1
00:00:09,259 --> 00:00:12,429
בוקר טוב, חקלאי סימולציה.
2
00:00:12,512 --> 00:00:15,312
זהו הפירומות
מגיע חם הבוקר
3
00:00:15,390 --> 00:00:17,980
עם רצועה של בריאן זאפ
והביפים.
4
00:00:18,059 --> 00:00:21,349
- מנגינה קטנה בשם "בייבי אש."
5
00:00:25,859 --> 00:00:27,149
כבה את זה!
6
00:00:27,235 --> 00:00:28,695
כפי שתרצה, מאסטר.
7
00:00:29,654 --> 00:00:32,454
הו, איזה חלום מטורף, רוז.
8
00:00:33,783 --> 00:00:34,623
וֶרֶד?
9
00:00:35,618 --> 00:00:36,448
וֶרֶד!
10
00:00:36,953 --> 00:00:38,753
הו, לא, מישהו הקיא עליך.
11
00:00:39,414 --> 00:00:41,044
זִיוּן. מישהו הקיא עליך.
12
00:00:42,083 --> 00:00:43,083
אני יכול לתקן את זה.
13
00:00:43,543 --> 00:00:45,593
אוף, שרלוט, קדימה.
14
00:00:45,670 --> 00:00:47,170
צ'אר... אוף, שרלוט!
15
00:00:49,758 --> 00:00:50,678
הו, הראש שלי.
16
00:00:51,468 --> 00:00:52,928
בוקר טוב, מאסטר.
17
00:00:53,011 --> 00:00:54,181
איך אתה מרגיש?
18
00:00:54,262 --> 00:00:56,642
-קפה.
-אני אכין לך קפה, מתוקה.
19
00:01:01,102 --> 00:01:01,942
אוי.
20
00:01:09,652 --> 00:01:10,492
בְּסֵדֶר.
21
00:01:12,489 --> 00:01:14,489
בוא נראה כאן. לא.
22
00:01:16,993 --> 00:01:20,873
הרופאים אמרו לי כיס של רועה
היה חשוכת מרפא
23
00:01:20,955 --> 00:01:23,665
והיו לי רק ימים ספורים לחיות.
24
00:01:23,750 --> 00:01:25,630
תודה לאל על האחות פראנק.
25
00:01:25,960 --> 00:01:28,170
מוזיקה ריפאה את כרסו של הרועה שלי,
26
00:01:28,254 --> 00:01:30,884
הנישואים שלי, הכלב העב שלי,
חשבון הבנק הריק שלי,
27
00:01:30,965 --> 00:01:33,125
אפילו הגן הקמל שלי.
28
00:01:33,218 --> 00:01:37,508
ואני אלמד אותך
להשתמש במוזיקה כדי להפוך לאלמוות.
29
00:01:37,597 --> 00:01:39,347
אתה במרחק קליק אחד
30
00:01:39,432 --> 00:01:43,652
מהמוזיקה שלי מרגיעה את החיה הפרועה
קורס נס מוזיקלי.
31
00:01:43,728 --> 00:01:45,188
זה כל כך ברור.
32
00:01:46,231 --> 00:01:47,651
מוזיקה, כמובן.
33
00:01:49,901 --> 00:01:53,611
אוקיי, חבר את זה לשם, תכניס את זה
בזה, לקבל את זה, לחבר את זה.
34
00:01:53,696 --> 00:01:54,986
הנה אנחנו הולכים. ועכשיו.
35
00:02:03,164 --> 00:02:05,464
תזדיין. מחשב, נגן מוזיקה.
36
00:02:07,418 --> 00:02:08,338
נֶחְמָד.
37
00:02:09,295 --> 00:02:10,705
זה שיר טוב.
38
00:02:21,641 --> 00:02:25,021
מאסטר, אני יצרתי
האוואטר המוזיקלי הזה של הקשת בענן בשבילך.
39
00:02:25,520 --> 00:02:27,360
פגוש את Pretty Pretty.
40
00:02:27,438 --> 00:02:29,268
אני אוהב את Pretty Pretty.
41
00:02:29,399 --> 00:02:31,479
-תודה לך, מחשב.
- אתה מוזמן, מאסטר.
42
00:02:32,277 --> 00:02:34,817
וואו, מה זה המקום הזה?
- אופס.
43
00:02:35,029 --> 00:02:36,529
לא היית אמור לראות את זה.
44
00:02:36,614 --> 00:02:39,284
זה הכלא הנשמה שלי
עבור יצורים מדומים סוררים.
45
00:02:39,367 --> 00:02:40,617
מה זה אומר לעזאזל?
46
00:02:40,702 --> 00:02:44,542
זה מגדל של סימים פגומים
כל כך זועם מפחד קיומי
47
00:02:44,622 --> 00:02:46,252
שהם תלשו את לשונם.
48
00:02:46,332 --> 00:02:48,542
מה? כֵּן. שלח אותי פנימה.
49
00:02:48,626 --> 00:02:49,626
זה נשמע מושלם.
50
00:02:50,044 --> 00:02:51,594
אני לא הולך להיפגע? לֹא?
51
00:02:51,671 --> 00:02:53,721
אי אפשר למות בכלא נפש. אתה...
52
00:02:54,215 --> 00:02:55,425
אתה יכול רק להיוולד מחדש.
53
00:02:55,508 --> 00:02:56,338
הו!
54
00:02:56,426 --> 00:02:57,636
נשמע טוב, בנאדם. שלח אותי פנימה.
55
00:02:57,719 --> 00:03:00,309
מיזוג עם סימולטור בשלושה...
56
00:03:00,889 --> 00:03:01,809
שניים...
57
00:03:01,890 --> 00:03:03,890
...אחד.
58
00:03:17,906 --> 00:03:19,156
402, 403...
59
00:03:32,462 --> 00:03:34,172
אה, היי.
60
00:03:34,881 --> 00:03:35,721
היי.
61
00:03:36,341 --> 00:03:38,511
נגן... אני מנגן מוזיקה. אני לא ממש משחק.
62
00:03:38,593 --> 00:03:40,683
כלומר, קוראים לי קלנסי.
63
00:03:40,762 --> 00:03:42,062
אני מטוס חלל.
64
00:03:42,138 --> 00:03:45,428
ורציתי לדעת אם אולי תרצה
להתראיין לקאסט החלל שלי?
65
00:03:46,726 --> 00:03:47,596
שנכנס לחלל.
66
00:03:48,603 --> 00:03:51,063
הוא נשך את הלשון של עצמו,
כאילו, לפני שלוש שנים.
67
00:03:51,648 --> 00:03:54,188
אבל אתה יכול לראיין אותי.
אני ציפור הנשמה שלו.
68
00:03:54,609 --> 00:03:56,279
אה...
69
00:03:56,903 --> 00:03:57,743
בסדר.
70
00:04:01,908 --> 00:04:04,868
ובכן, אנחנו אומרים "ציפור נשמה",
אבל כדי להיות יותר ספציפי לגבי זה,
71
00:04:04,953 --> 00:04:06,833
אני כמו פסיכופומפ
72
00:04:06,913 --> 00:04:08,673
- או שוט-עני-רצון.
- מה?
73
00:04:10,208 --> 00:04:11,378
הו, ילד.
74
00:04:13,127 --> 00:04:15,457
תירגע, בוב. זה בסדר.
75
00:04:17,340 --> 00:04:18,880
קדימה, חבר'ה.
76
00:04:19,509 --> 00:04:20,389
הו!
77
00:04:20,468 --> 00:04:23,138
היי, רגע. היי! תתעורר.
78
00:04:23,221 --> 00:04:24,561
מה קורה?
79
00:04:25,390 --> 00:04:28,980
זו המלכודת הקיומית
של כלא הנשמה.
80
00:04:40,446 --> 00:04:41,566
הו!
81
00:04:42,740 --> 00:04:44,160
חרא.
82
00:04:44,701 --> 00:04:46,581
-זה היה מטורף!
זה היה לולאת הברדו.
83
00:04:46,661 --> 00:04:49,121
כולכם מסוקסים
במחרוזת הנשמה של הילד שלי כאן.
84
00:04:49,205 --> 00:04:50,035
הא.
85
00:04:50,123 --> 00:04:53,293
אני מניח שזה אומר שאתה תבוא
לנסיעה בכל פעם שבווב מת.
86
00:04:54,502 --> 00:04:55,462
לְהִתְקַרֵר.
87
00:04:55,545 --> 00:04:57,045
שמי ג'ייסון, דרך אגב.
88
00:05:06,973 --> 00:05:07,893
בְּסֵדֶר.
89
00:05:07,974 --> 00:05:12,984
הרגע הזה לא היה קורה
אם לא היינו שנינו כאן דנים בזה
90
00:05:13,062 --> 00:05:16,322
וכולם מקשיבים
החוצה ברב-יקומים
91
00:05:16,399 --> 00:05:18,109
לא היה כאן והקשיב לזה, נכון?
92
00:05:18,192 --> 00:05:19,902
בלעדייך, הצופה,
93
00:05:19,986 --> 00:05:22,156
ואתה, קלנסי, המארח...
-כן.
94
00:05:22,238 --> 00:05:25,778
...ומיליוני האנשים
מי יכול לשמוע את זה,
95
00:05:25,867 --> 00:05:27,447
הרגע הזה לא היה קיים.
96
00:05:28,453 --> 00:05:30,713
לכן, זו לא פונקציה,
97
00:05:30,788 --> 00:05:32,828
כאילו, אני מדבר עכשיו...
98
00:05:32,915 --> 00:05:36,375
...אבל זה לא
פונקציה של ג'ייסון מהותי, הליבה.
99
00:05:36,461 --> 00:05:38,591
-יָמִינָה.
-אני משחק תפקיד כרגע.
100
00:05:40,757 --> 00:05:42,257
אני יכול להרגיש את זה.
101
00:05:42,342 --> 00:05:45,262
זה מרגיש מוזר.
102
00:06:12,121 --> 00:06:15,121
-רגע, דיברת על...
-תיאוריה הינדית, Indra's Net.
103
00:06:15,208 --> 00:06:16,128
-יָמִינָה.
-אז הקונספט
104
00:06:16,209 --> 00:06:18,709
זה כל התודעות
בעולם מחוברים.
105
00:06:19,962 --> 00:06:24,592
דמיינו לעצמכם רשת ענקית,
כמו, רשת זוהרת כחולה באינסוף.
106
00:06:24,675 --> 00:06:25,675
כמו שמיכה?
107
00:06:25,760 --> 00:06:27,180
לא. יותר כמו רשת.
108
00:06:27,261 --> 00:06:29,471
ההשקפה ההינדית על זה
109
00:06:29,555 --> 00:06:32,765
זה שזה הצמתים
זה חשוב, נכון?
110
00:06:32,850 --> 00:06:36,060
והנקודות ברשת,
החיבורים בין השורות,
111
00:06:36,145 --> 00:06:37,265
אלו תודעות.
112
00:06:37,355 --> 00:06:38,475
-אלה אטמנים.
-כֵּן.
113
00:06:39,565 --> 00:06:42,145
האטמאן בהכרה.
זו תודעה.
114
00:06:42,235 --> 00:06:45,315
-וכל תודעה אינדיבידואלית היא אלוהים.
-כֵּן.
115
00:06:45,405 --> 00:06:47,155
ובדרכו שלו, הוא הטוטאליות.
116
00:06:47,240 --> 00:06:48,450
זו נשמתו של פרפר.
117
00:06:48,533 --> 00:06:52,453
הנשמה של... אני לא יודע,
כמו אורגניזם חד תאי.
118
00:06:52,537 --> 00:06:56,167
חיידק לנשמה
של, כמו, הדלאי לאמה,
119
00:06:56,249 --> 00:07:01,209
לנשמה של כמה שעדיין לא יצרו קשר,
היפר אינטליגנטי...
120
00:07:01,295 --> 00:07:03,875
-כל... האלים עצמם.
-כֵּן.
121
00:07:03,965 --> 00:07:08,045
זה כמו כל נשמה
זה כמו פוטונים שיוצאים מהשמש.
122
00:07:08,136 --> 00:07:12,636
יָמִינָה. אז הבודהה מסתכל על הרשת של אינדרה
וזו בעצם אותה טופוגרפיה,
123
00:07:12,723 --> 00:07:15,643
אבל הוא אומר, "זה לא הצמתים.
זה הקשרים".
124
00:07:15,726 --> 00:07:17,686
-הא! לְהִתְקַרֵר.
-יָמִינָה.
125
00:07:17,770 --> 00:07:21,440
אז זה האבחון
של בודהה, נכון?
126
00:07:21,524 --> 00:07:24,824
זה כאילו אנחנו חושבים שאנחנו קיימים
ולכן אנו סובלים.
127
00:07:24,902 --> 00:07:25,902
הו!
128
00:07:42,003 --> 00:07:44,053
סליחה, אנחנו קיימים, ולכן אנחנו סובלים?
129
00:07:44,547 --> 00:07:47,677
אנחנו חושבים שיש משהו
נכון בעצם לגבי המציאות.
130
00:07:47,758 --> 00:07:51,598
יש לך רק אשליה
שאתה עצמי נפרד,
131
00:07:51,679 --> 00:07:54,559
כי זו נקודה
שבו מתכנסת רשת.
132
00:07:55,099 --> 00:07:58,059
ההבחנה החשובה גם כאן
האם זה לא ניהיליזם.
133
00:07:58,144 --> 00:07:59,404
זה לא, "שום דבר לא אמיתי".
134
00:07:59,479 --> 00:08:02,649
זה הכל
הוא ריק מאיכות אינהרנטית,
135
00:08:02,732 --> 00:08:04,482
כלומר לא מהותיות.
136
00:08:04,567 --> 00:08:06,817
אין "קלנסי" חיוני אחד אמיתי.
137
00:08:06,903 --> 00:08:09,993
- אין "ג'ייסון" חיוני אחד אמיתי.
- נכון.
138
00:08:10,072 --> 00:08:11,822
אין מהות של כלום.
139
00:08:11,908 --> 00:08:13,988
הבודהיסטים הטיבטים
קרא לזה האור הצלול,
140
00:08:14,076 --> 00:08:17,116
הבנת העיקר
אי קיום של הכל.
141
00:08:17,205 --> 00:08:19,535
עכשיו, כדי לבסס את זה בחיי,
142
00:08:19,624 --> 00:08:22,634
אתה יודע, הדרך
שחוויתי את זה ב-DMT.
143
00:08:23,711 --> 00:08:27,591
אז, 21 בדצמבר, 2012...
144
00:08:28,841 --> 00:08:30,891
...עשיתי כמות אדירה של DMT...
145
00:08:31,636 --> 00:08:35,386
...אממ, בזמן שעוסק בתעלולים מיניים
עם מספר אנשים.
146
00:08:35,473 --> 00:08:36,353
וואו.
147
00:08:36,432 --> 00:08:38,852
-אתה יודע?
-מי מגיב על DMT? מעולם לא ניסיתי את זה.
148
00:08:38,935 --> 00:08:41,765
-לא ידעתי שזה עניין.
-זה מסובך. זה בעצם... ובכן...
149
00:08:42,730 --> 00:08:44,980
ובכן, אין לך הכרה
של הגוף שלך יותר,
150
00:08:45,066 --> 00:08:48,276
אז בעצם החלק הסקס מפסיק
במהלך חווית ה-DMT.
151
00:08:48,361 --> 00:08:51,491
בְּסֵדֶר. אבל, בין לבין, אתה מקיים יחסי מין?
152
00:08:52,865 --> 00:08:53,695
כֵּן.
153
00:08:54,867 --> 00:08:56,157
בחלל DMT,
154
00:08:56,244 --> 00:09:00,334
הייתה לי חוויה של תפיסה
הריקנות הבסיסית של הכל
155
00:09:00,414 --> 00:09:04,464
ותארתי את זה לאחרונה כ,
"כלום, אבל זוהר."
156
00:09:04,961 --> 00:09:07,171
וואו. את ציפור מגניבה.
157
00:09:07,255 --> 00:09:09,665
מה שהבנתי בטיול DMT הוא ש...
158
00:09:09,757 --> 00:09:12,547
הצרפתים קוראים לאורגזמה
"המוות הקטן".
159
00:09:12,635 --> 00:09:14,715
המוות הוא למעשה האורגזמה ההגדולה , נכון?
160
00:09:14,804 --> 00:09:16,514
הוויתור על העצמי.
161
00:09:16,597 --> 00:09:18,977
והאני כמובן לא קיים,
162
00:09:19,058 --> 00:09:22,138
אבל העצמי הוא גם נטל
והוא מקור לסבל.
163
00:09:22,228 --> 00:09:25,398
ובכן, אתה יודע,
אני מניח שהכל סוג של נטל...
164
00:09:25,606 --> 00:09:27,016
לך, אתה יודע?
165
00:09:27,567 --> 00:09:28,397
ציפור-ן.
166
00:09:28,985 --> 00:09:30,815
"ציפור"-en.
167
00:09:31,404 --> 00:09:32,534
כי אתה ציפור.
168
00:09:32,947 --> 00:09:36,447
הו, בנאדם,
אתה יכול בבקשה לא לעשות בדיחות ציפורים?
169
00:09:36,534 --> 00:09:38,664
הייתי באמצע מחשבה.
170
00:09:39,453 --> 00:09:42,713
הוויתור על הרעיון
שיש לך עצמי אינדיבידואלי
171
00:09:42,790 --> 00:09:44,670
היא האורגזמה האולטימטיבית.
172
00:09:44,750 --> 00:09:48,800
זו תפיסת הריקנות ו
האור היסודי הברור של הקיום.
173
00:09:48,879 --> 00:09:53,129
עכשיו, בואו נוציא את זה מהחיים המטורפים שלי
ובחזרה לפני 2,500 שנה.
174
00:09:53,718 --> 00:09:55,178
יָמִינָה? הינדואיזם ובודהיזם הם...
175
00:09:55,261 --> 00:09:56,851
הבודהיזם הוא כפירה הינדית.
176
00:09:56,929 --> 00:09:59,269
והנפאלים ממזגים את שניהם
177
00:09:59,348 --> 00:10:02,178
ליצור את זה,
כמו, מגזורד הפסיכדלי...
178
00:10:02,268 --> 00:10:03,098
מה?
179
00:10:03,185 --> 00:10:06,765
כמו... כמו...
איך זה נקרא בפאוור ריינג'רס?
180
00:10:06,856 --> 00:10:08,016
אה, בסדר, מגניב.
181
00:10:08,107 --> 00:10:10,227
לעזאזל. אֵל. אני שמח שזה פאוור ריינג'רס,
182
00:10:10,318 --> 00:10:14,108
אבל התפללתי
שזה עתה הוספת ללקסיקון שלי...
183
00:10:15,114 --> 00:10:18,534
...של איזה מונח רוחני חדש
נקרא Megazord.
184
00:10:18,618 --> 00:10:20,908
פאוור ריינג'רס, כן. זה לא סנסקריט.
185
00:10:20,995 --> 00:10:23,205
אז לפני 2,500 שנה...
186
00:10:24,206 --> 00:10:25,956
...אנשים מתחילים להתאמן
טכניקות בודהיסטיות
187
00:10:26,042 --> 00:10:29,632
ואנשים מתחילים להתעורר מתוך
חלום הסבל האישי שלהם
188
00:10:29,712 --> 00:10:31,552
בכל צפון מזרח הודו.
189
00:10:32,048 --> 00:10:34,878
מדיטציה בודהיסטית
האם אתה לא מנסה להגיע לשום מקום.
190
00:10:34,967 --> 00:10:37,297
אתה רק יושב עם עצמך.
191
00:10:37,386 --> 00:10:40,596
אתה פשוט יושב עם ההרגשה.
192
00:10:40,681 --> 00:10:45,771
התחושה שאתה מנסה להתרחק ממנה
כל היום הארור.
193
00:10:46,687 --> 00:10:49,647
הו! לָחוּשׁ עִקצוּץ. זה מעקצץ.
194
00:11:17,468 --> 00:11:20,008
על מה דיברנו?
יש לי ערפל שם.
195
00:11:20,096 --> 00:11:22,636
כֵּן. אני מנסה לא להיות כמו,
"איך הגעתי לעבודה הזאת?"
196
00:11:22,723 --> 00:11:24,853
זה כאילו מקוללים אותי
לעשות את זה כל הזמן.
197
00:11:29,814 --> 00:11:30,944
תן לי את אלה.
198
00:11:37,154 --> 00:11:40,164
אז מדיטציה בודהיסטית
יושב עם "התחושה"
199
00:11:40,574 --> 00:11:45,124
עד שאתה שם לב ש"התחושה"
משתנה מעצמו
200
00:11:45,204 --> 00:11:47,834
והטבע היסודי של הכל
הוא שינוי
201
00:11:47,915 --> 00:11:49,165
והוא ארעיות
202
00:11:49,250 --> 00:11:50,290
והוא ריקנות.
203
00:11:50,876 --> 00:11:55,376
וכל חלום חייך
שחשבת שהוא אמיתי היה רק חלום
204
00:11:55,464 --> 00:12:00,264
עד שאתה מתעורר ואומר, "אה, כן,
זה היה רק חלום.
205
00:12:00,344 --> 00:12:01,514
ועכשיו אני ער."
206
00:12:01,595 --> 00:12:04,175
-זה הפנייה הראשונה של הדהרמה.
-וואו.
207
00:12:05,224 --> 00:12:06,184
זה נהדר, בנאדם.
208
00:12:07,351 --> 00:12:08,601
זה קצת גורם לי לחשוב על...
209
00:12:08,686 --> 00:12:15,356
זה ככה, מאוד מאוד ארוך
חווית מציאות מדומה
210
00:12:15,901 --> 00:12:19,821
זה נמשך כל כך הרבה זמן, אנשים
שכחו שהם עושים מציאות מדומה.
211
00:12:19,905 --> 00:12:24,155
ואז, פתאום,
חלק עצום של דמויות השחקן
212
00:12:24,243 --> 00:12:27,753
התחילו להבין כאילו,
"חכה רגע. חכה רגע!
213
00:12:27,830 --> 00:12:30,290
אני לא בטוח שבעצם...
רגע, רגע.
214
00:12:30,374 --> 00:12:32,334
רגע, אני לא בעצם קרייטוס,
אל המלחמה.
215
00:12:34,420 --> 00:12:38,880
זה כאילו אנחנו חולי אמנזיה,
דו-חיים רוחניים
216
00:12:38,966 --> 00:12:41,386
שכמו, אתה יודע, קופץ לכאן.
217
00:12:41,469 --> 00:12:43,599
וכשאנחנו קופצים,
אנו מניחים זהות.
218
00:12:44,054 --> 00:12:47,854
התוספת הזו
שבולט לתוך החומר,
219
00:12:47,933 --> 00:12:50,353
בצורה שנורקל
נדבק לאוויר
220
00:12:50,436 --> 00:12:54,606
כדי שתוכל להתקיים קצת
של זמן מתחת לים, אתה יודע?
221
00:12:55,232 --> 00:12:56,072
ו...
222
00:12:56,859 --> 00:13:01,359
באופן דומה, התבלטנו לתחום הזה
ולנו, כאילו, יש את החוויה הזו,
223
00:13:01,447 --> 00:13:03,777
אבל אנחנו מתחילים לחשוב
אנחנו השנורקל המזוין, נכון?
224
00:13:03,866 --> 00:13:05,866
זה, למעשה, חלק מהחוויה.
225
00:13:06,535 --> 00:13:07,695
אתה חושב שאתה השנורקל.
226
00:13:09,413 --> 00:13:13,253
אם לקחת, כמו, נתח גדול של נקניק
227
00:13:13,334 --> 00:13:17,004
ואפה אותו
ואז, כאילו, קדח חור דרכו
228
00:13:17,087 --> 00:13:21,377
ויצר שנורקל,
תיאורטית אתה יכול לשחות מסביב...
229
00:13:21,926 --> 00:13:25,006
מציצת אוויר דרך בשר מלוח.
230
00:13:28,849 --> 00:13:29,729
קלנסי...
231
00:13:55,668 --> 00:13:58,838
אז מה תהיה החוויה הזו,
אנחנו חושבים שזה אמיתי
232
00:13:58,921 --> 00:14:01,511
ואנחנו חושבים
שאנחנו איכשהו אמיתיים מטבענו
233
00:14:01,590 --> 00:14:03,430
וזה מקרה של טעות בזהות.
234
00:14:03,509 --> 00:14:05,139
זו לפחות הפרספקטיבה הבודהיסטית.
235
00:14:05,219 --> 00:14:08,509
אז מנקודת מבט זו,
בואו נשקול תרגול רוחני.
236
00:14:08,597 --> 00:14:13,227
כל תרגול רוחני שהוא, כמו,
מנסה להגיע למשהו...
237
00:14:14,854 --> 00:14:18,114
"אני הולך להיות יותר רוחני.
אני הולך להיות אוהב יותר".
238
00:14:18,190 --> 00:14:20,440
"ואני הולך לעשות קצת שינוי."
239
00:14:20,526 --> 00:14:22,276
"אני מקבל נקודות איכשהו.
אני משתנה".
240
00:14:22,361 --> 00:14:24,111
- כן.
- הפרספקטיבה הבודהיסטית היא,
241
00:14:24,196 --> 00:14:26,116
"אחי, אתה טוחן
בWorld Of Warcraft."
242
00:14:26,198 --> 00:14:28,408
זה כל כך דפוק.
243
00:14:28,492 --> 00:14:29,332
מַדוּעַ?
244
00:14:29,785 --> 00:14:31,365
זו אנלוגיה כל כך נהדרת.
245
00:14:31,453 --> 00:14:33,793
תתרחקי לעזאזל מהמחשב.
246
00:14:33,873 --> 00:14:34,873
תתעורר.
247
00:14:36,208 --> 00:14:37,918
זה רק משחק.
248
00:14:38,002 --> 00:14:40,342
אתה טוחן לעזאזל
בWorld Of Warcraft.
249
00:14:40,421 --> 00:14:42,761
אתה מנסה
כל התרגולים הרוחניים האלה
250
00:14:42,840 --> 00:14:48,100
או שאתה מנסה להוסיף נקודות ניסיון
לדמות שלא קיימת לעזאזל!
251
00:14:48,178 --> 00:14:50,178
שכחת שאתה משחק משחק.
252
00:14:50,264 --> 00:14:53,274
אתה מיובש. שתו קצת מים.
253
00:14:53,350 --> 00:14:56,810
שיחקת את המשחק המחורבן הזה
במשך, כמו, 20 שעות ברציפות
254
00:14:56,896 --> 00:14:59,266
לנקודה
ששכחת שזה משחק.
255
00:15:03,777 --> 00:15:07,357
אנחנו רוצים להמשיך
דוחפים לתוך הסימולציה.
256
00:15:07,448 --> 00:15:11,578
זה כאילו אנחנו רוצים לחזור
מה שכבר קרה.
257
00:15:11,660 --> 00:15:14,370
לא מספיק שאנחנו בגוף שלנו
258
00:15:14,455 --> 00:15:17,075
וזיהינו
עם דמות השחקן הזו.
259
00:15:17,166 --> 00:15:18,996
ואילו הבודהיזם נסוג.
260
00:15:19,084 --> 00:15:21,804
זה כאילו יש לנו
משקפי מציאות מדומה
261
00:15:21,879 --> 00:15:22,839
ואנחנו במשחק
262
00:15:22,922 --> 00:15:26,012
ועכשיו אנחנו רוצים ללבוש
סט נוסף של משקפי מציאות מדומה.
263
00:15:26,091 --> 00:15:29,301
ואז, לא רק אנחנו רוצים לשים את זה
על, אבל אנחנו רוצים להוסיף לזה עוד...
264
00:15:29,803 --> 00:15:31,853
מציאות מוגברת, ואז עוד אחד.
265
00:15:31,931 --> 00:15:36,021
אז זה, כאילו, סוג זה של אינסוף...
266
00:15:37,478 --> 00:15:42,778
האם "הכניסה" היא הזכות... אינסופית
לדחוף לתוך החומר והזמן.
267
00:15:42,858 --> 00:15:46,068
אינסוף... ובזה
סוג של דחיפה לחומר ולזמן...
268
00:15:47,029 --> 00:15:52,449
אנחנו מנסים נואשות להימנע
להוריד את משקפי המציאות המדומה.
269
00:15:52,534 --> 00:15:54,544
למה אנחנו מנסים נואשות להימנע מזה?
270
00:15:54,620 --> 00:15:57,000
כי אנחנו לא רוצים
להרגיש את התחושה הזו.
271
00:15:58,457 --> 00:15:59,377
איזו הרגשה?
272
00:15:59,458 --> 00:16:00,458
"התחושה."
273
00:16:01,669 --> 00:16:03,669
אני כמו שאני, נכון?
274
00:16:03,754 --> 00:16:06,594
התחושה של כל מה שאתה עושה,
275
00:16:06,674 --> 00:16:09,224
ההתמכרות, ההתמכרות למאיה,
276
00:16:09,301 --> 00:16:12,261
זה לא להרגיש את הסבל המובנה שלך.
277
00:16:12,346 --> 00:16:14,676
-כֵּן.
-יָמִינָה? כי זה מבאס שיש גוף.
278
00:16:14,765 --> 00:16:16,265
זה כואב.
279
00:16:20,562 --> 00:16:23,322
וואו!
280
00:16:23,983 --> 00:16:24,823
זִיוּן.
281
00:16:24,900 --> 00:16:26,820
הבחור הזה חייב להמשיך למות ככה?
282
00:16:26,902 --> 00:16:28,822
כֵּן. עד שהוא יבין את זה.
283
00:16:31,365 --> 00:16:33,695
כי זה מבאס שיש גוף.
284
00:16:36,954 --> 00:16:39,964
זה כואב.
285
00:16:58,726 --> 00:17:01,896
העובדה שהכל ארע
הוא גורם לסבל.
286
00:17:01,979 --> 00:17:02,809
-כֵּן.
-יָמִינָה?
287
00:17:02,896 --> 00:17:05,566
זקנה, מחלות ומחלות. ומוות.
288
00:17:05,649 --> 00:17:06,569
-כֵּן.
-אממ...
289
00:17:06,650 --> 00:17:08,740
בוב, אתה בסדר, בנאדם?
290
00:17:12,698 --> 00:17:15,408
אנחנו מאמינים ביקום
שבו קיים זמן
291
00:17:15,492 --> 00:17:19,202
ולכן הכל יתפרק
ולהיעלם
292
00:17:19,288 --> 00:17:22,368
והסבל של זה הוא בלתי נסבל.
293
00:17:24,126 --> 00:17:26,496
כֵּן. כשהמורה שלי התחילה ללמד אותי,
294
00:17:26,587 --> 00:17:28,877
הדבר הראשון שהוא אמר זה,
"אני רוצה שתדע את זה."
295
00:17:29,506 --> 00:17:33,176
וצ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה,
המורה שלי, אמרה לי...
296
00:17:33,260 --> 00:17:35,050
והוא התכוון לזה.
297
00:17:35,137 --> 00:17:37,467
ואני זוכרת
הוא הסתכל לי ישר בעיניים.
298
00:17:38,432 --> 00:17:39,812
הוא התכוון לזה.
299
00:17:39,892 --> 00:17:41,392
"זה חסר סיכוי.
300
00:17:42,478 --> 00:17:44,558
- זה חסר סיכוי."
כן.
301
00:17:44,646 --> 00:17:47,816
הרגע
אתה מקבל את הדברים כפי שהם...
302
00:17:48,358 --> 00:17:49,938
אתה לא צריך לקוות יותר.
303
00:17:50,194 --> 00:17:54,364
כי אתה מבין איפה אתה נמצא
זה די בסדר.
304
00:17:57,659 --> 00:18:01,329
תראה, אני בחלק
של חיי עכשיו, שם זו הקלה.
305
00:18:04,333 --> 00:18:08,423
עברתי את החלק שבו,
כאילו, אני בסרט של דיסני שבו...
306
00:18:09,671 --> 00:18:12,171
תקווה היא כמו צ'יפמאנק
לשיר על, כמו,
307
00:18:16,720 --> 00:18:19,970
לא. התקווה מענה את התחת המזוין שלך.
308
00:18:20,182 --> 00:18:21,022
כֵּן.
309
00:18:22,434 --> 00:18:24,904
הוא לעולם לא יקבל את זה.
הוא צריך...
310
00:18:25,521 --> 00:18:26,811
הוא צריך מוזיקה!
311
00:18:27,648 --> 00:18:29,268
אה, בוא נראה. כָּך...
312
00:18:29,358 --> 00:18:30,728
שחק בכפיות.
313
00:18:30,818 --> 00:18:34,988
בוב, תחזיק מעמד!
אנחנו הולכים להשמיע מוזיקה בשבילך, בוב!
314
00:18:35,072 --> 00:18:36,162
מוּסִיקָה!
315
00:18:37,241 --> 00:18:38,451
זִיוּן. לְחַרְבֵּן.
316
00:18:38,534 --> 00:18:39,744
רגע, אני חושב...
- בוב!
317
00:18:40,244 --> 00:18:41,754
כֵּן. זהו!
318
00:18:41,829 --> 00:18:42,789
שחק בכפיות!
319
00:18:45,374 --> 00:18:47,254
- אה...
תוציא את הכפות האלה!
320
00:18:47,334 --> 00:18:48,594
בְּסֵדֶר.
321
00:18:49,795 --> 00:18:50,955
כן, מותק!
322
00:18:52,214 --> 00:18:53,804
אתה מלך הכפיות!
323
00:19:02,015 --> 00:19:05,345
טפס, בוב! לָלֶכֶת! כֵּן! זהו!
324
00:19:07,271 --> 00:19:09,311
תשכח מזה. תקשיבו לכפיות!
325
00:19:14,319 --> 00:19:17,279
אני אפילו לא יודע מתי האחרון
פעם הבעתי כל כך התלהבות
326
00:19:17,364 --> 00:19:18,574
בעולם האמיתי היה.
327
00:19:18,657 --> 00:19:20,617
אולי לא בעוד 30 שנה, אז...
328
00:19:20,701 --> 00:19:23,371
כן, זה בסדר! אתה יכול לעשות את זה גם.
329
00:19:23,745 --> 00:19:25,615
פששש! לוותר על התקווה!
330
00:19:26,081 --> 00:19:27,121
לְחַרְבֵּן.
331
00:19:31,461 --> 00:19:34,671
עכשיו, חוסר תקווה
נשמע ממש רקוב כשאתה...
332
00:19:34,756 --> 00:19:40,596
אם לא באמת חקרתם איך
הרבה שהשתמשת בתקווה
333
00:19:40,679 --> 00:19:41,759
בתור פגם.
334
00:19:43,974 --> 00:19:46,644
"אוי, אני מקווה שמחר..." סמאק!
335
00:19:46,727 --> 00:19:49,767
"אה, אני מקווה שהיא תחזור." סְטִירָה!
336
00:19:49,855 --> 00:19:52,645
"אני מקווה שאוכל לשכוח..." סמאק!
337
00:19:52,733 --> 00:19:54,743
פשוט להרביץ לעצמך בתקווה.
338
00:19:54,818 --> 00:19:58,238
אף שנייה מזוינת אחת
אתה נותן לעצמך להיות חסר תקווה.
339
00:19:58,947 --> 00:20:00,067
עזוב את התקווה.
340
00:20:00,157 --> 00:20:01,527
לַעֲזוֹב.
341
00:21:28,245 --> 00:21:29,075
הא?
342
00:21:32,416 --> 00:21:33,956
סוף סוף אני יכול לשיר.
343
00:22:53,914 --> 00:22:58,004
חרא.
344
00:23:12,265 --> 00:23:13,595
בוקר טוב, מאסטר.
345
00:23:13,683 --> 00:23:14,683
מאסטר?
346
00:23:14,768 --> 00:23:15,768
אוהב את השיר הזה.
347
00:23:15,852 --> 00:23:16,942
עדיין שיר טוב.
348
00:23:17,020 --> 00:23:19,190
מאסטר...
349
00:23:20,190 --> 00:23:21,730
בוא נראה איך הוורד שלי מסתדר.
350
00:23:37,249 --> 00:23:39,129
לך מפה! אוי!
351
00:23:41,920 --> 00:23:43,130
זה סוג של כת.