1
00:00:12,120 --> 00:00:17,020
לפי משטרת הצונאמי השוודית
ג'יידי נספה בצונאמי. טָעוּת.

2
00:00:17,060 --> 00:00:21,110
אריק היה אחראי
עבור קבוצת הצונאמי ופועלה.

3
00:00:21,150 --> 00:00:23,210
אנחנו צריכים את תשובת ה-DNA.

4
00:00:24,000 --> 00:00:27,050
שלחתי את זה היום.
לקצין החקירות.

5
00:00:27,090 --> 00:00:29,070
- איך קוראים לה?
הוואס.

6
00:00:29,110 --> 00:00:34,070
כנראה שבקסטרום גנב ממנו אמנות
זירת פשע. סברין היה שם.

7
00:00:34,110 --> 00:00:37,220
כמה בבית הזה ידעו
שנשבה.

8
00:00:38,010 --> 00:00:42,010
אתה אומר שמישהו הדליף את זה?
אתה מושעה.

9
00:00:42,050 --> 00:00:44,120
- תן לי ללכת!
- תיעלם!

10
00:00:44,160 --> 00:00:48,100
אולי כדאי לנו לברוח?
- לא. זה לא עובד.

11
00:00:48,140 --> 00:00:53,050
- ביצעתי פריצה!
– שלום! לְהַפְסִיק!

12
00:00:53,090 --> 00:00:55,150
- אז תפסיק!
- עכשיו הם באים!

13
00:00:55,190 --> 00:00:58,210
אדווין! שלום?

14
00:01:23,180 --> 00:01:26,240
אדווין! האם אתה שם

15
00:01:30,110 --> 00:01:33,090
מה קורה?
אדווין, לאן הלכת?

16
00:01:38,060 --> 00:01:42,130
– שלום?
- לא, תפסיק. מה אתה עושה אוי!

17
00:01:42,170 --> 00:01:46,170
אוי! לְהַרִים!

18
00:01:55,070 --> 00:01:57,190
אבא שלי משחק כאן ביליארד.

19
00:01:57,230 --> 00:02:02,210
אני לא רוצה למות שם
שבו אבא שלי משחק ביליארד.

20
00:02:03,000 --> 00:02:07,220
חכה קצת. כן, בסדר. אני בפנים.
כן, אני חושב שאני יודע איפה הוא.

21
00:02:08,010 --> 00:02:11,030
פנה ימינה קדימה כאן.

22
00:02:13,030 --> 00:02:16,150
לֹא! לא, תעזור לי!

23
00:02:20,050 --> 00:02:23,230
שם. חדר הביליארד. עצור כאן.

24
00:02:25,170 --> 00:02:28,090
אדווין!

25
00:02:28,130 --> 00:02:30,220
אדווין?

26
00:02:31,010 --> 00:02:33,170
– אדווין?
– אדווין!

27
00:02:33,210 --> 00:02:35,210
כָּאן.

28
00:02:36,000 --> 00:02:40,210
אדווין. שלום. מה קרה?

29
00:02:41,000 --> 00:02:44,150
האם יש מישהו
מי עשה לך רע חבר?

30
00:02:44,190 --> 00:02:48,170
- לא, אני בסדר. אבל...
- ובכן, זה.

31
00:02:48,210 --> 00:02:52,040
לא משנה.
זה יכול לקרות לכל אחד.

32
00:02:52,080 --> 00:02:57,150
אתה יודע מי זה היה?
הם הפחידו ממנו את החיים.

33
00:03:00,020 --> 00:03:03,170
שנלך הביתה?
אז אתה חייב לספר על הכביש.

34
00:03:03,210 --> 00:03:05,120
- זה בסדר?
כן.

35
00:03:05,160 --> 00:03:07,180
לא משנה.

36
00:03:29,100 --> 00:03:33,070
המשרד של האקווין?
למה פרצת לשם?

37
00:03:34,240 --> 00:03:39,090
כי ראיתי תמונה של פח הנקניקיות
על הלוח שלך -

38
00:03:39,130 --> 00:03:43,180
– ולידו
האם הייתה תמונה של האקווין.

39
00:03:43,220 --> 00:03:46,110
הוא סיפר
שכשהוא היה קטן -

40
00:03:46,150 --> 00:03:50,160
- הוא שיחק בחיפוש אוצרות
עם קופסאות נקניקיות. על Ulykkeø.

41
00:03:50,200 --> 00:03:55,170
וחשבתי שאולי כן
החביא את הפחית במרתף.

42
00:03:55,210 --> 00:03:58,230
אני חושב
שגם שם החביא את הגופה.

43
00:03:59,020 --> 00:04:03,160
ואז מצאתי ישן
פותחן קופסאות שימורים במשרדו.

44
00:04:03,200 --> 00:04:07,190
– פותחן קופסאות שימורים?
- המשך.

45
00:04:07,230 --> 00:04:13,070
ותמונה של הקווין
ואישה אסייתית.

46
00:04:13,110 --> 00:04:15,200
אני חושב שזה ג'יידי.

47
00:04:15,240 --> 00:04:19,070
- איפה יש לך את התמונות?
– בתרמיל.

48
00:04:19,110 --> 00:04:21,180
כמו שהמנהל לקח?

49
00:04:21,220 --> 00:04:25,060
כן, גם לעזאזל.
כן.

50
00:04:25,100 --> 00:04:28,210
- אבל זה לא משנה.
- צילמתי אותם.

51
00:04:29,000 --> 00:04:32,160
מהתמונות? זה נעשה בחוכמה.

52
00:04:32,200 --> 00:04:36,040
כן, הבלש הראשי.

53
00:04:37,220 --> 00:04:40,210
- מי זה שם?
- תראה מה הלאה.

54
00:04:59,190 --> 00:05:04,190
אז האקווין הכיר את ג'יידי. אז כשהוא
הבנת מה מצאת -

55
00:05:04,230 --> 00:05:07,100
– הוא נבהל ורדף אחריך.

56
00:05:07,140 --> 00:05:10,080
האם אנחנו יודעים שזה היה הוא
מי נהג במכונית

57
00:05:10,120 --> 00:05:14,080
בְּקָרוּב. אדווין יירט
מחצית ממספר הרישום.

58
00:05:14,120 --> 00:05:18,210
טוֹב! ואז אני מתקשר לאולזון
ומבקש ממנו למצוא את בעל הרכב.

59
00:05:19,000 --> 00:05:22,040
ואז אנחנו מביאים את האקווין לחקירה
ממהר.

60
00:05:22,080 --> 00:05:24,200
- האם אנחנו?
- זה ברור, לא?

61
00:05:24,240 --> 00:05:30,000
הוא היה היחיד שידע
למרתף הסודי.

62
00:05:30,040 --> 00:05:33,090
אתה שוכח דבר אחד.
אתה מחוץ לעמלה.

63
00:05:38,210 --> 00:05:42,170
תודה לך.
חכה עד שאשיג את החזיר.

64
00:05:42,210 --> 00:05:45,160
להתראות, אדווין.
- להתראות.

65
00:05:45,200 --> 00:05:47,210
עכשיו תישן טוב, ילד.

66
00:05:48,000 --> 00:05:52,150
אתה, אני חייב ללכת
של משלוח מחר.

67
00:05:52,190 --> 00:05:57,060
האם אדווין יכול להיות איתך?
ואז הוא נמלט מלהיות לבד.

68
00:05:57,100 --> 00:06:00,170
בְּהֶחלֵט. אֵין בְּעָיָוֹת.
הוא תמיד מוזמן.

69
00:06:06,230 --> 00:06:10,130
כן, אבל אז אתה צריך לוודא
להסיר את ההשעיה שלי.

70
00:06:10,170 --> 00:06:13,190
מַדוּעַ? זו החלטה של טויבונן,
לא שלי

71
00:06:13,230 --> 00:06:15,100
הפוך אותו לשלך.

72
00:06:15,140 --> 00:06:18,160
או שאתה חושב
שאני צריך להראות לו את זה?

73
00:06:18,200 --> 00:06:21,220
ניתוח DNA,
ששכחת לספר עליו.

74
00:06:22,010 --> 00:06:23,150
איך השגת את זה?

75
00:06:23,190 --> 00:06:28,170
אני יכול להגיד לך את זה
כשאנחנו עולים ומדברים עם טויבונן.

76
00:06:28,210 --> 00:06:33,050
מה אתה אומר להראות
Toivonen זה במקום?

77
00:06:37,150 --> 00:06:41,120
מַה? רציתי לקחת טביעות אצבע.

78
00:06:41,160 --> 00:06:46,110
ובכן, גם אתה היית לוקח טביעות אצבעות
עליהם? הפמוטים.

79
00:06:49,050 --> 00:06:51,070
מה תהיה הכותרת?

80
00:06:51,110 --> 00:06:56,050
"כוכב הטלוויזיה מ"חקירה"
מסתבר שהוא גנב אמנות".

81
00:06:56,090 --> 00:07:00,180
בין אם אני מגורש,
אתה יכול לקחת את האקווין לחקירה?

82
00:07:00,220 --> 00:07:03,160
- כן, ברגע ש...
- ודניאל ג'ונסון.

83
00:07:03,200 --> 00:07:07,170
- בגין הונאה.
תישאר מחוץ לחקירה שלי.

84
00:07:07,210 --> 00:07:10,100
כן, אם תעדכן אותי.

85
00:07:12,120 --> 00:07:15,200
טוֹב. אז יש לנו הסכם.

86
00:07:30,170 --> 00:07:33,040
לְהַחלִיף?

87
00:07:36,150 --> 00:07:39,170
אז אתה עובד כגנב אמנות?

88
00:07:46,180 --> 00:07:49,030
שמעתי אותך ואת הוואס אתמול.

89
00:07:49,070 --> 00:07:53,010
כן, אבל אתה יכול
אל תגנוב מגנב.

90
00:07:53,050 --> 00:07:56,150
פרדריק דג'וב ביים
הפריצה עצמה.

91
00:07:56,190 --> 00:07:59,220
הוא גונב את המכוניות שלו
והתכשיטים של האישה.

92
00:08:00,010 --> 00:08:03,080
ואז הוא מרמה את חברת הביטוח
עבור מיליונים -

93
00:08:03,120 --> 00:08:07,170
– במקביל לקנייה
תחרבן בשביל ממתק.

94
00:08:07,210 --> 00:08:10,150
הראו לו את מה שמגיע לו.

95
00:08:10,190 --> 00:08:13,130
כן, אני חושב שאפשר להגיד את זה.

96
00:08:13,170 --> 00:08:16,040
גם אני חושב כך.

97
00:08:17,110 --> 00:08:22,110
שנלך לישון קצת לפני ארוחת הצהריים?

98
00:08:23,170 --> 00:08:26,140
זה נשמע מעולה,
אבל אני חייב לעבוד.

99
00:08:26,180 --> 00:08:30,210
- לא, תשכח מזה.
- לא, אני חייב.

100
00:08:41,140 --> 00:08:42,230
היכנס פנימה.

101
00:08:43,020 --> 00:08:46,150
- ברוכים הבאים למשרד החדש שלי.
- לך תזדיין.

102
00:08:46,190 --> 00:08:51,200
- הקריירה שלי פורחת.
כן, זה חייב לעבור קצת מהר עכשיו.

103
00:08:55,070 --> 00:08:57,080
מה אתה עושה?

104
00:08:57,120 --> 00:09:00,180
זהו... זו אשמתי.

105
00:09:00,220 --> 00:09:03,110
זה מספר הרישום.

106
00:09:03,150 --> 00:09:07,150
- אולסון הרבה יותר טוב בזה.
כן.

107
00:09:07,190 --> 00:09:11,060
כֵּן. אז מה זה עשה?

108
00:09:11,100 --> 00:09:17,160
התרסקתי חצי מזה
מספר רישום ויצרן רכב.

109
00:09:17,200 --> 00:09:21,060
- הוא היה ער כל הלילה.
כן.

110
00:09:21,100 --> 00:09:26,040
וצילומי המעקב
מהכתובות שסיפק אדווין.

111
00:09:26,080 --> 00:09:27,180
ו?

112
00:09:27,220 --> 00:09:33,200
והבעלים הוא גבר בן 41
לפי השם... אז בואו נראה.

113
00:09:36,060 --> 00:09:38,200
אולוף הנסון.

114
00:09:40,020 --> 00:09:44,140
- אתה בטוח בזה?
כן.

115
00:09:46,170 --> 00:09:50,140
- נתראה במפגש הבוקר.
כן.

116
00:09:50,180 --> 00:09:54,090
גם אתה, אולסון.
- בסדר.

117
00:09:55,210 --> 00:09:59,130
אלא אם כן אתה חושב
שאנחנו צריכים להיפגש כאן במקום.

118
00:10:01,170 --> 00:10:06,210
אולוף הנסון הוא הבעלים של זה
ועוד 53 מכוניות. הוא...

119
00:10:07,000 --> 00:10:09,030
איש קש קלאסי.

120
00:10:09,070 --> 00:10:12,160
עכשיו אנחנו צריכים לקוות לעוד אחד
קשר להקווין.

121
00:10:12,200 --> 00:10:15,110
עכשיו רק קח אותו לחקירה.

122
00:10:15,150 --> 00:10:17,100
אנחנו חייבים להיות יותר עליו.

123
00:10:17,140 --> 00:10:21,050
לפני שהוא מתנפל
עוד בן תשע?

124
00:10:21,090 --> 00:10:24,090
תזכור את זה עכשיו. אנחנו עושים כמו שאמרתי.

125
00:10:37,200 --> 00:10:43,040
– מה קורה?
- גם אני צריך ללכת לעבודה.

126
00:10:43,080 --> 00:10:45,240
אני חייב ללכת ולתפוס
רוצח מזוין.

127
00:10:49,220 --> 00:10:52,090
- לא.
- טוב לך?

128
00:10:52,130 --> 00:10:55,040
כן.
- ברוכה הבאה.

129
00:10:56,080 --> 00:10:59,230
אז סוף סוף יש לנו
אושר על ידי NFC -

130
00:11:00,020 --> 00:11:03,050
- שזה ג'יידי,
שנמצאו ב-Ulykkeø.

131
00:11:03,090 --> 00:11:05,110
כן.
חכה. מַה?

132
00:11:05,150 --> 00:11:09,180
דגימות ה-DNA מתאילנד?
הם מזויפים או מה?

133
00:11:09,220 --> 00:11:13,140
הוא רימה את משטרת הצונאמי
עם קווצות שיער מהמסרק של ג'יידי -

134
00:11:13,180 --> 00:11:16,200
– ויורקים ממברשת שיניים.

135
00:11:16,240 --> 00:11:20,130
האחראים צריכים להתבייש
את שארית החיים.

136
00:11:20,170 --> 00:11:24,150
אנחנו מתמקדים בתוקף
את ההונאה. דניאל ג'ונסון.

137
00:11:24,190 --> 00:11:27,130
- הוא צריך להיכנס לחקירה.
- רעיון טוב.

138
00:11:27,170 --> 00:11:30,170
לצערי הוא כן
בנסיעת עסקים בליטא.

139
00:11:30,210 --> 00:11:34,010
אנחנו בקשר עם אחותו,
שרה ג'ונסון -

140
00:11:34,050 --> 00:11:36,220
- מי שמבקר
אביו החורג של דניאל סוון-אריק.

141
00:11:37,010 --> 00:11:38,150
שם טמון המוות.

142
00:11:38,190 --> 00:11:41,060
הם הסכימו להיחקר.

143
00:11:41,100 --> 00:11:44,120
- אתה יכול להתמודד עם זה?
– עם אולסון?

144
00:11:44,160 --> 00:11:50,010
כֵּן. מה עם החיפוש
של תושבים חשודים בסביבת מאלרן?

145
00:11:50,050 --> 00:11:54,020
זה כמו למצוא את המחט הנכונה
בערימה של מחטים.

146
00:11:54,060 --> 00:11:56,180
התמקד באלה עם הרשעות קודמות.

147
00:11:56,220 --> 00:11:59,210
אני כן,
אבל באיים יש הרבה אסירים.

148
00:12:00,000 --> 00:12:03,020
בקסטרום.
מישהו יודע מתי הוא מופיע?

149
00:12:03,060 --> 00:12:05,020
אף אחד לא יודע את זה.

150
00:12:05,060 --> 00:12:08,080
- לא כדאי לשים סיר מעל?
כן.

151
00:12:08,120 --> 00:12:13,050
- מישהו יודע מה הוא עשה?
- לא.

152
00:12:17,060 --> 00:12:21,120
כן. לא.

153
00:12:21,160 --> 00:12:25,070
כן, בסדר. כן, היי.

154
00:12:25,110 --> 00:12:28,120
לא, הם עקבו אחרי בוריס
כבר יותר מיום.

155
00:12:28,160 --> 00:12:32,200
הוא לא עושה כלום.
לפחות הוא פוגש את הצאר.

156
00:12:34,170 --> 00:12:36,120
אנחנו חייבים למצוא כניסה חדשה.

157
00:12:36,160 --> 00:12:40,050
האין עוד אידיוט,
שנוכל לעקוב אחריו?

158
00:12:43,030 --> 00:12:46,030
כאן אולי יש לנו אחד.

159
00:12:49,160 --> 00:12:54,200
אתה... זה אפשרי,
שאחזור הביתה קצת מאוחר הערב.

160
00:12:54,240 --> 00:12:58,140
חשבתי
שאתה ... אתה יכול לקחת את זה כאן.

161
00:12:58,180 --> 00:13:02,070
כן, אם לא
תוכניות אחרות להערב.

162
00:13:02,110 --> 00:13:05,160
- לא.
אז נתראה הערב?

163
00:13:05,200 --> 00:13:10,050
אז אתה יכול לקחת את זה כאן. אתה מחזיק את זה
רק אומץ... אני מראה את זה.

164
00:13:14,050 --> 00:13:16,200
כָּזֶה. אתה פשוט מחזיק את זה.

165
00:13:16,240 --> 00:13:21,060
ואז האזעקה מופעלת,
ואז הדלת פתוחה.

166
00:13:21,100 --> 00:13:23,100
תוֹדָה.

167
00:13:27,120 --> 00:13:29,240
- להתראות.
- נתראה מאוחר יותר.

168
00:13:40,010 --> 00:13:42,070
- שכחת משהו?
– מה? לא.

169
00:13:42,110 --> 00:13:46,080
אבל אבא אמר,
שאני צריך להיות כאן היום.

170
00:13:47,110 --> 00:13:51,220
– או שאתה הולך?
- לא, ברור שלא.

171
00:13:53,160 --> 00:13:56,180
אני לא יכול לבוא
יחד לחצר הצופים?

172
00:13:56,220 --> 00:13:58,230
אני יודע איזה אוטובוס זה.

173
00:13:59,020 --> 00:14:03,160
אני לא יכול לקחת אותך איתי. אני
חייב להתעמת עם חשוד ברוצח.

174
00:14:03,200 --> 00:14:07,160
- מתי אתה רוצה לעשות את זה?
- עוד יום.

175
00:14:07,200 --> 00:14:10,120
הבטחת לאבא שתתפוס את החוטף.

176
00:14:10,160 --> 00:14:13,090
אני לא יכול לסכן אותך,
אדווין.

177
00:14:13,130 --> 00:14:19,060
אבל...שנינו היחידים
מי יכול להבהיר את זה.

178
00:14:19,100 --> 00:14:22,170
אמרת זאת בעצמך.

179
00:14:23,170 --> 00:14:25,160
אתה ואני.

180
00:14:34,210 --> 00:14:38,200
אם נעשה את זה,
אתה יכול להבטיח לי דבר אחד

181
00:14:38,240 --> 00:14:40,230
אל תדבר כל כך הרבה.

182
00:14:41,020 --> 00:14:44,180
אז אנחנו לא יוצאים לטיול.

183
00:14:56,030 --> 00:14:57,220
שלום. לאן אתה הולך?

184
00:14:58,010 --> 00:15:02,080
אני צריך לעלות שוב.
- איך סידרת את זה?

185
00:15:02,120 --> 00:15:04,010
הוואס.

186
00:15:04,050 --> 00:15:08,030
היא עזרה לך?
- עזרתי לה.

187
00:15:08,070 --> 00:15:12,160
אז בואו נראה.
אולי אתה רוצה את זה כאן?

188
00:15:12,200 --> 00:15:18,160
בְּסֵדֶר. אז...אנחנו נגיד את זה.

189
00:15:18,200 --> 00:15:21,210
לְבַלוֹת בַּנְעִימִים. שלום.

190
00:15:26,210 --> 00:15:30,080
שלום. שקלתי את זה.

191
00:15:30,120 --> 00:15:35,210
זה לא חייב להיות נוצץ
משרד, רק שיש חלון.

192
00:15:36,000 --> 00:15:38,130
עקבו אחרי כאן.

193
00:15:42,130 --> 00:15:44,200
יש להודות לך על האומץ שלך -

194
00:15:44,240 --> 00:15:49,160
אבל הגעתי ל,
שאשמור את הסרט לזמן מה.

195
00:15:49,200 --> 00:15:51,210
– הסרט?
כן, כפי ששלחת.

196
00:15:52,000 --> 00:15:56,170
- לא שלחת מייל אתמול?
- לא.

197
00:15:56,210 --> 00:16:01,050
לא, אבל חשבתי על זה,
והחלטתי.

198
00:16:01,090 --> 00:16:04,240
אני מסכים לענייני פנים
ומספר הכל.

199
00:16:05,030 --> 00:16:12,110
זה טוב. אבל כמו שאמרתי,
אנחנו מחכים עד אז.

200
00:16:13,190 --> 00:16:18,150
ואני אשאר שם למטה בינתיים?

201
00:16:45,240 --> 00:16:50,000
הסירה נעלמה. הוא לא כאן.

202
00:16:50,040 --> 00:16:53,050
לא. אז אנחנו צריכים לחכות.

203
00:16:54,210 --> 00:16:58,080
מזג אוויר גללים.
בוא, בוא נעלה מתחת לגג.

204
00:17:12,050 --> 00:17:15,060
אתה, יש לך זמן לדבר קצת?

205
00:17:17,050 --> 00:17:21,010
- איפה יש לך את הגיבוי שלך?
- אין לי גיבוי.

206
00:17:21,050 --> 00:17:25,240
אז אני אתן לך
שיעור חינם בשיטור.

207
00:17:26,030 --> 00:17:29,200
אל תשחק לבד עם הבנים הגדולים.

208
00:17:39,090 --> 00:17:44,120
היי. כן, כן.

209
00:17:47,050 --> 00:17:51,140
אנחנו יכולים להביא לו בירה כאן.
- גם לגברת חייבת להיות אחד.

210
00:17:52,210 --> 00:17:55,240
אתה לא יכול לשבת כאן בלי בירה.

211
00:17:56,030 --> 00:18:00,100
אני יודע שזה היית אתה
זה נתן לנו את בוריס וחבריו.

212
00:18:00,140 --> 00:18:03,010
אני יודע שהיו ארבעה מהם על השוד.

213
00:18:03,050 --> 00:18:07,140
אבל עדיין אין לנו שמות.

214
00:18:07,180 --> 00:18:11,030
והצאר?
אתה לא יודע איפה הוא, נכון?

215
00:18:14,060 --> 00:18:18,090
אתה יודע שזה מה שאתה עושה עכשיו
מאוד מפלה.

216
00:18:19,240 --> 00:18:22,220
אתה מדבר עם בקסטרום,
אבל לא איתי.

217
00:18:23,010 --> 00:18:28,010
אתה לא בקסטרום.
- אני הכל חוץ מבקסטרום.

218
00:18:28,050 --> 00:18:33,210
אתה לא כזה שונה. הוא נותן
אף פעם לא לוותר על מקרה.

219
00:18:34,000 --> 00:18:36,160
כל עוד זה שלו, כן.

220
00:18:38,150 --> 00:18:41,120
אתה חושב
שבקסטרום הרס את הפשיטה שלך.

221
00:18:41,160 --> 00:18:43,010
אני לא מאמין לכלום.

222
00:18:43,050 --> 00:18:46,130
הוא מוכר את עצמו מספיק
לפטיש מדי פעם.

223
00:18:46,170 --> 00:18:50,040
אבל לקבל שוחד
על ידי כנופיית רוסים -

224
00:18:50,080 --> 00:18:55,110
– שיש בה את כל המשטרה
אחרי ... לא.

225
00:18:55,150 --> 00:18:58,100
הוא לא כזה חמדן.

226
00:19:04,220 --> 00:19:07,080
- אה, לעזאזל.
– מה יש?

227
00:19:07,120 --> 00:19:10,100
יש כאן משהו.
אני יכול להרגיש את זה.

228
00:19:10,140 --> 00:19:12,050
- שלום.
- שלום.

229
00:19:12,090 --> 00:19:18,140
שלום. לא, סליחה. יש לי
למעשה שכח שאתה בא.

230
00:19:18,180 --> 00:19:21,160
- בסדר גמור.
- אבא די לא טוב היום.

231
00:19:21,200 --> 00:19:25,060
אני לא חושב
שהוא מצליח לדבר איתך.

232
00:19:25,100 --> 00:19:27,120
אנחנו יכולים לדבר איתך במקום.

233
00:19:27,160 --> 00:19:31,000
כן, בסדר. אנחנו יכולים להיכנס לכאן.

234
00:19:31,040 --> 00:19:35,070
יש לך חתולים כאן, נכון?
כן, ארבע בעצם.

235
00:19:47,000 --> 00:19:51,150
אז ג'יידי נרצחה?
אבל על ידי מי?

236
00:19:51,190 --> 00:19:54,050
זה מה שאנחנו חוקרים.

237
00:19:54,090 --> 00:19:58,230
אבל... ומה דניאל אומר?

238
00:20:00,010 --> 00:20:02,130
הוא גם נחקר.

239
00:20:04,140 --> 00:20:08,140
אנחנו מבינים אם כן
קשה לדבר על אחיך.

240
00:20:08,180 --> 00:20:10,200
לא, אין לנו קשר טוב.

241
00:20:10,240 --> 00:20:13,180
הוא אומץ על ידי אבא,
כשהיה בן עשר.

242
00:20:13,220 --> 00:20:16,060
לא הפכנו למשפחה מאושרת.

243
00:20:16,100 --> 00:20:19,170
אמון,
זה לא הכוח הגדול ביותר של דניאל.

244
00:20:19,210 --> 00:20:21,060
אני מבין את זה היטב.

245
00:20:21,100 --> 00:20:25,040
אביו הביולוגי נטש אותו,
לפני שהוא נולד.

246
00:20:25,080 --> 00:20:28,210
וקארין, אמו,
היא הייתה צריכה לעבוד קשה.

247
00:20:29,000 --> 00:20:31,150
עבד במשרה מלאה
ומעולם לא היה בבית.

248
00:20:31,190 --> 00:20:35,100
הוא היה הכי קרוב
נטוש לחלוטין כילד.

249
00:20:35,140 --> 00:20:38,170
אבא עשה הכל
להיות אבא טוב.

250
00:20:38,210 --> 00:20:43,060
רגלו לא דרכה על סירה.
ובכל זאת, הוא קנה סירת מפרש.

251
00:20:43,100 --> 00:20:46,170
כך היה לשניים
משהו לעשות ביחד.

252
00:20:46,210 --> 00:20:49,230
אבא נסע הלוך ושוב
לחצר הצופים.

253
00:20:50,020 --> 00:20:51,160
לַחֲכוֹת. צופי הים?

254
00:20:51,200 --> 00:20:54,240
כֵּן. זה היה כמו הבית השני של דניאל.

255
00:20:55,030 --> 00:20:59,070
- היו לו חברים שם?
– האם הוא דיבר אי פעם על הקווין?

256
00:20:59,110 --> 00:21:02,040
- אני לא זוכר את זה.
- לא.

257
00:21:02,080 --> 00:21:07,080
אני מניח שלדניאל לא היו חברים.
אני מניח שהיו לו חברים, אבל...

258
00:21:07,120 --> 00:21:10,060
זה היה בלתי אפשרי
להביא אותו לחיים.

259
00:21:10,100 --> 00:21:14,140
אני ואבא לא יכולנו. ג'יידי
היה כנראה היחיד שיכול.

260
00:21:14,180 --> 00:21:17,100
אז כשהיא מתה באמת חשבתי -

261
00:21:17,140 --> 00:21:22,040
– שהוא ננטש פעם נוספת.

262
00:21:31,050 --> 00:21:34,100
- שנקרא קצת?
– מה הם רצו?

263
00:21:34,140 --> 00:21:37,190
אה, אל תחשוב על זה.

264
00:21:38,150 --> 00:21:42,160
דניאל עשה משהו?

265
00:21:42,200 --> 00:21:47,110
הם שאלו אם היה לו
חבר בקרב הצופים.

266
00:21:47,150 --> 00:21:51,160
– האקווין?
כן, זה היה שמו.

267
00:21:52,210 --> 00:21:58,060
- האם זה הוא שעשה משהו?
אני לא יודע, אבא.

268
00:22:00,240 --> 00:22:04,200
בוא נראה.
"תעשיית הירקות איימה".

269
00:22:04,240 --> 00:22:08,140
אז אתה מתכוון לקווין ודניאל
היו החברים הכי טובים?

270
00:22:08,180 --> 00:22:13,120
כמה הם היו קרובים אנחנו לא יודעים,
אבל הם היו יחד במחנה שייט.

271
00:22:13,160 --> 00:22:18,070
אז דרך דניאל, האקווין למד
ג'יידי לדעת כמבוגר -

272
00:22:18,110 --> 00:22:23,000
ואז הם הפכו לחברים כל כך טובים,
שהוא לקח אותה להפלגה.

273
00:22:23,040 --> 00:22:26,150
מה לעזאזל, הוא יכול לקבל
רצח אותה על הסירה.

274
00:22:28,020 --> 00:22:30,150
קבל צו חיפוש מיד.

275
00:22:30,190 --> 00:22:35,060
בְּהֶחלֵט. ברגע שאוכל לצרף
אותו על התקיפה על אדווין.

276
00:22:35,100 --> 00:22:37,080
- אבל מה לעזאזל...
- שלום.

277
00:23:23,090 --> 00:23:28,040
- אז כאן אתה מסתתר.
– אבל אבא, מה אתה עושה כאן?

278
00:23:28,080 --> 00:23:30,150
התקשרת והצעת ארוחת צהריים.

279
00:23:30,190 --> 00:23:33,020
אני מחכה כבר חצי שעה.

280
00:23:33,060 --> 00:23:37,110
סליחה, שכחתי את זה.
היה כל כך הרבה עם התיק.

281
00:23:37,150 --> 00:23:43,070
שמעתי שהיית ב-NOA
ודיבר על קציני הצונאמי.

282
00:23:44,110 --> 00:23:49,120
הם כמה אנשים טובים.
המאמץ היה יוצא דופן.

283
00:23:49,160 --> 00:23:50,240
בְּהֶחלֵט.

284
00:23:51,030 --> 00:23:53,230
זה כבוד
להיות הבוס שלהם.

285
00:23:54,020 --> 00:23:57,230
זה היה רק כמה שאלות,
זה לא נוגע לרצח.

286
00:23:58,020 --> 00:24:02,100
אבא, אני כל כך מצטער.
כל כך הרבה קרה עכשיו עם…

287
00:24:02,140 --> 00:24:08,090
החקירה שלך, כן.
רק אל תהיה אכזבה.

288
00:24:10,130 --> 00:24:14,210
– ובכן, הללויה!
- שלום.

289
00:24:15,000 --> 00:24:17,140
זה לא היה אתמול.

290
00:24:23,050 --> 00:24:28,010
- כמה זמן הוא בדרך כלל לא?
- אני לא ממש יודע את זה.

291
00:24:28,050 --> 00:24:31,090
פעם הוא הפליג מסביב לעולם.

292
00:24:31,130 --> 00:24:35,080
כן, אנחנו לא יכולים לחכות לזה.

293
00:24:35,120 --> 00:24:38,120
- מה אתה עושה כאן?
- לא.

294
00:24:38,160 --> 00:24:42,240
- מי זה?
– השוער. הוא כל כך מגעיל.

295
00:24:44,240 --> 00:24:49,220
אוורט בקסטרום, המשטרה.
אולי אתה מזהה אותי מהטלוויזיה.

296
00:24:50,010 --> 00:24:53,130
זה אדווין,
אחד מצופי הים שלך.

297
00:24:53,170 --> 00:24:57,060
אנחנו לא רוצים שאנשים ירוצו לכאן.
לא אחרי אתמול.

298
00:24:57,100 --> 00:24:59,140
מה קרה אתמול?

299
00:24:59,180 --> 00:25:03,120
- הייתה לנו פריצה!
- ובכן. כֵּן.

300
00:25:03,160 --> 00:25:07,050
- איפה?
– באחד הבניינים האחרים.

301
00:25:07,090 --> 00:25:12,140
- דיווחת על כך למשטרה?
- אתה חייב לדבר עם הקווין על כך.

302
00:25:12,180 --> 00:25:15,030
לַחֲכוֹת! אני מדבר איתך.

303
00:25:15,070 --> 00:25:18,170
איפה אני מוצא אותו הקווין?

304
00:25:18,210 --> 00:25:22,140
הוא בחוץ עם הסירה.
כן, אבל חכה קצת.

305
00:25:22,180 --> 00:25:26,020
- אתה יודע מתי הוא יחזור?
- לא.

306
00:25:26,060 --> 00:25:28,190
תודה על העזרה. אתה יודע מה?

307
00:25:28,230 --> 00:25:32,180
אני יכול לבוא ולהסתכל על הבית,
איפה שהייתה פריצה.

308
00:25:32,220 --> 00:25:36,020
אולי נמצא רמז,
כדי שנוכל לאחוז בהם.

309
00:25:37,140 --> 00:25:40,160
- אני שוטר.
- כן, כן.

310
00:25:42,070 --> 00:25:45,220
אתה יכול לעשות אש.
אתה סקאוט.

311
00:25:46,010 --> 00:25:49,210
כדי שנוכל להפעיל את הנקניקיות.
בְּסֵדֶר?

312
00:26:08,190 --> 00:26:14,050
אבל זה היה נחמד מצידך להראות
איך זה הלך.

313
00:26:14,090 --> 00:26:17,110
שלום.

314
00:26:22,060 --> 00:26:25,230
אתה ממש פירומן קטן.

315
00:26:31,230 --> 00:26:38,080
זה לא כל יום שאתה יכול לשבת
כמו זה ו... היגה לעת עתה.

316
00:26:38,120 --> 00:26:40,100
לא.

317
00:26:42,000 --> 00:26:47,140
- אבא שונא טיולים.
- הוא כן? אני לא חושב כך.

318
00:26:47,180 --> 00:26:52,130
הוא פשוט עובד
גם אם זו חופשת קיץ.

319
00:26:52,170 --> 00:26:55,050
הוא עובד
כדי שתוכלו ליהנות.

320
00:26:55,090 --> 00:26:59,050
הוא מודאג לגבי משפחתו.
הם בטח נהנים.

321
00:27:00,090 --> 00:27:03,160
אבל זה כנראה לא
כל כך קל להיות ילד.

322
00:27:03,200 --> 00:27:07,160
זה גם לא
כל כך קל להיות אבא.

323
00:27:08,180 --> 00:27:12,080
אתה הולך להיות עכשיו?

324
00:27:12,120 --> 00:27:15,070
איתה טינה?

325
00:27:15,110 --> 00:27:18,180
עכשיו אתה צריך לעקוב
על הנקניקייה שלך שם.

326
00:27:18,220 --> 00:27:22,070
הנה, קח כמה לחמניות נקניק.
כן.

327
00:27:25,010 --> 00:27:27,140
תראה, אלה נראים גמורים.

328
00:27:27,180 --> 00:27:30,110
כן.
בוא נראה אם ​​אוכל לגעת בו.

329
00:27:30,150 --> 00:27:33,200
תראה כמה טוב זה הולך.

330
00:27:33,240 --> 00:27:37,000
אני אניקה קרלסון מהמשטרה.

331
00:27:37,040 --> 00:27:41,170
האיש הזה היה כאן אתמול ואכל
ארוחת צהריים. אתה מזהה אותו?

332
00:27:41,210 --> 00:27:44,170
אתה חייב לדבר עם סוניה.
– סוניה?

333
00:27:44,210 --> 00:27:47,000
- היא לא כאן.
- בסדר.

334
00:27:47,040 --> 00:27:49,090
אבל היא באה קצת...

335
00:27:49,130 --> 00:27:51,160
היא באה מאוחר יותר היום? בְּסֵדֶר.

336
00:27:51,200 --> 00:27:55,070
אני יכול להעיף מבט
בו כל כך הרבה זמן. תוֹדָה.

337
00:27:59,170 --> 00:28:02,160
– בירה?
- כן, תודה. בשמחה.

338
00:28:02,200 --> 00:28:06,190
ועוד וודקה?
- לא, אחרת תודה.

339
00:28:08,230 --> 00:28:12,220
או לחכות.
הייתי רוצה אחד קטן.

340
00:28:18,030 --> 00:28:22,100
- כן, תודה.
- בהצלחה. וגם וודקה.

341
00:28:22,140 --> 00:28:24,200
תוֹדָה.

342
00:28:32,140 --> 00:28:35,190
איזה סוג של ציד אוצרות זה היה?
הקווין עשה?

343
00:28:35,230 --> 00:28:38,110
הם שיחקו פיראטים.

344
00:28:38,150 --> 00:28:41,000
– על Ulykkeø?
כן.

345
00:28:42,030 --> 00:28:45,090
הם נהגו להפליג לשם
ולהקים אוהל ולהתרחץ.

346
00:28:45,130 --> 00:28:49,200
ואז הם שיחקו תג
שם בים העמוק.

347
00:28:49,240 --> 00:28:52,230
האם זה היה שם
הם איימו לזרוק אותך פנימה?

348
00:28:53,020 --> 00:28:59,070
"הנקודה העמוקה ביותר של הפיורד,"
אומר הקווין.

349
00:28:59,110 --> 00:29:03,080
Ulykkeø הוא אי הרפתקאות אמיתי,
אבל לא היית אמור להיות שם?

350
00:29:03,120 --> 00:29:08,070
לא, הקווין החליט את זה.

351
00:29:08,110 --> 00:29:09,210
הוא בא עכשיו.

352
00:29:10,000 --> 00:29:13,090
רוץ והתחבא.
אני מתפנה כאן.

353
00:29:13,130 --> 00:29:16,070
- למה?
אני רוצה להפחיד ממנו את החיים.

354
00:29:16,110 --> 00:29:20,180
אני לא יכול להצטרף?
גם אני רוצה להפחיד ממנו את החיים.

355
00:29:28,040 --> 00:29:30,160
יכול להיות שמצאתי את המחט בערימה.

356
00:29:30,200 --> 00:29:34,210
אין לו סירה, אבל הוא כן
נענש על עבירות נשק.

357
00:29:35,000 --> 00:29:39,080
וחוץ מזה, הוא עבד
עם צופי הים למעלה מ-40 שנה.

358
00:29:52,140 --> 00:29:56,220
זכור כשהוא ראה אותך,
אתה רץ כמו גיהנום.

359
00:29:57,010 --> 00:30:01,160
- אם זה נהיה מפחיד מדי, אז...
אז אני אתקשר אליך.

360
00:30:35,220 --> 00:30:39,000
שלום!

361
00:30:39,040 --> 00:30:41,210
לְהַפְסִיק!

362
00:30:59,010 --> 00:31:04,020
מה לעזאזל אתה עושה?
אל תתעסק עם הדברים שלי!

363
00:31:04,060 --> 00:31:07,150
נכון, האקווין.
עכשיו אנחנו לוקחים את זה בקלות כאן.

364
00:31:07,190 --> 00:31:11,100
בבקשה שב.
אנחנו צריכים לדבר קצת.

365
00:31:12,160 --> 00:31:19,100
אנחנו צריכים לדבר על ג'יידי.
ראית אותה בעבר?

366
00:31:19,140 --> 00:31:21,010
מי זה?

367
00:31:21,050 --> 00:31:24,090
- אתה לא מזהה אותה?
- לא.

368
00:31:24,130 --> 00:31:26,240
אדווין. מה אתה אומר על זה?

369
00:31:27,030 --> 00:31:31,050
כך חשבת
שלקחת בחזרה.

370
00:31:32,120 --> 00:31:34,150
אתה נראה חמוד שם, האקווין.

371
00:31:34,190 --> 00:31:39,050
קשה לי להאמין
שנקראת בשם טיס–קווין.

372
00:31:39,090 --> 00:31:44,120
בטח כינוי ארור!
מַה? ג'-קווין.

373
00:31:44,160 --> 00:31:49,030
אבל אני מניח שקיבלת את זה בגלל שאתה
עושה פיפי במיטה כל לילה. מֵבִיך.

374
00:31:49,070 --> 00:31:51,170
זה לא יכול היה להיות כל כך קל -

375
00:31:51,210 --> 00:31:54,120
- להיות במחנה הצופים
כל הקיץ.

376
00:31:54,160 --> 00:31:57,240
רטוב בפיפי, הציק.
זה בטח היה מדהים -

377
00:31:58,030 --> 00:32:00,120
– כשדניאל בא ולקח את חלקך –

378
00:32:00,160 --> 00:32:03,220
- ואמר,
שכולם יכולים לעשות פיפי במכנסיים.

379
00:32:04,010 --> 00:32:08,100
זה לא היה כל כך מוזר,
שהתחלת להסתכל עליו.

380
00:32:08,140 --> 00:32:10,220
דבר כמוהו, תתלבש כמוהו.

381
00:32:11,010 --> 00:32:14,030
כשהתחתן
איתה הילדה היפה -

382
00:32:14,070 --> 00:32:17,180
- האם גם אתה רוצה אותה.

383
00:32:26,100 --> 00:32:28,040
– מה לעזאזל?
- סליחה.

384
00:32:28,080 --> 00:32:30,160
אני מצטער... זאת אומרת...

385
00:32:30,200 --> 00:32:34,050
עצבנת אותה
והיא השתגעה.

386
00:32:34,090 --> 00:32:38,020
והבנת
שיגידו לדניאל.

387
00:32:38,060 --> 00:32:42,100
זה לא היה אמור לקרות. כי כך
האם הוא יסיים את החברות שלך -

388
00:32:42,140 --> 00:32:47,050
- שזה היה הדבר הכי חשוב שהיה לך.
אז לא הייתה לך ברירה.

389
00:32:47,090 --> 00:32:50,010
אתה רצחת אותה.

390
00:32:53,240 --> 00:32:58,190
זה לגמרי...
פנטזיות מטורפות.

391
00:32:58,230 --> 00:33:04,010
אי התאונות. היה לך ולחברים שלך
סוג של משחק ציד אוצרות שם.

392
00:33:04,050 --> 00:33:09,090
בשלב מסוים
החבאת קופסת נקניקיות?

393
00:33:09,130 --> 00:33:13,180
עכשיו מצאנו את זה. הפחית.

394
00:33:13,220 --> 00:33:18,080
במרתף מגודל.
ובאותו מקום -

395
00:33:18,120 --> 00:33:22,110
מצאנו את גופתו של ג'יידי.
הרגת אותה.

396
00:33:22,150 --> 00:33:25,090
אתה הצלת אותה
במרתף הסודי שלך.

397
00:33:25,130 --> 00:33:29,160
מקום שרק אתה ידעת עליו.

398
00:33:31,210 --> 00:33:33,150
- התוודה.
- אני...

399
00:33:33,190 --> 00:33:36,200
אני לא יכול להתוודות על כלום
לא עשיתי.

400
00:33:36,240 --> 00:33:40,110
- להתוודות, או אחרת...
– אחרת מה? מה תעשה?

401
00:33:40,150 --> 00:33:41,230
אתה רוצה לירות בי?

402
00:33:42,020 --> 00:33:46,010
אחד שחוטף פעוטות,
לא שווה יותר?

403
00:33:46,050 --> 00:33:51,200
אני מניח שלא חטפתי אף אחד!
תהיה בטוח. אז תירה בי! תירה בכל זאת!

404
00:33:51,240 --> 00:33:54,230
- אתה זה שמעשן פנימה.
– האם אני?

405
00:33:55,020 --> 00:33:58,180
להתראות, אדווין.
אתה יורה. ילדים לא מעשנים בכלא.

406
00:33:58,220 --> 00:34:01,200
– מה לעזאזל?
תירה ממנו את הניצן!

407
00:34:01,240 --> 00:34:03,120
אתה מטורף!

408
00:34:03,160 --> 00:34:06,230
– אדווין, תירגע.
- קח ותירה ממנו את הניצן.

409
00:34:07,020 --> 00:34:10,050
- היזהר!
- ילדים לא מעשנים בכלא.

410
00:34:10,090 --> 00:34:13,140
– אדווין, הסר את האצבע שלך משם.
- תירה בו!

411
00:34:13,180 --> 00:34:18,070
אדווין! אתה לגמרי מטורף!

412
00:34:20,040 --> 00:34:23,210
- נרוץ אחריו?
לא, תן לו לרוץ.

413
00:34:24,190 --> 00:34:27,050
כל הכבוד, אדווין.

414
00:34:47,100 --> 00:34:50,220
היית מאוד אמיץ היום.
כל הכבוד.

415
00:34:51,010 --> 00:34:55,030
זה לגמרי מטורף
להביא קטין לכאן.

416
00:34:55,070 --> 00:34:56,220
אין בעיה.

417
00:34:57,010 --> 00:35:01,030
- הלך טוב.
- היה לנו שליטה. יָמִינָה?

418
00:35:01,070 --> 00:35:02,150
זה בריא.

419
00:35:02,190 --> 00:35:07,170
הוא אמר שהקווין קשר את הקשר
לדניאל כשהיו כאן כילדים.

420
00:35:07,210 --> 00:35:13,110
שלום. כן, היה להם את הקטע שלהם ביחד.
השלושה.

421
00:35:13,150 --> 00:35:16,200
– שלוש? אמרת את זה?
כן.

422
00:35:21,160 --> 00:35:25,010
היו אלה השלושה?

423
00:35:25,050 --> 00:35:32,060
כן, זה דניאל.
וזה הקווין.

424
00:35:32,100 --> 00:35:35,230
והשלישית?

425
00:35:36,020 --> 00:35:39,190
אחרי הכל, הוא זה בטלוויזיה איתך.

426
00:35:41,060 --> 00:35:44,020
– תומס אריקסון?
כן.

427
00:35:44,060 --> 00:35:48,090
כן, אבל מה לעזאזל. תן לי לראות.

428
00:35:48,130 --> 00:35:51,090
נו, מה לעזאזל?

429
00:35:57,150 --> 00:36:00,010
אסור לך ללכת בדרך הזו.

430
00:36:00,050 --> 00:36:04,230
האם בקסטרום הבעיה?
אתה חייב להיפטר ממנו.

431
00:36:05,020 --> 00:36:10,190
האטריות.
האטריות Severin. הוא שונא את בקסטרום.

432
00:36:19,100 --> 00:36:21,060
ובכן, ביי!

433
00:36:21,100 --> 00:36:26,200
- אתה זה ששלחת את הסרט.
– על איזה סרט אתה מתלהב?

434
00:36:26,240 --> 00:36:30,060
הצעת לי את עזרתך
כדי להסיר את Bäckström.

435
00:36:30,100 --> 00:36:33,240
עכשיו אני יודע למה.
חיפשת עם דניאל ג'ונסון.

436
00:36:34,030 --> 00:36:38,130
כן, כן. אני יכול להודות בזה.

437
00:36:38,170 --> 00:36:41,050
הייתי צופית ים לפני 25 שנה -

438
00:36:41,090 --> 00:36:44,110
– עם כמה שלא ראיתי מאז.

439
00:36:44,150 --> 00:36:47,170
השאלה היא,
מה העונש על זה

440
00:36:47,210 --> 00:36:50,060
תיזהר עכשיו.

441
00:36:50,100 --> 00:36:54,210
ברגע שאקבל הוכחה איך
אתה מעורב בזה…

442
00:36:55,000 --> 00:36:58,140
לעזאזל.

443
00:36:58,180 --> 00:37:03,050
תוֹדָה. ואז מודיעים לי על זה.

444
00:38:01,030 --> 00:38:05,120
סיבוב וסבב,
והשיער שלי הלך והחמיר.

445
00:38:05,160 --> 00:38:07,140
זה פשוט קם.

446
00:38:07,180 --> 00:38:12,080
אני חושב שזה נשמע כמו
יום נפלא לחלוטין. להפליג.

447
00:38:12,120 --> 00:38:16,020
כדאי להתחתן.
קְעָרָה! אל תדאג. המשטרה כאן.

448
00:38:16,060 --> 00:38:20,000
– האם אתה שותה בשירות?
- מתי עוד היית אמור?

449
00:38:20,040 --> 00:38:23,070
כשאתה תמיד עובד.
מתי יש לך חופש?

450
00:38:23,110 --> 00:38:26,170
- רצית לדבר איתי.
– האם הייתי?

451
00:38:26,210 --> 00:38:31,200
כן, לגבי ארוחת צהריים.
כן. תוֹדָה!

452
00:38:31,240 --> 00:38:35,000
האם אתה מזהה את האיש הזה?

453
00:38:35,040 --> 00:38:37,220
כן, הוא היה כאן אתמול.

454
00:38:38,010 --> 00:38:42,150
ידעתי את זה, אבל למי אכפת
איתו לבוא לכאן?

455
00:38:42,190 --> 00:38:47,150
אתמול הוא היה כאן עם גבר.
הם ישבו שם.

456
00:38:47,190 --> 00:38:53,100
– עם האיש הזה?
כן, הוא מהטלוויזיה. גם הוא היה כאן.

457
00:38:53,140 --> 00:39:01,070
הוא ישב ליד שולחן שמונה ואכל
בורשט היא אכלה סלט.

458
00:39:01,110 --> 00:39:04,230
חכה. הִיא?
הוא היה כאן עם אישה.

459
00:39:07,140 --> 00:39:11,030
- לעזאזל.
– זה היה הכל?

460
00:39:31,190 --> 00:39:33,200
טינה?

461
00:39:40,210 --> 00:39:42,180
טינה?

462
00:40:05,210 --> 00:40:09,060
מה לעזאזל קורה פה?
מה אתה רוצה?

463
00:40:09,100 --> 00:40:11,200
איך לעזאזל הגעת לכאן?

464
00:40:12,210 --> 00:40:16,100
אתה צד אותנו יום ולילה.

465
00:40:16,140 --> 00:40:20,080
זה מעייף, גם לנו וגם בשבילך.

466
00:40:20,120 --> 00:40:24,180
מה אתה אומר
שנסדר את זה בסדר במקום?

467
00:40:24,220 --> 00:40:28,150
כָּאן. אתה יכול
להשלים את משכורת המשטרה שלך עם -

468
00:40:28,190 --> 00:40:31,160
- נגדך לעדכן אותנו.

469
00:40:31,200 --> 00:40:35,010
על חקירת השוד?
אני לא יודע כלום...

470
00:40:35,050 --> 00:40:39,060
שתן! להשתין איתך.

471
00:40:39,100 --> 00:40:42,010
יש לך בחירה קלה.

472
00:40:42,050 --> 00:40:46,010
או שתישאר
הרבה יותר עשיר כאן ועכשיו -

473
00:40:46,050 --> 00:40:49,220
– או שאתה מת כאן ועכשיו.

474
00:40:50,010 --> 00:40:53,070
קח את זה בקלות. אין לי...

475
00:40:57,160 --> 00:41:00,070
אז אתה לוקח את הכסף? בחירה טובה.

476
00:41:00,110 --> 00:41:04,130
אני אעשה הכל.
רק אל תירה בי.

477
00:41:04,170 --> 00:41:08,040
- קום!
- אל תירה בי!

478
00:41:08,080 --> 00:41:13,090
קום, אמרתי!
אתה פאקינג מביך.

479
00:41:13,130 --> 00:41:17,000
מה קורה עם הגברים השוודים האלה?

480
00:43:25,200 --> 00:43:28,130
אני מצטער.

481
00:44:06,220 --> 00:44:09,230
טקסטים: Rikke Refslund
www.sdimedia.com