
את כל הדלתות.

46
00:04:02,504 --> 00:04:05,765
כל מה שנותר לעשות
היה לצבוע את הדלתות.

47
00:04:05,948 --> 00:04:07,501
זה מה שניסיתי לעשות.

48
00:05:29,856 --> 00:05:32,846
אבל הדלתות מובילות לחדרים.

49
00:05:33,266 --> 00:05:35,341
בחדרים יש קירות.

50
00:05:35,700 --> 00:05:39,697
ואם הדלתות צבועות
לקירות יש מראה ריק.

51
00:05:40,153 --> 00:05:43,830
ביליתי את כל הקיץ
של 1950 עובד על סולמות.

52
00:05:44,015 --> 00:05:46,684
פועל איטלקי זקן
הכנתי את הפיגמנטים שלי,

53
00:05:46,868 --> 00:05:48,849
טבול בחלב טרי.

54
00:05:49,790 --> 00:05:52,849
אישה צעירה חיה
בסנטו סוספיר.

55
00:05:53,164 --> 00:05:55,488
לא הייתי צריך
להלביש את הקירות.

56
00:05:55,739 --> 00:05:58,550
הייתי צריך לצייר
על פני השטח שלהם.

57
00:05:58,834 --> 00:06:02,511
בגלל זה הכנתי
ציורי קיר,

58
00:06:02,696 --> 00:06:05,886
עם כמה צבעים
אמנות הקעקועים ההד הזו.

59
00:06:06,592 --> 00:06:10,696
סנטו סוספיר הוא
וילה מקועקעת.

60
00:06:11,672 --> 00:06:13,924
הקעקוע הראשון של
האולם הגדול

61
00:06:14,107 --> 00:06:18,210
הוא מעל האח אשר
עצמו מקועקע בעלים.

62
00:06:18,490 --> 00:06:21,644
זה מייצג
המיתוס של השמש.

63
00:06:24,090 --> 00:06:27,873
לימין ולשמאל
אתה רואה את כוהני השמש,

64
00:06:28,057 --> 00:06:29,680
הדייגים של Villefranche.

65
00:07:27,404 --> 00:07:30,595
הקעקוע הבא מראה
שמש הערב.

66
00:07:30,918 --> 00:07:32,934
אישה ישנה על החול.

67
00:07:49,217 --> 00:07:52,337
ראשה מונח על הפינה
של דלת פרוזדור.

68
00:08:01,531 --> 00:08:04,970
בצל, מאחורי,
אתה תשים לב

69
00:08:05,149 --> 00:08:09,668
אחד מגרפיטי הפרוזדור,
"לילה במרכבתו"

70
00:08:10,020 --> 00:08:15,167
כמו באמפיטריון, איפה
הלילה מדבר עם מרקורי.

71
00:08:18,056 --> 00:08:22,089
חזרה לאולם המרכזי. אני לא
ציין את המיתוס של הירח:

72
00:08:22,543 --> 00:08:25,283
דייג ישן
וחד קרן.

73
00:08:45,956 --> 00:08:49,146
האולם מהדהד
של קבר יווני,

74
00:08:49,608 --> 00:08:54,957
בגלל המפרץ חסר הקעקועים
המקיף את חדר האוכל,

75
00:08:55,140 --> 00:08:59,481
המכיל שטיח
שאראה לך מאוחר יותר.

76
00:09:20,396 --> 00:09:23,100
אנחנו ב"חדר של דיאנה".

77
00:09:23,735 --> 00:09:26,795
חדר זה מציג את
המיתוס של אקטון.

78
00:09:27,109 --> 00:09:31,106
מופתע מדיאנה
והנימפות שלה,

79
00:09:31,493 --> 00:09:34,233
אקטון הסתובב
לתוך אייל.

80
00:09:55,392 --> 00:10:01,549
דיאנה הופתעה...
הנה ציפור.

81
00:10:09,933 --> 00:10:11,736
הנה עוד ציפור.

82
00:10:16,682 --> 00:10:18,663
הנה ציפור שלישית.

83
00:10:26,283 --> 00:10:29,888
אם מסתכלים מגדול יותר
מרחק, 3 הציפורים נעלמות

84
00:10:30,075 --> 00:10:34,559
לטובת הכלל
ויוצרים אחד מהחללים הללו

85
00:10:34,737 --> 00:10:38,070
שסביבו המשמעותי
קווים יוצרים את עצמם,

86
00:10:38,286 --> 00:10:42,389
כי הקווים הלא משמעותיים
חייב להיות משמעותי.

87
00:10:42,981 --> 00:10:45,448
הם משפיעים
הסגנון דמוי התיקון.

88
00:10:51,575 --> 00:10:56,781
מקעקעים של הדלתות הם בהשראת
לפי קטלוגים וגלויות.

89
00:10:57,279 --> 00:11:00,162
כיבדתי את המסורת הזו אבל
קיבל השראה

90
00:11:00,341 --> 00:11:02,072
מאת Renoir's Bathers.

91
00:11:13,351 --> 00:11:17,383
מעל המיטה, רועה צאן משתתף
הסצנה המיתולוגית

92
00:11:18,360 --> 00:11:20,092
באדישות.

93
00:11:21,945 --> 00:11:24,614
השמש מעצבנת אותנו. זה אוכל
מעלה את הקווים והצבעים.

94
00:11:24,797 --> 00:11:27,821
אני אנסה להראות להם
לך קצת יותר טוב.

95
00:11:56,697 --> 00:12:01,215
חדר קדם זעיר מוביל אל
החדר שבו ביקרנו זה עתה.

96
00:12:01,881 --> 00:12:05,214
מבוך אמיתי של פינות
ונקבים

97
00:12:05,568 --> 00:12:08,035
מאלץ אותנו להמשיך
כמו אקרובטים.

98
00:12:12,387 --> 00:12:15,507
מימין ל-
קורא ישן...

99
00:12:15,900 --> 00:12:18,048
הרבה שינה
על הקירות האלה...

100
00:12:18,787 --> 00:12:20,899
המדרגות מובילות אל
החדרים למטה.

101
00:12:21,083 --> 00:12:23,752
הכספת שמראה
הגאונות של שינה

102
00:12:23,935 --> 00:12:26,261
הוא הפרסקו הצבוע היחיד
בוילה.

103
00:12:26,788 --> 00:12:29,006
עבודתי כציירת
לא היה קל.

104
00:12:29,433 --> 00:12:31,828
שכחתי שיש מדרגות.
פסעתי אחורה,

105
00:12:32,006 --> 00:12:34,638
ויותר מפעם אחת
דפקו אותי.

106
00:12:45,644 --> 00:12:49,356
דיוסקורה מימין.
לא הסתדרתי עם השמאלית,

107
00:12:49,539 --> 00:12:53,916
ללא נסיגה. זה יהיה
תן לנו לישון אחד פחות...

108
00:12:54,341 --> 00:12:57,946
העיוות של הזרוע
נובע מהצורך לצלם

109
00:12:58,132 --> 00:13:00,280
שוכבים, הגב שלנו
על המדרגות.

110
00:13:19,318 --> 00:13:22,473
ציור אחר מבוסס
על modeI של רנואר.

111
00:13:32,537 --> 00:13:36,083
סנטו סוספיר היה
ככל הנראה צייד.

112
00:13:36,885 --> 00:13:39,981
הנה הקנטאור של אנטיפוליס העתיקה

113
00:13:40,156 --> 00:13:44,462
שעליו רכוב הקדוש.
חמוש בקשת שלו,

114
00:13:45,027 --> 00:13:48,086
הוא מסמן את הטרף שלו
והמסלול שלו.

115
00:13:50,141 --> 00:13:53,401
הצרות של המסדרון
מונע מאיתנו לצלם את הכל.

116
00:13:53,932 --> 00:13:56,399
אפשר רק לנחש
מהשברים

117
00:13:56,576 --> 00:13:58,273
מעבר לדלתות.

118
00:13:59,916 --> 00:14:03,806
הנה הקדוש רכוב על סוס
על הקנטאור,

119
00:14:03,986 --> 00:14:08,504
עם שיערו בסגנון פיזנלו,
בז על פרק כף היד שלו.

120
00:14:40,270 --> 00:14:42,665
אנחנו פותחים דלת
שאתה כבר יודע.

121
00:14:44,027 --> 00:14:47,953
הנה חדר עז בילי,
או חדר חכמים.

122
00:15:07,091 --> 00:15:11,812
שם אתה רואה בילי-עזים,
או חכמים על המיטות.

123
00:15:32,381 --> 00:15:37,007
מול המיטות, רגל העז,
חדי קרן וגלים.

124
00:16:13,675 --> 00:16:16,665
שכחתי להגיד לך שה
רגל עז מחזיקה

125
00:16:16,841 --> 00:16:22,784
הלחם השטוח, הקודש המסורתי
של גראס, ביוט ואנטיב.

126
00:16:31,347 --> 00:16:34,016
מאז השינוי
של מוזיאון גרימלדי,

127
00:16:34,200 --> 00:16:37,497
סוחרים מאנטיב קוראים לזה
"המנה של פיקאסו".

128
00:16:38,583 --> 00:16:41,915
הנה לחם שטוח אחד
שעדיין לא נחתך.

129
00:16:45,714 --> 00:16:48,109
הקעקוע של החדר הסמוך

130
00:16:48,394 --> 00:16:51,134
מספר את המיתוס של נרקיס.

131
00:16:51,420 --> 00:16:54,017
החדר נקרא
"תא הד".

132
00:16:55,595 --> 00:16:58,619
רשתות נגד יתושים, אבוי,
הם הכרחיים.

133
00:16:59,455 --> 00:17:05,849
בחדר הזה רואים את נרקיס
ולפעמים הנימפה אקו

134
00:17:06,413 --> 00:17:08,359
שחוזרת על שמה
מקועקע באדום.

135
00:17:27,321 --> 00:17:29,823
זה הצל
מהמיטות הנחמדות האלה.

136
00:18:11,953 --> 00:18:17,444
חדר נוסף כאן, נקרא
"ייזום הבאצ'אנטים".

137
00:18:17,728 --> 00:18:21,274
שתי נשים צעירות
ביוזמת באצ'אנטים.

138
00:18:22,077 --> 00:18:24,129
אנחנו חוזרים כל הדרך
לגן.

139
00:18:38,741 --> 00:18:43,259
מולנו, דיוניסוס ישן
לאחר ששתה.

140
00:19:20,312 --> 00:19:24,759
כל כך הרבה פעמים זה קורה
אמנות קעקוע מובילה לציור.

141
00:19:25,390 --> 00:19:28,759
בשנת 1951,
הווילה הייתה מקועקעת.

142
00:19:28,939 --> 00:19:32,580
התחלתי לצייר.
החבאתי את הציורים שלי.

143
00:19:32,765 --> 00:19:34,533
הארונות שלי מלאים
של תמונות.

144
00:19:34,818 --> 00:19:38,365
אבל המצלמה היא הכי
עין לא דיסקרטית מכולם.

145
00:19:39,654 --> 00:19:43,782
ציור זה מייצג את
המיתוס של יוליסס והסירנות.

146
00:19:44,141 --> 00:19:48,624
קשור לתורן, יוליסס
אטם את אוזניו בשעווה.

147
00:19:49,116 --> 00:19:53,978
הסירנות רקדו ושרו,
בלי לדעת שהם הובסו.

148
00:19:54,334 --> 00:19:57,916
אחד מהם מגיע מ
רחוק במהירות גדולה.

149
00:20:05,606 --> 00:20:10,776
מלח קשור מתהדק
הכובע שלו על אוזניו.

150
00:20:21,747 --> 00:20:23,857
שוב, ציור נסתר.

151
00:20:24,044 --> 00:20:26,545
זה המיתוס
של Phaedra ו-Oenone.

152
00:20:32,218 --> 00:20:35,243
פאדרה סובלת.
אני משנה פרספקטיבה.

153
00:20:35,488 --> 00:20:40,422
אני עובר על פניה, מביע
אדישות, ויהי מה.

154
00:20:49,646 --> 00:20:52,635
זה לא חכם לעשן
בזמן הצילומים.

155
00:21:00,605 --> 00:21:02,336
כשכבר לא יודעים
היכן למקם את הקנבסים,

156
00:21:02,518 --> 00:21:03,834
הם תלויים על עצים.

157
00:21:07,666 --> 00:21:10,263
אורפיאוס תקף
על ידי הבאצ'אנטים.

158
00:21:15,632 --> 00:21:17,507
ראש האורפיאוס המת.

159
00:21:24,434 --> 00:21:28,218
הנה הפיתוי של
ישו על ההר.

160
00:21:57,100 --> 00:21:58,594
התפוח.

161
00:22:03,049 --> 00:22:07,912
השטן מקסים, כמובן.
הוא מנסה לשכנע.

162
00:22:08,720 --> 00:22:13,026
המשיח מקשיב רק עם אחד
אוזן. השני נמצא במקום אחר.

163
00:22:15,712 --> 00:22:17,480
הנה לבנים מצוירות.

164
00:22:22,774 --> 00:22:26,628
וקנבס קטן,
"יעקב נלחם באנג'ל."

165
00:22:27,435 --> 00:22:31,147
אורפיאוס אחר: "אורפיאוס
בין העלים".

166
00:22:42,046 --> 00:22:45,592
הנה שדה חיטה
על מיטה בגינה.

167
00:22:52,483 --> 00:22:56,065
הנה אורפיאוס הזהב
על החוף.

168
00:23:54,822 --> 00:23:58,120
אין דבר יותר נוח
מאשר המכנסיים האמריקאים האלה

169
00:23:58,301 --> 00:23:59,653
לסחוב סיגריות.

170
00:24:04,459 --> 00:24:06,676
מחוסר מקום,
אני מרבה לצייר

171
00:24:07,207 --> 00:24:08,761
בסטודיו מתחת
בנייה,

172
00:24:08,946 --> 00:24:10,820
בין הוילה
והמגדלור.

173
00:25:07,876 --> 00:25:11,067
אני מאוד גאה כשהעובדים
להראות עניין בעבודה שלי

174
00:25:11,252 --> 00:25:12,841
ולשכוח משלהם.

175
00:25:13,060 --> 00:25:15,421
אותו חלון, השני
הפוך.

176
00:25:15,669 --> 00:25:17,720
הזמן טס...

177
00:25:18,557 --> 00:25:23,207
הסטודיו הסתיים. אני מבקר
זה עם פרנסין וייסוויילר.

178
00:25:34,768 --> 00:25:36,915
אם הייתי נוטה לקנאה,

179
00:25:37,098 --> 00:25:39,731
הייתי מקנא באדוארד דרמיט
לציוריו.

180
00:25:39,917 --> 00:25:42,312
דוגמה לסופה
של צבע בסוג נגד:

181
00:25:42,735 --> 00:25:45,652
הציור הזה שנראה חיוור
ובגוון ירוק אחד בודד

182
00:25:45,830 --> 00:25:49,614
למעשה מורכב מאוד
ירוקים חיים ורבים.

183
00:25:49,866 --> 00:25:52,119
זו הפעם השנייה עם
ז'אן מארה

184
00:25:52,301 --> 00:25:55,396
שאחד השחקנים שלי מפתיע
אותי בכך שאני מתחיל לצייר.

185
00:25:55,572 --> 00:25:59,047
זה מוזר לראות
כמה ציירים צעירים מאוד

186
00:25:59,224 --> 00:26:03,742
כבר מתנגדים למופשט
בית הספר כשהם מתפתחים.

187
00:26:04,581 --> 00:26:07,676
בגילי כבר אין
הזמן לצאת לחופשה.

188
00:26:07,921 --> 00:26:10,032
חופשה היא עבודה.

189
00:26:10,669 --> 00:26:13,302
כשאני כותב מחזה,
אני כותב מחזה.

190
00:26:13,730 --> 00:26:15,461
כשאני מצייר, אני מצייר.

191
00:26:27,611 --> 00:26:29,307
כשאני מצייר, אני מצייר.

192
00:28:05,365 --> 00:28:08,947
אני כותב, מצייר, מצייר.

193
00:28:09,226 --> 00:28:14,303
אבל העבודה אף פעם לא מחזיקה אותי
ממעבר מנמל לנמל,

194
00:28:14,653 --> 00:28:19,800
בין Villefranche, לבין שלה
מלון מפורסם ברוך הבא...

195
00:28:35,908 --> 00:28:39,870
בין Villefranche ל
פורטו ונרה היפה,

196
00:28:41,961 --> 00:28:46,612
עם בתי הפנטום שלו,
סלעי פנטום,

197
00:28:47,040 --> 00:28:51,725
כנסיית פנטום,
הפנטום שלו של לורד ביירון.

198
00:28:54,520 --> 00:28:59,311
העבודה לא מונעת ממני
טיול סוסים מדי פעם.

199
00:29:24,715 --> 00:29:28,605
העבודה לא מונעת ממני
אפילו רוכב על אריה.

200
00:29:36,299 --> 00:29:39,490
לכל השאר, הסוס שלי ו
האריה שלי מסתדר מצוין.

201
00:29:41,936 --> 00:29:45,684
העבודה לא מונעת ממני
משחק מזדמן של "בול".

202
00:29:51,815 --> 00:29:55,398
המשקה הזה הוא תחליף מבורך
עבור סיגריות

203
00:29:55,573 --> 00:29:58,728
בחדרי העריכה שבהם
אסור לנו לעשן.

204
00:29:59,016 --> 00:30:02,979
רציתי לנסות ולהכין
פרחים על השכמייה.

205
00:30:03,157 --> 00:30:05,268
התחלתי לצייר אותם.

206
00:30:05,974 --> 00:30:09,034
התנערתי מהר
שיטה זו.

207
00:33:18,038 --> 00:33:22,723
אני אראה לך עכשיו א
יצירת מופת של מלאכת יד צרפתית

208
00:33:23,499 --> 00:33:26,453
אני לא מתכוון לעצמי,
וגם לא העבודה שלי -

209
00:33:26,630 --> 00:33:32,121
אלא עבודת האורגים ב
סטודיו בורט באובוסון.

210
00:33:32,370 --> 00:33:34,352
קראתי להם "נבלנים";

211
00:33:34,631 --> 00:33:38,106
כי הם מנגנים בנבל
עם חוט ודוגמא.

212
00:33:38,318 --> 00:33:42,173
מאטיס הזהיר אותי מפני
היעדר דפוסים,

213
00:33:42,355 --> 00:33:45,474
תוצאה של הדירה
גוונים של שטיח קיר מודרני.

214
00:33:45,729 --> 00:33:49,998
הנה, במטר אחד,
אני לא יכול להבדיל

215
00:33:50,182 --> 00:33:54,736
בין השטיחים של
אובוסון והמקורי.

216
00:33:55,086 --> 00:33:58,277
שטיח הקיר בגודל 3 על 3.5 מטר

217
00:33:58,461 --> 00:34:01,830
מייצגת את יהודית אחרי ה
מותו של הולופרן.

218
00:34:02,113 --> 00:34:05,968
בחרתי בכוונה
נושא הפרס הרומי.

219
00:34:06,150 --> 00:34:08,960
יהודית תקועה,
היא כבר לא אישה,

220
00:34:09,663 --> 00:34:14,740
אלא סרקופג מהלך,
בעלת ההיסטוריה שלה.

221
00:34:14,986 --> 00:34:17,417
היא נושאת את הראש
של הקורבן שלה.

222
00:34:18,080 --> 00:34:19,848
היא נתקלת באור הירח,

223
00:34:20,030 --> 00:34:23,576
השומרים הישנים,
שסומם על ידי המשרתת שלה.

224
00:35:18,125 --> 00:35:21,351
המשרתת דומה
סוג של חרק,

225
00:35:21,570 --> 00:35:26,504
עדיין מואר על ידי החדר
היכן נערכה עריפת הראש.

226
00:35:49,017 --> 00:35:52,563
אחת התכונות המוזרות
של Kodachrome מסוג נגד

227
00:35:52,739 --> 00:35:55,550
זה במקום שטיח
מואר מלפנים,

228
00:35:55,836 --> 00:35:59,832
נראה שאחד מסתכל
ויטראז' מואר מאחור.

229
00:36:05,819 --> 00:36:09,152
הנה מאדאם וייסוויילר
ציור.

230
00:36:09,890 --> 00:36:11,870
באופן טבעי, הדיוקן צויר
מאת אדוארד דרמיט.

231
00:36:12,046 --> 00:36:15,451
הרשה לי להציג את הגברת
של האחוזה, באופן אישי.

232
00:36:15,769 --> 00:36:18,651
היא רוצה להודות לך
על הסבלנות שלך.

233
00:36:23,526 --> 00:36:26,966
הנה הקמע של הוילה.
אנו קוראים לו "המאסטר".

234
00:36:27,283 --> 00:36:30,237
שיביא לך מזל,
כפי שהוא עושה עבורנו.

235
00:36:38,033 --> 00:36:40,287
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו
להודות לד"ר ריקו,

236
00:36:40,468 --> 00:36:43,208
סגן נשיא הקולנוע
מועדון ניס שממנו אני

237
00:36:43,390 --> 00:36:46,759
נשיא הכבוד, למי יש
עזר לנו במשימה שלנו.

238
00:36:57,932 --> 00:37:01,572
פיקאסו, מאטיס, שאגאל
ואני,

239
00:37:01,931 --> 00:37:04,921
על החוף הזה שבו
רנואר חי פעם.

240
00:37:05,098 --> 00:37:09,440
ניסינו להביס את
רוח הרסנית של זמננו.

241
00:37:10,003 --> 00:37:11,770
קישטנו את המשטחים

242
00:37:11,951 --> 00:37:14,062
שגברים חולמים
להרוס.

243
00:37:14,282 --> 00:37:17,342
אולי אהבת העבודה שלנו

244
00:37:17,517 --> 00:37:20,020
יגן עליו מפני פצצות.


