1
00:00:11,240 --> 00:00:15,540
מעל כמה דולרים, הם היו מוכנים
להקריב את חיי.

2
00:00:15,820 --> 00:00:17,040
תוכל לבוא איתנו, בבקשה?

3
00:00:18,240 --> 00:00:20,560
זה היה ממש לעשות או למות.

4
00:00:21,940 --> 00:00:27,020
אני כלוא בברית המועצות בשעה
שיא המלחמה הקרה.

5
00:00:27,740 --> 00:00:29,500
היא הייתה הסיכוי היחיד שלי.

6
00:00:30,340 --> 00:00:32,820
אז החלטתי לברוח.

7
00:00:39,400 --> 00:00:41,380
פשוט אין תחושה עם המוות.

8
00:00:42,380 --> 00:00:44,900
מת, אתה כבר לא מרגיש כלום.

9
00:01:02,240 --> 00:01:07,680
ב-1976 הייתה לי תאוות הנדודים הזו. רציתי
לטייל.

10
00:01:09,800 --> 00:01:12,780
היה לי חבר. שמו היה דריל.

11
00:01:13,360 --> 00:01:17,080
הוא היה צעיר ממני בשמונה שנים.

12
00:01:18,380 --> 00:01:21,320
אמסטרדם הייתה בירת הקנאביס של
העולם.

13
00:01:22,000 --> 00:01:25,960
אז היינו כמו שני ילדים במתוק
חנות.

14
00:01:35,160 --> 00:01:37,540
זה היה מקום מאוד מרגש להיות בו.

15
00:01:40,310 --> 00:01:44,310
אבל החיים לא תמיד היו ורודים
אותי באמסטרדם.

16
00:01:46,590 --> 00:01:49,670
הכסף שלי התחיל להיגמר. הו, אלוהים.

17
00:01:49,910 --> 00:01:52,390
אז התחלתי להיות קצת בפאניקה.

18
00:01:52,950 --> 00:01:59,210
ואז האיש שיושב ליד הבא
השולחן אמר... זה בסדר.

19
00:02:00,050 --> 00:02:01,050
אני אקח את זה.

20
00:02:02,310 --> 00:02:03,870
הרגשתי מאוד נבוך.

21
00:02:04,950 --> 00:02:05,950
תודה לך.

22
00:02:06,330 --> 00:02:07,450
זה מאוד אדיב מצידך.

23
00:02:08,139 --> 00:02:10,400
הוא אמר, אולי אני יכול לעזור לך.

24
00:02:12,000 --> 00:02:14,820
הוא רצה לעשות איזשהו עסקים
ביחד.

25
00:02:15,120 --> 00:02:20,240
הייתה עבודה. הוא אמר שכן
להיות $8,000 לאדם.

26
00:02:21,780 --> 00:02:24,360
זה היה הרבה כסף באמצע שנות ה-70.

27
00:02:26,040 --> 00:02:31,520
הוא אמר, כל מה שאתה צריך לעשות זה להשיג אותנו
כמה מזוודות מקואלה לומפור פנימה

28
00:02:31,520 --> 00:02:33,120
מלזיה לאמסטרדם.

29
00:02:34,140 --> 00:02:37,000
ניחשתי שהוא מדבר על
סמים.

30
00:02:39,280 --> 00:02:44,200
דאגתי מזה, אבל הנחתי את זה
יהיה מריחואנה או חשיש.

31
00:02:45,900 --> 00:02:46,960
לא עניין גדול.

32
00:02:50,260 --> 00:02:54,960
הוא אמר, אתה צריך למצוא אדם שלישי
להשלים את זה.

33
00:02:58,280 --> 00:03:01,180
יש לך עסקה. אמרתי, נעשה את זה.

34
00:03:02,900 --> 00:03:05,600
מיד חשבתי על אדם אחד.

35
00:03:06,520 --> 00:03:07,520
היי, פיט.

36
00:03:07,960 --> 00:03:10,280
פיט התגורר בלאס וגאס ב-
זמן.

37
00:03:11,180 --> 00:03:16,300
אמרתי לו את המעט שיכולתי לדעת
אותו בטלפון.

38
00:03:17,040 --> 00:03:19,580
הוא אמר, אני אהיה בטיסה הבאה.

39
00:03:21,500 --> 00:03:22,760
פיט! ג'רי!

40
00:03:23,020 --> 00:03:23,899
היי, בנאדם!

41
00:03:23,900 --> 00:03:27,460
מה שלומך? הדבר הראשון שפיט
שאל אותי הוא, מה אנחנו נושאים?

42
00:03:27,900 --> 00:03:31,160
אמרתי, כנראה רק איזה גראס. לא גדול
עסקה.

43
00:03:31,740 --> 00:03:32,760
מַדוּעַ? אתה מפחד?

44
00:03:34,760 --> 00:03:37,580
פיט לא אהב את הסגנון של דריל מה-
התחלה.

45
00:03:37,820 --> 00:03:38,820
מה הקטע עם הבחור הזה?

46
00:03:40,260 --> 00:03:44,560
דריל מתנהג כמו אידיוט. הוא לא עשה זאת
לדעת להראות כבוד.

47
00:03:45,340 --> 00:03:47,940
זה הדאיג אותי במידה לא קטנה.

48
00:03:48,220 --> 00:03:50,980
יכול להיות שהוא סיכן את כל העסקה
ככה.

49
00:03:54,880 --> 00:04:01,680
למחרת, פגשנו את הבחור ב-
שדה תעופה,

50
00:04:01,840 --> 00:04:03,880
וכל הסידורים נעשו.

51
00:04:04,540 --> 00:04:06,400
היינו בדרך, שלושתנו.

52
00:04:19,760 --> 00:04:24,080
לבסוף, אחרי 17 שעות, הגענו
מותש לחלוטין.

53
00:04:25,760 --> 00:04:28,600
כל מה שרציתי זה ללכת לישון.

54
00:04:31,960 --> 00:04:33,840
אבל הטלפון מצלצל.

55
00:04:36,659 --> 00:04:37,660
אתה ג'רי?

56
00:04:38,440 --> 00:04:43,400
ואני אמרתי שכן. כן, כן. הוא אמר ל
לי ששמי דוד.

57
00:04:44,340 --> 00:04:46,900
אתה הולך להיפגש עם הבוס ו
אשתו.

58
00:04:47,680 --> 00:04:51,120
ב-8 בערב תהיה מכונית בשבילך בחוץ
.מ. אל תאחר.

59
00:04:54,960 --> 00:04:59,400
אני אוהב את העובדה שנראה לי שאני
היה הבחור האחראי.

60
00:05:02,640 --> 00:05:04,420
לא רציתי שדריל יבוא.

61
00:05:05,500 --> 00:05:07,800
והוא בהחלט יכול היה לשקוע ב
ספינה.

62
00:05:09,460 --> 00:05:12,120
אז פיט ואני הלכנו לפגוש את הבוס.

63
00:05:14,700 --> 00:05:16,560
הגענו למסעדה.

64
00:05:18,240 --> 00:05:20,160
היינו מאוד עצבניים.

65
00:05:21,800 --> 00:05:23,340
זה היה צריך ללכת טוב.

66
00:05:25,020 --> 00:05:26,900
הובילו אותנו לשולחן.

67
00:05:30,540 --> 00:05:34,580
הבוס היה... מאוד חלק למראה
סוג אדם.

68
00:05:34,800 --> 00:05:38,380
הוא נראה כמו אדם עשיר, והוא
התהדר בזה.

69
00:05:40,360 --> 00:05:43,180
בעלי רוצה לדבר
המסלול שלך עכשיו.

70
00:05:43,480 --> 00:05:49,620
האישה פעלה כמתורגמנית משום
הבוס לא דיבר אנגלית ב

71
00:05:50,180 --> 00:05:54,660
המסלול היה מקואלה לומפור ל
קראצ'י.

72
00:05:56,540 --> 00:05:58,460
ואז חזרה לאירופה עם עצירה
מוסקבה.

73
00:06:01,320 --> 00:06:03,860
הרגשתי הלם עובר בי כשאני
שמעו את זה.

74
00:06:04,200 --> 00:06:07,060
לא האמנתי שזה הולך
לעצור במוסקבה.

75
00:06:07,920 --> 00:06:14,560
אתה לא יכול להיות הרבה יותר גרוע מלהיות א
אמריקאי בתקופת הקור

76
00:06:14,740 --> 00:06:19,580
נתפס מבריח סחורה פנימה
רוסיה.

77
00:06:33,710 --> 00:06:36,830
העבודה נראית שונה בהרבה
בשלב זה.

78
00:06:37,150 --> 00:06:42,230
שאלתי את הבוס, האם התיקים יתקבלו
נבדק מתי אנחנו עוצרים במוסקבה?

79
00:06:43,150 --> 00:06:49,730
ואמרו לי לא, שהמטוס כן
רק נוחת שם כדי

80
00:06:49,730 --> 00:06:52,090
לתדלק. עדיין מוסקבה, בנאדם.

81
00:06:52,470 --> 00:06:57,950
פיט היה אומר את זה כמו שזה. והוא
די הראה את חוסר הנחת שלו עם

82
00:06:57,950 --> 00:06:58,950
כל הרעיון.

83
00:06:59,590 --> 00:07:02,590
הסכמתי עם פיט. אני פשוט...

84
00:07:02,860 --> 00:07:06,460
פחדתי להביע את זה כי אני
לא רצה לפוצץ את כל העניין.

85
00:07:06,660 --> 00:07:07,660
אתה מבין?

86
00:07:09,020 --> 00:07:10,320
תוכל לבוא איתנו, בבקשה?

87
00:07:10,880 --> 00:07:12,640
הם אמרו לנו ללכת בעקבותיהם.

88
00:07:18,420 --> 00:07:23,740
נכנסנו למכונית של הילד, והיה לנו
אין מושג לאן אנחנו הולכים.

89
00:07:29,840 --> 00:07:32,580
המכונית... עצרה לאזור מיוער.

90
00:07:35,500 --> 00:07:38,140
ופתאום אנחנו בחושך.

91
00:07:41,840 --> 00:07:43,280
יצאנו מהמכונית.

92
00:07:45,780 --> 00:07:48,100
יכולתי להרגיש רפרוף בלב.

93
00:07:49,700 --> 00:07:54,680
ידעתי שיש אנשים שכן
עשה סוג זה של עבודה ואז הכל של א

94
00:07:54,680 --> 00:07:58,000
פתאום הם מוצאים מתים בתעלה
איפשהו.

95
00:08:01,930 --> 00:08:04,570
אבל מזוודות חמושות הובאו אלינו.

96
00:08:05,530 --> 00:08:07,550
הרגשתי אנחת רווחה.

97
00:08:10,110 --> 00:08:12,310
התבקשנו להרים אותם.

98
00:08:20,890 --> 00:08:26,650
ואני זוכרת שהסתכלנו אחד על השני
ואומר, וואו, זה לא הולך להיות

99
00:08:26,650 --> 00:08:27,650
קל.

100
00:08:28,410 --> 00:08:30,530
כי זה היה כבד בצורה לא טבעית.

101
00:08:31,660 --> 00:08:34,500
אז פיט שואל, מה זה אנחנו סוחבים
כאן?

102
00:08:42,880 --> 00:08:49,880
והלב שלי ממש ממש התחיל
דופק כששמעתי את זה.

103
00:08:50,240 --> 00:08:54,280
הפנדלים היו הרבה יותר קשים נגד
הברחת הרואין.

104
00:08:54,700 --> 00:08:58,080
זה יכול להיות כל דבר מ-10 שנים ועד
חיים בכלא.

105
00:08:58,320 --> 00:08:59,540
אתה רוצה לקפוץ?

106
00:09:01,140 --> 00:09:04,960
אבל זה היה כמעט כאילו היו להם רובים
הראש שלנו בשלב זה.

107
00:09:06,900 --> 00:09:08,260
כן, בטח, אנחנו נעשה את זה.

108
00:09:09,560 --> 00:09:11,640
זו הייתה הצעה שלא יכולנו לסרב לה.

109
00:09:16,960 --> 00:09:23,860
הוסבר לנו שב

110
00:09:23,860 --> 00:09:26,120
למעשה, זו הייתה מזוודה מזויפת.

111
00:09:26,920 --> 00:09:28,720
אוקיי, אז תראה, הכל מוסתר ב-
אגם.

112
00:09:29,640 --> 00:09:36,120
הבהרתי את זה מאוד מאוד לשניהם
אותם. אם נחפש את המזוודות,

113
00:09:36,340 --> 00:09:43,220
זה בהחלט הכרחי כי
פקיד המכס לא מקבל

114
00:09:43,220 --> 00:09:44,320
להרים את המכסה.

115
00:09:44,620 --> 00:09:48,700
אתה לא נותן לו לגעת בתיק, נכון?
הוא היה יודע את זה מיד

116
00:09:48,700 --> 00:09:50,020
היה כבד בצורה לא טבעית.

117
00:09:50,920 --> 00:09:53,500
אנחנו לא יכולים לגשש על המזוודות.

118
00:09:57,230 --> 00:10:00,370
הלוואי שאדם אחד היה מקשיב יותר
בזהירות אלי.

119
00:10:12,390 --> 00:10:15,210
ביום הטיסה שלנו, אני רואה א
עיתון.

120
00:10:16,370 --> 00:10:22,230
היה סיפור של מישהו שהיה
נתפס עם הרואין במוסקבה

121
00:10:22,230 --> 00:10:24,750
תוך כדי נסיעה לאירופה.

122
00:10:28,590 --> 00:10:31,650
זה עורר קצת פאניקה במוחי.

123
00:10:33,490 --> 00:10:37,570
אבל אמרתי לעצמי, תעזוב את זה
זמן.

124
00:10:40,390 --> 00:10:44,750
אני אהיה כנה איתך, זה היה אחד מהם
ההחלטות הכי גרועות שעשיתי אי פעם.

125
00:10:48,210 --> 00:10:51,870
לא ידעתי מה זה, אתה יודע,
מחכה לנו.

126
00:10:59,690 --> 00:11:03,290
אחרי מסע ארוך מאוד, סוף סוף אנחנו
הגיע למוסקבה.

127
00:11:04,270 --> 00:11:08,570
ואז אנחנו שומעים הודעה,
לזהות את המטען שלך.

128
00:11:10,310 --> 00:11:13,770
אמרו לנו שאפילו לא נקבל
מחוץ למטוס.

129
00:11:16,690 --> 00:11:18,770
הייתי במצב של הלם.

130
00:11:19,010 --> 00:11:20,310
לא האמנתי.

131
00:11:25,000 --> 00:11:29,000
בטרקלין המעבר היו אחרים
אנשים מהטיסה עם התיקים שלהם

132
00:11:29,000 --> 00:11:33,480
בדק. אז לא היה סיכוי סתם
להיות מסומן ירוק.

133
00:11:33,880 --> 00:11:35,360
ידעתי את זה מיד.

134
00:11:38,000 --> 00:11:41,100
דריל, פיט ואני נפרדנו.

135
00:11:45,920 --> 00:11:49,860
עכשיו זו הייתה שאלה של כל אדם
לצאת לעצמו.

136
00:11:50,440 --> 00:11:53,700
כל אדם ידע שהוא צריך לשרוד.

137
00:12:01,680 --> 00:12:03,040
הלב שלי דפק.

138
00:12:06,060 --> 00:12:12,900
המפתח כבר היה בידי, אז
לא יהיה

139
00:12:12,900 --> 00:12:15,320
עיכוב ושום דבר לא יפריע לי.

140
00:12:17,480 --> 00:12:21,220
חשבתי שפשוט אצטרך לעבור
השלב הבא והכל יהיה

141
00:12:21,220 --> 00:12:22,220
בסדר.

142
00:12:23,980 --> 00:12:25,700
הגעתי לקדמת התור.

143
00:12:27,260 --> 00:12:30,260
הוא ביקש לראות את תכולת השקית.

144
00:12:32,520 --> 00:12:39,420
ופתחתי אותו, הרמתי אותו, ו
סובב אותו כך שהוא

145
00:12:39,420 --> 00:12:40,420
יכול לבדוק את זה.

146
00:12:42,120 --> 00:12:45,220
הלב שלי רפרף מהר מאוד.

147
00:12:47,600 --> 00:12:51,020
הוא העביר את ידיו דרך הכתבות.

148
00:12:54,830 --> 00:13:01,230
כל הזמן אמרתי לעצמי, תהיה רגוע, אל תעשה זאת
להראות כל פחד או חרדה,

149
00:13:01,510 --> 00:13:05,050
ואל תתנהגו בעצבים, שזהו
הדבר החשוב ביותר.

150
00:13:15,410 --> 00:13:18,410
בסופו של דבר, קצין המכס נופף בי
כבוי.

151
00:13:20,170 --> 00:13:22,630
הרגשתי אנחת רווחה.

152
00:13:24,880 --> 00:13:27,720
פיט כבר עמד על המדרגות.

153
00:13:29,860 --> 00:13:34,000
האדם המצטיין היחיד היה
דריל.

154
00:13:34,660 --> 00:13:37,060
אז זה עוד לא נגמר.

155
00:13:39,020 --> 00:13:44,200
ואז שמתי לב שהוא כזה
מגשש אחר המפתח.

156
00:13:48,600 --> 00:13:50,940
אמרתי לו שיהיה מוכן למפתח.

157
00:13:51,520 --> 00:13:55,140
הוא מתנהג כמו אידיוט, הסיגריה
משתלשל מהפה שלו.

158
00:13:55,580 --> 00:13:58,520
עכשיו הוא לא יכול לפתוח את המזוודה שלו.

159
00:13:58,800 --> 00:14:00,480
מה אמרתי לך על הבחור הזה?

160
00:14:02,920 --> 00:14:05,020
שמתי עליו את עיני.

161
00:14:05,520 --> 00:14:09,740
כל מחשבה על נקמה ועוינות
עלה במוחי.

162
00:14:10,880 --> 00:14:12,860
לבסוף הוא מוצא את המפתח.

163
00:14:14,080 --> 00:14:15,680
הוא כן פותח את זה.

164
00:14:16,100 --> 00:14:18,640
ואז, בגלל כל הגישושים,

165
00:14:21,520 --> 00:14:23,680
השומר פתח את המזוודה.

166
00:14:26,340 --> 00:14:30,060
באותו רגע עבר בי ניצוץ
אותי.

167
00:14:31,720 --> 00:14:33,260
דריל נגזר דינו.

168
00:14:33,620 --> 00:14:35,420
הם הרימו את המכסה.

169
00:14:37,100 --> 00:14:41,360
ראיתי את הקצין אומר לדריל לעשות זאת
לבוא איתו.

170
00:14:45,000 --> 00:14:49,440
באותה תקופה היו לי רעיונות מאוד אנוכיים
במוחי.

171
00:14:50,040 --> 00:14:52,440
אמרתי שנצטרך לעזוב את דארו
מאחור.

172
00:14:52,760 --> 00:14:53,760
בוא נסתלק מכאן.

173
00:14:55,840 --> 00:14:58,080
זו הייתה נקודה של הישרדות עצמית.

174
00:14:59,880 --> 00:15:03,060
אבל לפני שידעתי זאת, היה שומר
מצביע עליי.

175
00:15:06,660 --> 00:15:11,760
כולנו היינו אמריקאים, אז היינו צריכים להיות
מחוברים אחד לשני.

176
00:15:17,420 --> 00:15:18,720
המשחק נגמר.

177
00:15:19,720 --> 00:15:22,540
היינו שלושת הסטוג'ים.

178
00:15:23,440 --> 00:15:24,460
נידון להיכשל.

179
00:15:29,820 --> 00:15:33,280
דריל, פיט ואני היינו כולם
מופרדים.

180
00:15:36,140 --> 00:15:40,580
עכשיו אני לבד עם המחשבות שלי. ה
המצב היכה בי מאוד.

181
00:15:41,080 --> 00:15:43,480
הגורל לא היה בידינו בשלב זה.

182
00:15:44,000 --> 00:15:47,360
רק הישות העליונה ידעה מה יעשה
לקרות בהמשך.

183
00:15:50,600 --> 00:15:55,980
שני גברים נכנסו לחדר, הביאו את
מזוודה והניח אותה על גבי שולחן.

184
00:15:57,120 --> 00:15:58,560
הם חשפו את ההרואין.

185
00:16:04,480 --> 00:16:06,340
הייתי מאוד בהלם.

186
00:16:07,000 --> 00:16:08,540
זה היה הרבה מאוד.

187
00:16:08,880 --> 00:16:13,420
אבל זה הגיע ל-62 פאונד בשלושה
מזוודות סך הכל.

188
00:16:15,300 --> 00:16:18,880
ניסיתי לשאול אותו, מה יהיה
לקרות עכשיו?

189
00:16:20,750 --> 00:16:23,770
כלא, כלא, הסורגים, אתה יודע.

190
00:16:24,350 --> 00:16:28,390
הוא אמר, אתה עצור על ידי
ק.ג.ב.

191
00:16:30,370 --> 00:16:35,350
הבנתי באותו שלב שאין
לצאת או להתעורר מזה, זה

192
00:16:35,350 --> 00:16:36,910
זו הייתה המציאות האמיתית.

193
00:16:56,490 --> 00:17:00,730
בית המשפט לכתבים מערביים ו
מצלמות בניגוד חד לדרך

194
00:17:00,730 --> 00:17:02,030
מתקיימים כאן בדרך כלל.

195
00:17:03,110 --> 00:17:07,329
שלושת האמריקאים הודו באשמה
התחילו לספר את סיפורם.

196
00:17:08,270 --> 00:17:14,869
הייתי מבריח הרואין בסובייטים
איחוד בשיא המלחמה הקרה.

197
00:17:17,430 --> 00:17:20,230
זה היה מאוחר מדי לאחל משהו.

198
00:17:21,109 --> 00:17:24,410
הדבר היחיד שאפשר לעשות כן
להיות להתפלל, לא לרצות.

199
00:17:25,069 --> 00:17:26,069
בשלב הזה.

200
00:17:27,750 --> 00:17:31,970
בית המשפט אמר שאמסטר הוא שצייר
האחרים לתוך ההברחה

201
00:17:33,270 --> 00:17:37,590
עונש מקסימלי עבור כל אחד מה
האמריקאים נמצאים 10 שנים בכלא הסובייטי

202
00:17:52,720 --> 00:17:57,120
לא ראיתי איך אני יכול לסבול שמונה
שנים במחנה עבודה רוסי.

203
00:17:57,720 --> 00:17:59,200
החיים שלי נגמרו.

204
00:18:10,600 --> 00:18:17,520
כשהגענו למחנה הרגשתי
בזה

205
00:18:17,520 --> 00:18:20,460
נקודה שנפלתי לתהום.

206
00:18:20,910 --> 00:18:24,050
שאי אפשר יהיה לטפס אי פעם
מתוך.

207
00:18:26,030 --> 00:18:32,850
לא יכולתי

208
00:18:32,850 --> 00:18:33,990
להאמין למה שראיתי.

209
00:18:35,170 --> 00:18:39,250
היו להם אסירים כאלה, כמו חיות
בכלוב.

210
00:18:42,070 --> 00:18:48,990
היה להם את הביטוי הזה של הוויה

211
00:18:48,990 --> 00:18:49,990
מטורפים.

212
00:18:56,560 --> 00:19:01,560
אלה היו הגברים שאליהם התכוונתי
צריך לבלות שמונה שנים להיות

213
00:19:01,560 --> 00:19:02,560
עם.

214
00:19:06,040 --> 00:19:11,000
קיבלנו תספורות על ידי האסירים.

215
00:19:13,820 --> 00:19:17,420
באופן מיידי, אתה הופך מ-a
אזרח לאסיר.

216
00:19:19,280 --> 00:19:23,000
הרגשתי שהשיער שלי הוא חלק מהשיער שלי
אישיות אופי.

217
00:19:25,580 --> 00:19:31,820
הרגשתי חסר שם, חסר פנים, מושפל
ומתבייש.

218
00:19:42,540 --> 00:19:48,340
בלילה הראשון שלי בשכיבה במיטה, הרגשתי
מאוד חסר ביטחון ובודד.

219
00:19:51,560 --> 00:19:57,480
הבית הרגיש רחוק מאוד, כאילו אתה
היה צריך לחצות אוקיינוסים רבים כדי להגיע אליו.

220
00:20:00,680 --> 00:20:06,600
אם אמא שלי הייתה בחיים כשהכל
זה קרה, אני לא חושב שיכולתי

221
00:20:06,600 --> 00:20:08,980
לקח את האשמה והבושה.

222
00:20:10,920 --> 00:20:17,860
כל מה שיכולתי להגיד לה זה שאני
התנצל בענווה ואני אוהב אותך, אמא.

223
00:20:28,720 --> 00:20:33,520
לא עבר הרבה זמן עד שנסחפתי
מלבד דריל ופיט.

224
00:20:35,440 --> 00:20:41,000
רציתי להתרחק מכל צרה, ו
רציתי לצאת משם בהקדם

225
00:20:41,000 --> 00:20:42,900
אפשרי. זו הייתה המשאלה היחידה שלי.

226
00:20:44,460 --> 00:20:47,580
אבל המציאות התחילה להופיע.

227
00:20:48,760 --> 00:20:51,040
קיבלנו עבודות במפעל.

228
00:20:54,660 --> 00:20:58,040
זו הייתה עבודה קשה להפליא.

229
00:20:58,430 --> 00:21:02,890
הרעש עלול להוציא אותך מדעתך.

230
00:21:04,410 --> 00:21:10,190
העיניים, האף והאוזניים שלך מלאים
עם נסורת ויש לך את הגירוד הזה

231
00:21:10,190 --> 00:21:11,250
בכל הגוף שלך.

232
00:21:13,070 --> 00:21:15,330
האוכל שהם נתנו לנו היה זבל.

233
00:21:18,150 --> 00:21:20,830
אז האויב הכי גדול שלי היה הרעב.

234
00:21:26,370 --> 00:21:32,460
הזמן פשוט עבר... עוד ועוד, ושם
נראה כאילו אין סוף באופק.

235
00:21:37,300 --> 00:21:40,980
הרגשתי שהפכתי למכונה בזה
נקודה.

236
00:21:42,660 --> 00:21:47,040
לא הייתי בן אדם. הייתי רק א
סטטיסטיקה.

237
00:21:49,600 --> 00:21:50,920
מת לעולם.

238
00:21:53,040 --> 00:21:56,380
אז החלטתי שהדברים פשוט חייבים
לשנות.

239
00:21:58,600 --> 00:22:00,200
התנהגות טובה לא הביאה אותי לשום מקום.

240
00:22:02,120 --> 00:22:08,000
אז החלטתי לילה אחד לקבל אותם
להאמין שהייתי משוגע.

241
00:22:08,860 --> 00:22:15,240
חשבתי שיתייחסו אלי יותר
בדרך רפואית מאשר בפלילים.

242
00:22:19,880 --> 00:22:22,140
וכך יצאתי מהחדר.

243
00:22:23,460 --> 00:22:25,220
הדלת הייתה נעולה כעת.

244
00:22:25,740 --> 00:22:28,240
הם לא התייחסו אלינו כאילו אנחנו יכולים
לברוח.

245
00:22:28,840 --> 00:22:30,360
היינו באמצע שום מקום.

246
00:22:35,400 --> 00:22:41,820
החלטתי לרוץ לתוך שטח המחנה
צורח.

247
00:22:46,080 --> 00:22:46,680
שלי

248
00:22:46,680 --> 00:22:53,580
תוכנית

249
00:22:53,580 --> 00:22:56,330
להעמיד פנים שהטירוף פגע.

250
00:22:57,010 --> 00:23:00,050
לקחו אותי למבודד הפסיכו.

251
00:23:03,350 --> 00:23:09,450
כל חדר מכיל אדם אחד במצב קשה
זקוק לעזרה פסיכיאטרית.

252
00:23:24,240 --> 00:23:27,340
זו הייתה התגלמות הגיהנום החי.

253
00:23:31,720 --> 00:23:37,400
היה אסיר שהיה אחראי
של הפסיכו-מבודד.

254
00:23:41,760 --> 00:23:48,620
אמרו לי

255
00:23:48,620 --> 00:23:49,740
להפשיט.

256
00:23:54,760 --> 00:24:01,440
ההבדל היחיד בינו לבין
שומרים אמיתיים היה ששומר אמיתי יעשה זאת

257
00:24:01,440 --> 00:24:02,840
בדרך כלל לעולם לא נוגע בך.

258
00:24:09,200 --> 00:24:13,420
הוא הרים אותי במרפק בבטן וטלטל אותי
כנגד הקיר.

259
00:24:23,820 --> 00:24:26,800
זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי אי פעם
הותקף פיזית.

260
00:24:28,900 --> 00:24:31,060
ואז חליתי מאוד.

261
00:24:35,720 --> 00:24:40,200
זה היה הרגע הכי נמוך בחיי.

262
00:24:56,010 --> 00:25:01,030
בסופו של דבר התעוררתי בבית החולים
סגורים בתוך הכלא.

263
00:25:03,570 --> 00:25:08,130
התייחסו אליי כאל דיזנטריה.

264
00:25:09,950 --> 00:25:14,790
זה הרגיש מוזר שאנשים מסתכלים
אחריי.

265
00:25:19,170 --> 00:25:21,910
בסופו של דבר התחלתי להתאושש.

266
00:25:25,580 --> 00:25:29,920
תוך זמן קצר, הרגשתי די הרבה
רגיל.

267
00:25:31,900 --> 00:25:36,720
יום אחד שמעתי שיש עבודה
בבית החולים.

268
00:25:38,000 --> 00:25:39,180
איפה המרפאה?

269
00:25:39,440 --> 00:25:44,520
חשבתי שזו הזדמנות פז
כדי שאצא מהמפעל.

270
00:25:53,080 --> 00:25:54,280
וכך הלכתי.

271
00:25:54,540 --> 00:25:55,980
והגיש מועמדות למשרה.

272
00:25:59,160 --> 00:26:02,120
במרפאה פגשתי אישה.

273
00:26:02,320 --> 00:26:06,740
שמה היה... מרינקה. מרינקה. אותה
אנגלית נשמעת מושלמת.

274
00:26:07,080 --> 00:26:13,620
תודה לך. זה היה מאוד מוזר להיות בפנים
החברה של אישה כל כך מושכת

275
00:26:13,620 --> 00:26:18,580
אחרי כל הסבל שעברתי
עד לאותה נקודה.

276
00:26:18,880 --> 00:26:20,200
תבוא מחר ב-8.

277
00:26:20,600 --> 00:26:21,780
יָמִינָה. 8. 8 בערב.

278
00:26:24,270 --> 00:26:25,870
החיים עכשיו השתפרו.

279
00:26:28,450 --> 00:26:34,450
ככל שחלף הזמן, מרינקה ואני הפכנו
מעורבים יותר אחד עם השני.

280
00:26:35,090 --> 00:26:38,370
התראינו כמעט כל יום.

281
00:26:39,890 --> 00:26:42,890
רציתי להיות מסוגל לבקר אותה כשאני
יצא.

282
00:26:43,130 --> 00:26:44,650
אז איפה אתה גר?

283
00:26:44,870 --> 00:26:51,010
אז שאלתי אותה אם היא יכולה בבקשה לצייר
לי מפה של איפה בדיוק הבית שלה

284
00:26:51,010 --> 00:26:53,190
היה ביחס למחנה.

285
00:26:57,290 --> 00:27:00,010
הוקסמנו אחד מהשני.

286
00:27:01,690 --> 00:27:05,430
לא האמנתי שזה נכון,
שזה באמת קרה לי.

287
00:27:19,330 --> 00:27:23,010
ובסופו של דבר התפתחה מערכת יחסים
מתוך זה.

288
00:27:32,330 --> 00:27:37,490
עם זאת, לאחר כחודשיים, העבודה שלי
בבית החולים הגיע לסיומו.

289
00:27:40,470 --> 00:27:43,530
הם אמרו, אתה תחזור ל
מִפְעָל.

290
00:27:45,870 --> 00:27:48,530
זה ממש פגע בי כשזה הגיע ל-
סוף.

291
00:27:51,090 --> 00:27:52,450
לא יכולתי לשאת את זה.

292
00:27:52,850 --> 00:27:53,850
לא יכולתי לשאת את זה.

293
00:27:59,440 --> 00:28:02,780
עכשיו הבנתי שאני חייב איכשהו לצאת
של המקום הזה.

294
00:28:03,880 --> 00:28:10,780
היה לי אפילו יותר תמריץ בגלל שהיא
היה קיים והיה לי מקום שיכולתי

295
00:28:10,780 --> 00:28:11,780
ל.

296
00:28:12,200 --> 00:28:14,900
אז התחלתי לחשוב על לברוח.

297
00:28:16,700 --> 00:28:22,220
הייתה לי את המפה לבית שלה.

298
00:28:23,000 --> 00:28:25,440
עם זאת, הבריחה נראתה בלתי אפשרית.

299
00:28:27,210 --> 00:28:29,410
הייתה לי אפשרות שיירו בי.

300
00:28:30,550 --> 00:28:37,330
יכולתי להיות מותקף על ידי כלב,
נשרט מהתיל אל ה

301
00:28:37,330 --> 00:28:39,550
נקודה שבה דיממתי בכל הגוף.

302
00:28:42,250 --> 00:28:46,550
אחרי שהגדר הראשונה הייתה גדר נוספת,
שהיה בערך 10 רגל.

303
00:28:48,630 --> 00:28:55,400
אבל הסיבה העיקרית שעשתה את
בריחה כמעט בלתי אפשרי היה

304
00:28:55,400 --> 00:28:57,120
חשמול של הגדר.

305
00:28:59,780 --> 00:29:01,320
יכולתי להיות מטוגן.

306
00:29:05,340 --> 00:29:11,400
פשוט חשבתי לעצמי שזה יקרה
להיות משוגע אם מישהו אי פעם ניסה לברוח.

307
00:29:16,560 --> 00:29:21,340
בשלב הזה, אפילו לא הייתי באמצע הדרך.

308
00:29:22,120 --> 00:29:23,120
דרך המשפט שלי.

309
00:29:27,220 --> 00:29:33,420
בפעם הראשונה בחיי, חשבתי
שכדאי יותר לסיים את שלי

310
00:29:33,420 --> 00:29:36,220
החיים מאשר לסבול
משהו כזה.

311
00:29:37,280 --> 00:29:42,140
פשוט אין תחושה עם המוות.
אתה מת, אתה לא מרגיש כלום

312
00:29:42,140 --> 00:29:43,140
יותר.

313
00:29:47,100 --> 00:29:48,600
ואז פתאום,

314
00:29:52,080 --> 00:29:53,380
לא היו אורות דולקים.

315
00:29:55,100 --> 00:29:58,960
אלו היו אורות שתמיד דלקו בשעה
לילה.

316
00:29:59,520 --> 00:30:02,740
הפריפריה הייתה חשוכה לחלוטין.

317
00:30:04,540 --> 00:30:09,320
התחוור לי שהחשמל נגמר. ה
הגדר תהיה למטה.

318
00:30:10,960 --> 00:30:14,100
זו הייתה הזדמנות פז לעשות
הבריחה.

319
00:30:22,700 --> 00:30:24,620
הלכתי רק להציץ החוצה.

320
00:30:32,780 --> 00:30:39,720
נכנסתי לאזור ליד הפריפריה
של המחנה.

321
00:30:44,300 --> 00:30:50,500
הסתכלתי על שני מגדלי השמירה, ואני
לא ממש יכול היה לראות אם הם נמצאים

322
00:30:50,500 --> 00:30:51,520
מאויש או לא.

323
00:31:00,170 --> 00:31:03,590
רציתי לבדוק אם הגדר כן
למעשה מחושמל.

324
00:31:04,770 --> 00:31:07,230
וכך חיפשתי חתיכת עץ.

325
00:31:10,190 --> 00:31:14,090
יכול להיות שהתאורה
המערכת הייתה מושבתת, אבל הגדר

326
00:31:14,290 --> 00:31:16,030
לא רציתי לקחת את הסיכון הזה.

327
00:31:22,010 --> 00:31:24,410
הושטתי יד לגעת בגדר.

328
00:31:34,600 --> 00:31:37,320
הלב שלי דפק. הייתי מבועת.

329
00:31:37,780 --> 00:31:40,140
הכוח יכול היה לשרוף בשר.

330
00:31:40,420 --> 00:31:42,460
יכול להיות שזה גרם להתקף לב.

331
00:31:50,260 --> 00:31:51,500
שום דבר לא קרה.

332
00:31:53,100 --> 00:31:55,400
בהחלט לא היה חשמל.

333
00:31:56,540 --> 00:31:59,700
זו הייתה תחושה מרגשת.

334
00:32:02,680 --> 00:32:08,030
אבל, בחלק העליון, הגדר הופכת
בערך 45 מעלות.

335
00:32:09,190 --> 00:32:12,270
הנטייה הזו מונעת ממך להגיע
ממש מעל הדף.

336
00:32:13,970 --> 00:32:15,430
הייתי צריך לעבור את זה.

337
00:32:16,410 --> 00:32:17,730
לא הייתה דרך אחרת.

338
00:32:19,730 --> 00:32:23,770
ידעתי שזה הולך להיות כואב. שם
לא היה סיכוי שאוכל לצאת

339
00:32:23,770 --> 00:32:25,730
ללא פגע. שידעתי.

340
00:32:26,970 --> 00:32:32,390
הייתי חייב...

341
00:32:32,640 --> 00:32:36,220
לדחוף למעלה על אחד ולמשוך למטה על
אחר.

342
00:32:39,980 --> 00:32:41,440
זה הרגיש אכזרי.

343
00:32:43,680 --> 00:32:47,600
יכולתי לראות שאני מדמם ו
שאוכל לראות את זה על האצבעות שלי.

344
00:32:48,340 --> 00:32:51,120
זה לקח לי כל כוח שהיה לי
זרועות.

345
00:32:57,160 --> 00:33:00,980
אם הכוח היה חוזר, עכשיו אני
אפשר היה לטגן.

346
00:33:03,210 --> 00:33:05,470
ובכל רגע יכולתי להיות
ירייה.

347
00:33:05,810 --> 00:33:12,750
אבל הייתי מוכן באותו שלב להרוג
עצמי כדי להימנע מלהצטרך לעשות

348
00:33:12,750 --> 00:33:13,770
עוד ארבע שנים.

349
00:33:17,910 --> 00:33:23,230
אבל עברתי את זה.

350
00:33:27,310 --> 00:33:32,610
עכשיו אני מבינה שבעצם הייתי במקום השני
אדמת האדם כי עברתי אותה

351
00:33:32,610 --> 00:33:35,450
גדר אחת, אבל לא עברתי את זה
אחר.

352
00:33:39,870 --> 00:33:42,170
קמתי והלכתי בזריזות רבה.

353
00:33:42,750 --> 00:33:44,170
לא יכולתי להסתכן בריצה.

354
00:33:49,290 --> 00:33:54,850
הגדר הייתה מרותקת, ולא היה
דרך דרכו. היית צריך לעבור על זה.

355
00:33:54,870 --> 00:33:56,110
פשוט לא הייתה דרך.

356
00:33:59,310 --> 00:34:02,390
אבל לא היה מה להניח את רגלי
על.

357
00:34:04,890 --> 00:34:07,470
ואז ראיתי את הברגים האלה.

358
00:34:09,350 --> 00:34:10,690
הלכתי על זה.

359
00:34:14,710 --> 00:34:17,690
עכשיו ממש לא יכולתי להיתפס.

360
00:34:20,270 --> 00:34:27,110
כל מהלך

361
00:34:27,110 --> 00:34:31,110
הכנתי, הרגשתי שאני מזיז הרים
כל צעד.

362
00:34:34,070 --> 00:34:37,810
הפחד הכי גדול שלי היה שאהיה
נורה.

363
00:34:42,469 --> 00:34:49,270
זרקתי את עצמי.

364
00:34:56,560 --> 00:34:57,900
קמתי וברחתי.

365
00:35:04,940 --> 00:35:06,560
יצאתי מהמחנה.

366
00:35:14,580 --> 00:35:16,240
אני כבר לא אסיר.

367
00:35:20,660 --> 00:35:22,620
אין מה להשוות אליו.

368
00:35:23,970 --> 00:35:26,650
זה כאילו זה עתה הרווחתי את החופש שלי.

369
00:35:33,890 --> 00:35:39,770
אבל חלק ממני אומר לי שאני ב-
כלא גדול יותר, זה של ברית המועצות.

370
00:35:40,450 --> 00:35:42,330
ואני עדיין צריך לברוח מזה.

371
00:35:43,930 --> 00:35:45,690
רציתי לראות את מרינקה.

372
00:35:48,450 --> 00:35:50,070
היא הייתה הסיכוי היחיד שלי.

373
00:35:52,230 --> 00:35:55,690
אני יודע מהמפה שיש כביש
זה ייקח אותי ישר אליה

374
00:35:55,690 --> 00:35:56,690
בית.

375
00:35:58,330 --> 00:36:01,610
אבל אני לא יכול ללכת בדרך הזו כי אני כן
הולך להיות מזוהה.

376
00:36:02,290 --> 00:36:04,190
זה היה החלק הכי עצבני.

377
00:36:11,090 --> 00:36:13,490
הייתי מותש פיזית ונפשית.

378
00:36:20,330 --> 00:36:23,850
בסופו של דבר הצלחתי לראות שיש
סליקה.

379
00:36:26,650 --> 00:36:28,770
בשלב זה, השעה קרובה לחצות.

380
00:36:30,770 --> 00:36:34,990
והיה די חשוך. זה לא סביר
כל אחד היה יוצא לטייל.

381
00:36:35,350 --> 00:36:37,230
אבל לא ידעתי בוודאות.

382
00:36:50,920 --> 00:36:52,980
היה כתוב על המפה שזה הבית.

383
00:37:00,640 --> 00:37:07,000
תמיד הייתה כמות קטנה של
ספק שאולי זה היה פשוט יותר מדי

384
00:37:07,000 --> 00:37:11,300
לה לטפל, שהיא תכפה
לי להסגיר את עצמי.

385
00:37:12,880 --> 00:37:15,040
אבל לא היה לי מקום אחר ללכת אליו.

386
00:37:24,400 --> 00:37:30,200
הרגשתי חשש, עצבני,
מפוחדת.

387
00:37:37,200 --> 00:37:40,400
פניו של מי יופיעו כשזה
דלת נפתחת?

388
00:37:42,160 --> 00:37:43,860
זו הייתה החרדה הגדולה.

389
00:37:46,220 --> 00:37:50,900
הדלת נפתחה, וזו הייתה היא.

390
00:37:51,540 --> 00:37:52,540
בוקר טוב.

391
00:37:54,700 --> 00:37:57,460
היא מיד משכה אותי לתוך
בית.

392
00:37:58,380 --> 00:37:59,940
מה אתה עושה כאן?

393
00:38:00,700 --> 00:38:01,700
ברחתי.

394
00:38:01,760 --> 00:38:08,620
אמרתי לה, השתמשתי במפה כדי להשיג
כאן, והיא מיד חתכה אותו לתוכו

395
00:38:08,620 --> 00:38:10,180
חתיכות קטנות. אני מצטער.

396
00:38:12,040 --> 00:38:14,020
היא אומרת, אתה לא יכול להיות כאן.

397
00:38:14,500 --> 00:38:16,280
זו סכנה עצומה, עצומה.

398
00:38:16,500 --> 00:38:21,540
אני מבין. ואז אמרתי לה, אם בשביל
בכל סיבה שהם יתפסו אותי, אני פשוט אעשה זאת

399
00:38:21,540 --> 00:38:25,120
תגיד שפרצתי פנימה. לא, אתה לא יכול להישאר
כאן. אין לי לאן ללכת.

400
00:38:39,440 --> 00:38:43,440
בסופו של דבר, היא נרגעה. היא לא הייתה
הולך לזרוק אותי באותו לילה.

401
00:38:55,820 --> 00:39:00,440
ידעתי שהשלב הבא הוא יציאה
ברית המועצות, אבל אפילו לא הייתי

402
00:39:00,440 --> 00:39:01,540
חשב על התהליך.

403
00:39:04,440 --> 00:39:09,680
היא אמרה לי, אני מכיר כמה אנשים
אולי יוכל לעזור לך.

404
00:39:10,220 --> 00:39:13,560
היה לי סיכוי קרב להגיע
דרך הדבר הזה עכשיו.

405
00:39:35,240 --> 00:39:40,700
למחרת בבוקר היא עשתה כמה שיחות
ומצא מישהו שהתכוון לקחת

406
00:39:40,700 --> 00:39:41,700
אותי למוסקבה.

407
00:39:47,080 --> 00:39:49,580
הוא הציג את עצמו בתור דימיטרי.

408
00:39:53,360 --> 00:39:56,140
הוא נתן לי בגדים להחלפה מוחלטת.

409
00:40:01,120 --> 00:40:04,160
הוא שם עלי את הסרט הזה.

410
00:40:05,870 --> 00:40:08,010
הוא אמר, אל תדבר עם אף אחד.

411
00:40:08,710 --> 00:40:15,450
התכוונתי ללוות אותו כאילם
ברכבת ל

412
00:40:15,450 --> 00:40:18,450
מוסקבה. וזה עמד להיות שלי
תחפושת.

413
00:40:21,730 --> 00:40:27,870
זה בחור שמעולם לא פגשתי שיכיר
לסכן את חייו כדי להציל את שלי.

414
00:40:28,630 --> 00:40:30,130
למה הוא עושה את זה בשבילי?

415
00:40:33,480 --> 00:40:39,300
היא אמרה לי שיש כאלה
אנשים בברית המועצות שהם

416
00:40:39,300 --> 00:40:40,540
הממשלה.

417
00:40:42,260 --> 00:40:44,440
דימיטרי הוא חבר של אמריקה.

418
00:40:49,900 --> 00:40:52,080
החלטתי שאני חייב לסמוך עליו.

419
00:40:53,640 --> 00:40:57,760
אז אחר הצהריים הגיע וזה הפך להיות
זמן לעזוב.

420
00:41:02,600 --> 00:41:04,980
בהינו אחד בשני במשך כמה
שניות.

421
00:41:06,700 --> 00:41:07,700
להתראות.

422
00:41:09,320 --> 00:41:15,600
זה היה כאילו היא חושבת אותו דבר
מה שחשבתי, שאנחנו נעשה

423
00:41:15,600 --> 00:41:18,660
איכשהו להיפגש שוב, שזה לא היה
סוף.

424
00:41:31,280 --> 00:41:33,600
תחנת העלייה לרכבת הייתה מאוד
מפחיד.

425
00:41:34,260 --> 00:41:38,180
הייתה לי תחפושת טובה כדי שאוכל להיות
נראה בציבור.

426
00:41:40,240 --> 00:41:45,820
אבל המציאות של זה הייתה שאני
נמלט ממחנה עבודה סובייטי.

427
00:41:46,620 --> 00:41:49,000
אני עדיין לא יודע איך זה הולך
סוף.

428
00:41:52,660 --> 00:41:57,340
ואז פתאום, יכולתי לראות
שני חיילים.

429
00:41:58,540 --> 00:42:00,200
הייתי מהופנט.

430
00:42:02,670 --> 00:42:05,670
בשלב זה, אולי הם היו מודעים
של הבריחה.

431
00:42:08,690 --> 00:42:11,590
היה לי מה שאפשר לקרוא לו פרפרים
הבטן שלי.

432
00:42:14,610 --> 00:42:19,730
ואז לא האמנתי למה שראיתי. הם
חיפשו אותי.

433
00:42:21,350 --> 00:42:24,510
עכשיו הייתי מבועת שאולי אקבל
נתפס.

434
00:42:37,960 --> 00:42:42,900
רק כשהגלגלים התחילו להתגלגל
אני מרגישה אנחת רווחה.

435
00:42:47,180 --> 00:42:51,980
אני בדרך למעלה למוסקבה, מקום
שבו אני יכול להיות אנונימי.

436
00:42:52,840 --> 00:42:56,540
עכשיו לא הייתה לי בעיה בעולם
עם ההכרה.

437
00:43:27,660 --> 00:43:30,880
ביום שחזרתי מעולם לא הרגשתי טוב יותר
בחיי.

438
00:43:31,560 --> 00:43:33,960
הרגשתי כמו אדם חופשי לראשונה
זמן.

439
00:43:47,640 --> 00:43:52,400
הם רצו להיות מסוגלים לשחרר אותי,
מציל פנים עם הרוסים.

440
00:43:53,680 --> 00:43:57,380
והדרך היחידה שהם יכלו לעשות זאת הייתה
להכחיש שברחתי.

441
00:44:01,300 --> 00:44:03,760
ראיתי את דריל רק פעם אחת.

442
00:44:04,340 --> 00:44:09,260
פיט כבר היה בבית, אבל היה
אין קשר נוסף מאף אחד מהם.

443
00:44:11,580 --> 00:44:18,080
ההחלטה הגרועה ביותר שעשיתי אי פעם הייתה
להבריח 62 פאונד של הרואין.

444
00:44:18,240 --> 00:44:20,320
אני מתחרט על כל הבלגן, כן.

445
00:44:24,110 --> 00:44:30,450
לזמן מה תהיתי אם מארינקה
יבוא אי פעם וידפוק על הדלת שלי

446
00:44:30,450 --> 00:44:31,450
יום אחד.

447
00:44:32,830 --> 00:44:39,650
לא רציתי ליצור קשר כי אני
חששתי לביטחונה, וכך אני

448
00:44:39,650 --> 00:44:42,070
מעולם לא ראיתי את מרינקה שוב.