1
00:00:00,430 --> 00:00:02,430
והיינו יוצאים לחופשה שלנו
חיים.

2
00:00:03,070 --> 00:00:05,690
החופים יפים. המים הם
כחול.

3
00:00:06,150 --> 00:00:09,490
לא מבינים למה הם הולכים
לשלם עבורנו בפרו.

4
00:00:09,830 --> 00:00:10,830
מַה?

5
00:00:13,530 --> 00:00:15,830
והם אמרו, קצת קוקאין.

6
00:00:22,370 --> 00:00:26,130
הרגע נשאלתי על ידי מנהג פרואני
סוכן לעקוב אחריו לחדר אחורי מתי

7
00:00:26,130 --> 00:00:27,130
יש לי קוקאין בתיק.

8
00:00:28,830 --> 00:00:29,830
מפחד עד מוות.

9
00:00:44,010 --> 00:00:45,870
אני די נולדתי וגדלתי ממש על
החוף.

10
00:00:46,070 --> 00:00:47,070
קליפורניה.

11
00:00:47,430 --> 00:00:49,190
הייתי סטודנט סטרייט.

12
00:00:49,510 --> 00:00:50,750
שנאתי להיעדר מבית הספר.

13
00:00:50,950 --> 00:00:52,190
הייתי פעיל בספורט.

14
00:00:52,470 --> 00:00:53,470
הייתי טוב.

15
00:00:55,010 --> 00:00:59,830
ג'ניפר ואני הכרנו דרך משותפת
חבר שניהל פעם דוגמנות

16
00:01:00,850 --> 00:01:04,310
וכך היא הציגה אותנו, ו
מיד לחצנו. פגענו בזה.

17
00:01:04,590 --> 00:01:05,830
היה לנו קשר.

18
00:01:06,230 --> 00:01:09,150
מכאן ואילך, התחלנו לבלות
לעתים קרובות ככל שיכולנו.

19
00:01:11,030 --> 00:01:13,050
כמקדמי, אני מתכוון, אנחנו בעצם...

20
00:01:13,340 --> 00:01:17,140
קיבלו כסף כדי ללכת להתערבב, לחלק עלונים,
תן לאנשים לדעת מה קורה אצלנו

21
00:01:17,140 --> 00:01:18,140
מסיבות.

22
00:01:19,440 --> 00:01:22,960
זה היה סוג של זוהר כי
ג'ניפר ואני היינו ידועות בתור הבנות.

23
00:01:23,400 --> 00:01:24,420
כן, זה היה מרגש.

24
00:01:24,620 --> 00:01:26,840
חגגנו עם אנשים מפורסמים.

25
00:01:27,340 --> 00:01:31,200
בחוץ לחגוג עד 7, 8 בבוקר,
לחזור הביתה ב-10 בבוקר,

26
00:01:31,280 --> 00:01:35,600
לחיות סוג של הוליווד ממש מהירה
אורח חיים.

27
00:01:36,660 --> 00:01:38,480
לא ממש ידעתי איפה החיים שלי
הולך.

28
00:01:38,820 --> 00:01:41,980
זה לא היה משהו שיכולנו לעשות
לנצח.

29
00:01:43,720 --> 00:01:48,140
בדיוק התכוננתי ללכת לעבודה,
ואני מקבל את שיחת הטלפון הזו.

30
00:01:48,660 --> 00:01:50,400
שלום? וזה היה חוסה.

31
00:01:50,700 --> 00:01:51,700
WHO?

32
00:01:51,900 --> 00:01:56,200
היה לה חבר, חוסה, שהיה למעשה
חבר של המשפחה שנים רבות.

33
00:01:56,480 --> 00:02:00,560
ולא שמעתי מחוסה כבר שנה
וחצי, שנתיים.

34
00:02:00,800 --> 00:02:02,780
הו, אלוהים! מה שלומך?

35
00:02:03,240 --> 00:02:04,960
הוא היה גולש. הוא היה פרואני.

36
00:02:05,180 --> 00:02:07,420
אתה יודע, קצת נינוח.

37
00:02:08,330 --> 00:02:11,470
התרגשתי לשמוע ממנו. כשהוא
התקשרתי, התרגשתי, אתה יודע.

38
00:02:11,770 --> 00:02:14,110
היו לנו, לא היו לי אלא זכרונות נעימים.

39
00:02:16,110 --> 00:02:20,670
אמרתי לו לעבור ליד הפיצריה
עבדתי, והוא עבד.

40
00:02:23,269 --> 00:02:24,670
הו, אלוהים. מה שלומך?

41
00:02:25,630 --> 00:02:27,810
אלוהים אדירים, כל כך טוב לראות אותך.

42
00:02:28,330 --> 00:02:29,330
אתה נראה נהדר?

43
00:02:29,550 --> 00:02:32,870
שאלתי איפה הוא היה ומה הוא
היה עד. רק בבית הספר, עסוק,

44
00:02:33,090 --> 00:02:35,330
אתה יודע, וגולש, גולש הרבה. הוא
היה מאוד מעורפל.

45
00:02:35,650 --> 00:02:38,490
הוא בדיוק אמר, יו, הייתי בסביבה,
אתה יודע.

46
00:02:38,730 --> 00:02:40,230
אתה רוצה לתפוס סרט מאוחר יותר או
משהו?

47
00:02:40,430 --> 00:02:42,970
כן, לא, זה נשמע טוב. בהחלט א
להתעדכן נכון, כן. מְעוּלֶה.

48
00:02:43,190 --> 00:02:44,610
כן, קורא לעצמי, קורא לעצמי.

49
00:02:44,950 --> 00:02:45,950
כל כך טוב לראות אותך.

50
00:02:46,150 --> 00:02:51,250
זה מוזר איך הוא פשוט
נעלם ואז בפתאומיות פשוט

51
00:02:51,250 --> 00:02:52,250
החיים שלי.

52
00:02:52,350 --> 00:02:53,350
זה מטורף.

53
00:02:55,830 --> 00:02:59,790
הו, זה נראה כאילו לחוסה יש הרבה
כסף, כן. היו לו אופנועי ים. אתה יודע,

54
00:02:59,790 --> 00:03:00,709
הייתה מכונית נחמדה.

55
00:03:00,710 --> 00:03:02,010
היה לו בית במקסיקו.

56
00:03:03,350 --> 00:03:06,250
שלא לדבר על הבית שהוא היה
לחיות בו היה די פנטסטי.

57
00:03:07,550 --> 00:03:08,550
זה היה מאוד נחמד.

58
00:03:08,930 --> 00:03:09,930
מאוד מאוד נחמד.

59
00:03:11,390 --> 00:03:14,190
שאלתי את זה, אתה יודע, כאילו, הממ,
מה קורה כאן

60
00:03:14,570 --> 00:03:17,390
ושאלתי אותו, והוא אמר את אביו
שלח לו כסף ממיאמי.

61
00:03:18,510 --> 00:03:21,290
כי לא הייתה לו עבודה. חוזה הלך
לבית הספר במשרה מלאה וגלשה.

62
00:03:21,710 --> 00:03:22,710
משרה מלאה.

63
00:03:23,730 --> 00:03:25,070
והאמנתי בזה, כמובן.

64
00:03:26,410 --> 00:03:29,370
והוא היה כאילו, לא, יש לי תוספת
חדר. למה אתן לא עוברות לגור בנות?

65
00:03:30,010 --> 00:03:32,250
והיינו כאילו, הו.

66
00:03:32,650 --> 00:03:39,450
החדר שקיבלנו תרתי משמע
נפתח אל האוקיינוס. זה היה

67
00:03:40,250 --> 00:03:43,670
ואתה התעוררת כל בוקר ואתה
יכול לשמוע את כלבי הים ואת הגלים.

68
00:03:44,070 --> 00:03:46,010
חיינו אורח חיים די נחמד.

69
00:03:48,690 --> 00:03:49,910
כנראה טוב מכדי להיות אמיתי.

70
00:03:50,640 --> 00:03:51,640
כנראה תחשוב על זה.

71
00:03:54,040 --> 00:03:55,740
כל זמן הוא תמיד זמן טוב עבורי.

72
00:03:56,740 --> 00:03:57,960
הנה אנחנו הולכים. כן, עכשיו.

73
00:03:59,020 --> 00:04:00,020
היי!

74
00:04:00,560 --> 00:04:01,560
מה אונדה?

75
00:04:02,040 --> 00:04:02,918
לה וולטה.

76
00:04:02,920 --> 00:04:07,020
זוג חברי ילדות מגיעים ל
לבקר את אנג'לו ולוסיו.

77
00:04:07,960 --> 00:04:08,960
זו קריסטה.

78
00:04:09,000 --> 00:04:12,880
היי. אנג'לה, לוסיו. נעים להכיר.
מה שלומך? היי, טוב להכיר אותך.

79
00:04:15,460 --> 00:04:19,459
הם נראו נחמדים, אתה יודע, הם היו
פרואנית, דיברו אנגלית רצוצה, אבל הם

80
00:04:19,459 --> 00:04:23,040
דיברת קצת
אנגלית, אז הצלחנו, אתה יודע,

81
00:04:23,040 --> 00:04:24,040
לדבר איתם.

82
00:04:25,700 --> 00:04:30,420
הם תמיד הסתובבו בבית.

83
00:04:30,820 --> 00:04:34,060
בכל פעם שעזבנו, הם היו שם.
בכל פעם שחזרנו הביתה, הם היו שם.

84
00:04:34,320 --> 00:04:36,960
היי, אפשר לדבר איתך שנייה?

85
00:04:37,240 --> 00:04:42,200
כן, מה קורה? אז יום אחד, אנג'לו ו
לוצ'ו קרא לנו להיכנס לסלון.

86
00:04:42,640 --> 00:04:44,900
אה, אז נהניתם אתמול בלילה.

87
00:04:45,240 --> 00:04:46,240
כֵּן.

88
00:04:46,740 --> 00:04:51,660
שאלו אותנו איך היה הלילה שלנו ומה
זמן שנכנסנו, והיה לנו כיף,

89
00:04:51,860 --> 00:04:55,160
ואנחנו כאילו, בסדר, מה זה הקטן הזה
דבר, אתה יודע? אז רק דיברנו

90
00:04:55,160 --> 00:04:59,960
על זה, ואנחנו רוצים לתת לכם
ההזדמנות לנסוע לפרו,

91
00:04:59,960 --> 00:05:01,280
כלול לכמה שבועות.

92
00:05:02,160 --> 00:05:03,940
כל ההוצאות שילמו נסיעה לפרו.

93
00:05:04,240 --> 00:05:07,520
אתה יודע, רצינו לנסוע. זה היה
פרו. מעולם לא היינו שם.

94
00:05:07,920 --> 00:05:08,960
היינו כאילו, וואו.

95
00:05:09,280 --> 00:05:10,280
לך לשם.

96
00:05:10,750 --> 00:05:12,130
אתה מבלה עם החברים שלנו.

97
00:05:12,490 --> 00:05:15,630
הם יקחו אותך. אתה רוצה ללכת
קניות? אתה תלך לקניות. אתה תעשה

98
00:05:15,630 --> 00:05:16,630
מה שאתה רוצה.

99
00:05:18,030 --> 00:05:21,510
הם גרמו לזה להישמע כאילו זה ריו דה
ז'ניירו או משהו. היינו ממשיכים

100
00:05:21,510 --> 00:05:22,510
חופשת חיינו.

101
00:05:23,090 --> 00:05:25,770
החופים יפים. המים הם
כחול.

102
00:05:27,030 --> 00:05:32,290
קצת מהסס כי לא
להבין למה הם הולכים לשלם

103
00:05:32,290 --> 00:05:33,290
ללכת לפרו.

104
00:05:33,560 --> 00:05:37,500
לא, טוב, אתה רק צריך להביא
משהו קצת נוסף.

105
00:05:37,780 --> 00:05:39,380
אנחנו נשיג את כרטיסי הטיסה שלך, אנחנו נשיג
הדרכון שלך.

106
00:05:39,880 --> 00:05:42,340
אתה רק צריך להביא משהו א
תוספת קטנה בחזרה בתיק שלך.

107
00:05:43,100 --> 00:05:44,100
אנחנו כאילו, בסדר.

108
00:05:45,560 --> 00:05:46,560
מַה?

109
00:05:46,680 --> 00:05:48,920
והם אמרו, קצת קוקאין.

110
00:05:52,180 --> 00:05:53,780
רק כמות קטנה.

111
00:05:54,720 --> 00:05:55,720
לא עניין גדול.

112
00:05:56,680 --> 00:05:59,640
כמו להביא זוג נעלי טניס
התיק שלנו. זה לא היה כלום.

113
00:06:01,420 --> 00:06:06,940
והם אמרו לנו שהתיקים הם אתה
יודע, הכל היה מקצועי.

114
00:06:07,280 --> 00:06:08,280
הכל היה מקצועי.

115
00:06:08,500 --> 00:06:11,040
הם הוציאו על זה אלפי דולרים
מייצרים את התיקים האלה.

116
00:06:11,260 --> 00:06:15,260
אפילו לא נוכל לראות את
סמים. אתה יודע, יש להם דרך

117
00:06:15,260 --> 00:06:17,300
זה איפה שהוא מונח בתפר שלך
תיק.

118
00:06:17,960 --> 00:06:21,900
ואתה יודע, בעצם, לא היינו
אפילו לדעת שזה היה שם.

119
00:06:23,120 --> 00:06:24,120
שאלתי.

120
00:06:24,190 --> 00:06:27,210
מה אם היינו נתפסים? מה אם אנחנו
נתפסים?

121
00:06:27,530 --> 00:06:31,150
ואני זוכר שהם אמרו במפורש,
זה משהו שנדבק לי

122
00:06:31,150 --> 00:06:34,630
דֵעָה. הם אמרו, אין מצב שאתה
ייתפס. אין סיכוי.

123
00:06:35,890 --> 00:06:36,890
תאמין לי.

124
00:06:39,270 --> 00:06:41,250
נשלם $5,000 כל אחד.

125
00:06:42,150 --> 00:06:43,150
מְזוּמָנִים?

126
00:06:44,470 --> 00:06:47,710
יש לך כמה ימים לחשוב עליהם
זה. ניפגש ביום חמישי.

127
00:06:48,650 --> 00:06:49,650
בְּסֵדֶר.

128
00:07:18,410 --> 00:07:21,790
הדבר הכי אטרקטיבי ב-
ההצעה הייתה הנסיעה.

129
00:07:22,230 --> 00:07:24,870
אתה יודע, תמיד רציתי לטייל
כל חיי.

130
00:07:25,090 --> 00:07:26,830
זה היה פרו. מעולם לא היינו שם.

131
00:07:27,050 --> 00:07:29,990
וגם, כמובן, הכסף.

132
00:07:30,410 --> 00:07:34,370
5,000 דולר היו הרבה בזמנו בהשוואה
למה שהיה לנו.

133
00:07:34,970 --> 00:07:40,050
תכננו שאנחנו הולכים לקחת 5,000 דולר
ולשים אותו בבנק, והשני

134
00:07:40,050 --> 00:07:41,730
5,000 $ התכוונו ללכת לבקר שלנו
משפחה.

135
00:07:42,030 --> 00:07:44,410
אני מהמערב התיכון, אז אני מתכוון...

136
00:07:44,780 --> 00:07:49,440
די רחוק מקליפורניה, ושל כריס
אמא גרה אז במישיגן. ואני

137
00:07:49,440 --> 00:07:50,900
זכור גם שהיינו הולכים לקנות
איפור.

138
00:07:51,300 --> 00:07:53,440
לא היה לנו מה להפסיד. זה מה שאנחנו
מחשבה.

139
00:07:55,800 --> 00:07:56,900
היינו מוכנים ללכת.

140
00:07:58,660 --> 00:07:59,660
בוא נעשה את זה.

141
00:08:04,040 --> 00:08:08,240
אנג'לו ולוצ'ה אמרו שניפגש
בעוד כמה ימים בחוץ, ונפגשנו הלאה

142
00:08:08,240 --> 00:08:12,560
המזח ברדונדו, והם רק סיפרו
לנו הדבר היחיד שלא יכולנו לעשות היה

143
00:08:12,560 --> 00:08:13,549
ספר לחוסה.

144
00:08:13,550 --> 00:08:14,550
הוא לא יכול לדעת.

145
00:08:16,270 --> 00:08:17,270
בְּסֵדֶר.

146
00:08:17,430 --> 00:08:18,430
אמרתי, בסדר.

147
00:08:18,670 --> 00:08:21,270
לא ממש מבין למה או לא
באמת מטיל ספק בזה.

148
00:08:21,470 --> 00:08:22,470
הכרטיס?

149
00:08:22,970 --> 00:08:24,270
כֵּן. הבנתי.

150
00:08:24,890 --> 00:08:25,890
הכל מסודר.

151
00:08:26,170 --> 00:08:27,190
הכל מוכן ליציאה.

152
00:08:27,650 --> 00:08:28,890
זה באמת קרה.

153
00:08:29,190 --> 00:08:32,690
אתה יודע, זה היה זה. זה היה באמת
קורה. עמדנו לעשות את זה.

154
00:08:33,990 --> 00:08:34,990
הייתי בן 19.

155
00:08:35,490 --> 00:08:37,830
אתה יודע, הרגשתי שאני בלתי מנוצח.

156
00:08:38,640 --> 00:08:42,120
כלומר, בשבילי זה היה רק ה
חוויה של סוג של עזיבת

157
00:08:42,120 --> 00:08:43,120
לא הייתי שמח לחיות.

158
00:08:43,500 --> 00:08:47,520
למרות שזה היה זוהר
אורח חיים, זה סוג של כמו

159
00:08:47,520 --> 00:08:48,780
צא החוצה ותתחיל מחדש, אני מניח.

160
00:08:51,000 --> 00:08:55,300
כלומר, אני חושב שהיה טעם
כשאני קצת חששתי ו

161
00:08:55,300 --> 00:08:56,300
מודאג מזה.

162
00:08:58,060 --> 00:09:00,760
הייתי צריך ללכת לפי אינסטינקט הבטן שלי
בזמנו. אני לא יודע.

163
00:09:07,690 --> 00:09:11,690
הרגע אמרתם לנו לארוז בגדים יפים
ולארוז כאילו אתה יוצא לחופשה.

164
00:09:16,150 --> 00:09:19,830
אף פעם לא באמת היינו בחופשה ב
כל החיים שלנו, אז אנחנו הולכים לעשות

165
00:09:19,830 --> 00:09:21,490
גן עדן לתשעה ימים.

166
00:09:24,950 --> 00:09:30,770
אני פשוט אתן לכל ההכחשה הזו להיכנס
וסוג של להסתכל על החלק השני של

167
00:09:30,770 --> 00:09:32,670
זה, החופשה והכסף.

168
00:09:47,600 --> 00:09:52,260
היו לנו כמה שעות להרוג. ואז אנחנו
פגשתי את האדון הזה שאני מאמין שהוא

169
00:09:52,260 --> 00:09:53,260
אמריקאי.

170
00:09:53,320 --> 00:09:55,660
והוא הולך, למה אתם הולכים
פרו? ואנחנו כאילו, הו, אנחנו סתם

171
00:09:55,660 --> 00:09:58,380
יוצאים לחופשה. הוא הולך, אתה לא
הולך להבריח סמים, נכון?

172
00:09:59,320 --> 00:10:00,320
מַה?

173
00:10:01,260 --> 00:10:04,700
ואני הייתי כמו, חה, חה, חה, אתה
יודע, קצת צחקתי את זה או

174
00:10:04,700 --> 00:10:05,700
מה שלא יהיה.

175
00:10:06,740 --> 00:10:09,860
כי באמת חשבנו שאנחנו כמו
הראשונים שעושים זאת.

176
00:10:10,760 --> 00:10:13,860
אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה שאנחנו
חשבתי אולי, בסדר, אז.

177
00:10:14,730 --> 00:10:19,930
אנשים באמת מודעים לכך שאנשים עושים זאת
זה, אם זה הגיוני, אתה

178
00:10:19,930 --> 00:10:20,930
יודע?

179
00:10:23,870 --> 00:10:28,890
כשירדנו לנחיתה בפרו,
היינו בדיוק כמו, אוהו.

180
00:10:29,970 --> 00:10:30,990
זה היה אפור.

181
00:10:31,470 --> 00:10:33,010
בחוץ נראה קר.

182
00:10:33,350 --> 00:10:35,090
זה היה מכוער. זה היה מלוכלך.

183
00:10:35,610 --> 00:10:42,430
זה לא היה עצי הדקל ויפה
מקום שדמיינתי בו

184
00:10:42,430 --> 00:10:43,430
הכל.

185
00:10:45,949 --> 00:10:47,170
וירדנו מהמטוס.

186
00:10:49,070 --> 00:10:53,630
ואני זוכר שפשוט חיפשתי
תראה, אתה יודע, מי זה היה שהולך

187
00:10:53,630 --> 00:10:55,210
לחכות לנו ולאסוף אותנו.

188
00:10:56,210 --> 00:11:02,170
לא היה להם שלט או משהו.
הם פשוט אוהבים, כאילו ידעו

189
00:11:02,170 --> 00:11:03,690
רק שתי בנות לבנות שם.

190
00:11:03,970 --> 00:11:05,670
הם ידעו שאנחנו כנראה הבנות האלה.

191
00:11:05,910 --> 00:11:08,770
הם היו מאוד ידידותיים. אתה יודע, הם
עזר לנו עם המטען שלנו.

192
00:11:14,800 --> 00:11:19,580
הם ליוו אותנו למכונית שלהם ו
בעצם אמרו לנו שהם יהיו

193
00:11:19,580 --> 00:11:21,640
למלון שבו היינו רוצים, אתה יודע
להישאר.

194
00:11:21,920 --> 00:11:24,980
ברגע שאנחנו נכנסים לרכב, אנחנו לוקחים
כבוי, כאילו, החלקה.

195
00:11:26,280 --> 00:11:28,720
היינו, כאילו, מיד, כאילו,
מחזיק ידיים.

196
00:11:29,020 --> 00:11:30,880
ג'ניפר ואני פשוט מסתכלות אחת על השנייה
הולך, הו, אלוהים.

197
00:11:33,060 --> 00:11:35,240
הם, כאילו, עישנו בליץ ב-
מכונית.

198
00:11:40,640 --> 00:11:43,320
אנחנו מסתכלים למטה, ויש, כאילו, אקדח.

199
00:11:46,800 --> 00:11:49,400
אני לא יודע אם זו הייתה טקטיקה
להפחיד אותנו.

200
00:11:51,100 --> 00:11:54,720
אתה יודע, עדיין קיוויתי,
עם זאת, שאולי הם פשוט נושאים רובים

201
00:11:54,720 --> 00:11:59,880
מסביב וזה לא הולך להתברר
הכל רע כמו שקרה.

202
00:12:03,020 --> 00:12:04,240
אתה יכול לתת לי את הדרכון?

203
00:12:06,460 --> 00:12:08,420
אני זוכר את זה. גם זה היה מוזר.

204
00:12:10,640 --> 00:12:15,400
דַרכּוֹן? שאלתי את העובדה שלמה
הם הרגישו שהם צריכים לקחת את שלנו

205
00:12:15,400 --> 00:12:16,400
דרכונים.

206
00:12:24,360 --> 00:12:25,920
עכשיו יש להם את הדרכונים שלנו.

207
00:12:26,520 --> 00:12:27,940
הם הראו לנו שיש להם רובים.

208
00:12:28,760 --> 00:12:29,760
מה הלאה?

209
00:12:33,780 --> 00:12:35,520
המלון היה רחוק, רחוק.

210
00:12:36,040 --> 00:12:37,180
לא היה שום דבר מסביב.

211
00:12:37,860 --> 00:12:38,860
אה, זה זה?

212
00:12:39,000 --> 00:12:40,260
אני יודע. מה אנחנו הולכים לעשות?

213
00:12:40,840 --> 00:12:44,440
זו הייתה רק דרך עפר ואדמות חקלאיות.

214
00:12:48,020 --> 00:12:50,420
המקום היה ריק. זה היה לגמרי
ריק.

215
00:12:51,360 --> 00:12:55,800
לא היינו בחופשה. היינו
בעצם כבר מוחזק אסירים

216
00:12:55,800 --> 00:12:59,920
חדר מלון שלקחו אותנו אליו, אתה
יודע, 40 מייל מחוץ לעיר עם לא

217
00:12:59,920 --> 00:13:02,060
ליצור קשר עם כל אחד מלבדם.

218
00:13:07,940 --> 00:13:09,460
בסדר, אנחנו צריכים את התיקים שלך.

219
00:13:10,050 --> 00:13:14,130
עַכשָׁיו? כן, עכשיו. הם לקחו את התיקים,
כי ברור שאלו היו התיקים

220
00:13:14,130 --> 00:13:16,690
הם התכוונו לעשות את העבודה איתם.

221
00:13:18,750 --> 00:13:20,390
בִּמְהִירוּת. בְּסֵדֶר.

222
00:13:22,310 --> 00:13:25,730
יכולתי לעשות את זה.

223
00:13:26,310 --> 00:13:27,310
יותר כמו.

224
00:13:33,570 --> 00:13:37,530
אז מנקודה זו ואילך, מעולם לא ראינו את
תיקים. מעולם לא ראינו כלום.

225
00:13:39,240 --> 00:13:41,040
עד הבוקר עזבנו.

226
00:13:41,740 --> 00:13:42,740
לאן אתה הולך?

227
00:13:43,280 --> 00:13:45,420
הם לא עזבו אותנו בשום דרך
יצירת קשר איתם.

228
00:13:45,960 --> 00:13:49,560
אתה יודע, זה בעצם, אנחנו נחזור
אליך כשנהיה מוכנים. תהנה.

229
00:13:50,280 --> 00:13:51,280
אנחנו נאסוף מחר.

230
00:13:51,460 --> 00:13:52,460
אל תעזוב את המלון.

231
00:13:53,820 --> 00:13:57,200
הם השאירו אותנו במלון למשך שניים
ימים.

232
00:13:57,440 --> 00:13:58,840
אפילו לא שמעתי מהם, אפילו לא
לראות אותם.

233
00:13:59,540 --> 00:14:03,900
זה ככה, ואז... היי.

234
00:14:07,850 --> 00:14:08,850
הלכנו ברגל.

235
00:14:09,550 --> 00:14:11,050
קלענו את השיער אחד של השני.

236
00:14:11,730 --> 00:14:14,490
צפינו בטלוויזיה ספרדית.

237
00:14:15,810 --> 00:14:17,630
אני זוכר שהייתה להם בריכה נחמדה.

238
00:14:18,990 --> 00:14:20,750
סָחוּט. הו, אלוהים.

239
00:14:21,970 --> 00:14:23,670
השתעממנו מדעתנו.

240
00:14:25,610 --> 00:14:28,610
כלומר, אפילו לא ידענו איך להתקשר
מונית. לא יכולנו לדבר ספרדית. אנחנו

241
00:14:28,610 --> 00:14:30,250
לא ידע כלום.

242
00:14:30,630 --> 00:14:32,370
זה לא יכול להיות יותר גרוע מזה. של מחר
הולך להיות טוב יותר.

243
00:14:34,900 --> 00:14:37,800
רנצו ופבריציו סוף סוף התקשרו אלינו
אחרי כמה ימים והם אמרו, הו,

244
00:14:37,820 --> 00:14:39,740
אנחנו הולכים לאסוף אותך, אנחנו
הולך לקחת אותך לחוף. ו

245
00:14:39,740 --> 00:14:40,740
כאילו, בסדר, נהדר.

246
00:14:41,340 --> 00:14:44,880
מחר יהיו שמיים כחולים ואנחנו
לך לחופים וזה יהיה, אתה

247
00:14:44,880 --> 00:14:47,460
יודע, שוכב על החול ויושב
הביקיני שלנו.

248
00:14:49,360 --> 00:14:50,360
זה החוף.

249
00:14:52,160 --> 00:14:58,860
זה היה חוף, היה חול
אוקיינוס, אבל... זה לא היה קיץ שם

250
00:14:58,860 --> 00:15:03,040
ואני חושב שבעצם במהלך החורף
הכל סוג של נסגר.

251
00:15:06,539 --> 00:15:07,539
כלומר,

252
00:15:09,140 --> 00:15:10,160
אנחנו מוכנים לעזוב את החוף.

253
00:15:12,800 --> 00:15:15,840
זבל מת בכל מקום.

254
00:15:16,180 --> 00:15:20,320
רק נסיעה עם חברים ופבריציו
לחופים. הם מעולם לא הזכירו את

255
00:15:20,320 --> 00:15:23,100
סמים. אף פעם לא דיברנו על זה. אנחנו
לא דיבר על התיקים.

256
00:15:23,320 --> 00:15:25,580
לא דיברנו על כלום.

257
00:15:27,680 --> 00:15:28,680
אֵיִ פַּעַם.

258
00:15:33,200 --> 00:15:37,060
אני מאמין שזה היה היום השלישי. הם
אמר, הו, קבענו סיור בעיר.

259
00:15:40,280 --> 00:15:44,380
ובכן, העיר בהחלט הייתה יפה יותר.

260
00:15:45,520 --> 00:15:49,420
אתה יודע, היו מבנים ישנים, ו
האדריכל היה מעניין. סוג של

261
00:15:49,420 --> 00:15:54,640
הוריד את דעתנו ממצבי הרוח השליליים שלנו
של להיות תקוע בחדר המלון ו

262
00:15:54,640 --> 00:15:55,640
לא עושה כלום.

263
00:15:55,740 --> 00:16:02,340
היה מתורגמן, ושמה
הייתה טסי.

264
00:16:05,090 --> 00:16:08,510
והיא דיברה אנגלית מושלמת, וזה
היה נפלא להיות מסוגל למעשה

265
00:16:08,510 --> 00:16:09,510
למישהו.

266
00:16:12,170 --> 00:16:14,910
וג'ניפר הייתה כאילו, כן, כי
ג'ניפר היא רקדנית ענקית.

267
00:16:19,790 --> 00:16:26,750
אנחנו חושבים, תודה לאל, סוף סוף
מישהו באמת הולך לספר לנו

268
00:16:26,750 --> 00:16:27,750
לאן ללכת ומה לעשות.

269
00:16:32,430 --> 00:16:38,430
לאחר הסיור אנחנו חוזרים והחבר'ה
תאסוף אותנו ואנחנו ממש נרגשים

270
00:16:38,430 --> 00:16:44,510
הם

271
00:16:44,510 --> 00:16:52,250
אוטומטית

272
00:16:52,250 --> 00:16:53,250
התעצבן

273
00:17:08,580 --> 00:17:11,140
מעולם לא הספקנו לראות את טסי. מעולם לא קיבלנו
ללכת לרקוד.

274
00:17:11,980 --> 00:17:17,460
לא היו לנו דרכונים. לא היה לנו כסף.
וידענו שלחבר'ה יש רובים, ואנחנו

275
00:17:17,460 --> 00:17:20,260
לא הכיר אותם מספיק טוב כדי לדעת
שהם יפגעו בנו או לא.

276
00:17:20,839 --> 00:17:23,500
וזה היה סוג של מבוי סתום.

277
00:17:24,000 --> 00:17:26,300
אין דרך חזרה. אנחנו צריכים לעבור
זֶה. יש לנו עוד יומיים.

278
00:17:39,820 --> 00:17:43,000
יום לפני שעזבנו, הם
בא לקחת את כל הבגדים שלנו.

279
00:17:43,400 --> 00:17:50,320
החבר'ה, הם התכוונו לקחת את שלנו
בגדים והכל

280
00:17:50,320 --> 00:17:53,800
של הדברים שלנו וארוז אותם לתוך
מזוודות מקוריות עם הקוקאין

281
00:17:54,460 --> 00:18:00,960
זה הרגיש טוב כי לא התכוונו לעשות זאת
צריך לראות את התיקים. לא הלכנו

282
00:18:00,960 --> 00:18:03,200
צריך לתהות היכן היה הקוקאין.

283
00:18:03,480 --> 00:18:06,420
כלומר, זה עזר בתהליך של
ההכחשה שלנו, לחלוטין.

284
00:18:10,060 --> 00:18:13,420
אמרתי, בסדר, טוב, אנחנו לא מתכוונים לעשות זאת
להתראות מחר.

285
00:18:13,680 --> 00:18:18,760
הולך להיות בחור, חבר של
שלנו, זה יביא לך מונית ו

286
00:18:18,760 --> 00:18:23,320
תוריד לך את התיקים מחר
בוקר ותן לנו כמה כדורי שינה,

287
00:18:23,400 --> 00:18:28,620
משהו שירגיע אותנו למקרה שנעשה
היו עצבניים. אני חושב שהייתי בהחלט

288
00:18:28,620 --> 00:18:30,440
מאשר מוכן לקחת את זה כדי לעזור לי
לישון, כן.

289
00:18:30,970 --> 00:18:36,710
אמרו החבר'ה למקרה שנחקר
לפי המכס, פשוט תירגע ותזכור אותך

290
00:18:36,710 --> 00:18:38,670
נסע למאצ'ו פיצ'ו ולקוסקו.

291
00:18:38,950 --> 00:18:42,150
מאצ'ו פיצ'ו וקוסקו. קוסקו.

292
00:18:42,550 --> 00:18:45,130
כן, קוסקו. קוסקו. בסדר, זה מאוד
חשוב.

293
00:18:45,530 --> 00:18:49,710
כמו שאמרתי, אני חושב שבשלב הזה הייתי
מוכן ללכת הביתה. פשוט הייתי לוקח את

294
00:18:49,710 --> 00:18:52,730
תיק, בוא נגמור עם זה, מחר
אנחנו עולים על המטוס.

295
00:19:01,160 --> 00:19:07,020
התעוררנו למחרת בבוקר לדפיקה
על הדלת.

296
00:19:07,980 --> 00:19:12,920
ברגע שראיתי את התיק,

297
00:19:13,080 --> 00:19:17,300
הלב שלי התחיל לפעום.

298
00:19:20,060 --> 00:19:22,540
אז נכנס הפחד האמיתי.

299
00:19:25,600 --> 00:19:29,120
רציתי לדעת מה יש שם, איך
הרבה היה שם.

300
00:19:29,920 --> 00:19:33,960
רציתי לוודא שאין
עדות לכך שהוא שם.

301
00:19:34,980 --> 00:19:37,240
ולא היה. לא שיכולתי לראות
לעין שלי.

302
00:19:52,800 --> 00:19:59,140
וכל הדרך לשדה התעופה הייתה
כנראה הנסיעה הארוכה ביותר אי פעם.

303
00:20:00,939 --> 00:20:01,939
ארוך מאוד.

304
00:20:03,840 --> 00:20:05,920
אני חושב ששנינו פחדנו מאוד
הנקודה הזו.

305
00:20:09,000 --> 00:20:13,920
אם היינו מנסים לסגת, אני
חושבים שחששנו ממה שיכול לקרות לנו.

306
00:20:14,100 --> 00:20:18,040
אף אחד לא ידע שאנחנו שם. כלומר,
הם היו יכולים להרוג אותנו ואף אחד

307
00:20:18,040 --> 00:20:19,040
היה יודע.

308
00:20:20,940 --> 00:20:24,880
לא ידענו שיש אמריקאי
שגרירות בפרו שיכולנו לקבל

309
00:20:25,240 --> 00:20:27,180
לא דיברנו את השפה.

310
00:20:27,520 --> 00:20:29,100
ההורים שלנו לא ידעו איפה אנחנו.

311
00:20:30,340 --> 00:20:33,820
אפילו לא ידענו איך להשתמש ב
טלפון, כאילו, אם היינו צריכים להתקשר הביתה, אתה

312
00:20:33,820 --> 00:20:35,660
יודע? שלא לדבר על זה שלא היה לנו
כסף להתקשר.

313
00:20:36,440 --> 00:20:37,840
אתה יודע, היינו דפוקים.

314
00:20:40,220 --> 00:20:43,360
אני זוכר שפשוט, אתה יודע, סוג של הולך
דרך הראש שלי. היינו, אתה יודע,

315
00:20:43,360 --> 00:20:46,680
שם רק כדי לבקר את התלמידים שלנו, ו,
אתה יודע, הלכנו לראות את קוסקו.

316
00:20:49,320 --> 00:20:54,860
אנחנו מגיעים לשדה התעופה, ואני מתחיל
להתעצבן.

317
00:20:56,880 --> 00:20:57,880
אל תתעצבני.

318
00:20:59,640 --> 00:21:01,120
אל תיתן לשום דבר להראות לך על הפנים.

319
00:21:02,220 --> 00:21:03,220
פשוט תעשה את זה.

320
00:21:03,500 --> 00:21:04,500
תעלה על המטוס הזה.

321
00:21:05,840 --> 00:21:06,840
תעשה את זה.

322
00:21:14,900 --> 00:21:18,520
הורידו אותנו, והבחור שאל
אם נרצה עזרה עם המטען שלנו.

323
00:21:20,140 --> 00:21:21,400
אנחנו כאילו, לא, לא, לא, יש לנו את זה.

324
00:21:21,960 --> 00:21:22,960
בכנות,

325
00:21:23,020 --> 00:21:26,540
אומרים לנו בברור לא להרפות לעולם
מהמטען שלנו.

326
00:21:28,880 --> 00:21:30,200
אנחנו נכנסים פנימה.

327
00:21:33,620 --> 00:21:37,660
ויש כלבי סמים הולכים אחורה ו
קדימה ושוטרים ומכונה

328
00:21:37,660 --> 00:21:38,660
רובים.

329
00:21:43,540 --> 00:21:47,860
אנחנו הולכים לכיוון דלפק הכרטיסים.

330
00:21:58,670 --> 00:22:01,090
והיה סוכן מכס ב-
דלפק הכרטיסים כבר.

331
00:22:06,670 --> 00:22:11,950
אני לא בהכרח חושב שהייתי
נבהלתי מאוד לראות אותו, אבל הייתי

332
00:22:11,950 --> 00:22:15,810
גם בערך כמו, בסדר, זהו
הצעד הראשון. אנחנו חייבים לעבור

333
00:22:15,810 --> 00:22:16,810
זה.

334
00:22:19,170 --> 00:22:24,590
סוכן המכס ביקש מאיתנו את שלנו
דַרכּוֹן.

335
00:22:27,620 --> 00:22:28,620
בְּסֵדֶר.

336
00:22:30,720 --> 00:22:32,180
הלב מתחיל לדפוק קצת יותר.

337
00:22:35,260 --> 00:22:37,700
רק תזכור שחשבתי, בסדר, זהו
זה.

338
00:22:40,760 --> 00:22:41,780
כמה זמן בפרו?

339
00:22:42,720 --> 00:22:43,720
תשעה ימים.

340
00:22:44,380 --> 00:22:45,880
תשעה ימים. תשעה ימים.

341
00:22:46,660 --> 00:22:49,340
דונדה? אה, מריפיצ'ו.

342
00:22:50,620 --> 00:22:53,940
בבית הספר? מאצ'ו פיצ'ו? כֵּן. מאצ'ו
פיצ'ו. בְּסֵדֶר.

343
00:22:54,260 --> 00:22:55,920
מה שהיה, אני מתכוון, באמת.

344
00:22:56,270 --> 00:22:59,090
כל כך לא סביר באותו זמן. מזג האוויר
היה רע.

345
00:22:59,490 --> 00:23:02,530
אתה יודע למה אני מתכוון? זה פשוט לא היה
הזמן לחופשה בפרו.

346
00:23:02,870 --> 00:23:05,310
חשבתי שעשינו הכל נכון. אנחנו
עשה כל מה שהיינו אמורים לעשות.

347
00:23:14,230 --> 00:23:16,930
והם ביקשו שנלך לאן שאנחנו
במקור לשים את התיקים שלנו.

348
00:23:43,090 --> 00:23:45,230
מילים לא יכולות לבטא את מה שהרגשתי בזה
רגע.

349
00:23:45,770 --> 00:23:47,090
אתה פשוט לא הולך על המאזניים.

350
00:23:58,540 --> 00:23:59,540
הייתי מרוצפה.

351
00:24:05,500 --> 00:24:09,280
הרגע נשאלתי על ידי מנהג מוכח
סוכן לעקוב אחריו לחדר אחורי מתי

352
00:24:09,280 --> 00:24:10,280
יש לי קוקאין בתיק.

353
00:24:16,660 --> 00:24:17,660
מפחד עד מוות.

354
00:24:36,140 --> 00:24:39,660
הרגע נשאלתי על ידי מנהג מוכח
סוכן לעקוב אחריו לחדר אחורי מתי

355
00:24:39,660 --> 00:24:40,660
יש לי קוקאין בתיק.

356
00:24:42,900 --> 00:24:43,900
מפחד עד מוות.

357
00:24:47,560 --> 00:24:49,580
הסוכן המתאים לוקח אותנו לחדר הזה.

358
00:24:51,280 --> 00:24:52,460
הלב שלי דפק.

359
00:24:56,120 --> 00:24:58,460
אני רק זוכר שהיו כלבי סמים
שם.

360
00:25:01,840 --> 00:25:03,760
יש לך סמים במטען שלך?

361
00:25:04,140 --> 00:25:05,140
לא.

362
00:25:05,520 --> 00:25:07,160
אנחנו שוטרים של סמים.

363
00:25:07,680 --> 00:25:08,680
בְּסֵדֶר?

364
00:25:11,940 --> 00:25:18,660
ויש בחור רכון מעל התיק שלנו
עם סוג הסיכה הזה

365
00:25:18,660 --> 00:25:20,180
וכמו וו מתכת.

366
00:25:23,440 --> 00:25:26,340
והוא תקע לנו את התיק,

367
00:25:26,600 --> 00:25:33,240
שלף אותו, ויצא ממנו קולה.

368
00:25:36,540 --> 00:25:41,760
אני חושב שנכנסתי להלם, בכנות.

369
00:25:45,980 --> 00:25:48,920
ג'ניפר ואני פשוט הסתכלנו
אחד את השני ואנחנו פשוט אוהבים, אתה יודע,

370
00:25:48,940 --> 00:25:50,860
סוג של לשים את הידיים שלנו באוויר ו
משך בכתפינו.

371
00:25:52,520 --> 00:25:55,420
על מה הוא מדבר? זה לא
שלנו. אלה התיקים שלנו. אבל לא, זה

372
00:25:55,420 --> 00:25:57,260
אינו שלנו. ואנחנו לא יודעים איך זה הגיע
שם.

373
00:25:57,500 --> 00:26:01,740
ואתה יודע, הדבר היחיד שיכולנו
לומר היה שזה לא התיק שלנו. אבל, אתה

374
00:26:01,740 --> 00:26:03,940
יודע, אני מתכוון, הבאנו אותו
שדה התעופה.

375
00:26:09,710 --> 00:26:13,170
לקח להם 45 דקות טובות
שעה לפרק את השקית.

376
00:26:21,550 --> 00:26:25,770
הם הוציאו לנו את הבגדים.

377
00:26:28,590 --> 00:26:33,130
הם פתחו את התיק, את החלק התחתון של
תיק. זה היה כמו בדירה גדולה, שטוחה, כמעט

378
00:26:33,130 --> 00:26:36,690
כיסוי מסוג פלסטיק למראה, והם
שלף את זה.

379
00:26:48,680 --> 00:26:51,940
כל החלק התחתון של התיק היה
פשוט מלא בלוקים של קוקאין.

380
00:26:55,200 --> 00:26:58,580
ובשלב הזה, עדיין לא ידעתי
כמה קילו זה, אבל ידעתי שזה

381
00:26:58,580 --> 00:27:01,080
היה יותר ממה שאמרו לי שאני
הולך להחזיר הביתה.

382
00:27:03,600 --> 00:27:07,880
זה היה שם, וזה היה עטוף,
כמו, סרט שחור, וזה היה חסום,

383
00:27:07,880 --> 00:27:08,880
היה הרבה.

384
00:27:10,920 --> 00:27:17,540
הכמות הזאת של קולה הייתה יכולה להיות
בשווי מאות אלפי דולרים.

385
00:27:19,879 --> 00:27:23,840
זה היה קוקאין טהור, לא חתוך, טהור
קוקאין.

386
00:27:24,240 --> 00:27:28,820
כלומר, היינו בורים לחלוטין
על זה, וזה היה פשוט, זה היה

387
00:27:28,820 --> 00:27:31,160
מכריע. זה היה לגמרי
מכריע.

388
00:27:35,600 --> 00:27:37,500
אנחנו מגיעים לחדר הקטן הזה.

389
00:27:37,800 --> 00:27:41,760
אין לי ספק בראש, אני הולך
הביתה. עדיין היינו שם בחופשה.

390
00:27:42,020 --> 00:27:45,420
בסדר, לא עבד, אבל אנחנו עדיין הולכים
הביתה. זה לא שלנו.

391
00:27:46,700 --> 00:27:47,700
בְּסֵדֶר.

392
00:27:49,800 --> 00:27:51,220
ואז הוא פתח את הווילון.

393
00:27:54,220 --> 00:27:55,880
וראינו את המטוס שלנו.

394
00:27:57,280 --> 00:27:59,500
ואז הוא הכריח אותנו לראות את זה ממריא.

395
00:28:03,160 --> 00:28:09,920
והמטוס לקח

396
00:28:09,920 --> 00:28:15,320
כבוי ולא היינו בזה.

397
00:28:37,610 --> 00:28:41,790
ואז נשברנו ו
הבין שאנחנו לא יוצאים.

398
00:28:51,890 --> 00:28:58,770
יצאנו משדה התעופה אזוקים, ו
אנחנו נוסעים, לא מדברים,

399
00:28:58,910 --> 00:29:01,390
לא ממש מבין מה קורה.

400
00:29:02,650 --> 00:29:03,950
לא יכולתי להסתכל על קריסטה.

401
00:29:06,400 --> 00:29:08,680
הוציאו אותנו, ונכנסנו לזה
בניין.

402
00:29:09,600 --> 00:29:11,280
כל האנשים בוהים בך.

403
00:29:12,940 --> 00:29:15,840
לא ידענו מה קורה. אנחנו
לא ידע מה עומד לקרות. אנחנו

404
00:29:15,840 --> 00:29:16,840
לא ידע.

405
00:29:20,780 --> 00:29:22,920
אני זוכר שראיתי כמה תאים כבויים
לימין.

406
00:29:25,640 --> 00:29:27,320
ואנחנו אומרים, לא, לא.

407
00:29:28,080 --> 00:29:29,240
בשלב הזה, אנחנו בוכים.

408
00:29:29,500 --> 00:29:32,080
אנחנו לא מאמינים שהם באמת הולכים
לשים אותנו כאן.

409
00:29:38,689 --> 00:29:40,890
והכניסו אותנו לחדר.

410
00:29:48,410 --> 00:29:54,950
הייתה לנו שקית ניילון עם המעט
חפצים שהיו לנו, ופשוט החזקנו כל אחד מהם

411
00:29:54,950 --> 00:29:56,790
אחר ובכה כל הלילה.

412
00:30:01,290 --> 00:30:06,730
אני הבכיין של שנינו, אבל,
כן, היא בכתה.

413
00:30:10,150 --> 00:30:13,350
היו זמנים שבהם ג'ניפר הייתה
לא להפסיק לבכות ופשוט הייתי מסתכל על

414
00:30:13,350 --> 00:30:14,870
לה ולהיות כאילו, אתה צריך להפסיק
בוכה.

415
00:30:15,350 --> 00:30:18,830
והיא הייתה מסתכלת עליי ופשוט שמה
הידיים שלה באוויר ופשוט תגיד לי,

416
00:30:18,890 --> 00:30:19,890
מה אתה רוצה שאני אעשה

417
00:30:20,110 --> 00:30:23,590
ואז הייתי מתחיל לבכות. זה היה
כאילו לזמן מה זה רק אנחנו

418
00:30:23,590 --> 00:30:27,390
לשמור אחד על השני חזק, אתה יודע.
כשהיא הייתה חלשה, הייתי חזק ורע

419
00:30:27,390 --> 00:30:32,350
להיפך. אבל זה הגיע לנקודה שבה
לא נשאר כוח, אתה יודע.

420
00:30:32,910 --> 00:30:36,830
שום דבר מלבד דמעות. לא היו מילים,
לא מנחם, כלום.

421
00:30:37,650 --> 00:30:38,970
שום דבר לא יעשה את זה בסדר.

422
00:30:41,080 --> 00:30:45,520
שקלנו לשים קץ לחיינו, אבל אנחנו
לא הצלחתי להבין איך לעשות את זה ב

423
00:30:45,520 --> 00:30:46,520
באותו זמן.

424
00:30:47,000 --> 00:30:50,300
אני חושב שכריס ואני אפילו דיברנו על א
כמה דרכים שונות שיכולנו לעשות

425
00:30:53,020 --> 00:30:55,200
כן. היינו שם 15 ימים.

426
00:30:55,860 --> 00:30:58,900
לא נתנו לנו אוכל. לא נתנו לנו
מים.

427
00:30:59,540 --> 00:31:01,200
לא נתנו לנו להתקלח.

428
00:31:02,960 --> 00:31:05,280
לא ידענו איזה יום זה. אנחנו
לא ידע מה השעה.

429
00:31:16,659 --> 00:31:20,580
כל כך התרגשנו כי אנחנו כאילו,
סוף סוף אולי נדע מה הולך

430
00:31:20,580 --> 00:31:21,580
לקרות לנו.

431
00:31:23,000 --> 00:31:24,900
זה בכלל לא היה ככה.

432
00:31:26,000 --> 00:31:29,280
אני לא באמת זוכר שהיא הייתה מאוד
מודאג. אני חושב שזה היה פשוט ישר

433
00:31:29,280 --> 00:31:31,480
לביקור הנקודתי שהיה עליה לעשות.

434
00:31:33,200 --> 00:31:37,660
אמרתי, הנה, העיתון הזה, אנחנו הולכים
שלח אותם בפקס להוריך.

435
00:31:38,540 --> 00:31:41,020
הסתכלתי עליהם בחוסר אמון, כאילו,
באמת?

436
00:31:41,550 --> 00:31:44,830
אתה רוצה שנכתוב על קטע של
נייר שאתה הולך לשלוח אלינו בפקס

437
00:31:44,830 --> 00:31:46,810
הורים שאנחנו בכלא בפרו?

438
00:31:48,170 --> 00:31:50,970
מי יכול לעשות את זה על הנייר, אתה יודע?

439
00:31:52,050 --> 00:31:56,050
הם חשבו שאנחנו בסן פרנסיסקו.
אמא החורגת שלי התקשרה לחדר מתים בגלל

440
00:31:56,050 --> 00:31:57,990
חשבה שאני מת כי היא לא
שמעו ממני.

441
00:32:02,690 --> 00:32:05,850
אבא שלי היה שוטר במשך 20
שנים.

442
00:32:06,539 --> 00:32:10,720
אז אמרו לי כשהוא גילה, הוא ישב
על הספה מול הטלוויזיה,

443
00:32:10,900 --> 00:32:14,200
לא התקלח, לא אכל, לא עשה
כל דבר במשך שלושה ימים. הוא לא זז,

444
00:32:14,360 --> 00:32:15,360
לא ישן.

445
00:32:19,120 --> 00:32:22,580
היה לנו את המגע הראשון עם שלנו
הורים בטלפון הנייד.

446
00:32:23,940 --> 00:32:28,180
אני רק זוכר שבכיתי ורק אמרתי,
אני מצטער, אני כל כך מצטער, אתה יודע.

447
00:32:30,800 --> 00:32:35,280
ורק, אתה יודע, לשמוע אותם אומרים,
זה יהיה בסדר, זה הולך להיות

448
00:32:35,280 --> 00:32:36,189
בסדר.

449
00:32:36,190 --> 00:32:43,030
אבא שלי תמיד אמר שאם מישהו מאיתנו
אי פעם נעצר או בצרות, שהוא

450
00:32:43,030 --> 00:32:46,470
לא יחצה את הרחוב כדי לעזור לנו,
שנהיה לבד.

451
00:32:47,550 --> 00:32:49,430
הוא היה קצין כליאה.

452
00:32:50,530 --> 00:32:55,470
אני זוכרת שהוא אמר, אני לא רוצה
לדעת מה עשית.

453
00:32:55,790 --> 00:32:56,930
לא אכפת לי.

454
00:32:57,210 --> 00:32:59,370
אני רק רוצה שתבטיח לי את זה
אתה הולך להצליח.

455
00:33:02,630 --> 00:33:05,030
ומרגע זה ואילך, ידעתי שאני חייב
פשוט...

456
00:33:05,960 --> 00:33:07,640
תעבור עם זה ותתמודד עם זה.

457
00:33:13,900 --> 00:33:15,640
קאיה היה כלא לגברים.

458
00:33:17,220 --> 00:33:20,180
וזה כנראה היה אחד הגרועים
זיכרונות.

459
00:33:23,340 --> 00:33:29,200
העניין של צורך לכרוע ו
להטיל שתן מול שישה שומרים גברים.

460
00:33:31,360 --> 00:33:35,000
היה לילה אחד ספציפי שבו הם
התחיל להיכנס לתא שלנו.

461
00:33:35,600 --> 00:33:39,120
באמצע הלילה הקודם
בלילה שמענו אנשים נהנים

462
00:33:39,120 --> 00:33:43,020
יחסי מין או אונס או משהו
היו לנו איזה סוג של קרקרים ואני

463
00:33:43,020 --> 00:33:46,960
תחשוב אולי בקבוק פופ או משהו
והתעוררתי לגמרי באובך ו

464
00:33:46,960 --> 00:33:51,900
פשוט זרק את זה על דלת התא וזה
הלך כולו והוא מיהר לדרכו ו

465
00:33:51,900 --> 00:33:55,220
מעולם לא חזרנו בכנות, אני חושב שאנחנו
כנראה שאפשר היה לאנוס

466
00:34:06,320 --> 00:34:10,300
רק הסתכלתי מסביב, רק הלכתי,
זה לא נראה כמו כלא.

467
00:34:13,860 --> 00:34:20,199
זה היה, כאילו, מלוכלך, והיה
בגדים מסתובבים, כמו הסורגים של

468
00:34:20,199 --> 00:34:26,719
חלונות, וזה נראה כמו פצצה
מחסה. אני לא יודע איך אחרת

469
00:34:26,719 --> 00:34:27,900
להסביר את זה.

470
00:34:28,960 --> 00:34:31,719
זה היה קצת מפחיד, מאוד מפחיד,
למעשה.

471
00:34:31,940 --> 00:34:35,060
אני זוכר ששאלתי אם סוף סוף נהיה
מותר להתקלח.

472
00:34:36,820 --> 00:34:41,440
והיא די הסתכלה עליי והיא
כאילו, לא תתקלח בשביל

473
00:34:41,440 --> 00:34:43,900
בשאר הזמן שלך כאן. היא אמרה,
אתה תשתמש בדלי.

474
00:34:47,940 --> 00:34:50,139
ואנחנו הולכים במסדרון הזה.

475
00:34:53,219 --> 00:34:57,360
כל מיטות הקומותיים האלה היו כמו ליד
אחד את השני והיו להם סדינים עטופים

476
00:34:57,360 --> 00:35:01,400
על חבלים לעשות את המעט שלהם
חדרים או כדי ליצור פרטיות.

477
00:35:02,280 --> 00:35:05,560
אני חושב שכנראה עוד 30 נשים בפנים
שם לפחות בחדר אחד.

478
00:35:08,020 --> 00:35:11,240
לא ידענו למה לצפות. לא עשינו זאת
יודע אם זו הייתה אלימות, אתה יודע, אם

479
00:35:11,240 --> 00:35:13,640
הכלא היה אלים או אם הוא היה מלא
של עבריינים אלימים.

480
00:35:14,020 --> 00:35:16,360
אתה הולך להתעורר באמצע
הלילה ותדביק קצת סכין

481
00:35:16,360 --> 00:35:19,540
לגרון שלך או, אתה יודע, אתה פשוט,
לא ידענו למה לצפות.

482
00:35:19,860 --> 00:35:24,240
היינו כל כך שונים. היינו לבנים, אנחנו
הייתי בלונדינית, או שהייתי בלונדינית. אני לא

483
00:35:24,240 --> 00:35:27,480
יודע מה זה היה, אבל אני רק זוכר
כולם מתעוררים וכולם פשוט

484
00:35:27,480 --> 00:35:28,359
בוהה בי.

485
00:35:28,360 --> 00:35:30,620
אני לא חושב שאי פעם היה לי לילה אמיתי
לישון שם.

486
00:35:31,560 --> 00:35:32,800
כל הזמן שהייתי שם.

487
00:35:35,880 --> 00:35:37,760
לאוכל, הם קראו פאילה.

488
00:35:40,700 --> 00:35:44,160
אני חושב שזנב חולדה נמצא פעם אחת והוא
היה מאוד בלתי אכיל.

489
00:35:45,680 --> 00:35:50,100
וחצי מהזמן באוכל שם
יהיו ג'וקים.

490
00:35:51,480 --> 00:35:52,880
כן, ג'וקים היו בכל מקום.

491
00:35:53,600 --> 00:35:56,680
תתעורר בבוקר והם ירוצו
במורד הרגל שלך כשאתה לוקח את שלך

492
00:35:56,680 --> 00:35:57,680
תחתית פיג'מה.

493
00:35:59,740 --> 00:36:01,280
היה חם. היית צריך להיות בחוץ.

494
00:36:02,580 --> 00:36:03,980
לא היה הרבה צל זמין.

495
00:36:04,860 --> 00:36:05,940
לא יכולת לשתות את המים.

496
00:36:06,580 --> 00:36:08,680
התייבשתי, אני מאמין, שלושה או ארבעה
פעמים.

497
00:36:11,680 --> 00:36:13,120
ג'ניפר ואני כל כך אבודות.

498
00:36:13,620 --> 00:36:16,060
כל כך הלכנו לאיבוד. לא ידענו איפה אנחנו
הלכנו או מה עשינו.

499
00:36:31,440 --> 00:36:35,100
ד"ר פישמן עשה הכל בשבילנו. היא
לא היה רק עורך הדין שלנו. היא הביאה אותנו

500
00:36:35,100 --> 00:36:37,780
אוכל. היא חיבקה אותנו כשהיינו צריכים חיבוקים.

501
00:36:40,220 --> 00:36:42,380
הם היו מפוחדים ורעבים.

502
00:36:43,060 --> 00:36:49,640
אז קודם כל, הדבר הראשון שהכנתי קודם
מדברים עם הוריהם או לפני כן

503
00:36:49,640 --> 00:36:56,280
לקחת את התיק היה לתת להם
משהו לאכול וקצת נחמה. אני א

504
00:36:56,280 --> 00:36:57,280
אמא.

505
00:36:57,820 --> 00:36:58,820
כן, היא הייתה.

506
00:36:59,160 --> 00:37:00,860
כן, היא הייתה כמו סבתא או א
אמא.

507
00:37:02,160 --> 00:37:06,120
ד"ר פישמן אמר, אז אתן לא
יודע?

508
00:37:06,560 --> 00:37:11,600
ואמרנו לא, והיא כאילו, ובכן,
פחות או יותר מה שכולם אומרים כשהם

509
00:37:11,600 --> 00:37:13,260
קודם תגיע לכאן, אבל זה בסדר.

510
00:37:13,840 --> 00:37:19,920
היה קל לדעת שהם באמת
לא היו פושעים.

511
00:37:22,000 --> 00:37:23,280
הם לא היו פושעים.

512
00:37:24,400 --> 00:37:26,560
הם שימשו פושעים.

513
00:37:27,190 --> 00:37:29,830
והיא די אמרה לנו, אתה יודע,
אם נשתף פעולה, זה יהיה טוב יותר

514
00:37:29,830 --> 00:37:32,310
עבורנו. בסופו של דבר הקשבנו לד"ר.
אוטה -פישמן.

515
00:37:43,810 --> 00:37:45,310
הם האשימו הכל על חוסה.

516
00:37:46,070 --> 00:37:49,970
אמר שהוא הראש, אמר את זה
הוא זה שקבע הכל,

517
00:37:49,970 --> 00:37:53,090
האחד ששלח אותנו, הוא האחד, הוא
האחד, הוא האחד.

518
00:37:55,660 --> 00:38:00,320
אני לא חושב שאי פעם אדע אם חוזה
היה קשור לזה או לא,

519
00:38:00,440 --> 00:38:02,980
כי בלבי, אני לא חושב שהוא
עשה.

520
00:38:03,840 --> 00:38:10,320
אבל בעיני, ברור שהוא
עשה, אתה יודע?

521
00:38:11,760 --> 00:38:14,760
אני רק יודע שבאמת אכפת לו
על ג'ניפר ואני הרבה.

522
00:38:42,920 --> 00:38:47,320
ממש קראתי לזה Groundhog Day. אני
כלומר, זה היה אותו דבר כל יום.

523
00:38:47,560 --> 00:38:49,800
אתה מנותק לחלוטין מה
עולם חיצוני.

524
00:38:50,340 --> 00:38:52,920
אתה אף פעם לא רואה מכונית עוברת. אתה אף פעם לא
לראות את השקיעה.

525
00:38:53,200 --> 00:38:54,200
אתה אף פעם לא רואה את הזריחה.

526
00:38:54,780 --> 00:38:56,180
אתה אף פעם לא יודע מה קורה.

527
00:38:56,680 --> 00:38:58,700
אתה מרגיש כאילו שוכחים אותך, אתה
יודע?

528
00:39:01,180 --> 00:39:06,760
בהיותך אנושי, אתה יכול להסתגל ל
תנאים, אבל אתה לא יכול להסתגל ל

529
00:39:06,760 --> 00:39:09,420
שאתה לא יכול לעזוב. אתה לא יכול להתאים
לעובדה ש...

530
00:39:09,640 --> 00:39:13,400
אתה לא יכול להרים טלפון ולהתקשר
מישהו מתי שאתה רוצה או מתי שאתה

531
00:39:13,400 --> 00:39:14,400
ל.

532
00:39:16,360 --> 00:39:20,340
אתה לא יכול להתאים את העובדה שאתה יכול
לראות את המשפחה שלך פעם בשש

533
00:39:20,340 --> 00:39:21,600
חודשים. אוּלַי.

534
00:39:23,160 --> 00:39:24,580
אי אפשר להסתגל לזה.

535
00:39:32,380 --> 00:39:36,720
אחר הצהריים אחד התקשרתי לד"ר פישמן.

536
00:39:37,060 --> 00:39:38,360
היא אמרה, היום זה היום.

537
00:39:39,470 --> 00:39:40,470
אז אנחנו כאילו, מה?

538
00:39:40,530 --> 00:39:41,530
ארוז את החפצים שלך.

539
00:39:42,310 --> 00:39:49,310
לא האמנו. בכלא ההוא,
האנשים משוחררים על ידי 8 ב

540
00:39:49,310 --> 00:39:50,310
לילה.

541
00:39:51,410 --> 00:39:54,070
אבל הם היו מוכנים משעות הצהריים.

542
00:39:54,570 --> 00:39:59,130
ואמרתי לה, תהיה סבלני. הם כן
הולך לפתוח את הדלת.

543
00:40:00,370 --> 00:40:06,810
אתה כבר מחכה למעלה משנתיים, ו
אתה לא יכול לחכות חצי שעה?

544
00:40:17,000 --> 00:40:19,960
לא יאמין לזה. פחדתי
להאמין בזה.

545
00:40:21,500 --> 00:40:24,080
ואני לא חושב שהאמנתי בזה עד
הם קראו בשמי.

546
00:40:28,220 --> 00:40:34,100
מה שאומר חופש.

547
00:41:02,900 --> 00:41:04,000
חיפושים. יצא.

548
00:41:05,440 --> 00:41:09,860
רואים את הרחובות המרוצפים ולא
פשוט תשמע על זה, אתה יודע, זה נותן

549
00:41:09,860 --> 00:41:11,680
אני מצמרר מלחשוב על זה. זה היה
מדהים.

550
00:41:16,740 --> 00:41:22,600
ושנינו לקחנו מקלחות חמות ואז אנחנו
צפו יחד בזריחה וזה היה

551
00:41:22,600 --> 00:41:23,860
יפה. מדהים.

552
00:41:24,960 --> 00:41:27,200
אחד מהדברים האלה שתמיד היינו
חלמת, אתה יודע.

553
00:41:27,540 --> 00:41:29,040
כל כך הרבה ימים, כל כך הרבה לילות.

554
00:41:52,590 --> 00:41:53,710
ויצאנו החוצה.

555
00:41:53,950 --> 00:41:54,950
כל כך קל.

556
00:41:56,430 --> 00:41:57,430
אין חיפושים.

557
00:42:00,710 --> 00:42:01,710
יצא.

558
00:42:03,070 --> 00:42:05,850
צפינו יחד בזריחה. זה היה
יפה.

559
00:42:06,110 --> 00:42:07,110
זה היה מדהים.

560
00:42:07,570 --> 00:42:09,850
אחד הדברים שתמיד היינו
חלמת, אתה יודע?

561
00:42:10,130 --> 00:42:11,710
כל כך הרבה ימים, כל כך הרבה לילות.

562
00:42:21,040 --> 00:42:26,540
כשסוף סוף קיבלנו אישור, זה היה,
שוב, זה היה סוריאליסטי. זה היה נהדר. זה

563
00:42:26,540 --> 00:42:27,540
היה מרגש.

564
00:42:27,620 --> 00:42:32,240
אבל זה היה גם עצוב בגלל שג'ניפר ו
ידעתי שאנחנו נפרדים בגלל זה

565
00:42:32,240 --> 00:42:38,100
נקודה. היה מאוד קשה לדעת את זה
זה הולך להיות זה, שהיא הייתה

566
00:42:38,100 --> 00:42:41,320
לחזור לקליפורניה ואני אחזור
לחזור למערב התיכון עם שלי

567
00:42:41,320 --> 00:42:42,320
משפחה.

568
00:42:43,360 --> 00:42:48,000
רציתי למצוא עבודה, ורציתי
להיות ממש טוב.

569
00:42:48,430 --> 00:42:50,470
בעבודה שלי ולהצליח בלימודים.

570
00:42:52,190 --> 00:42:56,030
והתחלתי ללכת לבית הספר
מיד, אני חושב שלושה שבועות אחרי

571
00:42:56,170 --> 00:43:02,890
וסיימתי את לימודיו לפני כמה שנים עם
תואר בפיתוח בינלאומי

572
00:43:02,890 --> 00:43:06,870
לימודי אנתרופולוגיה תרבותית, ו
אני מאוד מאוד מתרגש מזה.

573
00:43:08,130 --> 00:43:13,430
כל מה שאני רוצה לעשות זה לקחת את הניסיון שלי
ולנתב את זה בצורה חיובית יותר

574
00:43:13,430 --> 00:43:14,990
לעשות הבדל אצל אחרים
חיים.

575
00:43:27,050 --> 00:43:31,130
כשחושבים על זה, אני כמו להתחרפן
כי אני פשוט לא יכול לדמיין ללכת

576
00:43:31,130 --> 00:43:34,130
דרך הרגשות האלה שוב, אתה יודע,
מבחינה פסיכולוגית ורגשית.

577
00:43:38,970 --> 00:43:43,770
היינו מחכים שאנשים יכנסו לזה
דיברת אנגלית או אחרת, אתה יודע,

578
00:43:43,770 --> 00:43:46,270
הביאו לנו דברים שהיינו צריכים.

579
00:43:46,530 --> 00:43:48,870
עכשיו אני האדם הזה עם המוזר
תחושה.

580
00:43:51,750 --> 00:43:55,070
כשהם יתחילו, היא הולכת להיות א
קצת, אתה יודע, רגשי.

581
00:43:56,660 --> 00:43:58,020
אנחנו רק רואים שם את המשטרה.

582
00:44:00,620 --> 00:44:02,860
זו היסטריה לג'ון. אני מקבל
די עצבני.

583
00:44:06,000 --> 00:44:07,120
הלוואי שג'ניפר הייתה כאן.

584
00:44:18,260 --> 00:44:21,180
אני בא לכלא כי אני פשוט
רצה לראות את האסירים שהיו

585
00:44:21,180 --> 00:44:22,180
כאן כשהייתי כאן.

586
00:44:24,020 --> 00:44:25,020
הזרים.

587
00:44:25,770 --> 00:44:29,410
דבר עם הזרים, תודיע להם
זה, אתה יודע, לא לוותר על התקווה,

588
00:44:29,570 --> 00:44:33,430
אתה יודע, החיים שלך עדיין יכולים להתהפך
מסביב ולהיות טוב יותר.

589
00:44:34,810 --> 00:44:37,990
ותן להם לדעת שאנשים לא
שכחת מהם, אתה יודע.

590
00:44:46,160 --> 00:44:51,320
שמי קריסטה. הייתי כאן ב-1996 בשביל
שלוש שנים עם חברתי ג'ניפר.

591
00:44:51,640 --> 00:44:56,080
ורציתי לחזור בשביל באמת
זמן רב לבקר בכלא. אני חושב

592
00:44:56,080 --> 00:45:03,000
בשבילי, ברמה הרגשית, לבוא
לחזור לראות אנשים, מה

593
00:45:03,000 --> 00:45:06,880
לא הורג אותך עושה אותך חזק יותר,
נכון? אז אתה חולם על העתיד ו

594
00:45:06,880 --> 00:45:08,540
מה אתה הולך לעשות. זה אפשרי.

595
00:45:15,080 --> 00:45:19,480
אני חושב שהחוויה שלי בפרו הייתה התעוררות
-התקשרות.

596
00:45:20,380 --> 00:45:27,040
עם הסמים, עם כסף, סדר עדיפויות
דברים בחיים, להבין מה יש

597
00:45:27,040 --> 00:45:30,400
חשוב. זה המקום שבו אני גר, 3B.

598
00:45:30,840 --> 00:45:33,180
אני מנסה להיזכר באיזה חדר
Jennifer and I had.

599
00:45:46,060 --> 00:45:50,820
אני כאן יותר מ-10 שנים והיא
זוכר אותי ואת ג'ניפר.

600
00:45:54,620 --> 00:45:59,620
זה לא קשור למה שיש לך, זה קשור
מי יש לך, אתה יודע?

601
00:46:02,700 --> 00:46:06,040
אני לא חושב שהייתי כאן היום אם
ג'ניפר לא הייתה שם.

602
00:46:07,900 --> 00:46:12,800
לעבור את זה ביחד, שיהיה אחד
אחר, להישען עליו, כתף לבכות עליו.

603
00:46:13,799 --> 00:46:15,680
הִתַקלְחוּת. עושה מקלחת חמה.

604
00:46:16,100 --> 00:46:17,100
מנופפת כשאני רוצה.

605
00:46:17,460 --> 00:46:21,020
אה, לא הייתה לנו מראה. לא עשינו זאת
יש מראה. אני תמיד אהיה שם בשביל

606
00:46:21,020 --> 00:46:24,140
היא והיא תמיד תהיה שם בשבילי.
זה כל מה שיש בזה. אין א

607
00:46:24,140 --> 00:46:27,760
יום שעובר אני לא חושב
עליה או תוהה מה היא עושה.

608
00:46:28,140 --> 00:46:33,120
עברנו הרבה ביחד.

609
00:46:45,550 --> 00:46:48,810
ו-Banged Up Abroad חוזר בשבוע הבא
במועד מוקדם יותר של תשע.

610
00:46:49,290 --> 00:46:52,730
אבל הבא, ברוס לי מככב אצלנו
חמישה סרט אגרוף הזעם.

611
00:46:53,130 --> 00:46:54,130
מדהים.