1
00:01:36,920 --> 00:01:38,960
ועל מה הפוסטר הזה?

2
00:01:39,240 --> 00:01:45,400
זה... זה... יוצא מתוך
המדבר, מחפש מים.

3
00:01:48,920 --> 00:01:53,360
זו אנה קיו נילסון. לא,
חכה רגע עכשיו. אני לא יכול לראות ככה.

4
00:01:55,240 --> 00:02:00,280
כן, זה אירווינג קאמינגס,
שלקח את חלק אנדראניק המתוק.

5
00:02:00,480 --> 00:02:04,480
וזו אני, אורורה.

6
00:02:19,880 --> 00:02:24,360
הפכתי לכוכב הוליווד,
כשהייתי רק בן 17.

7
00:02:29,000 --> 00:02:30,960
אבל לא הייתי שחקנית.

8
00:02:36,080 --> 00:02:38,000
לא שיחקתי.

9
00:02:40,200 --> 00:02:41,440
אני הייתי...

10
00:02:42,360 --> 00:02:43,720
לחיות מחדש.

11
00:03:33,120 --> 00:03:37,280
כל הכבוד! לְהַמשִׁיך לָלֶכֶת!

12
00:03:38,960 --> 00:03:40,800
נסו להישאר על פני השטח!

13
00:03:41,200 --> 00:03:43,120
איך אני מסתדר?

14
00:03:43,920 --> 00:03:46,280
גָדוֹל! אתה שוחה הרבה יותר טוב עכשיו.

15
00:03:47,480 --> 00:03:49,800
יאיי! אני יודע לשחות!

16
00:03:58,640 --> 00:04:00,720
ארוסייק! לַחֲכוֹת!

17
00:04:00,800 --> 00:04:02,680
קדימה! תמשיכי איתי.

18
00:04:25,920 --> 00:04:28,520
איפה היית? אתה מאחר!

19
00:04:31,320 --> 00:04:33,160
תמשיך. תתלבשי!

20
00:04:35,240 --> 00:04:37,240
ארשאלויס! ארוסייק!

21
00:04:37,480 --> 00:04:38,920
בִּיאָה!

22
00:04:41,760 --> 00:04:45,520
היינו שמונה אחים ואחיות.
חובנן היה הצעיר ביותר.

23
00:04:46,400 --> 00:04:50,120
ואז באה שרה,
ארוסייק ומרטירוס.

24
00:04:50,640 --> 00:04:51,800
תסתכל ככה!

25
00:04:52,000 --> 00:04:55,680
הייתי בן 14. פוגוס ולוסינה
היו רק קצת יותר מבוגרים ממני.

26
00:04:55,760 --> 00:04:57,160
חִיוּך!

27
00:04:57,280 --> 00:05:00,040
אחת, שתיים, שלוש!

28
00:05:00,800 --> 00:05:05,360
אחי הבכור היה ואהן, אבל הוא היה
חי באמריקה בעשר השנים האחרונות.

29
00:05:10,760 --> 00:05:14,160
כשאבא שלך שר,
הלב שלו רגוע.

30
00:05:19,960 --> 00:05:23,800
ברוך קולך אחי!

31
00:05:31,280 --> 00:05:36,760
אבא שלי ייצר משי. הוא מצא
הסוד של איך לצבוע את הגולם.

32
00:05:37,040 --> 00:05:40,000
לפני כן, הם היו רק לבנים.

33
00:05:40,200 --> 00:05:42,000
אני לעולם לא אשכח את אלה...

34
00:05:42,200 --> 00:05:47,760
פקעות יפות של ירוק, כחול,
זהב וסגול...

35
00:05:53,920 --> 00:05:56,000
תראה, אבא! זה עבד!

36
00:05:57,560 --> 00:06:00,200
כשאתה מנסה, הכל יכול לעבוד.

37
00:06:00,720 --> 00:06:02,080
מַבָּט! קיבלנו את צבע השמש!

38
00:06:03,440 --> 00:06:05,560
כמובן, ילדה שלי. כַּמוּבָן.

39
00:06:12,280 --> 00:06:15,040
היינו ילדים מאושרים.
החיים שלנו היו מלאים בצבע.

40
00:06:16,600 --> 00:06:19,200
המשפחה שלנו אהבה לבלות יחד.

41
00:06:19,880 --> 00:06:23,320
יותר מכל הערצנו את המחזות
הופענו בחצר שלנו.

42
00:06:24,760 --> 00:06:29,120
האהוב עלינו היה "שלושת העזים".

43
00:06:29,960 --> 00:06:32,120
אפילו אמא השתתפה.

44
00:08:18,360 --> 00:08:21,440
ערב טוב, קיראקוס.
- ערב טוב.

45
00:08:25,160 --> 00:08:26,320
היכנס.

46
00:08:32,440 --> 00:08:36,640
ערב אחד מאוחר, הרועה הכורדי שלנו
הגיע לביתנו עם אזהרה.

47
00:08:38,560 --> 00:08:46,360
המלחמה הולכת ומתקרבת. אני שומע
זה הופך להיות מסוכן עבור הארמנים עכשיו.

48
00:08:46,560 --> 00:08:49,880
הוא שמע את הארמנים האלה
רוכזו בקונסטנטינופול.

49
00:08:51,040 --> 00:08:54,400
הוא הרגיש בטוח שאותו הדבר
יקרה לארמנים כאן,

50
00:08:54,680 --> 00:08:57,800
והאיץ במשפחתנו
להתחבא בהרים.

51
00:09:03,520 --> 00:09:04,800
אני לא ארוץ.

52
00:09:05,840 --> 00:09:11,560
אבי סירב.
הוא אמר, "אם ארוץ, אני אהיה פחדן."

53
00:09:12,200 --> 00:09:15,400
"אם אצטרך למות, אני אמות בבית שלי."

54
00:09:15,920 --> 00:09:21,400
הוא חשש שהבריחה תצדיק
הטורקים מענישים את שאר הארמנים.

55
00:09:21,720 --> 00:09:26,640
ומה הוא היה אומר כשאנשים ישאלו,
"איפה היית כשזה קרה"?

56
00:09:26,880 --> 00:09:28,760
אז הוא אמר, "אני נשאר ממש כאן."

57
00:09:32,120 --> 00:09:33,720
מַהֲלָך! בִּמְהִירוּת!

58
00:09:33,880 --> 00:09:39,080
כמה ימים לאחר מכן הגיעו החיילים
עבור אבי ואחי.

59
00:09:56,040 --> 00:09:59,040
המלחמה הגדולה החלה חודשים קודם לכן.

60
00:09:59,480 --> 00:10:01,720
טורקיה התחברה לגרמניה.

61
00:10:01,960 --> 00:10:07,440
הם שיקרו לנו. כל הגברים הארמנים
גויסו לצבא כדי להילחם.

62
00:10:31,120 --> 00:10:36,720
אבא שלי, אחי, כל שאר הגברים...
הם מעולם לא חזרו.

63
00:11:19,720 --> 00:11:22,480
צא מהבית. עַכשָׁיו!

64
00:11:35,680 --> 00:11:37,760
הנשים לא יכלו לעשות כלום.

65
00:11:37,920 --> 00:11:43,480
הם נכנסו לבתים שלנו
ולקחו את כל מה שראו.

66
00:11:44,320 --> 00:11:52,320
הם אפילו תפסו את כל הסכינים והמזלגות,
אז לנשים לא היה עם מה להשיב מלחמה.

67
00:11:59,160 --> 00:12:02,400
ז'נדרמים הכריחו את כל הנשים
וילדים מחוץ לעיר,

68
00:12:03,000 --> 00:12:06,520
למקום בטוח.
זה מה שאמרו לנו.

69
00:12:07,920 --> 00:12:11,080
נאלצנו לצעוד.
לא היה לנו מושג לאן.

70
00:12:11,920 --> 00:12:17,000
אלה שלא יכלו להמשיך
נותרו בצד הדרך למות מצמא.

71
00:12:39,680 --> 00:12:45,680
על הדרך, נתקלנו בעוד ועוד
ארמנים נוספים נגררו מבתיהם.

72
00:12:49,800 --> 00:12:53,880
הבנו שאותן זוועות
התרחשו בכל מקום.

73
00:14:01,960 --> 00:14:05,800
זה נמשך והמשיך.
צעדנו במשך שבועות.

74
00:14:10,560 --> 00:14:14,040
סוף סוף, שחוק וצמא,
הגענו לפרת.

75
00:14:14,720 --> 00:14:17,120
מרטירוס, תפסיק! אל תלך לשם!

76
00:14:52,200 --> 00:14:57,200
כשהגענו לנהר,
זה היה מלא בגופות:

77
00:14:57,560 --> 00:15:05,040
ידיים, אפילו גופות שלמות, צפות לאט,
למעלה ולמטה עם הזרם.

78
00:15:19,520 --> 00:15:23,320
כשחצינו חיילים קרעו ילדים
מזרועות האמהות שלהם.

79
00:15:31,080 --> 00:15:37,840
הנהר לקח את כולם:
שרה, חובנן, מרטירוס וארוסיאק.

80
00:16:17,760 --> 00:16:25,000
מדי ערב השתכרו החיילים
והניחו את ידיהם על הבנות.

81
00:16:26,120 --> 00:16:29,240
יכולנו רק להתפלל שלא נהיה הבאים.

82
00:16:40,160 --> 00:16:44,600
ערב אחד הם לקחו את אחותי לוסינה.

83
00:18:00,400 --> 00:18:02,800
זה היינו רק אנחנו עכשיו... אמא שלי ואני.

84
00:18:03,360 --> 00:18:06,560
תוך חודשיים בלבד,
איבדנו את כל המשפחה שלנו.

85
00:18:07,000 --> 00:18:11,120
- הם באים!
- מהר! הסתר את הבנות!

86
00:18:12,600 --> 00:18:15,360
השיירה שלנו הותקפה
על ידי שודדים כורדים.

87
00:18:15,840 --> 00:18:22,000
ידענו שהם ייקחו בנות למכור,
אז אמא שלי ניסתה לגרום לי להיראות מכוער.

88
00:18:33,320 --> 00:18:37,600
אבל הבוץ לא הטעה אותם.

89
00:18:50,680 --> 00:18:53,600
היו להם עוד בנות חטפו
במחנה שלהם.

90
00:18:54,320 --> 00:18:56,000
כולנו היינו למכירה.

91
00:18:58,040 --> 00:19:01,120
לא הייתי שם הרבה לפני שהגיע קונה.

92
00:19:01,800 --> 00:19:04,400
- שימו את הבנות בשורה.
- בוא לכאן.

93
00:19:06,520 --> 00:19:08,920
היא טובה, נכון?

94
00:19:16,120 --> 00:19:18,600
הוא החליט לבחור בי.

95
00:19:28,120 --> 00:19:31,520
אני לא יודע למה הוא בטח בי
לרכוב על הסוס הזה.

96
00:19:32,640 --> 00:19:36,680
אולי הוא חשב שפשוט אציית,
שכבר הייתי שבורה.

97
00:19:38,680 --> 00:19:40,280
אבל לא הייתי.

98
00:20:03,320 --> 00:20:04,640
הייתי חופשי סוף סוף,

99
00:20:06,760 --> 00:20:11,480
אבל החופש שלי לא אמר כלום,
אם אמי עדיין הייתה בשבי.

100
00:20:11,920 --> 00:20:14,080
הייתי חייב למצוא אותה.

101
00:22:23,400 --> 00:22:26,640
ארשאלויס? זה אתה?

102
00:22:26,920 --> 00:22:30,240
אל תפסיק! תמשיכי לנוע!

103
00:22:30,640 --> 00:22:32,000
הדודות שלי...

104
00:22:32,640 --> 00:22:36,080
אפילו לא הבנתי
הדודות שלי מצאו אותי.

105
00:22:37,440 --> 00:22:41,680
פשוט הלכתי איתם,
שוב מצטרף לדרך הגלות.

106
00:22:42,360 --> 00:22:47,720
היו הרבה הרבה ארמנים משונים,
כיוונים שונים שהם הועברו לשם.

107
00:22:47,960 --> 00:22:48,960
כַמָה?

108
00:22:49,440 --> 00:22:53,680
מעל אלפים ואלפים.
אני יכול לומר אולי 5,000,

109
00:22:53,880 --> 00:23:00,840
כל מי שהובאו למרחקים שונים,
מהמדינות שלהם, שבהן הם חיו.

110
00:23:01,400 --> 00:23:09,400
ולפני שהגענו לשם, והחול,
כל החול, היו כל הגופות.

111
00:23:09,960 --> 00:23:12,840
הם הפכו שחורים, כמו פחם.

112
00:23:13,640 --> 00:23:20,520
נורא, חם, בוער, ממש כמו
צבע אדום לוהט...

113
00:23:23,840 --> 00:23:26,520
החיילים היו
לשנות מעת לעת.

114
00:23:27,280 --> 00:23:30,720
שניים מהז'נדרמים החדשים
זיהה את הדודות שלי.

115
00:23:38,600 --> 00:23:39,600
לְהֵאָחֵז!

116
00:23:40,000 --> 00:23:41,080
בוא הנה!

117
00:23:42,360 --> 00:23:43,440
רד מהשביל!

118
00:23:44,120 --> 00:23:45,120
מַהֲלָך!

119
00:23:46,480 --> 00:23:47,480
חכה כאן!

120
00:23:54,960 --> 00:24:02,960
הם אמרו, "נחזיר אותך לחמשגדזק.
נשחרר אותך ונבטיח את שלומך".

121
00:24:06,160 --> 00:24:11,000
אבל רק אם שילמנו להם
200 מטבעות זהב אנגליים.

122
00:24:11,960 --> 00:24:15,240
"תמסור אותם ואנחנו נשחרר אותך."
סְתָם.

123
00:24:18,040 --> 00:24:23,080
אנחנו יודעים שאתה עשיר.
בטח יש לך כסף חבוי איפשהו.

124
00:24:23,720 --> 00:24:28,280
אין לנו! לא נשאר לנו כלום.
נתנו הכל!

125
00:24:30,920 --> 00:24:32,760
יש לי שתי לירות. קח את זה!

126
00:24:49,680 --> 00:24:51,000
תגמור אותם!

127
00:24:54,200 --> 00:24:55,240
לַחֲכוֹת!

128
00:24:55,840 --> 00:24:57,440
אנחנו יכולים למכור את זה.

129
00:25:07,360 --> 00:25:11,920
זה היה כמו אלוהים עצמו
היו חוטים מחוברים לסורן.

130
00:25:12,880 --> 00:25:18,880
קפיצה ומתפתלת,
הוא התחמק מהכדורים שלהם.

131
00:25:19,240 --> 00:25:23,080
הוא התחנן בפניהם בטורקית:

132
00:25:23,280 --> 00:25:29,120
"בבקשה! בבקשה אל תירה בי!
אני אתגייר, אני אלך אחרי מוחמד!"

133
00:25:30,080 --> 00:25:32,480
המילים האלה עדיין מהדהדות באוזני...

134
00:25:32,920 --> 00:25:35,320
אני אלך בעקבות האיסלאם! אני אשרת את אללה!

135
00:25:36,680 --> 00:25:40,960
כמה רחוק אתה יכול לרוץ, כלב?!

136
00:25:41,560 --> 00:25:45,840
בן דוד שלי בן השנתיים נצמד
לגופה של אמו.

137
00:25:46,240 --> 00:25:50,200
תפסתי אותו כדי להגן
אותו מהכדורים.

138
00:25:50,520 --> 00:25:54,200
"בבקשה," אמרתי,
"אל תהרוג את הילד הקטן הזה.

139
00:25:54,520 --> 00:25:59,160
"לאן שתיקח אותי, מה שלא יהיה
אתה עושה לי, אני אקח אותו איתי."

140
00:26:08,600 --> 00:26:14,640
הם לא הרגו אותי. הם יכלו למכור אותי.
אבל לפחות הצלחתי להציל את הראנט.

141
00:26:15,240 --> 00:26:20,880
לא ידעתי כמה זמן אוכל להחזיק אותו,
אבל כל עוד הוא היה בחיים, הרגשתי חזק.

142
00:26:34,120 --> 00:26:37,680
הרנט ליכלך את בגדיו,

143
00:26:38,640 --> 00:26:41,800
אז הלכתי לשטוף אותם בנהר סמוך.

144
00:26:42,840 --> 00:26:47,560
הכיתי אותם בסלע
להסיר את הלכלוך, כששמעתי רעש.

145
00:26:48,680 --> 00:26:52,280
"מה זה?" אמרתי.
בכל מקרה, זה מאוד מצחיק.

146
00:26:54,080 --> 00:27:02,080
דודה שלי תפרה שתי לירות זהב
בשולי בגדיו.

147
00:27:13,360 --> 00:27:17,040
בדרך עצרו החיילים
במחנה צבאי ללילה.

148
00:27:17,640 --> 00:27:20,160
גם כמה חיילים גרמנים היו שם.

149
00:27:21,600 --> 00:27:25,320
הם נשלחו ל
לעזור לאמן את הצבא העות'מאני.

150
00:27:26,040 --> 00:27:27,600
כָּאן! קח את זה!

151
00:27:28,480 --> 00:27:29,800
מה דעתך על זה?

152
00:27:29,920 --> 00:27:32,160
כָּאן! קדימה!

153
00:27:33,960 --> 00:27:34,960
מה עכשיו?

154
00:27:38,880 --> 00:27:40,360
תענה על זה!

155
00:27:41,000 --> 00:27:42,120
קח את זה!

156
00:27:43,160 --> 00:27:44,400
סיימתי!

157
00:27:49,920 --> 00:27:53,160
אתה שם! ילדה, בואי הנה!

158
00:28:02,520 --> 00:28:06,480
אני מדבר איתך!
קום ותגיע לכאן!

159
00:28:06,720 --> 00:28:09,040
כדאי שתהיו מהירים בעניין! מָהִיר!

160
00:28:14,840 --> 00:28:17,480
לזוז. פנה קצת מקום.

161
00:28:29,880 --> 00:28:31,640
לְהִתִיַשֵׁב.

162
00:28:41,800 --> 00:28:42,800
כָּאן.

163
00:28:43,720 --> 00:28:44,720
תשתה את זה.

164
00:28:45,680 --> 00:28:46,720
זה וויסקי.

165
00:28:55,840 --> 00:28:56,840
לִשְׁתוֹת!

166
00:29:35,440 --> 00:29:39,120
היה חייל אחד
עם שמץ של חמלה נשאר.

167
00:29:40,320 --> 00:29:44,440
הצעתי לו את שתי הלירות שמצאתי,
וביקש ממנו לעזור לנו.

168
00:29:49,880 --> 00:29:53,760
הוא אמר שאם נברח עכשיו,
הוא לא היה מרים את האזעקה.

169
00:29:53,880 --> 00:29:56,000
הוא היה אומר להם שהוא נרדם,

170
00:29:56,520 --> 00:29:59,520
נותן לנו ראש לילה שלם.

171
00:30:20,800 --> 00:30:23,240
סוף סוף היינו חופשיים. אבל מה עכשיו?

172
00:30:24,480 --> 00:30:27,360
לא היה לנו אוכל ומים.

173
00:30:29,040 --> 00:30:32,080
הרנט נחלש מיום ליום
ולא הפסיק לבכות.

174
00:30:56,560 --> 00:31:02,520
לא ידעתי מה יקרה, אבל שלי
הדאגה להראנט הייתה חזקה יותר מהפחד שלי.

175
00:31:11,040 --> 00:31:16,320
היה לנו מזל שהזוג הכורדי
שהכניסו אותנו היו אנשים אדיבים וחמים.

176
00:31:16,800 --> 00:31:20,160
לִפְעוֹר! לֶאֱכוֹל!

177
00:31:21,120 --> 00:31:23,960
הם דאגו לנו כאילו
היינו הילדים שלהם.

178
00:31:24,560 --> 00:31:29,040
בפעם הראשונה, אחרי 6 חודשים של זוועות,
זה כמעט הרגיש כאילו יש לי שוב בית.

179
00:31:30,080 --> 00:31:32,360
נשארנו שם בפנים
בטיחות למשך מספר חודשים.

180
00:31:32,600 --> 00:31:34,280
רוץ הביתה, הרנט.

181
00:31:38,120 --> 00:31:41,600
לְמַהֵר! לְמַהֵר! אתה תהיה ספוגה!

182
00:31:47,800 --> 00:31:50,680
וואי! אנחנו טסים!

183
00:32:06,760 --> 00:32:10,640
הרוסים כבשו את ארזורום.

184
00:32:11,160 --> 00:32:14,280
באביב ההוא, חייל טורקי
עבר ליד הקוטג' שלנו.

185
00:32:14,440 --> 00:32:17,360
למדתי ממנו שבמהלך החורף,
הצבא הרוסי

186
00:32:17,480 --> 00:32:20,560
ולוחמי התנגדות ארמנים
שחרר את ארזורום.

187
00:32:21,280 --> 00:32:24,880
הצבא העות'מאני הושמד.
חייליו נלקחו בשבי.

188
00:32:25,320 --> 00:32:27,440
היה לו מזל להימלט.

189
00:32:27,520 --> 00:32:30,400
הצבא שלנו התפרק...

190
00:32:31,320 --> 00:32:35,840
לא יכולתי להישאר יותר.
הייתי צריך להצטרף לארמנים החופשיים.

191
00:32:36,080 --> 00:32:39,080
אבל זה היה מסוכן מדי
לקחת את הראנט איתי.

192
00:32:42,000 --> 00:32:47,160
הזקנה תמיד אמרה,
"הוא ילד כזה מתוק! כל כך מקסים!"

193
00:32:47,520 --> 00:32:52,240
"לו רק היה שלי! אנחנו אף פעם
היו ילדים... הוא יכול להיות הילד שלי".

194
00:32:53,440 --> 00:32:57,000
היא התחננה שאעזוב את הרנט איתה.

195
00:33:00,360 --> 00:33:02,240
זו הייתה החלטה קשה לקבל...

196
00:33:03,160 --> 00:33:06,520
אבל זה היה הכי טוב בשבילו.
איתם הוא יהיה בטוח.

197
00:33:06,920 --> 00:33:08,160
רגע, אחותי!

198
00:33:22,040 --> 00:33:23,560
אז פניתי לארזורום.

199
00:33:24,600 --> 00:33:26,520
בערב הגעתי למנזר.

200
00:33:45,120 --> 00:33:47,800
לפליטים אחרים היו
כבר מצא שם מחסה,

201
00:33:48,400 --> 00:33:50,320
אז ביליתי שם את הלילה.

202
00:34:12,640 --> 00:34:16,480
אבל באותו לילה הופיעו שודדים.

203
00:34:26,880 --> 00:34:28,680
הנזירים עזרו לנו להתחבא,

204
00:34:29,040 --> 00:34:31,760
אבל השודדים קרעו את המנזר
עד שמצאו אותנו.

205
00:34:35,440 --> 00:34:38,240
הם חסו רק על הבנות הצעירות,

206
00:34:39,000 --> 00:34:42,000
לשמור אותם עבורם
רווח והנאה עצמית.

207
00:34:48,680 --> 00:34:51,120
לעולם לא אשכח את זה. הם קשרו לי את השיער,

208
00:34:51,160 --> 00:34:54,160
ואז הם הרגו.
"בבקשה," אמרתי, "תציל אותם!"

209
00:34:54,320 --> 00:34:59,160
"לא, לא! במוקדם או במאוחר,
כולכם הולכים למות.

210
00:34:59,200 --> 00:35:02,520
"לא יהיה ארמני אחד
נשאר לחיות!

211
00:35:03,240 --> 00:35:06,400
"אנחנו הולכים להרוג את כל הכלבים שלכם,
כל ה"גבורים" (כופרים)!"

212
00:35:06,640 --> 00:35:10,200
וכל מיני מילים כאלה
הם התקשרו וצעקו,

213
00:35:10,360 --> 00:35:16,840
ומצליף בי, ומשתמש בשוט הסוס הזה.
זה היה כל כך כואב והכל.

214
00:35:17,160 --> 00:35:20,040
וזו הדרך
הם רצו לגמור אותנו.

215
00:35:39,680 --> 00:35:44,400
הם לקחו אותנו הבנות לעיר מוש,
למכור לנו.

216
00:36:23,560 --> 00:36:26,760
בין הקונים היה מושל עשיר
ממחוז הבית שלי.

217
00:36:27,160 --> 00:36:29,600
הוא זיהה אותי ונראה מרוצה.

218
00:36:30,400 --> 00:36:34,600
הוא קיבל עסקה טובה...
ילדה ממשפחה מכובדת.

219
00:38:25,600 --> 00:38:28,480
הילד שלי ייוולד החודש.

220
00:38:28,720 --> 00:38:31,640
אלוהים יברך אותך עם ילד.

221
00:38:58,560 --> 00:39:02,280
- זה כואב!
- תהיה חזק! לִנְשׁוֹם!

222
00:39:03,040 --> 00:39:07,600
- זה כל כך קרוב!
- זה מגיע! תלחץ שוב!

223
00:39:09,960 --> 00:39:13,320
לִדחוֹף! לִדחוֹף!

224
00:39:23,280 --> 00:39:25,360
- זה בן!
- זה בן!

225
00:39:25,640 --> 00:39:28,160
השבח לאללה!

226
00:40:34,600 --> 00:40:36,760
ההרמון היה קרוב לעיר הולדתי.

227
00:40:36,880 --> 00:40:41,320
הכרתי את הדרכים, אז התחלתי
הליכה חזרה ל-Chmshkadzag.

228
00:40:42,200 --> 00:40:45,600
נסעתי בלילה ו
ישן במהלך היום.

229
00:40:47,480 --> 00:40:55,480
לפעמים התחבאתי במערות.
לא היה אכפת לי מזאבים או אריות.

230
00:40:56,760 --> 00:40:59,960
עדיף שיאכלו אותי מאשר שאפול אחורה
לידי הטורקים.

231
00:41:00,120 --> 00:41:01,520
אני ברחתי, לא?

232
00:41:02,680 --> 00:41:06,160
עברה יותר משנה
מאז שגירשו את המשפחה שלי.

233
00:41:07,760 --> 00:41:11,200
עצם המחשבה ש
כל ארמני באזורנו

234
00:41:11,320 --> 00:41:14,560
נרצחו
או גלות גרם לי לצמרמורת.

235
00:41:16,840 --> 00:41:20,600
היה מסוכן להיכנס לעיר,
אבל הייתי צריך להגיע לבית שלנו.

236
00:41:21,640 --> 00:41:24,640
ידעתי שאבי החביא שם אקדח.

237
00:41:27,520 --> 00:41:31,240
אף אחד לא ייקח אותי בחיים שוב.

238
00:42:10,840 --> 00:42:18,120
זה היה בתוך קן. נזכרתי ששמרנו
אקדח עם תחמושת בקן ציפורים.

239
00:42:19,400 --> 00:42:26,840
הכנסתי את ידי פנימה
והרגיש משהו קפוא ומוצק.

240
00:42:27,520 --> 00:42:33,840
כמה ילדותי! חשבתי שזה נחש
שנכנס לקן.

241
00:42:34,360 --> 00:42:37,800
ואז חשבתי "לא אכפת לי".
אם זה נשך אותי הייתי מת וזה היה זה.

242
00:42:42,080 --> 00:42:45,360
הגעתי אפילו יותר רחוק.

243
00:42:45,600 --> 00:42:51,280
התחמושת הייתה עטופה בפנים,
והאקדח היה לפניו.

244
00:42:52,760 --> 00:42:55,040
בגלל זה זה הרגיש כמו קרח.

245
00:42:55,240 --> 00:42:58,040
הוצאתי אותו והייתי כל כך שמח!

246
00:42:58,200 --> 00:43:01,280
אני אפילו לא יכול להסביר את זה!

247
00:43:02,680 --> 00:43:06,880
טיפסתי למטה ו
החליק אותו מיד מתחת לשמלה שלי,

248
00:43:07,040 --> 00:43:11,080
מסתיר את זה בבגדי,
כדי שאף אחד לא ישים לב לזה.

249
00:43:28,240 --> 00:43:32,280
התמונות האלה היו הכל
שנשאר מהמשפחה שלי.

250
00:43:35,280 --> 00:43:40,560
אבל, לא! אח שלי ואהן
היה עדיין חי באמריקה!

251
00:43:42,520 --> 00:43:47,960
כל כך התגעגעתי אליו.
האם הוא בכלל ידע מה קרה לנו?

252
00:43:59,600 --> 00:44:01,160
איי, תירגע!

253
00:44:03,320 --> 00:44:05,640
אל תרוץ! הוא יתקוף.

254
00:44:09,000 --> 00:44:10,000
קפאתי...

255
00:44:11,120 --> 00:44:12,640
אבל אז זיהיתי את הקול.

256
00:44:15,040 --> 00:44:17,120
אני יכול לעזור לך?

257
00:44:18,360 --> 00:44:23,000
זה היה הוא, הרועה הזקן,
שניסה להציל את המשפחה שלי!

258
00:44:24,800 --> 00:44:26,120
ארשאלויס!

259
00:44:29,400 --> 00:44:31,160
כל כך הוקל לי לראות אותו.

260
00:44:38,840 --> 00:44:41,440
היו לו חדשות מדהימות גם עבורי.

261
00:44:42,520 --> 00:44:44,960
דודי ע'זאר היה בחיים.

262
00:44:46,200 --> 00:44:49,920
הוא התחבא בהרים
עם קבוצה קטנה של פליטים ארמנים.

263
00:44:53,040 --> 00:44:55,960
הכורדים החיים בהרי הדרסים
היו אנשים יראי שמים.

264
00:44:56,920 --> 00:45:02,040
הם לא הרגו ארמנים, אלא עבדו עליהם
כמו עבדים בתמורה לתת להם להישאר.

265
00:45:15,120 --> 00:45:21,320
כשראיתי את דודי, הוא לא היה טוב.
הוא נראה מותש.

266
00:45:21,800 --> 00:45:29,800
פניו הצהובו.
הייתה לו מחלה שנקראת מלריה.

267
00:47:00,800 --> 00:47:03,160
לקח הרבה זמן עד
דודי להתאושש.

268
00:47:03,640 --> 00:47:08,600
טיפלתי בו ועבדתי ב
שדות, כדי שהכורדים יתנו לנו להישאר.

269
00:47:09,960 --> 00:47:14,240
דודי אמר לי שהוא בנסיעת עסקים,
כאשר החלו מעשי הטבח.

270
00:47:14,880 --> 00:47:17,320
כשחזר הביתה, משפחתו נעלמה.

271
00:47:18,040 --> 00:47:23,480
הכורדים עזרו לו להסתתר, אבל מחלתו
והעדר אקדח מנע ממנו

272
00:47:23,600 --> 00:47:27,440
מהצטרפות להתנגדות הארמנית
ולמצוא את משפחתו.

273
00:47:40,920 --> 00:47:44,720
דודי היה אזרח אמריקאי.
הוא היה איש עסקים מצליח מאוד.

274
00:47:45,400 --> 00:47:49,400
הוא חזר למולדת
בשנת 1913 להקים משפחה.

275
00:47:50,280 --> 00:47:55,840
הוא תמיד סיפר לי סיפורים על כמה נס
ואמריקה הגדולה הייתה... כמה היא בטוחה.

276
00:47:56,080 --> 00:48:01,480
אחי היחיד שנשאר היה שם.
רציתי יותר מכל להגיע אליו.

277
00:48:08,760 --> 00:48:09,880
זה של אבא.

278
00:48:19,080 --> 00:48:23,800
רק כמה ימים לאחר מכן, המשכנו הלאה
לכיוון ארזורום, לחופש.

279
00:48:34,240 --> 00:48:37,760
ביער פגשנו את הארמני
לוחמי חופש, ה"פדיי".

280
00:48:38,720 --> 00:48:40,760
הם היו ניצולים ארמנים, בדיוק כמונו.

281
00:48:40,880 --> 00:48:45,280
הם נטלו נשק
ומאוחדים להגן על עמנו.

282
00:48:46,160 --> 00:48:50,440
הייתי כל כך גאה לראות אותם.
לבסוף ראיתי התנגדות.

283
00:48:50,720 --> 00:48:53,640
יש לנו נשק אבל אין מספיק לוחמים.

284
00:48:54,880 --> 00:48:57,880
לך עם האחרים לארזורום.
אני צריך להישאר כאן.

285
00:49:03,160 --> 00:49:07,640
ארשאלויס, אתה תהיה בטוח שם.
בהצלחה, ילדה שלי.

286
00:49:08,800 --> 00:49:09,800
תהיה בטוח, דוד.

287
00:49:10,520 --> 00:49:11,560
בואו נזוז!

288
00:49:13,520 --> 00:49:14,680
אל תחכו בסביבה!

289
00:49:27,320 --> 00:49:32,240
שמנו פעמינו לאזור ארזורום,
ששוחרר שנה קודם לכן

290
00:49:32,400 --> 00:49:36,040
על ידי חזית הקווקז הרוסית
ויחידות מתנדבים ארמניות.

291
00:49:36,640 --> 00:49:40,320
עכשיו, ליד הרוסי
וחיילים ארמנים,

292
00:49:40,640 --> 00:49:45,240
היו גם מיסיונרים,
עזרה לפליטים ולניצולים.

293
00:49:50,920 --> 00:49:55,280
התמקמתי בעיירה Yerzinka,
שם התנדבתי לעזור לפרופסור,

294
00:49:55,440 --> 00:49:59,560
שהקדיש את עצמו לטיפול
יתומים ונשים משוחררים מעבדות.

295
00:50:00,080 --> 00:50:02,000
אתה יכול להגיד לי את השמות הארמנים שלך?

296
00:50:02,600 --> 00:50:03,920
שוגאקאט.

297
00:50:04,160 --> 00:50:11,520
פרופסור לולאג'יאן אמר לי שאלו
בנות נאנסו או נאלצו להתחתן עם טורקים.

298
00:50:11,880 --> 00:50:15,560
הייתי צריך לעזור להם להפוך שוב לארמנים.

299
00:50:15,760 --> 00:50:22,280
הם היו צריכים לזכור את שמם הארמני.
אם הם לא יכלו, נתתי להם חדשים.

300
00:50:22,360 --> 00:50:29,400
ואז הוא נתן לי עיפרון ונייר,
ואמר לי לרשום את שמותיהם,

301
00:50:29,960 --> 00:50:35,240
מאיפה הם היו,
מה קרה להם, הסיפורים שלהם.

302
00:50:36,280 --> 00:50:41,360
במשך יותר משנתיים, הבנות האלה היו כולן
משועבדים על ידי גברים טורקים או כורדים.

303
00:50:42,040 --> 00:50:47,240
רק עם הזמן הפצעים שלהם
לאט לאט מתחילים להחלים.

304
00:50:55,360 --> 00:50:57,920
בוקר טוב, ארשאלויס.
בוקר טוב, פרופסור.

305
00:50:58,120 --> 00:51:00,400
- יש לי מכתב בשבילך.
תודה לך.

306
00:51:03,720 --> 00:51:05,640
סוף סוף קיבלתי חדשות מדוד שלי.

307
00:51:06,200 --> 00:51:09,720
הוא כתב לי שהוא ארגן
המסע שלי לניו יורק.

308
00:51:15,000 --> 00:51:17,920
מיסיונרים אמריקאים היו עושים זאת
לספק לי מסמכי נסיעה.

309
00:51:22,000 --> 00:51:27,280
בטיפליס (טביליסי), צבא ארמני
מנהיגים יעזרו לי לעזוב לאמריקה.

310
00:51:30,040 --> 00:51:31,720
ואז, המפקד אנדרניק...

311
00:51:32,040 --> 00:51:34,800
- רגע! פגשת את המפקד אנדרניק?
כן.

312
00:51:34,880 --> 00:51:36,720
- בטיפליס?
כן.

313
00:51:36,880 --> 00:51:42,720
המפקד אנדרניק עצמו נתן פקודות
לשלוח אותי לאמריקה,

314
00:51:42,960 --> 00:51:49,160
כדי שאוכל לשתף את הסיפור שלי ו
לספר לעולם מה קרה לנו.

315
00:51:50,760 --> 00:51:54,080
כל ארמני ידע על המפקד אנדרניק.

316
00:51:54,840 --> 00:52:00,080
הוא היה אגדה! הוא הוביל את שלנו
תנועת השחרור הלאומי.

317
00:52:00,240 --> 00:52:02,320
הטורקים פחדו ממנו.

318
00:52:03,120 --> 00:52:06,320
הרגשתי כל כך כבוד לפגוש אותו.

319
00:52:09,000 --> 00:52:12,400
המפקד אנדרניק נתן פקודות
לשלוח אותי לפטרוגרד (סנט פטרבורג),

320
00:52:12,680 --> 00:52:14,400
כדי שאוכל להפליג לאמריקה.

321
00:52:16,200 --> 00:52:18,640
הוא נתן לי משימה מיוחדת:

322
00:52:19,480 --> 00:52:22,240
לספר לעולם
מה קרה לעם שלנו.

323
00:52:25,520 --> 00:52:28,840
כשהגענו לפטרוגרד,
העיר הייתה בעיצומה של מהפכה.

324
00:52:31,160 --> 00:52:33,080
המלחמה הייתה נגד הצאר.

325
00:52:33,160 --> 00:52:36,480
הבולשביקים רצו
להפיל את האימפריה הרוסית.

326
00:52:36,840 --> 00:52:40,680
כאילו לא ראיתי מספיק כבר,
עכשיו גם זה?

327
00:52:41,080 --> 00:52:46,520
לבסוף הגיע אדם ואמר
שייקחו אותי לנורבגיה,

328
00:52:47,040 --> 00:52:51,760
ושם, הייתי עולה
ספינה נוספת לאמריקה.

329
00:52:54,920 --> 00:52:58,360
לבסוף, עזבתי לאמריקה,

330
00:52:58,840 --> 00:53:04,680
ארץ שבה אהיה בטוח,
והיכן אמצא את אחי ואהן.

331
00:53:23,040 --> 00:53:27,000
הלב שלי דפק,
כשראיתי את פסל החירות.

332
00:53:27,840 --> 00:53:31,920
לעלות על אליס איילנד פירושה חופש

333
00:53:32,120 --> 00:53:37,920
לי ולכל שאר הפליטים:
אשורים, יוונים וארמנים.

334
00:53:44,960 --> 00:53:46,000
הַבָּא!

335
00:53:51,600 --> 00:53:56,320
מרדיגיאן, ארשאלויס.
לאום: ארמני.

336
00:53:56,560 --> 00:54:00,440
גיל: 16.
קרובי משפחה מלווים: אין.

337
00:54:03,480 --> 00:54:05,040
מְאוּשָׁר! הַבָּא!

338
00:54:08,680 --> 00:54:14,200
הייתי רק בן 16, אז זוג ארמני מקומי
נמצא כדי לטפל בי.

339
00:54:19,320 --> 00:54:22,240
ברוכה הבאה, ילדה שלי.

340
00:55:01,000 --> 00:55:04,000
כיתה, חזור אחרי: "ב, מיטה."

341
00:55:04,440 --> 00:55:05,440
מיטה.

342
00:55:05,560 --> 00:55:06,240
מיטה.

343
00:55:06,480 --> 00:55:07,480
מיטה.

344
00:55:07,640 --> 00:55:09,080
"ב, כדור."

345
00:55:09,200 --> 00:55:09,840
כַּדוּר.

346
00:55:09,960 --> 00:55:12,000
מְעוּלֶה! רשום את זה!

347
00:55:12,680 --> 00:55:13,720
עכשיו, "עטלף".

348
00:55:14,160 --> 00:55:15,160
בַּת.

349
00:55:26,560 --> 00:55:32,360
הבנות עבדו יפה
על מכונות תפירה, חשמליות,

350
00:55:32,520 --> 00:55:34,440
כל כך התעניינתי.

351
00:55:35,320 --> 00:55:39,080
אני אוהב לעבוד מהר, אתה יודע.

352
00:55:39,520 --> 00:55:40,600
פְּעוּלָה!

353
00:55:40,720 --> 00:55:44,520
רציתי ללמוד איך לעשות
להפעיל מכונת תפירה!

354
00:55:45,360 --> 00:55:52,560
המשאלה שלי התגשמה, אבל ללא ניסיון
הם אימנו אותי קודם על מכאני.

355
00:55:59,840 --> 00:56:06,440
זה היה ביום האחרון, שבת,
שהלכנו לגבות את שכרנו.

356
00:56:07,680 --> 00:56:11,120
אמרתי "מר סטון, אני הולך להכות."

357
00:56:12,080 --> 00:56:16,280
"או שתיתן לי יותר כסף,
או שאני הולך להכות!"

358
00:56:16,600 --> 00:56:22,000
הוא ציחקק ושאל,
"איך אתה מתכוון לעשות את השביתה?"

359
00:56:23,680 --> 00:56:29,840
"טוב, הייתי מכין שלט וצועד
הלוך ושוב מול המפעל".

360
00:56:39,360 --> 00:56:42,160
אתה זוכר, אמרתי אתמול, אחי?

361
00:56:42,840 --> 00:56:47,120
שאני לא יכול למצוא? כשבאתי,
הדבר הראשון בראש שלי

362
00:56:47,280 --> 00:56:51,000
האם זה היחיד
שנשאר במשפחתי, בחיים,

363
00:56:51,480 --> 00:56:53,600
אם אמצא אותו.

364
00:56:53,840 --> 00:56:58,400
אז, בבית של כמה אנשים,
העם הארמני,

365
00:56:58,760 --> 00:57:06,760
הם התקשרו ושני גברים, ה"שמש"
ו"טריבון", שני גברים, התאחדו.

366
00:57:07,280 --> 00:57:08,520
מהעיתון?

367
00:57:08,680 --> 00:57:11,480
כן, מהעיתונים,
"שמש" ו"טריביון", כלומר.

368
00:57:11,560 --> 00:57:14,520
הם עבדו עבורם, רואה?

369
00:57:14,880 --> 00:57:20,680
ואז, כשבאתי, הם ידעו
איך לעשות פרסומת,

370
00:57:20,720 --> 00:57:24,480
איך למצוא את אחי,
בעיתונים אמריקאים.

371
00:57:26,360 --> 00:57:29,400
ארמנים בניו יורק חברים
ארגנו מפגש בביתם.

372
00:57:29,560 --> 00:57:33,400
הם הזמינו עיתונאים, שיכלו לכתוב
על החיפוש שלי אחר אחי.

373
00:57:34,360 --> 00:57:40,720
הראיתי לכולם את התמונה של אחי,
ואמרתי שהחלום הכי גדול שלי הוא למצוא אותו.

374
00:57:43,360 --> 00:57:46,960
לאחר שכתבתי את הסיפור שלי,
שאלו הכתבים:

375
00:57:47,840 --> 00:57:49,760
מה פגע בי יותר?

376
00:57:50,720 --> 00:57:53,960
עדים לרצח משפחתי,
או לראות את טבח האומה שלי?

377
00:57:55,160 --> 00:57:57,640
"טוב," אמרתי, "זו שאלה קשה.

378
00:57:57,840 --> 00:58:05,320
"העם הוא העם שלי". אמרתי בארמנית.
דיברתי, ואז האיש מתרגם, רואה?

379
00:58:05,720 --> 00:58:12,440
ואז אמרתי, "עמי הוא העם שלי. אם
האומה שלי איננה, לא עוד ארמנים חיים".

380
00:58:12,640 --> 00:58:16,440
"האנשים שלי כואב רק
כמו ההורים שלי".

381
00:58:16,480 --> 00:58:20,440
"ההורים שלי פגעו בי
בדיוק כמו האנשים שלי."

382
00:59:58,320 --> 01:00:00,680
למחרת פורסמו המאמרים.

383
01:00:02,040 --> 01:00:06,880
אם רק ואהן, או מישהו
שהכיר אותו, יראה אותם.

384
01:00:22,280 --> 01:00:27,480
מיס ארשאלויס, את לא יכולה לדמיין
כמה חשוב הסיפור שלך!

385
01:00:27,640 --> 01:00:29,880
הנרי גייטס היה כתב מפורסם.

386
01:00:30,720 --> 01:00:35,280
הוא רצה לעזור לסיוע למזרח הקרוב,
הארגון שהביא אותי לכאן.

387
01:00:35,720 --> 01:00:40,920
הם רצו לגייס 30 מיליון דולר בתרומות
לפליטים נוצרים מהאימפריה העות'מאנית,

388
01:00:42,000 --> 01:00:47,120
והוא היה משוכנע בכך
פרסום הסיפור שלי יתעורר

389
01:00:47,320 --> 01:00:51,160
הנדיבות של כל אמריקאי,
שקרא את זה.

390
01:00:53,160 --> 01:00:58,320
עמוד השדרה שלי רעד רק מלחשוב לספר
על הזוועות שרציתי לשכוח.

391
01:00:59,200 --> 01:01:00,840
אבל בכל זאת, הסכמתי.

392
01:01:01,240 --> 01:01:06,040
הבטחתי את זה למפקד אנדרניק
הייתי מספר לעולם מה קרה לנו.

393
01:01:06,560 --> 01:01:09,920
אפילו יותר חשוב, רציתי
לעזור לכל שאר היתומים כמוני.

394
01:01:10,960 --> 01:01:13,520
כמו כן, התקווה למצוא את אחי גדלה.

395
01:01:15,480 --> 01:01:18,920
גייטס ואשתו שכרו חדר
במלון Latham.

396
01:01:18,960 --> 01:01:21,760
עבדנו כאן כל יום כדי לכתוב את הסיפור שלי.

397
01:01:23,040 --> 01:01:27,200
עדיין הייתי מתחת לגיל 18,
וכבר היו לי אפוטרופוסים,

398
01:01:27,440 --> 01:01:33,600
אבל גייטס אמר לקחת עלי משמורת חוקית
יהיה טוב יותר להצלחת הסיפור שלי.

399
01:01:33,880 --> 01:01:36,760
הם רצו לשנות את השם שלי
למשהו זר.

400
01:01:37,520 --> 01:01:42,240
אמרתי, "לא, אני לא רוצה שם לועזי.
אתה רוצה לקחת את הסיפור שלי"

401
01:01:42,400 --> 01:01:45,880
"ותטביע שם לועזי על מצחי.
אני ארמני!"

402
01:01:46,360 --> 01:01:50,160
"אם לא תשתמש בשם הארמני שלי,
אין לי סיפור לספר לך!"

403
01:01:50,800 --> 01:01:55,160
הוא אמר שהשם שלי קשה מדי לאמריקאים.

404
01:01:56,360 --> 01:01:59,240
בסוף התפשרנו.
שם המשפחה שלי יישאר ארמני,

405
01:01:59,520 --> 01:02:03,080
אבל בתוספת הברה נוספת
כדי להקל על ההגייה.

406
01:02:03,920 --> 01:02:07,320
השם הפרטי שלי, ארשאלויס,
פירושו "אור בוקר" באנגלית,

407
01:02:07,440 --> 01:02:10,440
אז תרגמנו את זה ל"אורורה".

408
01:02:11,240 --> 01:02:13,320
ואז התחלנו לעבוד.

409
01:02:20,240 --> 01:02:25,040
ביליתי שעות לספר את הסיפור שלי בארמנית.
לאחר מכן הוא תורגם לאנגלית.

410
01:02:26,200 --> 01:02:31,920
הסיפור פורסם מדי שבוע
תשלומים בעיתונים.

411
01:02:33,960 --> 01:02:38,600
הופתעתי מכל ההתעניינות.
זו הייתה סנסציה.

412
01:02:38,920 --> 01:02:42,400
תרומות לסיוע למזרח הקרוב שטפו פנימה.

413
01:03:05,920 --> 01:03:09,440
כאשר החלק האחרון של
הסיפור שלי פורסם,

414
01:03:09,680 --> 01:03:12,680
קיבלתי הזמנה.
זה היה מהוליווד.

415
01:03:13,200 --> 01:03:16,360
הם רצו להפוך את הסיפור שלי לסרט.

416
01:03:18,320 --> 01:03:21,760
הגייטס כבר היו בקליפורניה.
נסעתי ברכבת כדי להצטרף אליהם לשם.

417
01:03:28,840 --> 01:03:30,560
הביאו אותי לתחנת גרנד סנטרל.

418
01:03:32,360 --> 01:03:37,240
מאות אלפים מילאו את הרחובות.
הרגע התפרסמה החדשות שהמלחמה הסתיימה.

419
01:03:37,720 --> 01:03:39,360
אפילו לא היה מקום להחליק מחט!

420
01:03:39,720 --> 01:03:43,160
כולם היו מכוסים בקונפטי.

421
01:03:45,120 --> 01:03:47,560
המלחמה נעצרה! חופש עכשיו!

422
01:03:50,240 --> 01:03:58,240
הם ארגנו רכבת פרטית,
מכונית סלון שתביא אותי לקליפורניה.

423
01:04:17,280 --> 01:04:20,520
חלקתי את המכונית של הטרקלין
קבוצה של שחקנים ושחקניות.

424
01:04:20,680 --> 01:04:23,560
מעולם לא ראיתי נשים כה זוהרות לפני כן.

425
01:05:03,720 --> 01:05:08,240
כשהגענו, עיתונאים הקיפו
הכרכרה שלי ימינה ושמאלה.

426
01:05:08,600 --> 01:05:14,320
הם צילמו את התמונה שלי. האורות על שלהם
המצלמות עיוורו אותי כשיצאתי מהרכבת.

427
01:05:15,360 --> 01:05:16,760
"בשביל ההכרזה," אמרו.

428
01:05:17,760 --> 01:05:23,640
לאחר מכן, לקחו אותנו ל-
מלון אלכסנדריה.

429
01:05:25,640 --> 01:05:32,160
בני הזוג גייטס לקחו אותי למשתה ב-
מלון לחגוג את תחילת הצילומים.

430
01:05:33,000 --> 01:05:36,440
היו כל כך הרבה אנשים,
וכולם רצו לפגוש אותי.

431
01:05:37,280 --> 01:05:43,840
פגשתי אנשי עסקים מפורסמים, כוכבי קולנוע... זה
הרגיש מוזר להיות במרכז תשומת הלב.

432
01:05:45,560 --> 01:05:49,920
ואז הכרתי את וויליאם סליג,
מפיק האולפנים הראשון של הוליווד אי פעם.

433
01:05:50,640 --> 01:05:54,080
הוא אמר לי שהוא הולך
לעשות אותי "כוכב אמיתי",

434
01:05:54,200 --> 01:05:56,840
ושהייתי "ילדת מזל".

435
01:06:09,720 --> 01:06:12,160
תשתה משהו, יקירי.
זה וויסקי.

436
01:06:15,280 --> 01:06:16,560
שתו את זה!

437
01:06:24,000 --> 01:06:28,120
העבר הדביק אותי...
הזכרונות...

438
01:06:34,920 --> 01:06:37,000
הכל היה יותר מדי.

439
01:06:37,840 --> 01:06:40,320
מה עשיתי כאן?

440
01:06:42,880 --> 01:06:45,960
ואז, משום מקום,
חשבתי שראיתי פרצוף מוכר.

441
01:07:28,560 --> 01:07:34,920
שאלתי, "מה קרה לידיים שלך?"
לצ'רלי צ'פלין!

442
01:07:35,640 --> 01:07:41,280
"היו לך ידיים גדולות. הרגליים שלך
היו גדולים, והידיים שלך היו גדולות."

443
01:07:41,320 --> 01:07:43,800
"אתה קטן עכשיו!
מה קרה לך?"

444
01:07:44,200 --> 01:07:46,200
כולם מסביבנו צחקו.

445
01:07:46,960 --> 01:07:50,520
פגישה עם צ'רלי צ'פלין
האירה הכל!

446
01:07:51,640 --> 01:07:55,320
שמתי את הדאגות בצד
והלך לסטודיו של מר זליג.

447
01:07:55,560 --> 01:07:58,640
הקריירה ההוליוודית שלי התחילה.

448
01:07:59,480 --> 01:08:05,160
לקחו אותי למקום,
שבו אוחסנו הרבה בגדים.

449
01:08:05,400 --> 01:08:08,240
הם בחרו לי תחפושת.
"לא" אמרתי, "אני לא רוצה את זה.

450
01:08:08,440 --> 01:08:10,240
"לא השתמשנו בדברים כאלה".

451
01:08:10,480 --> 01:08:15,160
הם שאלו: "מה תלבשי אז?"
הסברתי איך זה נראה,

452
01:08:15,480 --> 01:08:18,920
עם שרוולים ארוכים,
מלא רקמה יפה.

453
01:08:20,080 --> 01:08:22,960
הם הכינו את הבגדים
בדיוק כפי שתיארתי אותם.

454
01:08:24,160 --> 01:08:27,240
בבגדים האלה הפכתי שוב לארשלויים.

455
01:09:14,520 --> 01:09:16,400
הו, שלי! גְזִירָה!

456
01:09:16,760 --> 01:09:21,960
הירי היה סיוט.
זיכרונות כואבים מילאו אותי באימה.

457
01:09:22,360 --> 01:09:26,240
אבל הייתה לי משימה,
אז הכרחתי את עצמי להמשיך...

458
01:09:27,080 --> 01:09:29,160
עד היום שנפלתי.

459
01:09:31,680 --> 01:09:36,040
שברתי את הקרסול. הכאב היה מייסר.
בקושי יכולתי ללכת.

460
01:09:37,160 --> 01:09:42,480
מר גייטס אמר לי לדרוך חזק על הקרסול שלי,
אז זה "ירפא מהר יותר".

461
01:09:43,040 --> 01:09:45,000
המשכנו לצלם.

462
01:09:47,080 --> 01:09:49,560
ומה, תפילה-ספר קורה כאן?

463
01:09:49,840 --> 01:09:50,680
מי זה?

464
01:09:50,800 --> 01:09:53,520
אני לא יכול לראות. אה, גברת הרימן כאן.

465
01:09:54,440 --> 01:09:58,800
הגיעה אישה שלא הכרתי.
זו הייתה גברת הרימן.

466
01:09:59,320 --> 01:10:03,560
מאוחר יותר נודע לי שהיא
מנהל הפרסום של Near East Relief,

467
01:10:03,760 --> 01:10:06,360
אשר מימן את הסרט.

468
01:10:13,320 --> 01:10:15,680
אני אהיה לעזאזל, אם היא תעכב את התמונה שלי.

469
01:10:22,400 --> 01:10:27,120
גברת הרימן שמה את כל ההפקה
בהמתנה וטיפל בי באופן אישי.

470
01:10:28,920 --> 01:10:33,760
היא הייתה אחת האנשים החביבים ביותר
אי פעם פגשתי. התקרבנו מאוד.

471
01:10:34,880 --> 01:10:40,320
שבועיים לאחר מכן, למרות הקרסול שלי
לא נרפא לחלוטין, התחלנו לצלם מחדש.

472
01:10:40,920 --> 01:10:46,840
הקרנת הבכורה הייתה אמורה להיות במקביל
אירוע צדקה גדול ליתומים ארמנים.

473
01:10:47,160 --> 01:10:49,720
הייתי צריך לוודא שהסרט
יהיה מוכן בזמן.

474
01:10:50,000 --> 01:10:52,000
ו...אקשן!

475
01:11:09,120 --> 01:11:11,920
יום אחד, הנרי מורגנטאו הגיע לסט.

476
01:11:12,560 --> 01:11:15,920
הוא היה שגריר ארה"ב
לאימפריה העות'מאנית,

477
01:11:16,360 --> 01:11:20,720
והאדם הראשון שהודיע לאמריקני
אנשים על טבח הארמנים.

478
01:11:21,360 --> 01:11:25,160
הוא אפילו התפטר במחאה
על מה שקורה לנו.

479
01:11:25,400 --> 01:11:29,760
מורגנטאו הגיע
לשחק את עצמו בסרט!

480
01:11:44,080 --> 01:11:47,760
שלוש, שתיים, אחד... אקשן!

481
01:12:25,720 --> 01:12:30,200
הרבה ממה שתואר בסרט
לא קרה כפי שמוצג.

482
01:12:33,040 --> 01:12:37,040
המציאות הייתה עגומה מדי
עבור הקהל האמריקאי.

483
01:12:41,640 --> 01:12:43,080
סצנת הצליבה...

484
01:12:43,240 --> 01:12:46,360
הם גרמו לזה להיראות מתורבת בסרט.

485
01:12:46,640 --> 01:12:49,640
אבל אף פעם לא סיפרתי להם
על כל צליבה.

486
01:12:49,960 --> 01:12:54,360
במציאות הם חידדו מקלות
לתוך "kazıklar" (בטורקית),

487
01:12:54,720 --> 01:12:58,560
ושיפד כל אישה דרך המפשעה,

488
01:12:58,760 --> 01:13:02,480
עם ההימור בתוכם, ראשים למטה,

489
01:13:02,680 --> 01:13:06,480
גופם צנח.
כך מתו הבנות.

490
01:13:58,360 --> 01:14:01,960
חגיגה מפוארת בעקבות הבכורה.

491
01:14:02,440 --> 01:14:07,520
הם הכריזו על הקמת האמריקני
הוועדה לעצמאות ארמניה.

492
01:14:08,360 --> 01:14:12,080
הארגון הזה יתמוך
התוכנית של הנשיא ווילסון

493
01:14:12,320 --> 01:14:15,360
להקים אמריקאי
מנדט על ארמניה,

494
01:14:15,560 --> 01:14:19,560
שישתחרר מהשלטון הטורקי
ומוגן על ידי כוחות ארה"ב.

495
01:14:20,120 --> 01:14:24,320
הסיפור שלי נועד לסמל
ההכרח המוסרי של תוכנית זו.

496
01:14:26,840 --> 01:14:31,120
האורחים היו כולם תעשיינים,
מנהיגים עסקיים ופוליטיקאים.

497
01:14:31,480 --> 01:14:36,160
רבים היו מקורבים לנשיא ווילסון,
כמו איל הנפט ג'ון ד' רוקפלר,

498
01:14:36,320 --> 01:14:38,960
והפילנתרופ קליבלנד ה' דודג'.

499
01:14:39,760 --> 01:14:43,440
היו לי חיים מאושרים בכפר שלנו
עם ההורים והמשפחה שלי.

500
01:14:45,160 --> 01:14:48,280
התנשמתי, בקושי יכולתי לנשום.

501
01:14:48,480 --> 01:14:51,960
רציתי לברוח מהבמה,
אבל הכרחתי את עצמי להישאר.

502
01:14:52,960 --> 01:14:56,440
אם כל האנשים החשובים האלה
שמעתי את הסיפור שלי מהשפתיים שלי,

503
01:14:57,200 --> 01:15:00,440
ההשפעה של הסרט תהיה גדולה יותר,
ואז הם בוודאי יתמכו בארמניה.

504
01:15:01,000 --> 01:15:04,600
מסע הפרסום של הסרט החל באותו יום.

505
01:15:05,360 --> 01:15:06,680
איזה קמפיין זה היה?

506
01:15:06,920 --> 01:15:10,320
נסיעה! שלושים מיליון דולר
לעזור לפליטים הארמנים

507
01:15:10,760 --> 01:15:14,080
שברח פה ושם,
לא היה אוכל, לא מחסה, כלום.

508
01:15:20,880 --> 01:15:24,040
סיור קידום מכירות לאורך כל הדרך
ארצות הברית הייתה מאורגנת.

509
01:15:25,800 --> 01:15:28,720
ערים קטנות וגדולות הקרינו את הסרט,

510
01:15:29,360 --> 01:15:31,280
אפילו במקומות ללא אולם קולנוע!

511
01:15:31,640 --> 01:15:35,040
אלפי אנשים קנו כרטיסים
רק כדי לראות אותי באופן אישי.

512
01:15:35,720 --> 01:15:38,800
ההקרנות המוקדמות עלו 10$ למושב!

513
01:15:40,240 --> 01:15:42,160
רבים נוספים תרמו

514
01:15:42,320 --> 01:15:45,480
או קנה את הספר המלוקט
מהסיפורים שלי בעיתונים.

515
01:15:45,640 --> 01:15:48,440
הכסף שגויס
כי היתומים גדלו וגדלו.

516
01:15:48,560 --> 01:15:49,920
אחד לוושינגטון טיימס.

517
01:15:56,800 --> 01:15:59,760
מיס מרדיגניאן,
כמה זמן אתה חי בגלות?

518
01:15:59,960 --> 01:16:02,360
כל יום,
עניתי על מאות שאלות,

519
01:16:03,200 --> 01:16:07,000
אבל שמחתי לעשות את זה.
ידעתי שאני עוזר לאומה שלי.

520
01:16:09,760 --> 01:16:16,480
והכי חשוב, הנסיעות שלי נתנו לי
ההזדמנות לחפש את אחי.

521
01:16:17,200 --> 01:16:19,960
התקווה נתנה לי את הכוח
להמשיך להתקדם.

522
01:16:23,640 --> 01:16:27,720
הסיור הרגיש אינסופי. גדלתי
יותר ויותר מותשים.

523
01:16:27,920 --> 01:16:29,760
אבל הייתי חייב להמשיך.

524
01:16:36,440 --> 01:16:41,680
בינתיים נוצרו אימפריות שונות
תוכניות מנוגדות למה שנותר ממולדתי.

525
01:16:41,960 --> 01:16:45,200
וילסון דחף
המנדט האמריקאי לארמניה,

526
01:16:45,400 --> 01:16:49,680
לנין רצה אותנו בשלו
האימפריה הסוציאליסטית החדשה,

527
01:16:49,920 --> 01:16:54,320
ותחת מוסטפא כמאל [אטטורק],
חיילים טורקים שוב אוחזים בנשק,

528
01:16:54,400 --> 01:16:58,600
לבנות מדינה טורקית חדשה
על אדמות הסבל הארמני.

529
01:17:00,640 --> 01:17:02,680
הייתי בסיבוב הופעות שנה שלמה.

530
01:17:02,800 --> 01:17:05,480
הזיכרונות שלי הסתבכו עם המציאות.

531
01:17:06,240 --> 01:17:10,800
כל יום חייתי מחדש איך הם הרגו את שלי
אחותי, איך מצאתי את הגופה של אמי,

532
01:17:10,960 --> 01:17:15,600
איך הם חנקו ילדים למוות, שחטו
קרובי, השמידו את עמי.

533
01:17:25,240 --> 01:17:28,120
ועדיין,
לא היו חדשות מאחי.

534
01:17:32,000 --> 01:17:35,520
ריח הגופות בצעדות המוות
היה כל הזמן באף שלי.

535
01:17:36,800 --> 01:17:39,520
יוֹמָם וָלַיְלָה,
האימה נשארה איתי.

536
01:17:40,200 --> 01:17:44,080
יום אחרי יום, הייתי מספר
נשים זרות איך הן אנסו אותי.

537
01:17:48,760 --> 01:17:52,200
חייתי עם הכל
רציתי לשכוח לנצח.

538
01:17:55,520 --> 01:17:58,320
האור היחיד שלי היה אחי ואהן,

539
01:17:58,520 --> 01:18:00,480
המשפחה היחידה שנותרה לי.

540
01:18:01,600 --> 01:18:04,200
מעולם לא מצאתי אותו.

541
01:18:04,720 --> 01:18:08,640
גבירותי ורבותי,
אנא ברוך הבא את אורורה מרדיגניאן!

542
01:19:01,440 --> 01:19:04,520
גייטס זעם.
הוא אמר שהרסתי את ההופעה,

543
01:19:05,720 --> 01:19:09,560
וכי נכשלתי גם במשימתו וגם במשימתי.

544
01:19:10,560 --> 01:19:14,120
בתור האפוטרופוס החוקי שלי,
הוא שלח אותי למנזר.

545
01:20:40,040 --> 01:20:43,280
אורורה, מכתב הגיע עבורך.

546
01:20:57,200 --> 01:21:03,000
"אחיינית היקרה שלי ארשאלויס. סלח
הדוד שלך שלא כתב כל כך הרבה זמן."

547
01:21:03,640 --> 01:21:08,360
"המילה של הסרט שלך עשתה את זה אפילו
לביירות! אני כל כך גאה בך. יקירתי."

548
01:21:09,040 --> 01:21:12,840
"חיפשתי
על מה שנשאר מהמשפחה שלנו",

549
01:21:13,040 --> 01:21:16,400
"ועם המכתב הזה,
אני מביא לך חדשות לא ייאמן".

550
01:21:17,160 --> 01:21:24,680
"מצאתי את ארוסייק בחאלב! בחסדי אלוהים, היא
לא טבע בפרת. היא ברחה!"

551
01:21:26,240 --> 01:21:30,800
"ערכתי את המסמכים שלה,
ואני שולח אותה לאמריקה בקרוב."

552
01:21:31,080 --> 01:21:34,960
"באהבה, ותמיד מתגעגע אליך,
הדוד שלך גזאר."

553
01:21:36,360 --> 01:21:38,080
הארוזיאק שלי היה בחיים!

554
01:21:38,960 --> 01:21:40,840
ארוסייק הגיע לאמריקה!

555
01:21:41,720 --> 01:21:43,920
לא יכולתי להישאר במנזר ההוא.

556
01:21:44,520 --> 01:21:47,400
יצאתי לניו יורק כדי למצוא את גברת הרימן.

557
01:21:53,680 --> 01:21:56,320
אה, מיס אורורה, שלום!
יום טוב.

558
01:21:56,440 --> 01:21:57,640
יום טוב. נא להיכנס פנימה.

559
01:21:58,240 --> 01:21:59,240
תודה לך.

560
01:22:01,720 --> 01:22:03,400
האם גברת הרימן בבית?

561
01:22:04,080 --> 01:22:07,280
לא, אבל היא תחזור בעוד כמה שעות.
בבקשה, בבקשה, תיכנס.

562
01:22:09,960 --> 01:22:13,600
גברת הרימן הייתה
האדם היחיד שבטחתי בו.

563
01:22:14,520 --> 01:22:20,320
לידה יכולתי להרגיש בטוח,
יכולתי לחלוק את כל האושר והפחדים שלי.

564
01:23:14,920 --> 01:23:16,760
לעולם לא אשכח את המאמר הזה.

565
01:23:17,960 --> 01:23:20,440
הסנאט דחה
התוכנית של ווילסון למנדט.

566
01:23:24,400 --> 01:23:30,160
פירוש הדבר שאמריקה לא תשתמש בכוחה
ליצור מדינת לאום ארמנית חדשה.

567
01:23:30,720 --> 01:23:37,960
בינתיים, מוסטפא כמאל בנה טורקיה חדשה
על ידי טבח בדרכו ברחבי אדמות ארמניה.

568
01:23:38,360 --> 01:23:42,960
שוב איבדנו כל תקווה
של קיום מולדת חופשית.

569
01:23:44,080 --> 01:23:47,880
אורורה, יקירתי!
כל כך שמח לראות אותך!

570
01:23:50,600 --> 01:23:52,480
מה הקטע?
מה מביא אותך לכאן?

571
01:23:53,480 --> 01:23:54,680
מה קרה?

572
01:23:56,040 --> 01:23:57,200
אחותי בחיים.

573
01:23:59,080 --> 01:24:00,400
היא מגיעה לאמריקה!

574
01:24:02,440 --> 01:24:04,080
ארוסייק לא טבע!

575
01:24:04,240 --> 01:24:07,600
זה נפלא!
אבל למה אתה כל כך כועס?

576
01:24:08,240 --> 01:24:12,280
ברחתי, ברחתי מהמנזר!
לא יכולתי להישאר שם יותר!

577
01:24:13,760 --> 01:24:17,880
אני לא מבינה, אורורה...
איזה מנזר? על מה אתה מדבר?

578
01:24:21,520 --> 01:24:26,840
גברת הרימן וכל אמריקה חשבו כך
המשכתי לנסוע כדי לקדם את הסרט.

579
01:24:27,960 --> 01:24:32,760
בזמן שהייתי במנזר, הייתי דומם
מפגש קסום עם קהל בהקרנות.

580
01:24:33,120 --> 01:24:39,840
התברר, גייטס שכר
כמה בנות להתחזות אליי.

581
01:24:41,240 --> 01:24:48,240
אותם אנשים שאמרו
הייתי משפחה השתמשו בי.

582
01:24:48,960 --> 01:24:51,080
הרגשתי נבגדת.

583
01:25:00,880 --> 01:25:06,320
למחרת בבוקר, אמרה גברת הרימן
היא רצתה להראות לי משהו...

584
01:28:44,240 --> 01:28:46,440
ארוסייק! לַחֲכוֹת!

585
01:28:47,080 --> 01:28:50,040
קדימה! תמשיך איתי, ארשאלויס!

586
01:30:12,360 --> 01:30:19,080
הם היו צריכים להעניש את הטורקים האלה כמו שצריך
לאחר מלחמת העולם הראשונה, להביא לדין ולהעניש אותם.

587
01:30:19,280 --> 01:30:25,240
אחרת, אם הם אכן הענישו, אנחנו
לא היה מבצע את הטבח ביהודים.

588
01:30:25,520 --> 01:30:28,360
הגרמנים לעולם לא יצליחו
טבחו ביהודים.

589
01:30:28,520 --> 01:30:34,560
הם אמרו, "ובכן, למי אכפת? לארמנים הם
עשו את זה והסתדרו, הברברים, הטורקים",

590
01:30:34,800 --> 01:30:38,920
"כדי שנוכל לעשות את אותו הדבר
הטורקים עשו זאת". זאת התשובה.

591
01:30:39,120 --> 01:30:44,240
אפילו עכשיו, אני לא רוצה לראות את הטורקים
נהרג על ידי רובים או חרבות.

592
01:30:44,600 --> 01:30:52,600
יש להביא את הטורקים בצורה מוסרית
למטה לכיסא... איך קוראים לזה?

593
01:30:53,000 --> 01:30:59,440
הכיסא... שהם חוקרים
ונותן להם את המשפט.

594
01:30:59,840 --> 01:31:02,680
זו הדרך, לא באמצעות רובים או חרבות.

595
01:31:02,800 --> 01:31:04,240
אני לא מאמין בזה.